הפוסט עודכן עם תגובתן של דורית ענבר וזיו נווה.

דף הפייסבוק של גדעון גנני, מנכ"ל קרן מקור, תמיד מלא אקשן. גני אוהב להתבטא באופן חופשי, משוחרר ונטול עכבות (או צנזורה עצמית), וכך הוא יכול לאוורר בפומבי את כל מה שוא חושב ומרגיש. לעיתים בענייני פוליטיקה ודיומא, ולעיתים ישירות בתחום בו הוא עוסק. הלילה כתב גנני בפרופיל שלו כתב מחאה נגד קרן גשר והקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, בעקבות יום הקולנוע הישראלי שהתקיים אתמול בכנסת, במלאת עשר שנים ליישומו של חוק הקולנוע:

"לא בטוח שקנאת קרנות הקולנוע, מרבה תמיד חכמה, אבל בטוח שהיא מרבה רוח רעה ואוירה שלילית. הדברים הבאים נראים כניסיון לכבס את הכביסה המלוכלכת לפני כולם, אבל לפעמים אין ברירה כי "אור השמש הוא חומר הניקוי הטוב ביותר". כמנכ"ל קרן מקור לקולנוע וטלוויזיה, חזרתי עכשיו מאירוע לרגל 10 שנים לחוק הקולנוע. באירוע הוקרן סרטון שכלל קטעי סרטים שהופקו בסיוע קרן מקור וקרן "גשר". בדרך כלל הסיוע של קרן מקור גדול יותר, אך מאחר ו"גשר" ערכה את הסרטון (בלי ידיעת קרן "מקור") היא הציגה את כל הקטעים באופן שניתן היה להבין ממנו שרק "גשר" סייעה להם. האמת, למרות כל המאמצים הבודהיסטים שלי, די כעסתי. כשחזרתי הביתה ובעודי מתרגל נשימות עמוקות, הבחנתי בפייסבוק בפרסום של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, שבו פרסמה את הסרט "הצלמניה" (זוכה "דוקאביב" 2011) ביחד עם סרטים אחרים שסייעה בהפקתם (אגב, סרטים ראויים), באופן שהפייסבוקן הסביר יכול היא להתרשם שהיא תמכה גם בהפקת "הצלמניה". בפועל הקרן החדשה העניקה לפרויקט בזמנו רק כ-10,000 ש"ח לפיתוח, אך לא המשיכה בהפקה וקרן מקור היא שתמכה בהפקת הסרט ביחד עם "יס דוקו". חבל, דווקא הייתה לי כוונה לשתף פעולה עם הקרן החדשה, שגם היא נפגעה מ"חגיגות העשור", אבל הפרסום הזה עשה לי משהו. התחלתי בסיבוב נוסף של נשימות עמוקות, אבל זה לא מנע ממני מלקלוט, שלא יעזור כלום – תמיד יהיו קרנות שינסו לפגוע בך בדרך כזו או אחרת. חוץ מקרן מקור, אצלנו מעדיפים לנשום עמוק ולא להציג מצגים העלולים להתפרש לא נכון. קאט. המשך יבוא."

דורית ענבר, מנכ"ל הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה מגיבה לפרסום:

"גדעון גנני צודק לחלוטין. הוא תמך בסרט 'הצלמניה' בשלב ההפקה והקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה תמכה בפיתוח בלבד. לאחר שהסרט זכה בפסטיבל דוקאביב ופרסמנו מודעת ברכה לו ולשאר שמונת הסרטים של הקרן שהשתתפו בפסטיבל, התברר לי שגנני חש עצמו נפגע על כך שכביכול נטלנו לנו קרדיט בגין הסרט. הבהרתי לו שבשום אופן לא היתה זו כוונתנו, הסרט נתמך על ידינו בשלב הפיתוח, ואנו גאים להיות שותפים – זוטרים – ליצירת הסרט הזה ומוקירים את קרן מקור מאוד על ההשקעה המרכזית שעשתה בסרט.

למרות שכל מי שצריך לדעת (קרי מועצת הקולנוע) מקבל פירוט מדויק, כולל פירוט תקציבי, בנושא מרכיבי התמיכה של כל סרט, הרי להסיר ספק וכעס, כך גם הבהרתי מאותו מועד בכל פורום ובמה בהם נזכר הסרט.

לאחר שקיבלתי את המייל ממך וערכתי בירור, נראה שגנני הלין על ידיעה שפרסמנו בפייסבוק הממריצה את היוצרים להצביע בעד הסרטים הזוכים בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי השנתית הנערכת ע"י פורום היוצרים הדוקומנטריים (הטקס, אגב יתקיים היום).

