מייק גודרידג' מ"סקרין דיילי", גיבור הפוסט הקודם שלנו, חוזר היום עם אייטם נוסף שמנסה להמר מה יהיו הסרטים הבולטים בתחרות הרשמית בוונציה. הפרסום הרשמי מטעם הפסטיבל יהיה ביום חמישי. בימים האחרונים אני שומע סביבי על יוצרים שקיבלו תשובות (שליליות). וגודרידג' טוען ש"ההתחלפות" של ערן קולירין יהיה שם.

אתמול, כשהתבשרנו ש"ההתחלפות" פרש מתחרות האקדמיה הישראלית לשנה זו ויתחרה רק בשנה הבאה, זה גרם לי לתהות אחת משתי תהיות. האחת היא שהסרט אכן התקבל לוונציה, ושיוצריו (ואולי גם ראשי פסטיבל ונציה) העדיפו שהקרנתו הראשונה תתקיים בפסטיבל ולא בהקרנת אקדמיה צוננת בסינמטק תל אביב. וזו החלטה נכונה מאוד. אני, למשל, חושב ש"לבנון" נפגע מכך שהגיע לוונציה אחרי פרסי אופיר, ואם היה מחכה שנה, הוא היה יכול להיות סרט דומיננטי יותר בפרסי אופיר של השנה שאחרי. עכשיו רק נשאלת השאלה האם לגודרידג' יש מקורות המקורבים להפקת "ההתחלפות" או לפסטיבל ונציה כשהוא כותב את מה שוא כותב, או שזו ספקולציה (הגיונית למדי) בלבד?

האופציה השניה מדאיגה יותר, ואותה נגלה ביום חמישי, כשתתפרסם רשימת הסרטים בוונציה. אם "ההתחלפות" לא שם, אני מניח שקולירין ושות' ירצו לעבוד על הסרט עוד קצת, להדק, לשייף, לגמר, ולשלוח אותו לסאנדאנס.

ותוך כדי שאני כותב את הפוסט הזה עונה לי קולירין לשאלתי מה קרה שסרטו בסוף לא יתחרה באקדמיה השנה, והוא עונה לי שהסיבה פרוזאית לחלוטין: "ביום שישי שי גולדמן (צלם הסרט, י.ר) ואני צפינו לראשונה בעותק הדיגיטלי של הסרט שאמור היה להיות מוקרן לאקדמיה (עותק הפילם עדיין לא מוכן), לצערנו היו בעותק מספר טעויות ופגמים. מאחר שהמעבדה של הסרט היא בגרמניה לא הייתה שום אפשרות לתקן את הבעיות ולהספיק להקרנות האקדמיה".

מכאן אני מבין שהעותק כבר גמור וסגור. מה שאומר שגודרידג' כנראה קלע בול וקולירין יתחרה בוונציה.

לצידו, ככל הנראה: דיוויד קרוננברג החדש; רומן פולנסקי; טוד סולונדז; אייבל פררה, וויליאם פרידקין; סרטו השני של סטיב מקווין, אחרי "רעב" המופתי; "אנקת גבהים" של אנדראה ארנולד; הסרט של מדונה כבמאית, הסרט החדש של סטיבן סודרברג, וסרט הריגול האמריקאי של תומס אלפרדסון (הבמאי של "הכניסו את האדם הנכון"), על פי "החפרפרת" של ג'ון לה-קארה.

עדכון, חצות: עכשיו גם "וראייטי" מדווחים ש"ההתחלפות" ככל הנראה יהיה בוונציה. עוד שמות מהדיווח ב"וראייטי": הסרטים החדשים של מרג'ן סטראפי ווינסן פרונו ("פרספוליס"), שנטל אקרמן, יורגוס לנטימוס ("שן כלב"), ג'ונתן דמי ועמנואל קריאלזי.

================

ועוד פולו-אפ לאייטם של הבוקר: קלטתי את זה ממש באיחור, אבל בכל זאת. אם אנשי פסטיבל ירושלים כה נרעשו מהבעיה האתית שבשילובו של מישל ריאק בתחרות העלילתית איך זה שהם לא נרעשו מנוכחותה של מריאן ברגמן בצוות השיפוט הדוקומנטרי? ברגמן היא אחת היועצות לפרויקט גרינהאוס, החממה הדוקומנטרית הים תיכונית שפועלת לצד הקרן החדש לקולנוע. החממה הזאת הפיקה השנה את "בני דודים לנשק" ואת "הדולפין", שניהם סרטים שזכו בציונים לשבח מצד השופטים התיעודיים בירושלים. אז למה את הפרס ל"עמק תפארת" הם הזדרזו לבטל ואילו את הפרס לתיעודיים לא? אולי כי אף אחד, עד עכשיו, פשוט לא שם לב לזה.

ושיהיה ברור, אני חוזר על עמדתי: מרגע שפסטיבל בחר בשופטים לתחרות הוא אומר "אני סומך עליהם", וידוע שהדינמיקה בצוות שיפוט מורכבת ווסערת ומלאה אידיאולוגיות ואג'נדות, ולכן פרסים בפסטיבל הם עניינן כה מסעיר, לרוב שנוי במחלוקת, ולא תמיד קל לחיזוי. זה חלק מהמשחק. בקיצור, מישהו מסינמטק ירושלים צריך לטוס למישל ריאק עם זר פרחים ובונבוניירה וחיוך גדול, לתת לו חיבוק ולבקש סליחה.

================

אני מעלעל באתר של פסטיבל סארייבו שמתקיים בימים אלה – עוקב אחרי ארי פולמן, יו"ר חבר השופטים ואחר הגר בן-אשר, שסרטה "הנותנת" משתתף בפסטיבל – ומתקנא באתר של הפסטיבל. פסטיבל סארייבו דומה בגודלו ובמעמדו לפסטיבל ירושלים, וחלק מהסרטים שהיו בירושלים עברו ישירות לסארייבו. ובאתר, ליד כל סרט מצוין מה פורמט ההקרנה שלו: 35 מ"מ, בטא, בטא היי דפינישן או DCP. בעיניי זה נתון כה חשוב בפסטיבל קולנוע (ובעצם, בכל בית קולנוע – ובארץ אין לכם מושג לפני קניית הכרטיס אם אתם נכנסים להקרנת סרט מפילם או הקרנה דיגיטלית). מעניין אם האתר של פסטיבל חיפה כבר יהיה עדכני יותר.

ציוץ