31 אוקטובר 2011 | 13:53 ~ 7 Comments | תגובות פייסבוק

אימפריה של קולנוע

הכותרת המפתיעה של אתמול: מתחם תרבות שכולל עשרה אולמות קולנוע יוקם בשכונת אבו טור בירושלים. זה הדיווח של "הארץ". עשרה אולמות קולנוע! רגע רגע. בירושלים יש כרגע, אם ספירתי נכונה, כ-16 אולמות קולנוע (לקולנוע בהפצה מסחרית, כלומר שספרתי רק אולם אחד מתוך ארבעת אולמות הסינמטק). בקיץ הבא אמור להיפתח בסמוך לבנייני האומה הסינמה סיטי הירושלמי שיכיל 14 אולמות רגילים ועוד ארבעה אולמות VIP. ועכשיו עוד עשרה?! כלומר, תוך שלוש שנים יהיו בירושלים 44 אולמות קולנוע! גם אם נהיה ריאליים וניקח בחשבון שארבעת אולמות הקולנוע של גלובוס בבנייני האומה יסגרו אחרי פתיחת סינמה סיטי, ושגם קולנוע סמדר לא יחיה לנצח, עדיין נגיע לכ-39-40 אולמות קולנוע. כפול מכמות אולמות הקולנוע בתל אביב! (ובתל אביב אני לא רואה כרגע סיכוי שייפתחו אולמות קולנוע חדשים בשנתיים הקרובות, עם או בלי הפתיחה המתמהמהת של שלושה אולמות חדשים בסינמטק).

 

השאלה שבוודאי מסקרנת את שוק המפיצים: מי יפעיל את מתחם הקולנוע הזה? אם אנשי קרן שרובר יעשו בחוכמה, הם ישאירו אותו כמתחם עצמאי בניהול עצמי, בו הם עצמם בוחרים את רפרטואר הסרטים לפי טעמם ולפי אופי קהלם, על סמך המצאי הזמין. יש בארץ מעט מאוד בתי קולנוע עצמאיים, שלא קשורים לאף רשת. יש את חן ברחובות, כוכב ברמת השרון והקולנוע בבית גבריאל. וזהו. אם המתחם באבו טור יהיה כמותם, זה יכול לייצר מתחם שונה וייחודי בנוף הקולנוע הישראלי, שלא שבוי בידיים של טייקון כזה או אחר, עם אינטרסים שלאו דווקא משרתים את הקהל.

 

אבל אני מניח שכדי להקטין כאבי ראש, אנשי הקרן יערכו מכרז למציאת מפעיל לקולנוע, והמפעיל הזה יהיה אחד מבעלי בתי הקולנוע הקיימים. לא אתפלא, למשל, אם אנשי קולנוע לב יהיו אלה שיפתחו שם קומפלקס חדש שלהם, שיקטינו את חששותיהם אם התוכניות העירוניות שמנסות אחת לתקופה לחמוד את קולנוע סמדר אכן יתממשו. אנשי גלובוס גרופ עשויים להתעניין בהפעלת המתחם, במקום האולמות שלהם בבנייני האומה. ולא הייתי פוסל אפשרות שדווקא דמויות כמו עמוס הורביץ (הבעלים של קולנוע כוכב) או עודד הורוביץ (סרטי אורלנדו) יתעניינו בהפעלת המקום.

 

בקיצור, אקשן. וכל זה, ממש למרגלות הסינמטק הירושלמי.

 

================

 

מייק גודרידג', העורך של "סקרין דיילי", מהמר של"הערת שוליים" לא תהיה בעיה להיכלל בשורט-ליסט בן תשעת הסרטים של האוסקר הזר, ממנו יבחרו חמשת המועמדים הסופיים. גודרידג' מצטרף בזאת לפיטר קנגט מ"אינדי-ווייר" שכבר שבועות חוזה אותה דבר. וגם אני.

 

===============

 

זו הביוגרפיה המדוברת של העונה. על הדמות התרבותית רבת ההשפעה ויוצאת הדופן שהסעירה רבים, אבל שרק אחרי מותה אפשר לספר את סיפורה האמיתי. כן, אני מדבר כמובן על הביוגרפיה החדשה על סטיב ג'ובס פולין קייל. קייל, שהיתה מבקרת הקולנוע של "הניו יורקר", שינתה לא מעט את האופן שבו כותבים על סרטים, וגם את ההגדרה שבין סרט "טוב" ל"רע" (היתה לה חיבה לסרטי בידוריים, שמבקרים רבים בני דורה נטו להתנשא עליהם). ומלחמתה העיקשת באנדרו סאריס (הקולגה מ"הווילג' וויס") נהיבה כמה מהרגעים המרשימים של תולדות ביקורת הקולנוע האמריקאית, בדיוק בתקופה בה גם הקולנוע האמריקאי עצמו היה בתהליך של שינוי ומהפכה. הנה לטעימה, קטע מהביוגרפיה, על המלחמות של קייל מול העורך האגדי של "הניו יורקר", וויליאם שון.

