קולאז' המועמדים מתוך Goldderby

בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה ארחתי את יהונתן צוריה מ"עין הדג" לשעה של הימורים וניתוחים לקראת האוסקר. האזינו כאן

ביום שני בבוקר, רגע אחרי שתשלחו את הילדים לגן לטקס הנטיעות שלהם ותאחלו להם "ט"ו בשבט שמח", תיכנסו לאינטרנט ותגלו שפספסתם את האוסקרים. הם יתקיימו השנה בלילה שבין ראשון לשני (9 ל–10 בפברואר), יסתיימו בערך ב–6:30 בבוקר ויועברו בשידור חי בערוץ יס 1. אבל בגלל שממילא רובכם תשכחו לקום לפני הזריחה, הרשו לנו להמר ונחש ולסכם את מה שהולך לקרות באוסקרים כבר עכשיו. ניסיון העבר מוכיח שיש 80 אחוז שמה שייכתב כאן אכן יקרה, ואנחנו מודעים לכך שדווקא את הטעויות שלנו תפיצו בלעג ברשתות החברתיות. קטן עלינו.

אל תשכחו: לייב בלוג אוסקרים יתקיים כאן ב"סינמסקופ" (בפעם ה-15!) החל מ-3:00 לפנות בוקר. לטובת מי שצופה בזמן אמת ורוצה המון מידע ותובנות תוך כדי, וגם לטובת מי שיקום בבוקר ורוצה לדעת מה היו הדברים הכי מעניינים שקרו בלילה.

הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם באוסקרים השנה:

1.

דבר ראשון שכדאי לדעת הוא שרשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר מפתיעה לטובה. שיהיה ברור, אנחנו כאן אוהבים את מירוץ הסוסים השנתי הזה שנקרא "אוסקרים", הם הפלייאוף, ליגת האלופות והסופרבול של מי שלא מתעניין בספורט. אבל עם זאת, לעיתים נדירות הנבחרות הנערצות עלינו הם אלה שמגיעות למעמד הגמר. השנה יש תשעה סרטים, כולם הופיעו ברשימת סרטי השנה שלנו (לשנת 2019), וכמעט כל אחד מהם ישמח אותנו אם יזכה.

בשנים האחרונות, האוסקרים עשו כמיטב יכולתם להפוך את חזאי התחרות לקצת ענווים יותר. הטקס, שעד לפני כמה שנים, היה צפוי מאוד למי שידע לעקוב אחרי עלי התה של הטקסים המקדימים, הפסיק לצעוד בנתיבים הברורים מאליהם. הימרתם על "לה לה לנד"? קיבלתם את "אור ירח". סימנתם את "רומא"? קיבלתם את "הספר הירוק". וכך זה יהיה השנה במירוץ הצמוד והמותח למדי בין "1917"' "פרזיטים" ו"היו זמנים בהוליווד" של טרנטינו (כש"ג'וקר", המוביל מבחינת כמות המועמדויות, עומדת צמוד אליהם ובודק אפשרות להכות את התחזיות ולהפתיע ברגע האחרון). ואם נמשיך ונתבונן בתקדימי השנים הקודמות, הרי שרוב הסיכויים הם שגם השנה פרס הסרט הטוב ביותר ופרס הבימוי יפוצלו לשני סרטים שונים (עד לאחרונה הם כמעט תמיד הלכו יחד). אז אם "1917" יזכה בסרט, "פרזיטים" יזכה בבימוי, וההפך. ואולי זה בכלל יהיה הערב של טרנטינו.

2.

