אוי אוי אוי
ביום ראשון בלילה התלוצצנו כאן על חשבונו של קווין אוקונל, איש הסאונד שהפסיד בטקס את האוסקר בפעם ה-19. עכשיו מתברר שיום ראשון שעבר בכלל לא היה יום מוצלח בשבילו: במהלך הטקס, ממנו הוא נעדר, הלכה לעולמה אמו. טום אוניל דיווח על כך ראשון. אולי עכשיו כשהוא גם לוזר וגם יתום הוא יזכה באוסקר עם המועמדות ה-20 שלו שתגיע מו הסתם על סרטו הבא, "ספיידרמן 3".
אתם מבינים את גדולתה של הדרמה? כל חייו הוא מחכה, מתפלל שאמו תראה אותו זוכה באוסקר. כל חייו אמרה לו שהסאונד הזה הוא לא מקצוע רציני, שיפסיק עם החלטורות. גם הפעם, מרותקת למיטה בבית החולים, הוא מכריח אותה לצפות בטקס. עומד לידה (אולי בטוקסידו?) מחזיק לה את היד, ממתין, מתפלל, ואז – האם נשמתה פורחת לפני או אחרי שמישהו אחר זוכה בפרס? והאם בשנה הבאה, כשהוא יזכה (עכשיו כשכולם מכירים את הסיפור), הוא יקדיש לה את הפרס? או שאולי עכשיו הוא אורז מזוודה בדינמיט ועולה על מונית לכיוון בברלי הילס?
ראיתי את המלך האחרון של סקוטלנד בקולנוע "גת". במהלך ההקרנה מקרן הוידאו עבד והקרין אור על הסרט, מה שהפך את הסרט לחלבי. זה לא הקלנוע היחידי שזה קורה בו. בקולנוע לב ביום חמישי בהקרנה של המבוך של פאן התמונה היתה חלבית (בעיקר מורגש בסצנות החשוכות) אני לא יודע אם זה בגלל מקרן הוידאו או שפשוט איכות ההקרנה שם לא מדהימה.
לגבי תגובת החייל, תסלחו לי על הציניות אבל אני חושב שזה מפוברק בשביל ליצור עניין או לפתוח נושא לדיון שכאילו רוצה לעורר בצורה הפוכה עיניין בסרט.
ואגב המלך האחרון של סקוטלנד ממש טוב. למרות שלא מדובר בסרט מושלם, גם האמינות ממנו והלאה, אבל יש שם בימוי מחוספס ומשחק אדיר של פורסט ויטקר. שחקן ענקקקקקקקקקק.
אל מול הפצע הפעור של ארז, אני מרגיש כמעט אשם לדבר על קולנוע, אבל אני אנסה. שני סרטים קטנים וסימפטיים ראיתי בשבת:
"הפירצה"- סרטו השני של בילי ריי ממשיך באותו קו של סרטו הראשון: הוא במאי קונקרטי, מספר סיפור עם מינימום מניפולציות, נותן מקום לשחקנים לבטא את עצמם, אבל גם משאיר אותנו עם הרגשה שהיה ניתן להוציא יותר מהסיפור. בסרט הקודם, היידן כריסטיאנסן הייטיב לגלם את דמותו של עיתונאי שהולך ומסתבך בשקרים של עצמו (ואגב: לאן נעלם השחקן הזה ?), ואילו כאן, כריס קופר מצויין בתפקיד סוכן כפול, איש FBI המוסר מידע לרוסים. לורה ליני טובה כתמיד בתפקיד הסוכנת הממונה על ניהול החקירה שאמורה לחשוף את הבגידה, ואפילו ריאן פיליפה נסבל בתפקיד הסוכן שנצמד לבוגד, רוכש את אמונו ומביא לחשיפתו (אין כאן ספוילרים. הסרט מתחיל מהסוף, עם החשיפה של הבוגד). אבל נדמה שבילי ריי מעדיף את הדרמות האנושיות על הפעולה, וכך יוצא שסצינות הפעולה שכן נמצאות בסרט קונקרטיות ולא מלהיבות, והתוצאה הסופית סובלת מכך. למרות הנאמר, זהו סרט לא רע ליומית.
"אקילה והתחרות" – סרט שפועל על פי כל הנוסחאות הדרמטיות שיש, עם מוזיקה שעולה בדיוק במקומות הנכונים, ופיתולי עלילה המציבים מכשולים ופתרונות בדיוק במקומות שהם צריכים להיות, אבל צניעות מסוימת בבימוי, ונגיעות קלות (שחבל שלא מפותחות יותר) בפער הכלכלי בין שחורים ללבנים, בין בוורלי הילס לשכונות האחרות בלוס אנג'לס, הופכות את הסרט הזה לחוויה נעימה לצפיה.
ראיתי גם בסוף השבוע, בצפייה שניה, את "מיס סאנשיין הקטנה". שמחתי לגלות שקסמו של הסרט לא פג. מי שעדיין לא ראה, מומלץ !
לאיתן אני שמח לראות שאני לא האדם היחיד שלא סובל את ריאן פיליפה הוא פשוט שחקן לא טוב!
איתן – איך אתה מצליח לראות כל כך הרבה סרטים בשבת אחת? נשאר לך זמן לחיים?
איתן, אני לא יודע לאן היידן כריסטנסן נעלם, אבל אני מברך על כך ומקווה שיישאר שם. הבנאדם חירב במו ידיו את שני סרטי ה-"STAR WARS" האחרונים, לא מגיע לו לשחק יותר בשום דבר.
קטנות: רון, תתפלא, לא את כל הסרטים שאני רוצה לראות אני גם מספיק לראות (יש כמה סרטים קוראנים בסינמטק השבוע שאין באפשרותי לראות, למשל). לגבי השאלה עד כמה באמת יש לי חיים…אה… בפורום אחר…
ג'יימס הזכיר לי שראיתי פרומו בכבלים לסרט מדע בדיוני טורקי בשם "גורה" ("G.O.R.A"). זהו אחד הסרטים הכי מצחיקים שראיתי בשנים האחרונות. פרודיה מדע בדיונית, המשלבת את המטריקס ומלחמות הכוכבים למינהו בעלילה סהרורית מל ברוקס סטייל, ובטורקית. מאוד מומלץ!
ואגב סרטים קוריאנים בסינמטק – תוכנית הסרטים נראית שרירותית מאוד, על רוב הסרטים לא שמעתי. המלצות?
רק הצירוף "סרט מדע בדיוני טורקי" מצחיק.