ביער, ביער
עוד בענייני סרטים קצרים:
גל גרינשפן, אותו אני מכיר בזכות עבודתו ב״אף פעם לא מאוחר מדי״, ומי שמפיק לא מעט סרטים קצרים, הלך וקיבץ כמות נאה של סרטים קצרים מאוד, עד עשר דקות (לאו דווקא סרטים שהוא הפיק, אגב), שהופקו בישראל בשנים האחרונות ושכנע את הסינמטקים לשבץ אותם לפני הקרנות הסרטים הארוכים החל מפברואר (שבוע הבא).
אני מקווה שמישהו טרח להכין איזו שקופית לפני הסרט שתסביר לצופים שלפני הסרט הארוך מוקרן סרט ישראלי קצר כדי שכל היקים שבאים לראות את ״הדירה״ או הפרנקופילים שהולכים ל״הנשים בקומה השישית״ לא יחשבו שמדובר בטעות או תקלה ושהסרט הלא נכון מוקרן בפניהם (לא, בתוכניה זה לא מספיק. אנשים לא קוראים).
אני גם מקווה שהסינמטקים יטרחו לפרסם מראש איזה סרט קצר יוקרן לפני איזה סרט ארוך, כי יש במקבץ הזה כמה וכמה סרטים שממש שווים לבדם את מחיר הכרטיס.
למשל, ״להרוג דבורה״ של שרון מימון וטל גרניט. קומדיה שחורה קצרצרה ושנונה מאוד, או מערכון מושקע מאוד, עם רמי הויברגר ודביר בנדק בתפקידים הראשיים. שני אנשים, רובה ויער. מכאן, all hell breaks loose. פשוט נהדר.
ראיתי את הסרט הזה לפני קצת יותר משנה – הוא היה בפסטיבל חיפה 2010 – וחשבתי שהוא יכול להיות מתאבן מעולה לשיבוץ לפני ״כלבת״ – שניהם סרטים אלימים ומלאי הומור וחרדה ביער ישראלי. אבל איש לא שמע או יישם.
בשנה שחלפה ״להרוג דבורה״ הסתובב בין המון פסטיבלים בעולם אבל אי אפשר היה לצפות בו בארץ. יש לא מעט אנשים שחושבים שסרטים קצרים צריכים להיות ביו-טיוב. ובכן, יו-טיוב זה המקום שאליו סרטים קצרים הולכים למות. זו התחנה האחרונה. קודם פסטיבלים, בתי קולנוע, סינמטקים, vod (צריך להקים ערוץ סרטים קצרים ב-vod), טלוויזיה ורק לבסוף אינטרנט/יו-טיוב.
ולכן ההזדמנות לראות את ״להרוג דבורה״ שווה לדעתי גיחה מיוחדת לסינמטק, למרות שהוא רק שבע דקות, הוא שווה את זה.
סרט נוסף שישובץ השבוע בסינמטקים השונים הוא ״ומה איתי״, קומדיה אבסורדית וסהרורית שכתבו וביימו אתגר קרת ושירה גפן לפרויקט סרטים קצרים בהפקת יונסק״ו, ובו צחי גראד מגיע למחסום צבאי באמצע המדבר.
==============
אפרופו ״כלבת״: סרט האימה היערי של אהרון קשלס ונבות פפושדו מגיע בחודש הבא לפסטיבל הקולנוע היהודי של אטלנטה (AJFF) ואנשי הפסטיבל, שבוודאי נרעשים מהעובדה שזה לא הסרט היהודי הטיפוסי שמוקרן בפסטיבל שלהם בדרך כלל החליטו לקדם את פניו עם הפרומו הבא:
===========
ואפרופו סרטים ישראליים קצרים ויו-טיוב: ״זרים״, סרטם הקצר של ארז תדמור וגיא נתיב משנת 2004, אכן עשה סיבוב עולמי באולמות קולנוע ובדי.וי.די והגיע לבסוף ליו-טיוב, שם הוא חצה באחרונה את קו שני מיליון הצפיות, אחרי ארבע שנים שהוא און-ליין. הסרט הקצר עובד אחר כך לסרט ארוך (שונה מאוד) באותו שם. סרט קצר אחר של תדמור את נתיב, ״אופסייד״, יוקרן בחודשים הבאים בסינמטקים במסגרת משהצת הסרטים הקצרים (אופס, גם הוא כבר ביו-טיוב). וארז תדמור ושרון מימון (הבמאי-שותף ל״להרוג דבורה״) ביימו יחד את ״סיפור גדול״, בהפקת מפיקי "כלבת". וכך הקפנו את כל משתתפי הפוסט יחד.
הנה ״זרים״ הקצר, למי שרוצה להיות הצופה השני מיליון ואחד:
עם כל הכבוד זה נראה לי כמו כפייה. לא שאני הולך לדבר המצחיק הזה[ סינמטק]אז זה לא בעייה שלי.. אני מקווה רק שלב [ המדהימים]לא יקחו מזה רעיון.לעומת זאת זה נראה לי רעיון מוצלח אם היו מקבצים כמה קצרים להקרנה אחת אפילו מסחרית. אבל שוב לא בכפיי אבל שוב אסור חשכוח באיזה מדינה אני חיי…
מכעיסה ומקומת ההתעלמות והאטימות שאתה מפגין, יאיר, נוכח מקבצי הדי-וי-די הססגוניים והחיים למדי שקיימים באוזן השלישית. שלא לדבר על קצרים כבונוסים בפיצ'רים, (כולל זרים), שלא לדבר על ערוץ קצרים מגוון בקטגוריית האוזן בוי או די. האם העובדה שהאוזן לא באוסקר גורמת לך להתעלם מהפעילות וההשקעה שלנו בשדה הזה?
סחטיין על גל. הבחור בכלל מרשים ואדם נחמד לחלוטין, וזה בהחלט מעשה ראוי.
לגבי להרוג דבורה.
מסכים עם כל מה שאמרת. פשוט סרט נהדר.
וראיתי אותו אולי 12 פעם. וזה לחלוטין קולנוע. לא מערכון ולא נעליים. יש שם שפה קולנועית מובהקת. אחלה.
אחד הסרטים הקצרים המרשימים של השנה:
http://www.overture-film.com/
של דן סחר וגיא להב.