עורות הכרך
התמונה הזאת, בשער "ניו יורק מגזין" שיצא לדוכנים אתמול, הרגה אותי:
אלה השותפים במשרד עורכי הדין כהן, כהן, באומבך ואנדרסון. לא. אלה האחים כהן, ווס אנדרסון ונוח באומבך, היוצרים שהופכים את פסטיבל ניו יורק שייפתח בשבוע הבא, לפסטיבל ניו יורקי אמיתי. "ניו יורק מגזין" חוגג את העובדה שכמה מבכירי היוצרים הניו יורקיים יציגו השנה בפסטיבל המקומי את תוצרתם הטרייה, וביניהם אייבל פררה, ג'וליאן שנאבל וסידני לומט. ויש גם ראיונות: האחים כהן, אנדרסון, באומבך עם זוגתו ג'ניפר ג'ייסון לי (לא להתבלבל עם בארט פרוינדליך וג'וליאן מור), שנאבל, לומט וקו-זמן המתאר את תולדות הקולנוע בניו יורק. אני קורא את החומר הזה בעודי מתארגן לנסוע לחיפה וליבי מתמלא קנאה ותסכול. אף אחד מהסרטים של היוצרים האלה לא יוקרן בחיפה. וחוץ מהאחים כהן ושנאבל, אני לא יודע האם ומתי יופצו סרטי האחרים בארץ. ייאוש, תסכול. שוב נותרנו רחוקים ומבודדים, מרחק חצי שנה מההוצאה בדי.וי.די.
============
גע"ס התרגשה מאירועי "מרגל השמפניה" בבלוג, וריגשה בחזרה.
============
אביעד ק ראה אתמול את "האמיצה" בהקרנת עיתונאים וסבל קשות. אני – שחושב שניל ג'ורדן הוא אחד הבמאים החכמים שעובדים כיום – אהדתי את הסרט, בעיקר כי תענוג להתווכח עם תפיסת עולמו רבת הפרדוקסים. אנסה להרחיב לקראת יום חמישי.
===========
סינמסקופ אינטרנשיונל
ג'פרי וולס, גוד בלס הים, קרא את הקטע שניקי פינק כתבה בעקבות הפוסט שלי על "ביקור התזמורת" ועשה את מה שאני הייתי צריך לעשות מלכתחילה: הלך לברר (אני העדפתי לצעוק לנציגי האקדמיה שיקומו ויבררו בעצמם ויתנו תשובה מוסמכת ולא ישאירו את הבירור בידיים של מפיקים או עיתונאים). האנשים שהוא דיבר איתם – למרות שאינם נציגים רשמיים – משמיעים צפירת הרגעה: לא נראה שתהיה בעיה תקנונית עם כמות האנגלית בסרט. אשת האקדמיה מוסרת שהעסק בבדיקה. התוצאה: אייטם שמקפיץ את מדד הבאז של "ביקור התזמורת" ב-15 אחוז לפחות.
הדד-ליין להגשה הרשמית של הטפסים והעותקים של נציגי המדינות לאקדמיה האמריקאית הוא יום שני הקרוב, 1 באוקטובר. אן תומפסון מתחילה לפשפש בתחרות הסרט הזר, ומזכירה שלסוני פיקצ'רס קלסיקס יש בתחרות שלושה סרטים – מישראל, צרפת ואוסטריה (שמגישה סרט שואה). היא מפנה לאתר המרכז את כל הסרטים הזרים שינסו לזכות במועמדות השנה.
