ככה הסתיימו הבחירות ב-2000 בין אל גור וג'ורג' בוש. סרט תיעודי קצר, בן עשר דקות, מאת ספייק לי:

We Wuz Robbed

אי שם בינואר, בימי הפרה-היסטוריה של הקמפיין, ברק אובמה הגיש את רשימת "הטופ-טן" של לטרמן. נשא הרשימה: עשר ההבטחות של ברק אובמה אם יבחר לנשיא:

בסי.אן.אן מראים עכשיו תורי ענק מחוץ לקלפיות ברחבי אמריקה והם טוענים שמספר שיא של מצביעים – כנראה הגבוה ביותר מזה מאה שנה – משתתף בבחירות.
זוכרים את פרסומות "Wassup" המצחיקות של באדווייזר מתחילת המאה הנוכחית (הנה היא)? עכשיו, לכבוד הבחירות, גיבורי הפרסומת ההיא בתשדיר חדש:

מקיין האמיתי ופיילין הלא-אמיתית ב"סאטרדיי נייט לייב" האחרון:

אחרי שרון האוורד החזיר את אופי ואת ריצ'י קנינגהם למען אובמה, מתיו ברודריק מקים לתחייה את פריס ביולר, בתשדיר (חובבני משהו, אבל מתוק) ששודר אמש:

פול סיימון תרם את "American Tune" שלו למען אובמה בתשדיר הזה:

זוכרים? ככה זה התחיל לנוע קדימה:

ארול מוריס בתשדיר של הרגע האחרון: רפובליקנים שעברו לאובמה.

(וכאן הוא כותב על התשדירים האלה שלו, שבר הפכו למסורת, עוד מימי אפל).

הקלפיות יפתחו בחוף המזרחי בעוד שעתיים. אני אלווה את היום הזה בשלל סרטונים שיבדרו וידאיגו אותנו. כמו למשל: למי יצביע הומר סימפסון?

בואו כל שעה לעדכונים וסרטונים.

לו ריד ולורי אנדרסון אמש בהיכל התרבות. צילום: דפנה טלמון

ההופעה של לורי אנדרסון היתה כמו עיסוי קרקפת, אבל מבפנים. מתוך פנים הגולגולת. מדגדג, מענג, חכם, פקחי, מושלם. זה היה חצי פרפורמנס קונספטואלי וחצי הופעת אמביאנט/אלקטרו/ספוקן וורד מהזן המורכב והיפה ביותר.
ההדרן של לו ריד, עם "I'll Be Your Mirror", לא רק שהיה מרגש מאין כמוהו, הוא גם הזכיר שכמשורר לו ריד כתב שירים של לורי אנדרסון כבר בימי ולווט אנדרגראונד.

עוד מישהו צילם?

בקשה משוקי וייס או אחד מאמרגני המוזיקה האחרים: אחרי שלורי אנדרסון מילאה את היכל התרבות והראתה שיש קהל לנקודת המפגש שבין פופ לאוואנגרד, הגיע הזמן להחזיר ארצה גם את פיליפ גלאס להופעות.