הרשו לי להעיר
מעדכנים אותי יודעי דבר שב"העיר" – שעומד בקרוב להתאחד עם "עכבר העיר" * – מחפשים מבקר קולנוע חדש במקום עופר מתן. אם אתם רואים את עצמכם מועמדים פוטנציאליים, הרימו טלפון לעומר שוברט, העורך החדש.
(*) – למעשה המילה "איחוד" היא סוג של יופמיזם, לא? תכל'ס מה שקורה, אם אני מבין נכון, זה ש"העיר" בעצם נסגר, אבל "עכבר העיר" ממשיך והוא יקלוט לתוכו כמה מהמדורים שהיו ב"העיר". מצד אחד, זה דרכו של העולם. אנשים מתים, עיתונים נסגרים. ככה זה. כל דבר "מיתולוגי" – עיתון, מסעדה, בית קולנוע – סופו להיכחד. אין טעם להילחם בזה. עם זאת, אני חש קונפליקט רגשי עז. מצד אחד, "העיר" היה קודם כל עיתון שהערצתי שני ואז גם מקום עבודה – וממש בית – למשך חמש שנים מחיי, אז המחשבה שהוא יעלם קצת צובטת. אבל הלב התכונן לזה: איחוד הרשת תחת גג אחד, שינוי הלוגו, המעבר מבניין המערכת ברחוב יוסף קארו, המעבר לפורמט A4, כל אלה כבר סימלו מזמן שלמרות שלמרות שלעיתון יש אותו שם, זה לא "העיר" שאני מתגעגע אליו. מצד שני, אני צועק "האח!". כי שנתיים מחיי העברתי במרתפי "עכבר העיר", ושם זממנו את המהפכה. הכיתוב "מצורף חינם ל'העיר'" לא מצא חן בעינינו. רצינו לראות ימים שזה יהיה הפוך, שבו "העיר" יהיה מוסף בתוך העכבר. ובכן, אני לא יכול שלא לחייך בסיפוק כעת. ומצד שלישי, זה דרכו של העולם. מרגע זה מתחילה הספירה לאחור לקראת סגירת "העכבר", לא? בין אם זה ייה עוד שנתיים או עוד עשר, גם זה בלתי נמנע. ההבדל הוא של"עכבר העיר", להבדיל מ"העיר", יש אתר אינטרנט. עיתון שאין לו אתר אינטרנט כאילו כבר נסגר לפני חמש שנים, לא?
ככה זה. טרנזיט חולה סופו שיתפנצ'ר (או משהו)
"העיר" של השנים האחרונות נתן במה באופן קבוע לתכנים שלא קיבלו אותה בשום כלי תקשורת אחר והיה, למרות הרבה נפילות, העיתון הכי מעניין בארץ. שום ביקורת קולנוע או מוסיקה, מבריקה ככל שתהיה, לא תשתווה לזה.
אבי נשר הולך להיות יו"ר חבר השופטים בפסטיבל הסרטים בחיפה.
במסגרת פרסי אופיר התחרה אבי נשר וסרטו "פעם הייתי" ברוב הסרטים אותם הוא הולך לשפוט בחיפה: "הממונה על משאבי אנוש", "מבול", "בין השמשות", "התפרצות X", "סרק, סרק" ו"ז'טאם איי לאב יו טרמינל".
"הממונה על משאבי אנוש" הופק במימון האחים אדרי והולך להיות מופץ על ידם בתחילת החודש הבא. "מבול" הופק על ידי "אפיקים מאוחדים" ויופץ על ידי אדרי. אבי נשר הוא שותף של "אפיקים מאוחדים" ומשה ולאון אדרי בהפקת "פעם הייתי". כלומר, הוא קיבל מהם משכורת.
כיצד יוכל נשר לשפוט בתחרות הקולנוע הישראלי ללא משוא פנים, בלב זך ובניקיון כפיים?
לכל הפחות ניתן לומר שפסטיבל חיפה לא הפעיל שיקול דעת כאשר החליט להזמין את נשר, שמצוי כאן בניגוד אינטרסים מובהק, להיות יו"ר חבר השופטים בתחרות הקולנוע הישראלי העלילתי השנה.
כך עובדת לה השקשוקה הישראלית גם בקולנוע שלנו. איפה שאול דישי כשצריך אותו!
============
רוה לסינימה: רגע, זה לא נגמר בזה. ב"בין השמשות" משחקת אורלי זילברשץ שהתחילה את דרכה בסרטו של נשר "דיזנגוף 99 ". ואני בטוח שהוא מכיר אישית לא מעט מהבמאים/מפיקים האחרים. שערוריה. רגע, בעצם זה אומר שאין כאן משוא פנים, כי הוא בעד כל הסרטים. לפחות אף אחד מהבמאים הוא לא האקס שלו, כמו שהיה בוונציה. וזה רק נשר. בוא נעבור אחד אחד את כל השופטים ונמצא כל מיני הטיות. יכול גם להגיד במאי שאיך נותנים לבמאי כ"כ מסחרי לשפוט כשהסרט שלו הוא אלטרנטיבי. אין לזה סוף. ככה זה. מי שלא רוצה, שלא ישתתף במשחק.
