"אף פעם לא מאוחר מדי", עדכון 12
נוני גפן בתפקיד הרצל ב"אף פעם לא מאוחר מדי" של עדו פלוק
אנחנו תכף מציינים שנתיים למעקב שלנו אחרי הפקת "אף פעם לא מאוחר מדי", משלב גיוס כספים, דרך הצילומים, ועד עבודת הפוסט-פרודקשן. ועכשיו, מה שבעיניי הוא אולי החלק הכי קשה: הבאת הסרט הגמור לציבור. אז הנה, אחרי הפסקה של שבעה חודשים, יש עדכון חדש מאת עדו פלוק, יוצר הסרט, שעכשיו צריך להתמודד עם הבשורה שסרטו יוקרן בבכורה בפסטיבל חיפה, ועם פניה נוספת לערב את הקהל בתהליך היצירה של הסרט:
אז זהו. הקרנת הבכורה של "אף פעם לא מאוחר מדי" תיערך בפסטיבל חיפה. הלואי ועכשיו אפשר היה לנוח ולהגיע לפסטיבל כאורח. להתלבש יפה, ללחוץ ידיים, ולהינות מהאיחוד המחודש של כל המשפחה הענקית שעשתה את הסרט הזה. אבל מסתבר שהעבודה רק מתחילה. עכשיו צריך לעצב פוסטרים, לדאוג לגלויות שיישלחו, להכין טריילר, הקרנה חגיגית למשקיעים, לבנות תכנית שיווק ויחסי ציבור, להגדיל כמה שאפשר את מעגל האנשים ששמעו על הסרט, ובעיקר – להחליט כיצד להפיץ סרט כמו שלנו בישראל וכיצד למצוא את הקהל שיהנה ממנו. כל העבודה, יש לציין, רובצת על כתפיים צנומות שזה להן הניסיון הראשון בדברים מסוג זה. נשמח מאוד לשמוע מכם רעיונות מקוריים, דרכים חדשניות, ובכלל, נשמח לשמוע מכם הצעות למה סרטים ישראליים קטנים צריכים לעשות כדי למצוא את הקהל. תגובות כאן. ואל תשכחו לעקוב אחרינו בדף הפייסבוק של הסרט.
נתראה בחיפה!
מרגש כל הכבוד!
לצלם של הסרט הזה יש פוטנציאל גדול. רואים שהוא עוד ילד אבל זו בעיה שתעבור לו מהר.
אני כבר אמרתי את זה לגל ואחזור כאן:
כתוביות בעברית על כל העותקים ופרסום כבר מעכשיו באתר של "בקול" (פרטים, טריילר, תמונות…)ואם נשארות להם גלויות, נשמח לחלק אותן במרכזי המידע בכל הארץ.(מיותר לציין שעל גבי הגלויה צריך לציין שכל עותקי הסרט נושאים כתוביות עברית.)
ארגון "בקול" מקדם את נושא הנגישות לכבדי השמיעה בארץ המהווים כ10% מהאוכלוסיה.