=======
בקרוב, היום ומחר, כאן בבלוג: ביקורות על "סופרבאד" הנהדר ועל "הרחק ממנה" הגם-כן-נהדר-אבל-מסוג-אחר ופריוויו פסטיבל חיפה. ביום חמישי אני מקווה שאצליח לפתוח דיון ב"האמיצה" ולהשיק הרפתקאה בלוגית שעשויה להיות משעשעת למציאת שם עברי לסרט הוליוודי חדש. ומיום חמישי בערב עוברת מפקדת "סינמסקופ" לחיפה, בחיפוש אחר סרטים ראויים בפסטיבל ואחר בתי קפה באיזור האודיטוריום המגישים חיבור אינטרנט אלחוטי. קוראי הבלוג בחיפה מוזמנים להמליץ איפה כדאי להתנחל בין הסרטים. מקווה שאספיק לעמוד בכל המטלות האלה ביומיים הקרובים. בקיצור, מי שבנה סוכה, שיוודא שיש בה אינטרנט. יהיה כאן אקשן.
ציטוט מתוך הכתבה של ג'פרי וולס:
"…Raveh told Finke the film's dialogue is less than 50% English."
פשוט נורא שמבקר קולנע מפנאי פלוס ממש עושה מאמצים כבירים לפגע בקולנע הישראלי ובסרט ישראלי נבחר ואהוד בעולם. נכון שהאמריקאים מורידים אותו מהעץ חזרה וסבירים לו שאין בעיה אבל לכו תדעו אם הוא יעצור בזה..
אני חושב שמישהו צריך לעשות עם זה משהו ויפה שעה אחת קודם לפני שהשנה הזאת תלך לאיבוד על שטות כזו!
אלטמן.. תקרא את הציטוט שוב לפני שאתה ממשיך במתקפה שלך. יאיר אמר לפינק שהדיאלוג הוא פחות מ-50% באנגלית, כלומר שאין בעייה עם המועמדות של "ביקור התזמורת", כלומר הוא לא מנסה לפגוע בסיכויים שלו, להיפך. עכשיו תנשום עמוק, תן לכל האדרנלין שצברת לנוח, ותפסיק לדמיין את מבקר הקולנוע מפנאי פלוס (!!!) דורך על הקולנוע הישראלי.
יאיר, וולס נשמע די פגוע מכך שפנית לפינק במקום אליו.
Yair Raveh usually writes me directly about stuff, but this time he spoke to Nikki Finke
כאות תודה, קח מבחן נחמד.
רוה לגע"ס: מגניב! יצא לי סטיבן סודרברג, אחד הבמאים האהובים עלי.
Your Score: Steven Soderbergh
Your film will be 55% romantic, 29% comedy, 41% complex plot, and a $ 38 million budget.
Filmography: Sex Lies and Videotape, Traffic, Ocean's Eleven, Ocean's Twelve, Erin Brockovich, and various other homemade independent films. He may just want to follow you around for a few months and construct a film out of that. Your humor is either dry or non-existant, but your life is somewhat exciting romantically because you're "bad." At least you'll be surrounded by the best-looking people who will be cast as your friends, who in real life are probably just as good-looking. Then when he wins the Academy Award for your film, he won't have to make anymore "Ocean's" films.
אכן, תמונה מהממת.
במבחן יצא לי קווין סמית'.
שזה אומר:
Your film will be 52% romantic, 37% comedy, 33% complex plot, and a $ 20 million budget.
(לא רואה הרבה קשר אליי…)
ההסבר המצורף:
Kevin will take your slacker life and turn it into the cult classic it deserves to be — like Mallrats (just kidding). If you can handle the menacing presence of Jay and Silent Bob all throughout your film, then Kevin is willing to oblige. Basically, he can take the lives of people who don't have much of a life and make it entertaining, so you're in good hands. Go watch your copy of Clerks, now.
אני לא יודעת מה כל זה אומר לגבי סיכויי לעתיד נורמלי :-0
תגידי תודה, לי יצא אד ווד. ובניגוד למה שאפשר לחשוב בהתחלה, זה לא מבחן שבודק כמו סרט של איזה במאי החיים שלך נראים, אלא איזה במאי יוכל לקחת את החיים שלך ולהפוך אותם לראויים לצפייה. או משהו.