הוא גם שופט של התיעודיים? כי יש כמה עיתונאים
=============
רוה לפרדריקו: לצערי לא. לא משנה כמה מעטפות כסף העברתי לפסטיבל חיפה, זה לא הלך. יש חבר שופטים נפרד לתיעודיים. (אגב, אתה מודע לזה שאני רואה את כתובות האיי.פי של המגיבים, נכון?)
אכן. בוקה ומבולקה. רק צריך עכשיו לקוות לאינטגריטי של נשר. אדרי הפך לקונגלומרט ובעצם אין שום תחרות – הכל בתוך הבית …ומארגני פסטיבל חיפה נפלו לבור ללא שמץ של מחשבה.כמה מצער.
===============
רוה ליעל: או, זו כבר נקודה מעניינת יותר. כי באופן די משונה – ואפילו מדאיג – שני סרטי הפתיחה של שני הפסטיבלים הגדולים בישראל השנה היו שניהם של יונייטד קינג ("נקודת מפגש" בירושלים, "תמרה דרו" בחיפה) ושניהם לאו דווקא הסרטים הכי בולטים/משמעותיים/מגרים של העונה. שניהם בחירות די תמוהות שמעלות שאלות האם יש אג'נדה סמויה מאחורי הבחירה. פרדריקו, כמקורב לפסטיבלים אתה יכול להוסיף אינפורמציה לעניין?
באמת ישנו כאן ניגוד אינטרסים ואכן נשר לא יכול להיות באמת אובייקטיבי. מצד שני, זאת תעשייה כל כך קטנה שאף פעם לא תוכל להביא שופט ישראלי שיהיה זך מכל הבחינות. היו ניגודי אינטרסים גם בשנים קודמות, לא שזה חלילה מצדיק את העניין.
טוב היה עושה נשר או פסטיבל חיפה אם היו מחכים שנה. זה לא נראה טוב.
ויאיר, להעלות באוב קשרים מלפני שלושים שנה כדי לבוא ולומר שממילא כולם מכירים כאן את כולם, לא מפריכים את הטיעון המרכזי. יש כאן טעם לפגם.
=================
רוה לסינימה: נו, זה כמו להתלונן שנתנו לשמוליק מעוז לשפוט בוונציה בתחרות בה היה גם סרט ישראלי. והרי ברור, יגידו כל עוכרי השמחות, שהישראלי יהיה מוטה לטובת הישראלי. ככה זה בפסטיבלים. ולכן, אגב, יש יותר משופט אחד, כדי שבסופו של דבר ייבחר הסרט שהשופטים הכי אהבו. כי אם אחד השופטים ירצה להטות את בחירת האחרים מסיבות אישיות זה בוודאי ידלוף. ואני לתומי חשבתי שהבחירה של הפסטיבל בנשר היא סוג של מחווה שלהם לבמאי שיצר להיט שצולם בחיפה. כך שמבחינה אקטואלית הבחירה מוצדקת.
אני דווקא חושב שיש קולנוען אחד שאיננו מוטה כלל ויכול לשפוט. מנחם גולן. הוא הרי מוטה כלפי עצמו בלבד.
בחיי, יאיר. אני לא מבינה איך אפשר לצעוק "האח" לעיתון שנסגר. אפילו ל"מעריב" אני דואגת. אז ל"העיר"?
עצוב לי מאוד, וחבל לי מאוד ש"העיר" נסגר, ולמרות שכבר שנים זה לא היה "העיר" שרציתי לקרוא, שמחתי על קיומו.
לכל ילדי אמנון רבי האנאליים ויאיר רווה בראשם.תפסיקו לחגוג את סגירת העיר.בתורכם, הייתם משעממים, זחוחים, ובזבזנים,וכל זה בשם ערכי מצוינות מדומיינים שהגורו הפסיכופת שלכם אילף אתכם אליהם.די, תשתחררו ממנו. ואם לא תצליחו- לכו לעבוד בקסטינה הפקות.המקום שמשמש כעת חממה לאותם ערכים ('בואו נדבר על זה' ועוד). עד אז,תשאירו את העיר למי שמעוניין באמירה (שומו שמיים),נשמה (מילה זרה לכם, אני יודעת),וחופש (חפשו במילון).חבל שגם זה נגמר כעת,אבל את התוגה הזאת אין לכם יכולת להבין.
Thanks pal. It was fun knowing
Sensible stuff, I anticipate reading even more.