"הנוקמים", ביקורת
את דבריי על "הנוקמים" אני חייב להתחיל משבחים על המכונה, התאגיד, המותג. אני חייב להוריד את הכובע בפני מארוול. הם אימפרייה עשירה וכל עניינם הוא כסף, אבל עבודת התזמון, התזמור והבנייה של המותג הזה, "הנוקמים", היא לא פחות מיצירת מופת של ניהול תוכן.
אני הייתי מוכן להתייחס לכל העסק בציניות: אתם הולכים ויוצרים סדרת סרטי גיבורי על רק כדי להפוך אותך לטיזרי-ענק לסרט גיבורי העל הבאמת גדול שעליו אתם חולמים? שני סרטי "איירון מן", שני סרטי "הענק", "ת'ור", "קפטן אמריקה"? וכל זה כדי לכנס אותם יחד בסרט אחד? ולא רק זה: מכל האנשים בעולם אתם לוקחים את ג'וס ווידוון, האיש שעם כל אהבת הגיקים אליו הוא קללה מהלכת מבחינת קופות, שיכתוב ויביים את זה? לפני שנתיים הייתי שם כסף על כשלון מוחלט ומביך. והייתי מפסיד את כולו. מתברר שכל החלטה שהאנשים במארוול קיבלו בקשר ל"הנוקמים" היתה נכונה. כולל ווידון. אני הבנתי בערך 20 אחוז מעלילת הסרט, אבל היה לי ברור שאני נמצא בידיים של תסריטאי שמבין בדיוק כל מה שקורה בסיפור, מה הפירוש של כל מושג ואיך הוא מתחבר לכל המיתולוגיה של הדמויות והעולמות שבהם הוא עוסק. השליטה של ווידון בסרט הזה מופתית: בתוך בלאגן של 900 עלילות הוא מצליח שלא לאבד אף אחת מהן לרגע. אני יצאתי מהסרט הזה עם תחושה של מנת יתר – הסרט היה פחות מדי בחצי השעה הראשונה ויותר מדי בחצי השעה האחרונה – אבל גם התפעלתי מעבודתו של ווידון, קודם כל כתסריטאי: מימיי לא ראיתי תסריט כל מבולגן, עמוס, גדוש ומפוזר, שמתנהל בכזה סדר מופתי ודייקנות.
(הערה: חזרתי מהסרט ב-1:00. הוא התיש אותי לגמרי. הפסקה הנ"ל היא כרגע כל מה שאני מסוגל לכתוב. אני מעלה את הפוסט, כדי שתוכלו בינתיים להוסיף את הרשמים שלכם מהסרט ואני אוסיף עוד פסקאות עם מחשבות במהלך הלילה והיום. מה שכן, אנשי פורום פילם – סחתיין על הלוגו החדש, אגב – שיחקו אותה בטירוף עם התזמון של יציאת הסרט בחופשת ל"ג בעומר. "הנוקמים" הוקרן היום ביס לפאנט 15 פעם! בהקרנה ב-22:00 ברב חן דיזנגוף האולם היה 3/4 מלא. עד יום ראשון הוא יעשה כאן מספרי עתק).
המשך: הגעתי הבוקר להמשיך את הטקסט וראיתי שחלקכם כבר המשיך את הדיון והעליתם נקודות שאני מסכים איתן, אז אני מחליט – באילתור – להפוך את המשך הביקורת לשיחה ביני ובינכם:
ערן:
להוריד את הכובע לווידון. כל הדמויות בסרט כתובות למופת. כל שחקן מקבל סצינות שהן פשוט מטעמים. אפילו כריס אוונס והמסוורת' הבינוניים מקבלים סצינות אדירות. פשוט קשה להאמין. והאקשן מבוים נקי וברור ומרשים. איזה פוקוס מטורף של תסריטאי/במאי. כל הכבוד.
אני:
אני נוטה להסכים אבל עם קצת פחות סופרלטיבים. אני מסכים שמגיע לווידון התסריטאי את התשואות על כך שהוא הצליח לכתוב כל דמות בשפה הייחודית לה – זה כאילו שבעה תסריטאים שונים כתבו את הסרט. קשה להאמין שאותו אדם כתב את הסצינות של האלמנה השחורה ושל ת'ור. ויותר מזה, שהוא נתן לכל אחד מהם את הבדיחות הפנימיות שלו (במיוחד חיבבתי את ההומור של טוני סטארק, שקורא לכל אחת מהדמויות האחרות בזלזול על שמות דמויות מסרטים אחרים. להוקאיי, למשל, הוא קורא לגולאס). ואני מסכים שהאקשן היה מבוים היטב. אבל כאן מגיע האבל: ברמת סצינות האקשן, לא הרגשתי שיש כאן איזשהו בימוי שלוקח את הז'אנר לרמה הבאה. למעשה, הצילום והעריכה, בשילוב עם התלת מימד, היו די מאכזבים.