את צודקת, זה באמת עדיף 🙂
אולי סמית' היה מכניס קצת אלמנטים קומיים וספונטניות לחיים שלי. ~מזדקנת עאלק~
(אבל נראה לי שבכל מקרה ובניגוד לקונספציה הנפוצה בציבור, את לא תופסת את כל הספסלים)
לי יצא שוודי אלן יביים את החיים שלי (או מה שזה לא יהיה), האמת, יכולתי לנחש את זה מראש.
"החותר"? אם אתה הוא אתה, זה חסר טעם, אבל במקרה שלא, אז תקרא שוב את הפוסט של וולס ותשים לב כשהוא כותב על RIVALS, ותנסה להפעיל את הראש.
דר"א יאיר, עכשיו שמתי לב שאתה (וגם אני וכל מי שאנחנו מכירים) כותבים וולס ולא וולז, אז אולי הגיע הזמן להפסיק עם הדקדקנות בכתיבה בעברית פונטית בהתאם להגייה באנגלית. שפילברג זה בהחלט הולם, אפילו עוד יותר בהתחשב בכך שאפשר לקרוא את זה גם עם שין שמאלית.
יובל,
תקרא לאט, תחשוב, תעזר בחברים אם אתה צריך, אולי בתרגומונים למינהם ואז תחזור שוב ואשמח לעזור לך.
את הסרט על חיי תביים סופיה קופולה בתקציב של 27 מיליון דולר. איכשהו, זה נראה לי הגיוני, חוץ מהתקציב.
אוקיי, אני והחברים שהצלחתי להשיג בשעה הזאת ישבנו על זה, עכשיו לאט
LESS – פחות
THAN – מ
50% – 50%
ENGLISH – אנגלית
עכשיו ביחד – פחות מ-50% אנגלית. התעלומה שלפנינו היא מה משמעות המשפט? אם יש בסרט יותר אנגלית מעברית/ערבית? או אולי דווקא ההיפך – יותר עברית/ערבית מאנגלית? את התשובה נגלה רק אם נתייחס לכל חלקי המשפט ביחד. תחילה – "פחות מ-50%", משמעותו שיש משהו שהוא פחות מ-50%, כלומר כל מספר מ-0 עד 50. מה הוא אותו דבר שנמצא דרומית ל-50? אנו מיד מגלים בהמשך המשפט – "אנגלית". האנגלית בסרט מהווה פחות מ-50% ממכלול הדיאלוגים בסרט. למתקשים מבינינו אפשר לדמיין שק תפוחי עץ אדומים וירוקים. אם הירקן אומר לך "בשק יש פחות מ-50% אדומים" אז הוא טוען שיש פחות אדומים מירוקים.
אלו היו 90 שניות על הבנת הנקרא.
אשמח לשמוע אם יש לך משהו להוסיף.
אני מת לראות התנצלות של אלטמן, וכל יתר המקטרגים למיניהם. אבל שיהודי יתנצל ויגיד שהוא טעה לגמרי ? כנראה שלא בימי חיי…
נ.ב.
לכולם פה יצא במאים שווים. לי יצא כולה ספייק לי.
אפילו אני לא הייתי הולך לראות את הסרט עלי.
וואי, יצא לי דיוויד לינץ'…
מה זה אומר על החיים שלי?
יצא לי קוונטין טרנטינו עם תקציב של 47 מיליון.
סופיה קופולה. שאלה לי – איפה יש הומור בסרטים שלה?
לברק: אז אתה טוען שאד ווד במאי שווה וספייק לי לא?
עשיתי ניסיון לענות את התשובות הכי מופרכות שאפשר ויצא לי טרי גיליאם עם תקציב של 73 מיליון.
