דיווח מחיפה #1: שחקן השנה
אתמול בראבא הוציא אותי מהארון. מול קהל שהגיע לאודיטוריום חיפה כדי לראות את "חוף מבטחים" של אקי קאוריסמקי ונקלע במקרה לטקס הענקת פרס מבקרי הקולנוע, עלה שלמה בראבא לבמה לקבל את פרס השחקן הטוב ביותר ולאסוף את הפרס ל"הערת שוליים" בתור הסרט הטוב ביותר (יוצרי הסרט בפסטיבל ניו יורק), והוד לבנו, עידו, שלימד אותו מה זה כיבוד הורים, והודה לאחותו הפילולוגית. ואז סיפר לכולם שאני אמרתי לו כבר מזמן שכל זה הולך לקרות.
אכן. את בראבא, אתם בוודאי זוכרים, אני מכיר כבר מזמן. עבדנו פעם על כמה פרויקטים (למשל זה. וגם זה. את שניהם ביים אמנון וינר), אבל כבר יותר מעשור שאנחנו סתם מיודדים, לעיתים יותר, לעיתים פחות. על "הערת שוליים" שמעתי ממנו לא מעט אחרי שהסרט צולם, וכן על החששות שלו איך סרט כזה – שעוסק בחוקר תלמוד שתקן וקשיש – יתקבל בכלל. את "הערת שוליים" ראיתי בהקרנת טרום בכורה בסינמטק חולון בחודש מאי, בערב בו הוא הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן. למחרת כתבתי עליו את זה. אבל ביציאה מסינמטק חולון, עדיין בפלאזה סימסתי לבראבא שכל חששותיו מיותרים: זה התפקיד הקולנועי הכי טוב שלו, וחזיתי לו שהוא יזכה בפרסים על הסרט, ושהסרט יזכה בפרסים, יזכה בהצלחה, שפסטיבל קאן לא יהיה הפסטיבל האחרון שהוא יוקרן בו, ושבכלל הסרט הזה יגיע רחוק וגבוה.
ביום שישי אחרי הצהריים סיפר לי בראבא שהוא הוזמן להגיע לפסטיבל חיפה כדי לקבל את פרס השחקן והזכיר לי את התחזיות שלי. אתמול מעל הבמה הוא הפך שיחה אישית לשיחה פומבית. אז אני מחזיר.
אגב, לא רק בראבא ו"הערת שוליים" זכו. גם "אומץ אמיתי" של האחים כהן זכה בפרס סרט הזר (עקף על חודו של קול את "שם תואר, משטרה"). ותמר אלקן זכתה בפרס השחקנית על "גיא אוני".
ועוד אגב: אנחנו העיתונאים, וגם בראבא עצמו, מזכירים שוב ושוב שהוא עשה שני סרטי קולנוע בהפרש של 25 שנה זה מזה ("נישואים פיקטיביים" ו"הערת שוליים"). אבל כולו שוכחים שלפני כמעט שנתיים הוא השתתף בדרמת טלוויזיה של הוט בשם "חצי טון ברונזה" שכתב וביים יפתח חוצב. בראבא מגלם בו את נכדו של אלכסנדר זייד שמגלה יום אחד שהפסל המפורסם של סבו נגנס על ידי גנבי מתכות, והוא יוצא (עם בנו, מיכאל הנגבי) להציל את הפסל ואת המורשת. יש לסרט המון מגרעות: הוא לא מבוים מספיק טוב, בראבא לא מספיק מדויק בו, ולא כל הרעיונות התסריטאים מפותחים עד הסוף, אבל זה סרט עם אוסף רעיונות פשוט נהדרים, חלקם מצחיקים מאוד, חלקם מבריקים באופן שבו הם מתארים לאן הידרדרה הציונות בימינו. בקיצור, סרט מהנה עם פוטנציאל אדיר ולא לחלוטין ממומש, שממש כדאי לצפות בו, בעיקר כי הוא מהנה מאוד. צפו בו כאן.
היום אני לא בחיפה, אני אני מגיב מהרצליה:
1. בראבא – אני גם אוהב אותו, וחושב שהוא מהטובים בשחקני ישראל.
אבל 1: אני, באופן אישי, פחות התלהבתי מהופעתו ב"הערת שוליים". הוא נדמה לי קצת יותר מדי שתקן, על גבול האוטיזם.
אבל 2: זה לא סוד שמפעל חייו הטלויזיוני של בראבא עשיר בהרבה מזה הקולנועי. מההתפרעויות שלו ב"זהו-זה" וב"ברונו", דרך התפקידים היותר רציניים שלו – למשל בעונה האחרונה של "פרשת השבוע" של רני בלייר (שאתה, אני מניח, לא ראית, כי אין לך "הוט"), בראבא כמעט אף פעם לא מפספס, והייתי רוצה לראות אותו עושה (הרבה) יותר קולנוע.
אבל אין על בראבא כנואם. הוא הפיל אותי לקרשים בנאום התודה שלו בטקס האופיר, וגם אתמול הוא הוכיח שהוא פרפורמר מלידה. הוא, אגב, צודק: ישראל מעצמה. אנחנו נותנים את פרס הסרט הזר לאחים כהן. קטן עלינו האוסקר.
Do you know also the brothers Coen?
Did you smséd them about
True Grit?
I know the friend of
the brother,who is married
to the sister of the driver of Fred Williamson
היי יאיר, אני זוכר שאתה אוהב במיוחד את נעם רותם, אז אם במקרה אתה לא בחיפה בימים שני או שלישי השבוע הוא מופיע בחינם בשכונת ג'סי כהן בחולון השבוע במסגרת "מקסי וג'סי מארחים".
זה לא המפוע הרגיל, נעם רותם ודני מאיר, אמן הסאונד, ינגנו כל פעם יצירה אחרת ויקליטו אותה ויוציאו דיסק עם עותק אחד. יהיו שם עוד הופעות כמו של דניאל לנדאו, הרבה וידאו ארט ואפילו טעימות של מאכלים בחינם (האוכל רק בשלישי) והכל באוריינטציה חברתית בשיתוף תושבי השכונה וקודם כל למענם.
הנה יוטיוב של "סינגל קופי":
http://www.youtube.com/user/digitalartlab#p/u/0/RB6c9DRgF5Y
דרך אגב, גם זה בלי קשר לחיפה, כתבתי על הסרט היפה "מתחת לשטיח" של איה סומך שמשודר מדי פעם בכבלים, מומלץ לראות אותו.
חג שמח
בראבא מצוין ב"הערת שוליים", אבל לטעמי, טוב יותר ב"נישואים פיקטיביים".
בראבא לא משחק בהערת שוליים.
הוא עוטה פרצוף ונותר בו ללא כל שינוי לכל אורך הסרט.