״אבא נשאר בבית״, עכשיו בנטפליקס. נייט ברגצי מפרק את הבית

לפני שבועיים נכנס הקומיקאי נייט ברגצי לספר השיאים של גינס אחרי שסיבוב ההופעות האחרון שלו שבר את שיא המכירות לסיבוב סטנד–אפ. אחרי 16 חודשים ו-129 הופעות, בגרצי מכר למעלה משני מיליון כרטיסים, יותר מכל קומיקאי לפניו (מחזיק השיא הקודם היה ג׳ף דנהם). זה השנה השלישית ברציפות שברגצי (47) הוא הסטנדאפיסט הכי קופתי באמריקה. כמו דולי פרטון ואלביס פרסלי המנוחים, הוא גר בנאשוויל, טנסי, וההומור שלו מתאפיין במבטא דרומי ובדיחות שמתאימות לכל המשפחה, שעוסקות בעיקר בחיי המשפחה ובעובדה שהוא מגדיר את עצמו טיפש ליד אשתו, שלהבדיל ממנו מבינה איך החיים מתנהלים וצריכה ללמד אותו דברים בסיסיים. לסיבוב שלו, ולממואר על חייו, הוא קרא "Big Dumb Eyes״, כחלק מהאסטרטגיה הקומית שלו להקטין את עצמו מול אשתו ובנותיו לטובת הפאנץ׳. למעשה, ההומור שלו חכם להפליא, וגם חושיו העסקיים. הוא הקים אימפריית תקשורת שמקדמת קומיקאים אחרים, וכעת ניסתה למנף את ההצלחה שלו על הבמה ליצירת סרט קולנוע, שברגצי כתב והפיק והוא גם משחק בו בתפקיד הראשי.

את ״אבא נשאר בבית״ (The Breadwinner, במקור, לא לבלבל עם סרט האנימציה האפגני באותו שם) ביים אריק אפל, שביים לפני כן את הביוגרפיה הקולנועית המצחיקה של ווירד אל ינקוביק עם דניאל רדקליף. הסרט, שדילג על בתי הקולנוע בישראל, הגיע באחרונה ל-vod ומהיום בנטפליקס, שזה הבית הטבעי לסרט כזה, ממש כמו סרטיו של אדם סנדלר, שגם הוא סטנדאפיסט שבסרטיו מתמקד לא מעט ביצירות טובות לב לכל המשפחה, המושפעות מכך שהוא אב לשלוש בנות. המעניין הוא ששני מיליון רוכשי הכרטיסים להופעות הסטנד–אפ של ברגצי לא הגיעו לקנות כרטיס לסרט. שזה משונה, כי כרטיסי קולנוע עולים בערך עשירית מכרטיסים למופע סטנד–אפ בארנה באמריקה. ובכל זאת, הקהל לא בא. הסרט הכניס 20 מיליון דולר מול תקציב של 25 מיליון. לא הפלופ הכי נורא, כזה שבהחלט יוכל ליצור רווחים באמצעות צפייה ביתית וסטרימינג, אבל בטח לא הלהיט שברגצי ואולפני סוני חלמו עליו (אם זו נחמה, גם סטיב מרטין, ששבר קופות על במות הסטנד–אפ בסוף שנות השבעים, התקשה להפוך לכוכב קולנוע שובר קופות כשעבר מהבמה למסך. אבל סרטיו הראשונים נחשבים כיום לקלאסיקה קומית).

ברגצי כתב לעצמו תפקיד שכאילו נתלש מהפרסונה הקומית שלו, של גבר שמרן, סוכן מכירות בסוכנות רכב, שאשתו (מנדי מור) היא עקרת בית האחראית על גידול שלוש בנותיהם והוא רק אחראי על ריקון פחי האשפה ועל פרנסת המשפחה. באיזון בין החיים לקריירה, הוא אומר בפתיחת הסרט, היא אחראית על החיים, והוא אחראי על הקריירה. משפחה דרומית טיפוסית שכאילו יצאה מסדרות הטלוויזיה של שנות החמישים.

אבל כשאשתו מגיעה לתוכנית ״הכרישים״ עם המצאה שעוזרת לניהול משימות הבית, הסיטואציה מתהפכת: נייט צריך להישאר בבית כאבא במשרה מלאה, ואשתו הופכת ליזמית מצליחה שצריכה לטוס לקוריאה. כאן מתחילה קומדיה חביבה לכל המשפחה שבו האבא מגלה שמאוד קשה להיות אמא. ראינו לא מעט כאלה, ממייקל קיטון ב״מיסטר אמא״, שכתב ג׳ון יוז ב-1983, אדי מרפי ב״אבא בא לגן״ ועד וויל פארל ב״אבא מתחלף״ (וגם בן סטילר בסצינת פלאשבק קורעת מצחוק ב״זולנדר 2״). כולם סרטים פרה–פמיניסטיים שעוסקים בגברים שצריכים להתנסות לראשונה בגידול ילדיהם. כן, זה הומור מעט מיושן – הגבר שלא יודע איפה בית הספר של בנותיו. אבל ברגצי הוא דמות קומית מקסימה, הכתיבה שלו שנונה והסרט – שאמנם מתחיל באופן מאוד צפוי – מתקדם עם כמה תפניות מפתיעות שלוקחות אותו לאיזורי הסלפסטיק שמרימות סרט שמתחיל עם חיוכים, לרגעים מצחיקים ממש. בזכות תפקידי משנה של קולין ג׳וסט, וויל פורטה וקומייל ננג׳יאני, וכמה רגעים מצחיקים באמצע המערכה השניה, הסרט הזה ניצל מלהיות בנאלי. (ואת שלושה ממופעי הסטנד-אפ הקודמים של ברגצי תמצאו גם בנטפליקס, והם מומלצים. יש לו טיימינג קומי פשוט מושלם בעיני).

(גרסה מורחבת לביקורת שפורסמה ב״כלכליסט״, 31.8.2026)

ציוץ