"גודזילה 2". המפלצת שטרפה והרסה לעצמה את המותג

1.

איכשהו יצא שבריאן סינגר קשור בעקיפין לשלושת הפלופים הגדולים שמוצגים עכשיו בבתי הקולנוע בארץ ובעולם. זו שיטת הדומינו ההוליוודית, שממחישה איך נפילה של אבן אחת מתחילה שרשרת אירועים שלכאורה נראים לא קשורים.

זה התחיל כשסינגר פוטר מבימוי הסרט "רפסודיה בוהמית" בדצמבר 2017, כשנותרו רק שלושה שבועות לסוף הצילומים. ההפקה וסינגר טענו שמדובר בסיבות משפחתיות אישיות (מצבה הבריאותי של אמו), חברי הצוות רמזו שהיחסים בין סינגר ובין שחקניו היו גרועים, ובאופק התבשלה שערורייה תקשורתית שכמה שבועות אחר כך תקשור את שמו של סינגר לכמה מקרים של תקיפה מינית של נערים, שסינגר בוודאי ידע שהיא עומדת להתפרסם ושהשפיעה על מצבו ועל תפקודו. מפיק הסרט הזעיק את השחקן והבמאי דקסטר פלטשר, שהיה אחד המועמדים המקוריים לביים את הסרט והכיר את התסריט, להחליף את סינגר בשארית ימי הצילום. במקביל, סינגר הודיע שהוא לא מתכנן לביים את הסרט השביעי בסדרת סרטי "אקס–מן", שהוא ביים כבר ארבעה מסרטיה. סיימון קינברג, שהיה שותף לכתיבה של שלושה משבעת סרטי הסדרה, קפץ על ההזדמנות לערוך בסרט החדש, "הפניקס האפלה", את בכורתו כבמאי. בינתיים, ובלי שום קשר נראה לעין, מתיו ווהן, שביים את "אקס מן: ההתחלה", לקח פיקוד על הפקת "רוקטמן", הביוגרפיה הקולנועית של אלטון ג'ון שלא הצליחה להתרומם. הוא שמע על מבצע ההצלה של פלטשר ב"רפסודיה בוהמית" והזמין אותו לביים את הסרט (מיד אחרי שליהק לתפקיד הראשי את טרון אג'רטון, שהתגלה בסרטו של ווהן, "קינגסמן"). זה לא נאמר בשום מקום, אבל בהתחשב בהיכרות של ווהן וסינגר סביב סרטי "אקס–מן", לא מן הנמנע שהוא הציע את הג'וב קודם כל לסינגר, ורק אז העביר את הפנייה לפלטשר כשסינגר נקלע לשלל בעיותיו והעלים את עצמו מהציבור. ולמרות שהתפרסמה כאן ביקורת אוהדת לסרט, הקהל נותר צונן: הסרט מתקשה להגיע לחמישים אחוז מההכנסות של "רפסודיה בוהמית", ולא הפך לאירוע שהיה הסרט על פרדי מרקורי.

ובינתיים, בהפקת "גודזילה 2" נבחר לתפקיד הבמאי מייקל דוהרטי, שהתחיל את דרכו בהוליווד כבן טיפוחיו של סינגר, ומי שהיה שותף לתסריטים של "אקסמן 2" ו"סופרמן חוזר", שניהם בבימויו של סינגר, שגם הפיק לו את סרט הביכורים שלו, "Trick r Treat". לכן זה לא מקרי ששמותיהם של קינברג ודוהרטי האלמונים הועלמו מהקמפיינים של "פיניקס האפלה" ו"גודזילה 2", שני סרטים עם תקציבי ענק (בין 150 ל-200 מיליון דולר כל אחד) שמציגים נתוני הצלחה מאכזבים מאוד.

"הפניקס האפלה". הסרט שגורם למעריצים להריע לתאגיד דיסני שיציל את המותג הזה מידי פוקס

2.