יצא לי את QT! כמה צפוי ככה משמח! (תודה גע"ס, זה מבחן ממש מגניב). עדן, מסתבר שיש תור… אבל ניצחת אותי בתקציב – שלי רק 44M$
למרות שאין הרבה קשר בין מה שנכתב שם לבין החיים שלי, אני קונה בשתי ידיים סרט של טרנטינו עם מייקל מדסן, אומה תורמן וקאמבק של אמיליו אסטבז 🙂
ועופר – תבקש לשחק את עצמך בסרט של אלן. רוב הסיכויים שתזכה להתחכך בסקרלט ג'והנסון…
זה לא שהוא לא במאי שווה, הוא פשוט כושי, אז הוא לא יכול בכלל להיות במאי
דווקא עניתי תשובות מאוד כנות ומסתבר שאת הסרט שלי יביים רוג'ר קורמן עם תקציב של 29 מיליון דולר. הגיע הזמן שמישהו כבר יעביר לו את הכסף.
הביקורת על הכהנים קצת מעצבנת אותי. נכון, הסרטים שלהם סטייליסטיים ותוך-קולנועיים להכעיס; ונכון, הם מקפידים לדחות בראיונות את הקונספט של קריאת עומק וללעוג לנסיונות הפתטיים של מבקרם לבנות עליהם תילי תילים. אבל המבקרים באמת מתאמצים לא אחת בכיוון הלא נכון, וכמה מהאמנים הגדולים בהסטוריה, גם כאלה עם עומק ואורך נשימה, "התנגדו" באופן רשמי לקריאת עומק ביצירות שלהם. אני חושב שלהכליל "סטייל אובר סאבטנס" לגבי האחים כהן זה עוד הרבה יותר שטחי ובודאי לא מדויק כמו להגיד ש"צומת מילר" הוא אלגוריה לשואה (WTF?). "ברטון פינק", הוא מן הסתם יותר פתוח לקריאה מרוב הסרטים האחרים שלהם, אבל חלק מהיופי בקולנוע הכהני הוא חידה מטאפיזית שמוגשת במארז של בידור חלקלק, ולפספס את הפן הזה ב"צומת מילר", "ביג ליבובסקי" ושות' זה להחמיץ לחלוטין את האחים כהן.
גם "לא ארץ לזקנים" (הספר), אגב, הוא לא בחירה אקראית של יואל ואיתן. יש בו בדיוק את התמהיל שהם כל כך אוהבים – פני שטח סטייליסטיים וחלקלקים, וסאבטקסט עדין-עדין ומרומז-מרומז שעוסק בשאלות פילוסופיות מורכבות.
WKW עושה פרסומת לפיליפס.
סרט לפיליפס.
http://www.aurea.philips.com
ואגב המבחן: יש שם עמוד שאפשר לראות את כל האופציות?
בינתיים עלו לא מעט שמות: אד ווד, ספייק לי, וודי אלן, קוונטין טרנטינו, סופיה קופולה, קווין סמית', סטיבן סודרברג, דיוויד לינץ', טרי גיליאם, רוג'ר קורמן (נתקלתי בעוד מישהו שיצא לו קורמן. אבל קורמן עם תקציב של 29 מיליון?!).
בעמוד הפתיחה למבחן מוזכרים גם היצ'קוק ושפילברג. אבל גם כתוב שם שיש 24 שמות בסה"כ.
אז יש עוד חצי רשימה לגלות…
גם לי יצא סופיה קופולה (כשאני חושב על זה, היא באמת הכי מתאימה לביים סרט שלא קורה בו כלום). עכשיו נורא בא לי לראות שוב את אבודים בטוקיו.
לי, או לתשובות שהאקראיות שבחרתי, יצא את פני מרשל. וזה דווקא מעניין, כי הגיע הזמן שהיא תעשה עוד סרט, ולמה לא עלי?
אבל ברצינות, מישהו יודע לאן היא נעלמה ומדוע היא לא מביימת בשנים האחרונות? האם זה קשור לזה שלא ממש זיהיתי את סרטיה האחרונים? דווקא היו לה כמה יציאות לא רעות, שלא לדבר על זה שהיא ביימה את "ביג", מה שמעניק לה הרבה נקודות זכות.