סיכום 2009: שוט השנה. ב'
ממשיך ללכוד כמה מהשוטים שהכי אהבתי השנה בקולנוע. כאלה שאשכרה גרמו לי להגיד “פשששש” או “וואו”. זה היה הראשון. והשני: מתוך “The Hurt Locker” של קתרין ביגלו, שבמרץ עשויה להפוך לאשה הראשונה שתזכה באוסקר על בימוי. במרץ הסרט הזה – שאף מפיץ, פסטיבל, או סינמטק לא טרח להביא אותו ארצה – גם ישודר ביס תחת השם "מטען הכאב". הצילום הוא של בארי אקרויד, בדרך כלל הצלם הקבוע של קן לואץ' (לחצו להגדיל):
לפני כמה ימים שאלת מה אנחנו חוזים שיהיו סרטי העשור שלך, כתבתי תחזית אבל סיימתי שאני מרגיש שאני מפספס משהו. אז נזכרתי מה פספסתי. הנה התחזית שלי היום למה יהיו סרטי השנה של יאיר רווה מחר:
1. ירח
2. אווטר
3. יהודי טוב
4. למעלה
5. ארץ יצורי הפרא
עוד יופיעו ברשימה בהמשך אני מנחש: ממזרים חסרי כבוד, ולמעלה באויר.
===============
רוה לרז: ניחושים חמודים. אבל אני מזכיר לך את חוקי המצעד (שאין לי מושג למה אני מקפיד עליהם): רק סרטים שהוקרנו מסחרית בבתי הקולנוע בארץ בשנת 2009 יכולים להשתתף. לא כולל פסטיבלים. אבל אין צורך לנחש יותר. הרשימה פורסמה אתמול ב"פנאי פלוס", ומחר בבוקר כאן.
אוף טופיק, שאלה טכנית:
אני רואה בעין אחת בלבד. האם כדאי לי ללכת לתלת מימד של אווטר, או שאני אקבל שם תמונה מטושטשת?
אהבתי מאוד את התצלום של אתמול את התצלום של היום פחות
אוף, the hurt locker. כמה אפשר להלל את הסרט הבינוני הזה?
ליוסף –
אין טעם ללכת לתלת ממד עם עין אחת, לצערי.
עדיף שתראה את הגירסא הרגילה.
אכן, Hurt Locker הוא הבלוף של השנה. יש איזה הסחפות מוזרה אחריו בתקשורת בארה"ב, משהו שאני רגיל יותר לראות בארץ – כאילו זה הדבר הנכון עכשיו, לאהוב את הסרט הזה. סך הכל זה סרט שיש בו רגעים יפים, אבל מתייחסים אליו ככמעט תעודי, בזמן שהוא קשור למציאות בערך כמו שפוינטברייק מתעד את עבודת האפ.בי.אי.
קשה להאמין שאנשים מוכנים לאכול את השטויות האלה, ביחוד אחרי הסטנדרט שהציבה Generation Kill.
בנוסף ל"מטען הכאב" מככב ברשימות סיכומי השנה גם "שעות הקיץ" של אוליבייה אסיאס, וגם הוא משודר רק בערוצי הסרטים של yes.