על הנסים
הגענו לימים האלה בשנה שבהם אני קבור תחת שרעפים, מנסה לייצר את רשימת סרטי השנה שלי וכרגיל מרגיש שאני נוסע אחורה בזמן, כי היא מכילה יותר מדי סרטים מ-2010, ברשימה שאמורה לסכם את 2011. ובמקביל אני צופה בסרטים שנמנעו מאיתנו השנה בקולנוע. למשל "סאבמרין" (מקסים) או "פרידה" (נהדר) או "Sleeping Beauty" (יפה לעין, ריק במוח). וגם קצת בסרטים שאני משוכנע שיופיעו ברשימת סרטי השנה של סוף 2012 כמו "הארטיסט" ו"הוגו".
ובמקביל אני עובר על רשימות המיטב-של-השנה של מבקרי אמריקה, לראות האם החמצתי משהו, האם שכחתי משהו. באינדי-ווייר עלה אתמול משאל המבקרים השנתי שלהם, פרויקט מרשים המציג את רשימות הסיכום של עשרות מבקרים מרחבי העולם ואת שיקלולן. סרט השנה של מבקרי העולם, על פי הרשימה, הוא "עץ החיים". ובכן, אני מסכים. הבאים בתור: "מלנכוליה" (תוצרת דנמרק), "פרידה" (תוצרת אירן), "הדוד בונמי" (תוצרת תאילנד).
הנוכחות הישראלית ברשימה של אינדי-ווייר חלשה למדי השנה, בהנחה שלא החמצתי משהו. יש את "חוף בומביי" ואת "רמפארט", סרטים אמריקאים של יוצרים ישראליים (לשעבר?); יש את "מיראל", שצולם בישראל; ויש את "הזמן שנשאר" של אליה סולימאן. ההפתעה הישראלית הגדולה נמצאת דווקא ברשימת "הסרטים הטובים ללא מפיץ", בו נמצא "השוטר" של נדב לפיד במקום הרביעי.
===============
ובשעה שאני ממשיך לקבץ את רשימתי ולחשב מה היו הסרטים הכי נצפים השנה בארץ, אשאיר אתכם עם מישל גונדרי מבצע את "נהג מונית":
חייב לציין משהו – בחפרפרת יש סדרה של שוטים שמזכירים מאד את הערת שוליים. משונה שלא שמת לב לזה יאיר. אתה בדרך כלל חד הבחנה בדברים האלה. יש שם גם סצנת משחק סקווש. וזה גרם לי לחשוב האם זה מקרה של "מוחות גדולים חושבים באופן דומה?" כי יש משהו בעיצוב של הסרט ובשוטים של הבן אדם שיושב ומאזין שנורא דומה בין הסרטים. ואז חשבתי שיכול להיות, וזאת רק תאורייה שמעניין עם סידר יאשש אותה, ששניהם הושפעו מאד מאחד הסרטים הכי גדולים של השנים האחרונות – "חיים של אחרים". בכל מקרה מעניין.
השנה היו שני
לדעתי האוסטרלי היה ממש מוצלח Sleeping Beauty