בגוף הסרט
ביום שני העליתי פוסט צילומים מתוך "סרט לבן" של מיכאל האנקה, שעולה מחר, והחמאתי לסרט, שהוא אחד המרהיבים שראיתי כבר המון זמן. הוספתי קיטור על כך, שהצילום הכה נהדר של הסרט, קצת הולך לאיבוד בעותק הישראלי, בגלל כתוביות התרגום, והגודל שהן תופסות בפריים. קולנוע לב, מפיצי הסרט, שלחו לי היום תגובה לטענה הזאת. הנה היא:
"ראשית תודה על הברכות וההמלצות על 'סרט לבן'. באשר לעניין הכתוביות בתרגום של 'סרט לבן', שבו נגעת בפוסט שלך: בארץ מדפיסים כותרות על גבי פילם בהדפסת לייזר, השיטה שנחשבת הטובה והיעילה בעולם. אלא ששיטה זו, למרות יתרונותיה הרבים, לא מאפשרת הדפסה בגוון שאינו לבן, מה שיוצר בעייתיות מוכרת כמעט לכל חובב קולנוע, כאשר הכותרות מופיעות על רקע של פריים לבן. סצנות השלג הרבות אצל האנקה מהוות אתגר שכל המפיצים בעולם מתמודדים איתו בקושי רב.
"הפתרון של אולפני אלרום בארץ, היה לצרוב את הלבן על רקע שחור שהוטבע במיוחד, תהליך שמייקר מאוד את העבודה, אמנם פוגע מעט בפריים, אבל הוא הפתרון הטוב ביותר האפשרי מבחינת איכות הקריאה. הפתרון הזה זכה לשבחים רבים מהמפיצים הבינלאומיים של הסרט, ומפיצים נוספים מהעולם יצרו קשר עם לב, לבדוק את הטכניקה. אז אולי בעולם המושלם והדיגיטלי שאנחנו קרבים אליו הבעיה תעלם (יהיה אפשר להחדיר כותרות גם בצבע). כנראה שבשלב הזה נתגעגע לפילם המוכר והישן, הרבה יותר מהר ממה שנדמה".
אגב, בפריימים שהוצאתי מהסקרינר של "סרט לבן" בפוסט ההוא, הקפדתי לבחור רגעים צחיחים מתרגום. הם בודדים, הסרט עמוס מלל. בראש הפוסט הזה העליתי פריים שמכיל כותרות תרגום בגרסה הדיגיטלית. שיהיה אפשר להשוות בין הדרסה הדיגיטלית/אנגלית, לגרסת הפילם/עברית. אחרי שתצפו בסרט (וחובה עליכם) תוכלו להגיד האם התרגום הפריע לכם להתפעל מהצילום, או לא.
===========
ו"עג'מי" ממשיך להתייצב מול האמריקאים כמועמד חסון למדי נגד "סרט לבן" באוסקרים. אנדרו אוהייר ב"סלון" קורא לו "הגרסה הישראלית ל'התרסקות'" ומתפעל ממנו עד מאוד. (אגב, ראיתם את עמוד השער החדש למדור הקולנוע של "סלון"?).
"עג'מי" יצא בסוף השבוע בשלושה עותקים בניו יורק. בשני בתי קולנוע בעיר, ב"לינקולן פלזה" וב"פילם פורום", הוא היה הסרט הכי נצפה בסוף השבוע.
רשמים מהקרנת הבכורה של "פרשס" אתמול:
ציפיתי לאחד מהשניים: או שאני אוהב את הסרט מאוד, או שאני אשנא אותו מאוד. בסופו של דבר, אני מסמפט את "פרשס", אבל גם מודע לחסרונותיו, ויש לא מעט.