ניימן:
העלילה עצמה לוקה בחסר. עלילת 'חייזרים נגד העולם' הכי מופשטת שיש. אולי זו מחווה לקומיקסים הישנים שרובם התנהלו ככה. גם לוקי הוא רשע מעפן, שלא מפחיד ולו לרגע אחד.
אני:
בול. זו המגרעת העיקרית של "הנוקמים" בעיניי. הדמויות של הנוקמים והקונפליקט ביניהן היו מצוינים, אבל המלחמה שלהם נגד לוקי וצבא הגובלינים שלו היה ממש לא מעניין מבחינתי. לוקי היה ממש מגוחך בעיניי. לכן אני מדגיש שההישג התסריטאי של ווידון הוא כמעט טכני, יכולת השליטה בדמויות ובחומר, ופחות ביכולת ההמצאה. בקרב בין גיבורי העל של גיבורי העל – ווידון מול כריסטופר נולן – נולן בינתיים מרסק לווידון את הצורה.
ניימן ממשיך:
בתכל'ס הדמות שהכי הפחידה אותי בסרט הייתה 'הענק'. סרט אימה בכיכובו יתקבל בברכה.
אני:
ושוב, בול. זו ההברקה הכי גדולה של הסרט: ווידון הוא הבמאי הראשון בקולנוע שסוף סוף הצליח לפצח את דמותו של ברוס באנר והענק. וזה אחרי שני נסיונות קולנועייים קודמים, שעשו כמיטב יכולתם (אנג לי ולואי לטרייה), אבל משהו שם היה חסר. חלק' ניכר מכך זה הליהוק של מארק רופאלו לתפקיד ברוס באנר, שהוא מבחינתי הבאנר הכי טוב מאז ביל ביקסבי. אני מניח שווידון כבר יושב לכתוב את "הנוקמים 2", אבל אם הוא היה יושב עכשיו לכתוב סרט "הענק" (אבל רק לא עוד סיפור origin) הייתי שמח מאוד. במיוחד אם הוא היה לוקח את אנדי סרקיס לתפקיד הענק.
דויד גידלי:
האקשן היה מרשים מישהו שלא ראה אף אחד מסרטי ה"רובוטריקים". אגב "רובוטריקים", אני אשמח שמישהו ירים את הכפפה ויסביר לי ברצינות – במה "הנוקמים" יותר טוב מ"רובוטריקים"? אני שואל בשיא הרצינות – שני הסרטים הרגישו לי מטופשים באותה מידה.
אני:
למרבה המבוכה, גם לי קפץ "הרובוטריקים" לראש בעת הצפייה הסרט. בייחוד "רובוטריקים 3", שהיו להם פשוט סצינות דומות: הרס שיקגו ב"רובוטריקים 3" והרס ניו יורק ב"הנוקמים", ועל ידי חיזר שנראה כמעט זהה ושמרסק גורדי שחקים. אוסיף עוד טענה כופרת: סצינות האקשן של "הנוקמים" לא היו יותר טובות יותר מאלה של "באטלשיפ". וגם שם, כמה מביך, היה חיזר ענק דמוי חרק כמעט זהה (והאם מישהו שם לב לדמיון שבין סצינת הרס תחנת המחקר של "שילד" בפתיחה ובין סצינת הפתיחה של "תגובת שרשרת", עם קיאנו ריבס וג'ין הקמן?). זה מחזיר אותי לנקודה הבסיסית שהאויב של "הנוקמים" פשוט לא היה מספיק טוב. אני מבין שהרעיון הוא לגייס את החבורה רק כשיש איום ברור ומיידי לעצם קיומו של כוכב הלכת שלנו. הרעיון הג'וקרי של נבל שמצליח לגעת בנקודה הכי אישית של כל אחד מהגיבורים הוא הברקה, שהיה מגיע לה נבל שנראה קצת פחות כמו פליט מ-X-מן.
