"השוטר" של נדב לפיד הוקרן השבוע בפסטיבל לוקרנו, שם צפה בו אריק קוהן, המבקר של "אינדי-ווייר", שכתב עליו ביקורת אוהדת. אך גם קצת מבולבלת: בתחילה טוען קוהן שמשהו מהשכלתניות של "השוטר" הזכיר לו את סרטיו של עמוס גיתאי. מה?! אין שום קשר בין "השוטר" ובין סרטיו של עמוס גיתאי. אבל בהמשך קוהן מבריק הברקה נפלאה. מאז שראיתי את "השוטר" הרגשתי שהסגנון שלו מזכיר לי יוצר עכשווי שאני מחבב ולא הצלחתי לשים את האצבע על מי. וקוהן הזכיר לי: קרלוס רייגדאס. אמנם רייגדאס בסרט אחד בלבד שלו: "קרב בגן עדן". ובכל זאת, זו אבחנה מצוינת. (סרט אחר של רייגדאס, "יפן", הזכיר לי סרט ישראלי אחר שעליו נדבר בהזדמנות אחרת).

ולרגל הקרנתו של "השוטר" בלוקרנו פרסמה אליסה סיימון את הביקורת שלה על הסרט ב"וראייטי". סיימון ראתה את הסרט בפסטיבל ירושלים שם היא ישבה לידי. אחרי ההקרנה שוחחנו על הסרט ארוכות, ופה ושם היא ביקשה לדעת כמה דברים שלא היו לה לחלוטין ברורים. הביקורת שלה משקפת את מה שהרגשתי ממנה לגבי הסרט: שהיא מאוד התפעלה ממנו מבחינה קולנועית, אבל לא לחלוטין ירדה לסוף דעתו או התאהבה בו. ובכל זאת, הביקורת שלה על הסרט עמוסה רגעי התפעלות.

================

ושוב מגלים לנו את אמריקה ומדווחים בזעזוע שפופקורן בבתי הקולנוע זה דבר יקר. ושוב צץ ח"כ הזוי שמחליט שמכל הדברים המקולקלים בארץ, דווקא על זה צריך לחוקק חוק. אז לא, צריך ללמד אנשים צרכנות, ולא למשטר כל איוולת צרכנית בחוק. קהל יקר: הפופקורן יקר, בית הקולנוע מרוויח עליכם 80 אחוז, אם לא מוצא חן בעיניכם, אל תקנו. אם מספיק אנשים יפסיקו לקנות פופקורן, מחירו יוזל. בלי שום חוק. מי שקונה שיהיה מודע לכך שפופקורן גדול וקולה גדולה בקולנוע עולים כמו שישיית קולה של ליטר וחצי בסופר. שחבילת קליק בקולנוע (12 שקל) עולה כמו שני קליק בסופר. חוק הפופקורן הוא אחד הרעיונות היותר מופרכים ששמעתי מימיי. יש כל כך הרבה אי סדרים בשוק קולנוע בארץ שהממונה על ההגבלים העסקיים צריך לעיין בהם (תיאום מחירים, למשל. או חשד לקרטל בין בעלי בתי הקולנוע, שחונק כל מי שמנסה להפיץ סרט באופן עצמאי ומעניק תנאים לא שיוויוניים ולא הוגנים למפיץ שיש בבעלותו גם בית קולנוע), אבל פופקורן אינו אחד מהם.

