״וויפלאש״, ביקורת

"וויפלאש״. למנצח שיר מזמור

״את לי לילה״. זכה בשני הפרסים הערב בחיפה
פסטיבל חיפה ננעל לפני שעה בטקס חלוקת הפרסים. הנה הזוכים בתחרויות השונות. ״את לי לילה״, סרטו של אסף קורמן, ו״עמק״, סרטה של סופי ארטוס, הם הזוכים הגדולים של הערב.
הזוכים בתחרות העלילתית הישראלית:
סוף שבוע חזק בבתי הקולנוע עם שלושה סרטים חדשים שמקבלים ציונים טובים עד מעולים ממבקרינו, והמירוץ ביניהם צמוד. במרכז המירוץ, קרח נגד אש. ״נעלמת״, סרטו היקר והקר והאנטיספטי של דיוויד פינצ׳ר, מול ״וויפלאש״ סרט עצמאי קטן וזול שביים דמיאן צ׳אזל, שכולו אש להבות, תשוקה, דם יזע ודמעות. הסרט שפתח את פסטיבל ניו יורק, מול הסרט שזכה בפסטיבל סאנדאנס. מי ניצח?
ועוד בטבלה בעמדה נכבדת: ״מנפאואר״, סרט ישראלי חדש שביים נעם קפלן, שעשוי לצאת מחר בערב עם אחד הפרסים המרכזיים בפסטיבל חיפה.
הנה הטבלה:

"נעלמת״. בן אפלק ורוזמונד פייק בסרט של דיוויד פינצ׳ר

הערב פורסם שאהרון קשלס ונבות פפושדו חתמו על חוזה עם אולפני סוני לכתוב ולביים את הרימייק לסרט ההונג קונגי, ״נקמה״. הנה כמה נתונים נוספים על הפרויקט הזה ועל פרויקטים נוספים של הצמד.

הוליווד חיכתה לשמחת תורה כדי להפיל עלינו כמה כותרות מפוארות למדי. אני מחכה למוצאי החג כדי לצרור לכם את כולן לצרור קומפקטי ונוח אחד.
אנקדוטה א׳: שניים מהסרטים הכי מדוברים בעולם הפסטיבלים בעונה האחרונה הם ההונגרי ״האל הלבן״ והגרוזיני ״אי התירס״. שניהם סרטים בלי הרבה דיבורים ועם נוכחות גבוהה של מוזיקה בפסקול. ושניהם הולחנו על ידי מלחינים ישראליים: ״האל הלבן״ על ידי אשר גולדשמידט ו״אי התירס״ על ידי יוסף ברנדשווילי (״חתונה מאוחרת״). בגלל שלא נשארתי לקרוא את כותרות הסיום של ״אי התירס״ (סרט שמאוד אהבתי), אני מודה לאור סיגולי על שהפנה את תשומת ליבי לפרט הזה.

אנדריי זוויאגינצב, אתמול בפסטיבל חיפה. צילום: ראובן כהן
את השהות שלי בפסטיבל חיפה 2014 התחלתי במפגש תקשורת עם אנדריי זוויאגינצב, בכיר במאי רוסיה כיום, שהגיע לפסטיבל עם סרטו החדש, ״לוויתן״ (זוכה פרס התסריט בפסטיבל קאן, ומי שנחשב לאחד המועמדים החזקים ביותר בתחרות האוסקר הזר השנה). זוויאגינצב גם זוכה למחווה מסרטיו בפסטיבל. יש לומר בהערכה: פסטיבל חיפה מציג את סרטיו של זוויאגינצב בהתמדה מאז הראשון שלו, זוכה פסטיבל ונציה, ״השיבה״.
המלצות ״סינמסקופ״ לפסטיבל חיפה, חלק א׳
המלצות ״סינמסקופ״ פסטיבל חיפה חלק ב׳
עניין אותי לשמוע את זוויאגינצב מדבר, למרות שהגעתי לפסטיבל אחרי שסרטו כבר הוקרן והחמצתי אותו (הסרט יופץ מסחרית על ידי קולנוע לב בינואר 2015). ובעיקר חשבתי שלדבר על סרט שנקרא ״לוויתן״ בחול המועד סוכות זה פשוט תזמון מושלם. הרי continue reading…

סוף השבוע האחרון היה מצוין לקולנוע הישראלי. צילום המסך הנ״ל הוא של הצגת 22:00 של ״גט״ בסינמה סיטי ירושלים. באותה שעה בגלילות, גם כן אולם מלא. כל עולם ההפצה, ההפקה והיח״צ של ״גט״ עובד עם מינימום מגע לתקשורת אז לא הצלחתי להגיע לאף אחד שייתן לי נתונים לגבי מכירת הכרטיסים, אבל קל לחשב שהם כבר עברו את ה-100,000 כרטיסים.
ומהפקת ״מיתה טובה״ מדווחים על פתיחה חזקה מאוד של סרטם. עד היום ראו את הסרט continue reading…

חיים טופול ב״סאלח שבתי״. בתפקיד ילדיו: גאולה נוני, שייקה לוי ופופיק ארנון
השנה מלאו 50 לבכורת ״סאלח שבתי״, שהוקרן בבתי הקולנוע בישראל במשך כשנה, מכר 1.3 מיליון כרטיסים, יותר מכל סרט אחר בארץ, מאז ועד היום, זכה בגלובוס הזהב והיה הסרט הישראלי הראשון שהיה מועמד לאוסקר הזר. וזה גם אחד הסרטים שמבקרי הקולנוע בארץ הכי שנאו. חלקם עדיין שונאים. בשנה הבאה ימלאו עשור לפטירתו של אפרים קישון. ואכן, אנחנו כבר מתחילים לשים לב ששנת קישון התחילה. עותק DCP מחודש של ״סאלח שבתי״ הוקרן בפסטיבל ירושלים, כנראה לקראת סיבוב סינמטקים; עותק DCP חדש של ״ארבינקא״ יוקרן השבוע בפסטיבל חיפה. וערב מחווה בהנחיית לונדון על מורשת קישון יתקיים גם הוא בפסטיבל השבוע. וכל זה היווה עבורי הזדמנות טובה לשוב ולהכריז בכתב העת ״ליברל״, שלדעתי ״סאלח שבתי״ הוא הסרט החשוב ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי, ולמעשה הסרט שהוליד את כל מה שאנחנו מכירים בתור ״קולנוע ישראלי״.
תגובות אחרונות