נתבונן לרגע ב"האירי" של מרטין סקורסזי. היו רגעים בסביבות אוקטובר–נובמבר שלא מעט מבקרים אמריקאים הכריזו שזה הולך להיות הסרט שיביא סוף סוף אוסקר ראשון לנטפליקס. לא רק שהסיכויים לכך נראים כעת זעומים, אלא שיש סיכוי מסוים ש"האירי" ועשר המועמדויות שלו ייצאו בסוף הטקס עם אפס פסלונים (בתרחיש הכי אופטימי "האירי" עשוי לזכות בפרס אחד בקטגוריה כמו עריכה או עיצוב). הפרשנים ביום שני בבוקר יכתבו על אפקט אנטי–נטפליקס, וימחזרו את הכתבות מהשנה שעברה כש"רומא" הפסיד ל"הספר הירוק", על כך שהוליווד עוד לא מוכנה לתת פסלונים לנטפליקס ועל שמרנות, טכנופוביה וכו'. אבל השנה זה לא יהיה נכון (סרטים של נטפליקס ייצאו מהטקס עם לפחות שני פרסים, עבור שחקנית המשנה והסרט התיעודי, אולי אפילו סרט אנימציה). "האירי" ו"סיפור נישואים", שגם עשו סיבובים יפים בבתי הקולנוע לפני הקרנתם בשירות הסטרימינג, פייסו לא מעט מאלה שחשבו שלנטפליקס לא מגיע אוסקר. והמעמד של מרטין סקורסזי בהוליווד הוא כזה שאם הוא הסכים לעשות סרט לנטפליקס, זה כנראה קיבל תעודת כשרות גם מגדולי הטהרנים, שהבינו שבלי נטפליקס איש לא היה כותב צ'קים נדיבים שיממנו שניים מהסרטים הטובים של השנה.

בשנה שעברה, הקרב בין "רומא" ל"הספר הירוק" אכן היה בין אסכולות קולנועיות. סטיבן ספילברג, שהיה אחד המשקיעים ב"הספר הירוק", לא רק רצה שהסרט שלו יזכה, אלא רצה להוכיח שעדיין מוקדם מדי לתת פרסים לסרטים שעיקר החיים שלהם הוא במכשירי צפייה ביתיים. והנראטיב שלו ניצח. אבל מרטין סקורסזי הוא אחד מחבריו הקרובים ביותר, ולכן למרות שגם השנה יש לו סרט בתחרות (חברת ההפקה של ספילברג, אמבלין, חתומה על "1917", וסם מנדס הוא בן טיפוחיו מאז "אמריקן ביוטי") המאבק בין הסרטים אינו גולש להאשמות לגבי פורמטים ופלטפורמות. "האירי" הכשיר את נטפליקס עבור הדור של ספילברג, ולראייה – ספילברג, המתנגד הגדול ביותר של נטפליקס בהוליווד, חתם בסוף ינואר להפיק עבורם סרט, בפעם הראשונה (רק כמפיק, לא כבמאי). מדובר בביוגרפיה הקולנועית של המלחין לנארד ברנסטין שמביים בראדלי קופר.

אז למה "האירי" ככל הנראה ישאר בלי כלום? לא בגלל נטפליקס, אלא כי לא משנה כמה שיבחו והעריצו אותו, קשה לדמיין שזה הסרט שאנשים ישימו בתור הבחירה הראשונה בטפסי ההצבעה שלהם. אם האוסקרים היו האולימפיאדה, יש סיכוי ש"האירי" היה יוצא עם מדליות ארד רבות, אבל בלי מדליות זהב.

3.

בואו נדבר על "פרזיטים", סרט השנה שלנו. ואחד הסרטים הגדולים של השנים האחרונות. ויותר מזה, תופעה בינלאומית. הקהל הבינלאומי לא לגמרי בקיא בקולנוע הקוריאני (הסינפילים משתפכים עליו כבר שנים) אבל נדמה שכמעט כל מי שהשתכנע ללכת לראות את "פרזיטים" יצא מופתע והמום מהסרט הזה, שמתחיל מצחיק, נגמר מפלצתי, ובכל 20 דקות יורה עוד איזושהי הפתעה. 140 אלף איש ראו את הסרט הזה בארץ, מספר עצום לסרט שנחשב "סרט סינמטקים" או "סרט פסטיבלים", שהפך להצלחה קופתית בכל העולם. זה סרט שכמעט ולא מצאתי לו אופוזיציה. אבל האם הוא מספיק אהוב כדי להפוך לסרט הראשון שזוכה באוסקר שאינו דובר אנגלית? בשנה שעברה "רומא" ניסה לעשות את זה ונבלם. אז אולי זה בגלל נטפליקס, ואולי בגלל שהוא היה דובר ספרדית. מה שכן, "פרזיטים" עשה היסטוריה הוליוודית כשזכה בסוף ינואר בפרס האנסמבל בפרסי גילדת השחקנים, המקבילה שלהם לפרס הסרט הטוב ביותר. אם השחקנים בעדו – והם הרוב מבין חברי האקדמיה – אולי אנחנו עומדים לפני זכייה היסטורית (וגם הפעם הראשונה שסרט השנה שלי זוכה באוסקר מאז "שר הטבעות: שיבת המלך" ב–2003).