 

ובהזדמנות זאת, יוצאת אסופה נוספת של כתביה של קייל, ומתוכה טקסט שהיא כתבה ב-1978 בו היא מנסה להבין איך זה שיש אנשים (קראו: מבקרי קולנוע) שפשוט לא אוהבים (קראו: מפחדים) מסרטים אמריקאים גדולים (היא כוללת כאן את "מלתעות", "קארי" ו"נהג מונית" כדבוקה אחת). היא מאשימה אותם שהם מחמיצים את "גדולה של הקולנוע האמריקאי".

Categories: בשוטף

7 Responses to “אימפריה של קולנוע”

  1. אבנר 31 אוקטובר 2011 at 14:39 Permalink

    קרן שרובר איבדה את מרבית הונה אצל מיידוף. הסיבה שהם שינו את התב"ע כדי להפוך את המתחם לבתי קולנוע, היא שכנראה כבר יש גורם שעומד מאחוריהם, מתחום ההפצה, והוא זה שיפעיל את המתחם.

  2. שלומי 31 אוקטובר 2011 at 15:58 Permalink

    למיטב זכרוני, בתי הקולנוע היו חלק מייעודו של מרכז שרובר מראשית תכנונו.
    כך גם מצויין בכתבות שפורסמו אודותיו לפני כארבע שנים וזמינות באינטרנט.

  3. איתן 31 אוקטובר 2011 at 16:01 Permalink

    1. היי אורון, תראה מה קורה בבירה, דווקא עכשיו, כשירדת לתל אביב…
    2. מבציר השבוע האחרון: התאכזבתי מ"מאניבול" (סרט שארון סורקין כתב, אבל הוא גם סרט ספורט בהילוך איטי), נשפכתי לגמרי מ"דרייב", וגם מהסרט של אבידע לבני על משה גז לא התלהבתי.
    וראיתי גם את Margin call, ודי סימפטתי. השאלה היא האם הסרט יופץ (ואז לכתוב עליו פוסט לבלוג שלי, ולחכות למועד ההפצה) או שהוא יגנז (וחבל: הוא סרט אינטלגנטי למדי).

  4. נמרוד 31 אוקטובר 2011 at 19:09 Permalink

    בספירה בת"א האם החשבת את יס פלאנט ברמת גן, קניון גבעתיים ואפילו את הסינמה סיטי? לת"א אין הרבה פרברים, אבל כל הקולנועים של ערי הלוויין נגישים מאוד ממנה.

    ================

    רוה לנמרוד: לא. ספרתי רק אולמות בתל אביב, לא ברמת גן, גבעתיים, רמת השרון, הרצליה או ראשון לציון.

  5. van-erik 31 אוקטובר 2011 at 23:13 Permalink

    בתור ירושלמי גאה. זה נשמע מופרך מאוד, מי יבא לכל האולמות האלו? על פניו זה נשמע ידיעה אופטימית,אבל להפך, זה יכול לגרום רק למשבר חמור במצב בתי הקולנוע בעיר.

  6. סטיבי 1 נובמבר 2011 at 16:22 Permalink

    רוה, האם יש טעם לפתוח כבר עכשיו בקמפיין להפצת הסרט החדש של אארדמן לא רק בדיבוב?
    (באתר של יס פלנט רשומים השחקנים המקוריים, אבל בפוסטר כתוב "בדיבוב לעברית". מצד שני כדאי לקוות שזה לא הפוסטר הסופי, כי מופיעה בו ההתחכמות "בלילה 1". ווי, כי אם היה כתוב "אחד" אף אחד לא היה מבין. וחוץ מזה לא ברור למה צריך שם עברי כל כך מסורבל)

  7. שלו 2 נובמבר 2011 at 12:20 Permalink

    ומה לגבי חיפה? היום יש לנו בעיר את היס פלאנט (24 אולמות אם אני לא טועה), גלובוס בחוף הכרמל ועוד 2 אולמות פרטיים ישנים (ומעולים) בשכונות (יש גם סנימטק ומריצים סרטים במוזיאון טיקוטין על בסיס שבועי).

    בשנה הקרובה יפתח קומפלקס סינמה סיטי בצ'ק פוסט (3 דקות הליכה מהיס פלאנט) ובגראנד קניון מתוכנן עוד קומפלקס של כמה וכמה אולמות.

    וכךך, מעיר שהתפארה בעבר בבתי הקולנוע שלה (כולל המעולים שהיו פעם פעם בהדר), דרך תקופת יובש לא קצרה של כמעט אפס בתי קולנוע, חוזרת חיפה למספר כמעט פסיכי של אולמות. ובשביל מה? כמה סרטים כבר רצים בארץ שניתן לפתוח כל כך הרבה מתחמים??

    ומה קורה עם האיימקס שהיה פעם בקריון?? אני צריך לטוס לחול הקיץ כדי לראות את באטמן החדש באיימקס???


Leave a Reply