הערת ביניים שלי:
הסרט הזה הוא כמו סמאק-דאון של כל גיבורי העל שעונה על שאלות שלא ידעתי לשאול. כמו: בקרב בין הענק לתור מי מהם ינצח? והוא גרם לי להתגעגע שוב לקפטן אמריקה, אחד מגיבורי העל האהובים עליי, שגם אותו ווידון הצליח לייבא יפה לימינו. למעשה, הסצינה הכי משמעותית בסרט שייכת לקפטן אמריקה: לוקי מגיע לגרמניה ומתחיל את התיאטרון שלו על רצונו לשלוט בעולם. הוא פוקד על הגרמנים לכרוע ברך, והגרמנים – כמובן – מצייתים וכורעים. רק אחד, שנראה כמו יהודי קשיש, מסרב לכרוע ברך בפני איש שמכנה עצמו אל. לוקי מכוון אליו אקדח ויורה, אלא שבשבריר שנייה האחרונה מגיעה אמריקה, בדמות קפטן אמריקה הלבוש בצבעי הדגל, ומצילה את היהודי מקליעו של הצורר החדש שמשעבד את הגרמנים.
אורון:
כתב את כל זה היטב (אבל לא הסביר איך זה יתכן שבעכבר העיר באינטרנט יש מגבלת מילים לביקורת. צמצום עליויות הדפוס והנייר גם באינטרנט? או סתם חשיבת פרינט מיושנת?).
עוד תגובות?
להוריד את הכובע לווידון. כל הדמויות בסרט כתובות למופת. כל שחקן מקבל סצינות שהן פשוט מטעמים. אפילו כריס אוונס והמסוורת' הבינוניים מקבלים סצינות אדירות. פשוט קשה להאמין. והאקשן מבוים נקי וברור ומרשים. איזה פוקוס מטורף של תסריטאי/במאי. כל הכבוד.
אכן אקשן משובח. מסכימה עם כל מילה של ערן, ובהחלט עם כל הסופרלטיבים! רק יום אחרי הסרט וכבר במשפחה שלנו לפחות 10 ציטוטים מהסרט הפכו לציטוטים אלמותיים….
באמת עבודת מופת של תסריטאות. בגלל שהייתי בעברי סוג של גיק קומיקס, כנראה הבנתי את ההקשרים קצת יותר ממך – ולא מצאתי ולו אף חור אחד. נהדר.
מה שכן – העלילה עצמה לוקה בחסר. עלילת 'חייזרים נגד העולם' הכי מופשטת שיש. אולי זו מחווה לקומיקסים הישנים שרובם התנהלו ככה.
גם לוקי הוא רשע מעפן, שלא מפחיד ולו לרגע אחד. בתכל'ס הדמות שהכי הפחידה אותי בסרט הייתה 'הענק'. סרט אימה בכיכובו יתקבל בברכה.
צפיתי בו ביום ראשון שעבר ותרמתי עשר דולר לסוף השבוע הפותח הכי רווחי בכל הזמנים בארה"ב.
גם אני יצאתי מותש ועייף ודי מאוכזב גם מהתסריט עצמו. הסרט לא הצחיק אותי כמו שחשבתי שהוא יצחיק, הוא לא הלהיב אותי כמו שחשבתי שהוא ילהיב, אבל הוא הסתיים בדיוק כמו שידעתי שהוא יסתיים מהשניה הראשונה, בלי טיפת מתח.
ההפתעות היחידות היו "ההברקות הרעיונאיות" של ווידון שהיו ברמה של הצגת סוף כיתה ח' והסיבה היחידה שהן הצחיקו את הקהל היא בקונטקסט של סרט של 200 מליון דולר.
אני מודה שמצאתי את עצמי עם חיוך טפשי מרוח על הפנים ברגעים מסויימים.
האקשן היה מרשים מישהו שלא ראה אף אחד מסרטי ה"רובוטריקים".
אגב "רובוטריקים", אני אשמח שמישהו ירים את הכפפה ויסביר לי ברצינות – במה "הנוקמים" יותר טוב מ"רובוטריקים"? אני שואל בשיא הרצינות – שני הסרטים הרגישו לי מטופשים באותה מידה.
אז אמרתי לו, אבל ג'וס מה יש לך משווארמה?
הנה דעתי (בניק-לינק). בגדול מסכים איתך, רק בהרחבה 🙂
אכן סיכום מוצלח
אני סבור שהסיפור הכי גדול כאן ושפוספס ע"י כולם הוא ההשפעה העצומה של ג'יימס קמרון על האופן שבו נעשים בלוקבאסטרים.
ספילברג ולוקאס לימדו את הוליווד לפני יותר משלושים שנה שבסרט קיץ שוברים לאקשן בערך כל 10 דקות וכך צרכנו את סרטי הפופקורן שלנו מאז, פחות או יותר, כשהאקשן משתלט בהדרגה על כל חלקה טובה ורומס בדרכו כל בדל של פיתוח עלילה ודמויות.