4.

כשהיינו ילדים להורים שלנו היה פתגם שגור (ומעצבן): "שניים רבים והשלישי זוכה". זו אולי תהיה הכותרת של האוסקרים האלה. בזמן ש"1917" ו"פרזיטים" נראים כמו המועמדים המובילים, יבוא "היו זמנים בהוליווד" ויעקוף אותם בדרך אל הפרס הגדול. זה לגמרי יכול לקרות. וזה לא יבוא בהפתעה גמורה: "היו זמנים בהוליווד" כבר זכה בגלובוס הזהב בקטגוריית הקומדיה, ממש כמו ש"הספר הירוק" זכה באותו פרס לפני שנה ואז דילג אל האוסקר (אני מתעלם כרגע מהעובדה שאנשי גלובוס הזהב לא יודעים מה זאת קומדיה). והוא זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפרסי בחירת המבקרים, שהוא חזאי אוסקרים לא רע. וזה באמת סרט מצוין, אחד הכי טובים של טרנטינו. ובעיקר: זה סרט על הוליווד, וזה מה שהוליווד הכי אוהבת. "הספר הירוק", "בירדמן", "ארגו" ו"הארטיסט" – ארבעה סרטים בשמונה השנים האחרונות זכו באוסקר ועסקו באחורי הקלעים של עולם הבידור (קולנוע, תיאטרון, מוזיקה). בחירה ב"היו זמנים בהוליווד" גם נושאת אמירה פנים–הוליוודית בשעה שבניו יורק מתנהל משפט האונס נגד הארווי וויינסטין: אם מישהו רצה לזקוף את הצלחותיו של טרנטינו ליכולת השיווק וההפצה של וויינסטין, בא הסרט הזה – שהופק על ידי דיוויד היימן (שמתחרה בעצמו גם כמפיק "סיפור נישואים") וטום רותמן (ראש אולפני סוני) – ומוכיח שטרנטינו הוא באמת יוצר מקורי שהצלחותיו מוצקות.

5.

אז האם יזכה בפעם הראשונה בתולדות האוסקר סרט שאינו דובר אנגלית ("פרזיטים")? או האם יזכה בפעם הראשונה סרט המבוסס על מותג קומיקס ("ג'וקר")? או האם יזכה בפעם הראשונה סרט של נטפליקס ("האירי")? או האם יזכה בפעם הראשונה סרט של טרנטינו? יש לאוסקרים לא מעט אפשרויות לעשות היסטוריה השבוע ולגרום לעיתונאים שעוקבים אחרי הגוף הזה לתהות שמא נפתח עידן חדש, שבו אי אפשר להגדיר יותר מה הוא "סרט אוסקרים". ולכן, דווקא הבחירה ב"1917" – בחירה טובה, הגונה, של סרט גדול ומשמעותי – היא גם הבטוחה והצפויה ביותר. זה סרט שעשוי בטכניקה של המאה ה–21, אבל הוא הדבר הכי קרוב לסרט אוסקרים קלאסי שמתמודד השנה. זה אמנם יהיה כמעט חסר תקדים שזוכה סרט שאין לו מועמדויות בקטגוריות המשחק והעריכה, אבל כבר די התברר שכל הסטטיסטיקות הישנות כבר לא עובדות. אם "1917" לא יזכה, יתכן ויהיה צריך לפתוח כרך חדש בביוגרפיה של הוליווד והאוסקרים.

אז מי יזכה?