===============

לפני כמה ימים, כשהייתי בסינמטק תל אביב באיזה עניין אחר, זכיתי לקבל סיור הצצה מהיר וראשוני למתחם הסינמטק החדש. מבחוץ, הבניין החדש של הסינמטק הוא אחד המבנים המביכים שצמחו בתל אביב, ואני מניח שרק כשהקולנוע יפעל יהיה אפשר לדעת בדיוק עד כמה הוא מוצלח מבפנים. אבל כרגע, ברגעים הקסומים האלה של ההקמה הסופית של אולמות קולנוע חדשים, המקום מענג בעיניי. כולו פוטנציאל. בקומת הכניסה אולם קטן על שם עוזי פרס, המכיל כ-60 מקומות ישיבה. למשל, להקרנות עיתונאים והקרנות הצנזורה. בקומה מתחת (אליה יורדים בגרם מדרגות צר מדי) שני אולמות גדולים יותר, כ-400 מקומות בכל אחד. שניהם בשלב הזה נראים מרשימים מאוד. רחבי ידיים, מרווחים. כל שלושת האולמות יהיו מצוידים במקרנים דיגיטליים ובאפשרות לתלת מימד, וגם מקרנות 35 מ"מ ו-16 מ"מ. בהזדמנות זו הצברר לי שאיפשהו בארץ יש גם מקרנת 70 מ"מ. מתי אחד הסינמטקים יארגן הקרנת סרטי 70 מ"מ? אבל כאמור, אלה הרגעים שבהם אולמות קולנוע מקסימים אותי, לפני שהניילונים מורדים מהכסאות, לפני שהמסך נמתח. בשלב הזה אני עדיין מקווה שהמסך יהיה גדול, שהכסאות נוחים (לישיבה בת שעתיים), הסאונד צלול ואיכות ההקרנה תהיה מושלמת.

ההקרנות הראשונות במבנה החדש אמורות להתחיל בעוד כחודש, ואז ייסגר המבנה הישן לשיפוצים. בסופם, שני האולמות הישנים בגרסתם המשופצות יחנכו מחדש ולסינמטק תל אביב יהיו בסך הכל חמישה אולמות. ההשקה החגיגית והרשמית תהיה מתישהו ב-2012.

================

ישראל ממשיכה ליישר קו עם העולם בקופות. בדיוק ביום בו הוכרז ש"הארי פוטר ואוצרות המוות 7, חלק ב'" הוא הסרט הכי קופתי בעולם לשנת 2011 (נכון לרגע זה), הוא הפך גם לסרט הכי קופתי השנה גם בישראל. "הארי פוטר 7.2 " עקף ממש אתמול את "שודדי הקריביים 4 ", את "בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק" ואת "מהיר ועצבני 5 " והפך לסרט הקופתי ביותר השנה בארץ, עם הכנסות של למעלה מ-3 מיליון דולר (10.8 מיליון שקל). אגב, בגלל ההבדל בין מחירי הכרטיסים בין תלת מימד ודו מימד, "בדרך לחתונה/בנגקוק" הוא עדיין הסרט שמכר הכי הרב כרטיסים בארץ, אבל גם כאן אני מניח ש"הארי פוטר" יעקוף אותו בקרוב. שני הסרטים האלה, עם הכנסות של למעלה מ-20 מיליון שקל ומכירות של יותר מחצי מיליון כרטיסים, מופצים בארץ על ידי וורנר ישראל, השייכת לג.ג.

אבל הסרט הנצפה ביותר השבוע בארץ לא היה "הארי פוטר" אלא "הדרדסים". הסרט מוקרן בכמות עצומה של 55 מסכים, בעברית, אנגלית, תלת מימד ודו מימד, וההשקעה הצליחה: קצת יותר מ-80,000 כרטיסים (לפי חישוב ש-70 אחוז מהמכירות היה לתלת מימד) נמכרו לסרט בארבעת ימיו הראשונים. הסרט הבא בתור הוא "קפטן אמריקה", שמכר רבע ממנו: כ-20,000 כרטיסים. ו"גרין לנטרן" מכר אף פחות מזה: פחות מ-10,000 כרטיסים.

אבל בשעה ש"מסיבת רווקות" ו"איך להיפטר מהבוס" מסתמנים כלהיטים עם כ-100,000 צופים ("בוס" בדרך לשם תוך שבועיים), "סופר 8 " מסתמן כסרט ארט-האוס לקהל הישראל. רק 30,000 צופים ראו אותו בינתיים. רק הכשלון המשונה של "פו הדב" בארץ (26,000 כרטיסים) מונע מ"סופר 8 " להיות סרט האולפנים הכי כושל כרגע בישראל.

ציוץ