ואז יצא אוואטר בו הוקדשו כמעט שני שליש סרט לפיתוח הסיפור, העולם והדמויות, כשמרבית האקשן נוקז אל המערכה השלישית. הוליווד ראתה והפנימה. הסנונית הראשונה היתה Rise of the Planet of the Apes מקיץ שעבר עם המבנה העלילתי הזה ועכשיו- האוונג'רס.
סרטי הקיץ משנים צורתם אל מול עינינו ובתוך קיץ אחד או שניים, סרטי האקשן נוסח G.I. Joe שמציגים נון-סטופ אקשן ואפס פיתוח דמויות ועלילה יראו מיושנים.
משום מה ביס פלאנט, שבו ראיתי את הסרט בהקרנת הצהרים היום לא הוקרנה סצינת הפוסט קרדיטים השנייה (שבה יושבים חברי ההרכב ואוכלים שווארמה).
על פי מה שכתוב כאן:
http://geektyrant.com/news/2012/5/2/the-avengers-has-a-second-end-credit-scene.html
הסצנה הזאת הוקרנה רק באמריקה הצפונית
רק אני קיבלתי וויב חניבעל לקטר מהסצינות של לוקי? לא שזה עזר לו להיות מפחיד, אחד מהנבלים הכי פחות אפקטיביים של מארוול לדעתי.
"לא הרגשתי שיש כאן איזשהו בימוי שלוקח את הז'אנר לרמה הבאה."
מה זאת אומרת "הרמה הבאה"?
איך דבר כזה אמור בכלל להיראות? איך אפשר כבר לחדש עם העניין הזה? מוכן לתת דוגמא?
אגב, זו לא אשמתו של ווידון שלוקי נבחר כנבל.
לוקי היה הנבל הראשון בקומיקסים נגדו האוונג'רס נלחמו ומארוול החליטו שהוא יהיה הנבל בגלל זה הרבה לפני שהם בחרו בווידון לכתוב ולביים.
ווידון רצה להוסיף עוד נבל, הרבה יותר מאיים אבל מארוול לא הסכימו.
ווידון הוא ממש לא קללת קופות. אלא אם כן, באומרך "קופות" אתה מכליל גם את הרייטינג הטלוויזיוני בארה"ב. רוב הקריירה שלו עד היום הייתה מוקדשת למסך הקטן, והגיחות שלו לקולנוע היו מעטות. Serenity, הסרט הראשון שביים לקולנוע לא היה כישלון גם אם לא היה בלוקבאסטר. ואילו "בקתת הפחד" שהוא כתב ויצא לפני חודש, הכניס כמעט 5 פעמים מהתקציב הקטן (יחסית) שלו. בזכות שני הסרטים האלה, ווידון זוכה סוף-סוף לנקודות שהוא היה ראוי לקבל גם בעבודתו הטלוויזיונית. הביקורות תמיד שיבחו אותו, עכשיו הוא גם מכניס וכיף לראות את זה.
אוף טופיק: תיקי העיתונות של הרשמית להורדה בקבצי PDF באתר של קאן. גן עדן לסינפילים.
אני יצאתי עייף, יש משהו בתלת מימד שמנחית את האור ככה שהסצינות ניראות חסרות אור ומבחינתי זה ממש היקשה על הצפיה, פגע בפרטים ולא הוסיף (עד כדי כך שהייתי שמח לראות את הסרט בגירסה רגילה). בנתיים רק באווטאר הצליחו להביא לתוצאה מספקת מבחינתי (לאווטר הייתי הולך בכיף שוב – למה אין הקרנות 3D שלו?!).
ולגופו של עינין – בכל הצפיה בסרט הרגשתי תחושת אובר דוז עצבני של גיבורי על ושכל הזמן מעלים את סף הריגוש (כאילו אני צריך לאכול יותר מידי שוקולד) לפרקים זה היה מוצלח אבל רוב הסרט זה הרגיש לי קצת יותר מידי. רב הדמויות היו טובות אבל דוקא הציר של העלילה היה חלש (לוקי וגם תור במידה) וגם האקשן לא היה יוצא דופן – קצת כמו מופע זיקוקים עם קליימקס ידוע מראש. מקווה שאיירון-מן 3 לא יאכזב.
אני אוהב שמסכימים איתי 🙂 תודה על הצגת דברי ברבים!
By the way…the old German who
doesn't kneel is the director Skolimowski, who did the Deep End
a film everyone should see
No.
Skolimowski plays the Russian general that is being "Interrogated" by the Black Widow.