"פרשס" הוא בעיקר עבודה בימויית מעניינת. אני מאלה שמעדיפים את הקולנוע שלהם ריאליסטי, אבל "פרשס" למרות (ואולי בגלל) החומרים הקשים שבו, נוטה לכיוון הפנטסטי. לי דניאלס משתמש באין ספור תחבולות לאורך הסרט על מנת להיכנס לתוך הנשמה של גיבורת הסרט. המחשת הפנטזיות של פרשס מרתקת בד"כ, והאפקט הנוצר עם החזרה למציאות הקשה אפקטיבי בד"כ. אבל המינון לטעמי לא נכון. יש יותר מדי פנטזיה, ופחות מדי מציאות. יש יותר מדי דיבורים באויר, ופחות מדי מעשים. ועדיין, הבחירה להיצמד לפנטזיה נכונה בעיניי. היא גם מכניסה את הצופה לתוך הנשמה של הגיבורה, וגם מצליחה לברוח מהמלכודת שבסיפור המציאות של פרשס, שאם היתה מבויימת בצורה ריאליסטית, קרוב לוודאי שהסרט היה לא אמין. קשה להאמין שיש אדם עם כל כך הרבה צרות על הראש.
רוב הפנטזיות מבוימות בצורה מרשימה, אבל חלק מהן מעמיסות מדי על הצופה (לטעמי, יש הרבה יותר מדי וויס אובר בסרט). המעברים בין פנטזיה למציאות מרשימים, אבל כמה מהם קלישאיים עד כדי גיחוך (מעבר לדוגמן חתיך המלקק את אוזנה של פרשס בחושניות לכלב המלקק את אוזנה של הגיבורה, בעוד היא שוכבת בשלולית על הרצפה). חלק מדמויות המשנה אינן אלא קריקטורות, אבל הדמויות הראשיות מרשימות מאוד, ומחזיקות את הסרט: מו'ניק ראויה לכל פרס שהיא זכתה/זוכה/תזכה בו על היכולת שלה להפוך את המפלצת הזו ליצור אנושי לא פלקטי, וגבורי סידיבה (איך לעזאזל כותבים/מבטאים את שמה של השחקנית הזו?) גדולה בתפקיד הראשי. היכולת שלה לספוג כל כך הרבה השפלות בשקט, ורק אז להתפרץ הופכת את פרשס לדמות מיוחדת שלא מותירה בי שום אפשרות אלא לאהוב אותה.
וכך, "פרשס" הוא סרט סימפטי שבהחלט שווה צפייה, אבל גם כזה שלא חסר חסרונות.
יאיר, התרגום בסקרינר של "הסרט הלבן" בעייתי מאוד. אם אין לך טלויזיית ענק, מקרן, או לחילופין אם אתה לא צופה בסרט על גבי מסך המחשב (ממרחק קצר הכוונה) – אתה בבעיה. הכתוביות מאוד, מאוד, קטנות ולא ברורות. בקשר לסרט, קראתי את הביקורת שלך ב"פנאי פלוס" ואני משער שנדון עליה פה לכשיעלה הפוסט.
גם אני קראתי היום את הביקורת הנהדרת על 'סרט לבן'. יאיר, אין מצב שתוותר על ספוילרים? אמנם נכנעתי וקראתי, וזה דווקא לא ממש נחשב ספוילר, אבל בתקופה האחרונה אתה לא מצליח להפיק כתיבה נטולת ספוילרים. יש סיבה?
נדמה לי ש"סרט לבן" הוא לא מסוג הסרטים שניתן לעשות להם ספוילר. התרגום בעברית לא הפריע לי במיוחד – הוא לא היה גדול בהרבה ממה שמוכר לי מסרטים אחרים.
למה תמיד הצפוניים נדפקים?! נמאס לחיות בבואה חסרת רצון לתרבות. תמיד הסרטים שאני רוצה לראות מגיעים רק לתל אביב. לפחות יס פלאנט הועילו בטובם להביא כמות סרטים מכובדת ואיכותית למדי. אבל איפה למען השם הסרט הלבן!? מה יעשה חייל שכל רצונו בסופי השבוע הוא לראות קולנוע איכותי ומאתגר.
מישהו –
tell me about it
אני מפאקינג טבריה. פה אין פאקינג קולנוע אפילו. עיר דפוקה.
לפי מחקרים (כך כתב יצחק לבנון בספרו "על כל שאלה תשובה") הכי ברור זה כותרות שחורות על רקע צהוב.
יש בזכרון יעקב מקום קסום המציג קולנוע איכותי , מגוון ומאתגר – סינמה פריפריה.
מומלץ בחום לבקר. במיוחד למחפשים אחרי קולנוע איכותי ופעילות תרבותית מרתקת בצפון.