עכשיו נסתכן וננסה להמר מה יקרה באוסקרים. כשתצפו בטקס תוכלו להבין מהרשימה הבאה איפה נמצאים רגעי המתח וחוסר הוודאות, ואיפה התחולל מהפך לחלוטין לא צפוי. קחו בחשבון, ההימור הזה נכתב לפי שגילדת הבמאים מחלקת את פרסיה (פרס חשוב בתהליך כתיבת התחזיות) ולפני שמצביעי הבאפט"א (פרס האקדמיה הבריטית) בוחרים את זוכיהם (פרס שעוזר לזהות הפתעות אפשריות, פשוט כי יש המון בריטים באקדמיה האמריקאית). אז עכשיו גם התירוצים לכישלון אפשרי נמסרו למפרע. אף מבקר קולנוע עוד לא מת מהימורי אוסקר פזיזים, נכון?

סרט:

הטיעונים הוצגו למעלה, אבל יש עוד משהו שצריך לזכור: בשנתיים האחרונות האקדמיה ניסתה לשנות באופן מאסיבי את הדמוגרפיה של מצביעי האוסקר, שהיתה באופן נודע לשמצה הומוגנית מאוד (גברים לבנים ומאוד מבוגרים), וכך גם הסרטים בהם הם בחרו. כמות המצביעים קפצה בחמישים אחוז תוך שנתיים מ–6,000 לכמעט 9,000, כשרבים מהם יוצרי קולנוע בינלאומיים. האם הם באמת יטרחו להשתתף בהצבעות? ואם כן, איך זה ישפיע על התוצאות? האם ריבוי המצביעים הבינלאומיים יטו את הכף לטובת סרט שאינו דובר אנגלית? האם בכלל יהיה אפשר לדבר על "הוליווד" כשמדברים על האוסקרים, או שזה יהפוך לטקס של תעשיית הקולנוע הגלובלית? הזכיה של "הספר הירוק" בשנה שעברה מעידה שזו עדיין תחרות מאוד הוליוודית ומיינסטרימית, לא משנה איפה בעולם גרים המצביעים.

כולם מהמרים על: "1917" או "פרזיטים"

ההימור שלי: "1917"

(אלא אם "היו זמנים בהוליווד" או "פרזיטים" יפתיעו, ובמקרה כזה לא נופתע כלל).

בימוי:

נראה לי שכאן ההימור קל וברור וסגור.

כולם מהמרים על: סם מנדס, "1917"

ההימור שלי: סם מנדס, "1917"

(אלא אם בונג ג'ון הו יזכה על "פרזיטים").

ארבעת הזוכים בקטגוריות המשחק חוזרים על עצמם שוב ושוב מאז גלובוס הזהב, טקס בחירת המבקרים ופרסי גילדת השחקנים. שני שחקני המשנה ברורים וידועים מראש, אבל אני ממש רוצה שלפחות בקטגוריית השחקנית תהיה הפתעה.

שחקן ראשי:

כולם וגם אני: חואקין פיניקס, "ג'וקר"

שחקן משנה:

כולם וגם אני: בראד פיט, "היו זמנים בהוליווד"

שחקנית משנה:

כולם וגם אני: לורן דרן, "סיפור נישואים"

שחקנית ראשית:

כולם מהמרים על: רנה זלווגר, "ג'ודי, מעבר לקשת"

ההימור שלי: סקרלט ג'והנסון, "סיפור נישואים"

(כולם מהמרים על רנה זלווגר, אבל האם באמת יש כוח אליה? אם היא תזכה זה יהיה נאום הזכייה הכי מביך של הערב. לכן אני מעדיף להמר שסקרלט ג'והנסון תפתיע ותזכה במקומה על "סיפור נישואים").

צילום:

הקטגוריה הכי קלה של הערב.

כולם וגם אני: רוג'ר דיקינס, "1917".

סרט בינלאומי:

מה שקראו לו עד לפני שנה "הסרט הזר" מקבל השנה שם חדש. ובעצם, זו הקטגוריה הכי קלה של הערב:

כולם וגם אני: "פרזיטים"

(ולכן הוא לא יזכה בפרס הסרט הטוב ביותר, ויסתפק בפרס הייעודי לסרטים שאינם דוברי אנגלית).