לא משהו. ועדיין יותר מעניין מהסרט המוזר עם שון פן (שגם הוא חביב בדרכו – אבל אולי יותר לצפיה בשעת לילה שקטה). התלת מימד גרם לי לשים לב לכמה שהתפאורה לא מושקעת (כל הבניינים והספינה נראו כמו מחסנים).
So…let's wait for
the new Batman
Or Prometheus might surprise us
איזשהו פירוש סמוי שעולה מהסרט :
אנחנו (אמריקה) מצטערים שאנחנו הורסים מקומות והורגים אנשים בניסיון להציל את העולם אבל זה עדיף מכלום כי אין מישהו אחר שיעשה את זה.
מין ניסיון הצטדקות פטריוטי כלפי פנים וחוץ.
הסברים – אין שום בעיה בעכבר אונליין, הבעיה היא אצלי. כלומר, מכסת המילים המותרת בעכבר העיר אונליין היא אישית שלי… אולי הייתי צריך לנחש שזה לא יהיה מובן. פשוט, כשהתגייסתי לעכבר, במקום רצפה כמו לשאר הכותבים, לי בנו תקרה. ככה זה כשאתה כותב יותר מדי. וכל אחד צריך עורך.
🙂
יש תוספת למכונת השיווק של מארוול- אתרי האינטרנט שעקבו במשך כל תקופת הצילומים אחרי אתרי הצילום בשטח ושלחו תמונות און-ליין של צילומי הקרבות וכו'. כל מיני אנשים שצילמו מגגות בינייני משרדים את כריס המסוורת' ושות' נלחמים.
דוגמה:
http://movies.ign.com/articles/118/1188294p1.html
לא ניתן אוטומטית להניח שאלה סתם פפראצי שצילמו תמונות במקרה או אנשים מחברת מארוול שרוצים להגביר את ההייפ
לחלוטין לא אובייקטיבית ואולי התגובה שלי היא קצת אוף טופיק, אבל אני הגעתי לסרט בעקבות ג'וס כבאפיסטית מושבעת וכמי שעוקבת אחר כל היצירות שלו ואני מסכימה לגבי השליטה בעלילה והדמויות וההבנה שלו לעומק כל דמות והקונפליקטים שלה. כמי שהולכת אחריו כבר שנים, אני וחבריי מחכים להצלחה הגדולה שלו ולהכרה של הוליווד בגאון הזה שהביא לנו קודם כל ודבר ראשון את באפי, תורת חיים שלמה ועוד הרבה יצירות מופלאות. לכן, בהחלט לא מופתעת מהיכולת שהפגין כאן ושמחה על ההזמנות שניתנה לו. אין לי יכולת להשוות לסרטים אחרים מהז'אנר, אבל כל בדיחה או אימרה הרגישו כמו לחזור הביתה אל הז'רגון הווידוני המוכר והטוב.
הנוקמים הוא סרט מצוין. חוש הומור גאוני בשילוב עם אקשן משגע יוצרים את אחד מסרטי הפעולה / קומיקס הטובים של השנים האחרונות. חלק מהדמויות כתובות בצורה קלוקלת, והנבל פשוט מגוחך – אם כי קומי, במובן הטוב של המילה, לפרקים – אבל בסך הכל ג'וס ווידון עשה עבודה נפלאה. מצפה לסרט ההמשך
ודווקא לוקי מגוחך מבחינת שאיפתו. העובדה שהוא לא רוצה שום דבר מוגדר הופכת אותו מצד אחד לנבל קומי מצוין, אך יש לו גם צד מאיים. הרי מדובר בייצור חזק הסובל מתסביך אלוהות. אין ספק שטום הידלסטון מעניק את ההופעה הטובה ביותר בסרט, כשמיד אחריו מארק רופאלו המעולה ורוברט דאוני ג'וניור האדיר
ודווקא לוקי מגוחך מבחינת שאיפתו. העובדה שהוא לא רוצה שום דבר מוגדר הופכת אותו מצד אחד לנבל קומי מצוין, אך יש לו גם צד מאיים. הרי מדובר בייצור חזק הסובל מתסביך אלוהות. אין ספק שטום הידלסטון מעניק את ההופעה הטובה ביותר בסרט, כשמיד אחריו מארק רופאלו המעולה ורוברט דאוני ג'וניור האדיר.
ודווקא לוקי מגוחך מבחינת שאיפתו. העובדה שהוא לא רוצה שום דבר מוגדר הופכת אותו מצד אחד לנבל קומי מצוין, אך יש לו גם צד מאיים. הרי מדובר בייצור חזק הסובל מתסביך אלוהות. אין ספק שטום הידלסטון מעניק את ההופעה הטובה ביותר בסרט מבין כל חברי האנסמבל