ג'ניפר לורנס, השחקנית הכי מצליחה ורווחית כרגע בעולם, רשומה שלישית ברשימת הקרדיטים של "הפיניקס האפלה" (אחרי ג'יימס מקאבוי ומייקל פסבנדר), אבל כמעט ולא תמצאו לה זכר בקמפיין הפרסומי של הסרט, שמציב במרכזו את סופי טרנר (סנסה מ"משחקי הכס"). זה הסרט הראשון בסדרת "אקס–מן" שמופץ על ידי תאגיד דיסני אחרי הרכישה של אולפני פוקס. בעוד דיסני היו הבעלים של רוב הדמויות של מארוול, פוקס – בעסקה עתיקת יומין – היו הבעלים של הדמויות של אקס–מן. "הפיניקס האפלה", לפיכך, מגיע אל דיסני בתזמון מושלם: הסרט שאמור לסגור את הסדרה שהתחילה ב-2000 (על ידי בריאן סינגר), ושבסופו אף אחד כבר לא יתגעגע אליה. אלה התנאים המושלמים מבחינת התאגיד המפלצתי הזה להכניס את הדמויות של אקס–מן בחזרה אל העולם של מארוול ולהתחיל לרקוח רי–בוט. הרשו לנו לבקש את הקאמבק של רוברט דאוני ג'וניור בתור מגניטו.

אם עקבתם אחרי ששת סרטי אקס–מן הקודמים (לא כולל הספין–אופים של וולברין ודדפול) אז את הסיפור של "הפניקס האפלה" כבר ראיתם ב"אקס–מן: העמדה האחרונה", שם גילמה פמקה ג'נסן את דמותה של ג'ין גריי, המוטנטית הטלקינטית שמקבלת מהקוסמוס אנרגיה שלילית ומתחילה להרוס במקום להציל. "הפניקס האפלה" אינו סרט רע כמו שהוא עוד חוליה מאכזבת בהתדרדרות העקבית של סדרת הסרטים המעניינת הזאת. היינו שמחים לערוך לכם היכרות עם סיימון קינברג – תסריטאי שמתמחה בשוברי קופות הוליוודיים מאז שבהיותו סטודנט באוניברסיטת קולומביה מכר לאולפני סוני את הרעיון ל"מר וגברת סמית", הסרט שהפך את בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי לזוג – אבל למרות שתיים–שלוש סצינות בעלות פוטנציאל, זו בכורה מאוד מאכזבת שלו כבמאי, בעיקר כי היא חושפת את מגבלות התסריט שלו, שאין בו אף החלטה הגיונית (ובראשה: מה בעצם עושה שם ג'סיקה צ'סטיין בתור נבלת חיזרית, בסרט שבו ג'ין גריי אמורה להיות האנטגוניסטית, ובכלל מה פתאום חברי האקס–מן מתחילים לצאת למשימות בחלל? ממתי הם הפכו ל"כנפי הרעם"?).

3.

"גודזילה 2" יכול להתהדר בתואר "הסרט הגרוע של 2019", וכולנו תקווה שבחצי השנה שנותרה עד לסוף השנה לא נמצא סרט רע ממנו. התואר הזה לא נמסר לסרט על ידי חבורת איסטניסטים, כלל לא. אהבנו מאוד את "גודזילה" הקודם שהכיל מחוות יפות לקולנוע של סטיבן ספילברג, וחיבבנו באופן פרוורטי את "קונג: אי הגולגולת", שהיה הומאז' משעשע ל"אפוקליפסה עכשיו" (רק עם קינג קונג במקום וייט–קונג). שני הסרטים האלה היו החוליות הראשונות ביקום המפלצות שאולפני וורנר מקימים עכשיו (חפשו אזכור לאי הגולגולת ב"גודזילה 2"), כש"גודזילה נגד קונג" אמור להיות השלב הבא, ואנחנו כבר לא מצפים יותר לכלום, אחרי הפגזת הרעש והטמטום שהיא "גודזילה 2", סרט חוך ועכור שאין בו שום רגע סביר או הגיוני, לא מבחינת דמויות ולא מבחינת האקשן.

למי שמעקם את האף מול הדמות של גודזילה – שהיא אייקון בקולנוע היפני, ושהקולנוע האמריקאי פשוט לא מצליח להתמודד איתה – נציין שלפני שלוש שנים הסרט "שין גודזילה", הרי–בוט היפני לסיפורה של המפלצת שבוקעת מבטן האדמה והורסת ערים, זכה בפרס האקדמיה היפנית לקולנוע. כך שזו מזמן לא מפלצת שקשורה רק לסרטי טראש, אלא היא התבגרה לסרטים שיש להם פוטנציאל סאטירי ובעלי מסר אקולוגי. אבל "גודזילה 2" – שבו גודזילה הורסת את בוסטון כדי להציל את העלם ממפלצות גדולות ואכזריות ממנה – לא מכיל דבר מזה.

ציוץ