זוהי הידיעה שפורסמה בפייסבוק:

רגע לפני סגירת ההצבעה
שימו לב לסרטים הנפלאים המתמודדים בתחרות הקולנוע הדוקומנטרי שתתקיים ביום רביעי הקרוב, אתם עדיין יכולים להשפיע. לא לפספס! ילדי היטלר חזיונות בלתי פוסקים הדירה דומא קוראים לי אחלאם לאה גולדברג בחמישה בתים רעות הצלמניה הטרילוגיה האוזבקית סיסטמה

כעולה מהפרסום, אין כאן כל כוונה להדיר מישהו מהזכאים לקרדיט או לנכס לנו קרדיט של אחרים, אבל כדי להסיר כל ספק, להלן ההבהרה שפרסמנו כעת בפייסבוק –

הבהרה חשובה: כל הסרטים המפורטים להלן הינם סרטים בהם תמכה הקרן. בסרט 'הצלמניה' תמכה הסרט רק בשלב הפיתוח ואילו שלב ההפקה – נתמך על ידי קרן מקור בראשות גדעון גנני. יתר הסרטים המפורטים נתמכו ע"י הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה בשלב ההפקה.

כאמור אנו מוקירים את קרן מקור וגדעון גנני מאוד, ובשום פנים ואופן איננו חפצים, לא לגזול את זכויותיהם ולא לפגוע ברגשותיהם.

בברכה לבבית

דורית ענבר

עדכון, 24.11.2011: והנה תגובת זיו נווה, מנכ"לית קרן גשר.

נראה היה אולי כי העשן התפוגג עם קצב הזמן המוכתב בעולם האינטרנט, הפייסבוק והבלוגים ואותו הטקס לציון עשור הקולנוע שהתקיים אי שם בכנסת כבר מאחורינו, וכך גם תחושות התסכול של חלק נכבד מהמשתתפים באירוע. ועל כן חשבתי שאם אני לא עומדת בקצב, מוטב להניח לתגובה.

אבל רק נראה היה.

הקולות הצורמים שליוו את סיומו של האירוע הזה, נדמה רק גוברים וחורקים יותר ויותר. האווירה העכורה והרוח הרעה עליה דיבר גדעון גנני אינה תולדה של האירוע הזה בכנסת כי אם מלווה את התנהלות הקרנות מזה תקופה ארוכה. פעמים מודחקת, פעמים פורצת. אבל כל הזמן מרחפת מעל פני המים. מעין הכרזת מלחמה בין הקרנות. מלחמה השוררת מזה זמן רב בשל השיטה.

שיטת התחרות בין הקרנות שמשום מה רבים מצדדים בה פוגעת בראש ובראשונה ביוצרים. כקרן ייחודית הפועלת תחת אג'נדת הייעודי, למזלי, למרבית הקרנות אין מניעה לשתף פעולה איתנו ומי שמרוויח מזה הם קודם כל היוצרים.

כך, סרטים הנתמכים ע"י קרן גשר, יכולים וצריכים לקבל את תמיכתם של הקרנות האחרות שתקציבם גדול בהרבה מתקציב הקרן הייעודית. קרן שתפקידה לשמש כסטארט-אפ, כמשלימה, כשחקן חיזוק.

כך, כאשר התבקשתי להעביר לטובת האירוע סרטון המייצג את הקולנוע העוסק בפריפריה, למען יוקרן לצד הטריילר המייצג את הקולנוע הישראלי העלילתי על הישגיו והצלחותיו, לא ראיתי כל צורך להכין גרסה מיוחדת. כך מצא לו סרטון הפרומו של הקרן את דרכו למסך חגיגות העשור וכך הצליח לעורר כעסים ותסכולים חבויים (ואולי לא כל כך חבויים) ולהצית את אש המלחמה המיותרת הזו בשנית.

אבל בוא נניח לסרטון התמים ונפנה לעיקר.

צריך וכדאי ויפה שעה אחת קודם - לחסל את המניע העיקרי לאווירה הזו: עידוד התחרות בין הקרנות!

מי הביא יותר פרסים? מי מכר יותר כרטיסים? מי בחר יותר טוב?

אני מבקשת להפריך מכל וכל את הקשקוש הזה. לכל קרן יש את הסרטים המוצלחים יותר והמוצלחים פחות. לכל קרן יש סרטים שזוכים בפרסים ומשתתפים בפסטיבלים, לכל קרן יש הצלחות וכישלונות בבחירת סרטים. אין לזה ולזהות מנהל הקרן ולא כלום!

האם ניתן לשפוט באופן שוויוני קרנות שתקציביהן שונים בפער עצום זו מזו?

אז נכון אפשר לכעוס האחד על השני ועל המועצה ועל היושב בראשה ועל חבריה ומה יוצא לנו מזה? האם לא נכון יותר לשלוח יד ללחיצה במקום ציפורניים לנעיצה?

אין זה סוד שקיים מתח בין הקרנות, מתח שפוגע קודם כל ביוצרים!

אנחנו אלו שצריכים קודם כל להיכנס לפרופורציות. לזכור על מה ולמה אנחנו כאן. אנחנו אלו שצריכים לנסות למצוא את הדרך להתפייס וליצור אווירה של שוויון, שקיפות ושיתוף פעולה מבלי לחכות שזה ייעשה על ידי אחרים.

ועכשיו כשאני חושבת על זה שוב, נראה שצפרדעים טיבן לקרקר בביצה וכולנו היושבים בה כבר דוברים את השפה היטב. חבל. כי אכן כאמור, שתיקה, יפה לחכמים.

זיו נווה

ציוץ