עריכה:

יש שמהמרים כאן על "פרזיטים" או "האירי", אבל אני יודע שכשיש סרט עם מרדפי מכוניות, הוא זוכה בקטגוריה הזאת ולכן…

כולם מהמרים על: "פרזיטים" או "האירי"

ההימור שלי: "פורד נגד פרארי"

(אלא אם "פרזיטים" יפתיע, ובכל מקרה, לא נראה לי שזה יהיה "האירי").

פסקול:

רק פעם אחת כתבתי השנה בביקורת על התפקיד של המוזיקה בסרט, וזה היה על הצ'לנית האיסלנדית שלא הלחינה את "ג'וקר" אלא גם ביצעה את הפסקול, וגם הלחינה השנה את "צ'רנוביל". ולכן…

כולם וגם אני: הילדור גודנדוטיר, "ג'וקר"

סרט אנימציה:

כולם הימרו בתחילה על "צעצוע של סיפור 4", שאכן היה מוצלח, עד שבאחרונה פתאום "קלאוס", הפקה ספרדית של נטפליקס, התחיל לאסוף פרסים והפך למועמד מוביל.

כולם מהמרים על: "קלאוס" או "צעצוע של סיפור 4"

ההימור שלי: "מיסטר לינק"

תסריט מקורי:

זה היה אמור להיות הפרס של טרנטינו, שזכה כבר פעמיים בעבר בקטגוריה הזאת. אבל בשבועיים האחרונים "פרזיטים" מתחיל לעסקוף אותו מבחינת הפרסים המקדימים. אני מחזיק כאן אצבעות דווקא לתסריט הבאמת משובח של נואה באומבך ל"סיפור נישואים".

כולם מהמרים על: "היו זמנים בהוליווד" או "פרזיטים"

ההימור שלי: קוונטין טרנטינו, "היו זמנים בהוליווד"

(אלא אם הצדק ייעשה, מצביעי האוסקר לא ידהרו כמו עדר אחרי כולם ו"סיפור נישואים" הטוב ממנו יזכה)

תסריט מעובד:

קטגוריה מצוינת שמוכיחה שלפעמים תסריטים מעובדים יכולים להות מקוריים מאוד. וזו קטגוריה מותחת, כי "נשים קטנות", "האירי" ו"ג'וג'ו ראביט" מתמודדים בה, ומי שיפסיד עשוי לצאת מהערב הזה לגמרי בידיים ריקות. בשבועיים האחרונים "ג'וג'ו ראביט" התייצב כאן כמועמד מוביל.

כולם מהמרים על: "ג'וג'ו ראביט"

ההימור שלי: "נשים קטנות"

סרט תיעודי:

תחרות קשה בין שני סרטים העוסקים בסין, ברזיל, סוריה וסרט יפהפה על כוורנית ממקדוניה הצפונית.

ההימור של כולם וגם לי: "מפעל אמריקאי"

(התוצר הראשון של חברת ההפקה של ברק ומישל אובמה).

אבל אני צריך להגיד כאן משהו: אם בוחרי האוסקר באמת טורחים לצפות בסרטי התעודה, נראה לי שהתחרות האמיתית כאן תהיה בין "מוקדש לסאמה" הסורי ו"ארץ הדבש" המקדוני.

שיר:

כולם מהמרים על: אלטון ג'ון, מתוך "רוקטמן"

ההימור שלי: השיר מתוך "הארייט"

(השיר של אלטון ג'ון פשוט לא מספיק טוב, וכבר יש לו אוסקר).

אפקטים:

כולם מהמרים על: "1917"

ההימור שלי: "מלך האריות"

עיצוב:

כולם מהמרים על: "1917" או "היו זמנים בהוליווד"

ההימור שלי: "1917"

עריכת סאונד:

כולם מהמרים על: "1917"

ההימור שלי: "פורד נגד פרארי"

מיקס סאונד:

כולם מהמרים על: "1917"

ההימר שלי: "פורד נגד פרארי"

תלבושות:

כולם וגם אני: "נשים קטנות"

(הטקסט המרכזי מתוך גיליון "בלייזר", פברואר 2020. סקציית ההימורים הורחבה ועודכנה הערב).

ציוץ