03 נובמבר 2008 | 11:30 ~ 11 Comments | תגובות פייסבוק

אמש בקולנוע

אמש התקיימה הקרנת מיוחסים וסלבריטאים ל"קוונטום של נחמה", הסרט החדש של ג'יימס בונד. אחד מהם, חובב בונד ידוע, כתב לי בסוף הסרט: "איזה סרט מחורבן! איזה בימוי איום".
מישהו עוד היה ורוצה לשתף?
הקרנת העיתונאים של הסרט תתקיים ביום רביעי, יום לפני שהסרט יוצא למסכים. אני מניח שנקרא את תגובותיהם כאן כבר ברביעי בסביבות חצות. ולמרות שדעתו של המוזמן מאמש אמינה עליי מאוד – טעמנו זהה – אני מניח שגם אני, כמו לא מעט גברים ישראליים, לא נוכל שלא לרצות לבדוק את העסק בעצמו ולראות את הסרט כבר ביום יציאתו.

======

ואלה שאינם מיוחסים או סלבריטאים הוזמנו אמש להקרנת העיתונאים ל"הנשים", הפרויקט של דיאן אינגליש, שהיה מסקרן עד שהתברר שהוא פלופ. אבל לא בסרט עסקינן, אלא באולם הקולנוע בו הוא הוקרן – גלובוס עזריאלי.
לפני חודש וחצי דיווחתי כאן על שתי הקרנות בהן נכחתי ובהן הסאונד באולם 1 היה משובש (בגלל שזו היתה אותה תקלה בשני סרטים שונים הנחתי שהבעיה היא עם הקורא האופטי של המקרנה ולא עם העותק). כעבור כמה ימים עדכנה אותי יחצנית ג.ג שהבעיה תוקנה.
אתמול נמסר שאולמות גלובוס עזריאלי שופצו – המסכים הוגדלו, מערכות הסאונד שודרגו בכל האולמות.
ובערב: הצצה לאולמות 6 ו-8. כן, החליפו את המסכים. מפצפונים הם הפכו לבינוניים. לא ראיתי תמונה מוקרנת עליהם, כך שאין לי מושג האם גם הצליחו להגדיל את הפריים המוקרן מזעום לגדול יותר (האם הרחיקו את המקרנה מהמסך? האם החליפו עדשה? כי אם אפשר היה להקרין תמונה גדולה יותר מהמרחק הזה, למה לא הותקנו מסכים גדולים יותר מלכתחילה?). והאם עכשיו יש סאונד דיגיטלי בכל האולמות? ובאיזה מיקס? לא קיבלתי תשובה.

אבל כל אלה עדיין במסגרת החדשות הטובות. החדשות הרעות הן שהסאונד במקרנה באולם 1 הלך פייפן. יכול להיות שהוא מתקלקל רק כשאני בא לראות סרט, ואכן מאז אמצע ספטמבר לא הייתי שם. אבל אם ב"רעם טרופי" היו רק כמה סצינות עם סאונד מעוות, אתמול כל הסרט היה ככה. כלומר שהתקלה מלפני חודש וחצי לא רק שלא תוקנה, היא אף הוחמרה.

לבסוף, מישהו העביר את הסאונד למונו, הכל בקע מרמקול קטן אחד מאחורי המסך, עם דיסטורשן טרנזיסטורי מענג שליווה את המוזיקה, וככה צפינו בסרט. היה זוועה.

03 נובמבר 2008 | 09:00 ~ 3 Comments | תגובות פייסבוק

לורי ולו

אני אשכרה נרגש. הערב: לורי אנדרסון, אלילה שלי, בהיכל התרבות עם ההופעה החדשה שלה, "Homeland". ואיתה על הבמה בשני שירים יהיה לו ריד, בן זוגה, גם אליל בקרב פלגי המשפחה.

הנה, מתוך ההופעה: "אמנות השיחה האבודה", אחד השירים שאני מניח שהם יבצעו יחד הערב

והנה, מלפני עשור, לו ריד מזמין את לורי אנדרסון להצטרף אליו לשיר שלו:

Categories: קטעי מוזיקה

02 נובמבר 2008 | 12:00 ~ 5 Comments | תגובות פייסבוק

ג'יי רואץ' נע בין אובמה, בוראט וברונו

לפני כשבועיים ראיינתי בטלפון את ג'יי רואץ', הבמאי של "אוסטין פאורס" ו"פגוש את ההורים", שביים השנה ברצינות גמורה את הדרמה הפוליטית "ספירה חוזרת" (Recount), סרט טלוויזיה בהפקת HBO עם קווין ספייסי בתפקיד הראשי, העוסק בשערוריית הספירה החוזרת בבחירות 2000. הסרט זכה באמי לפני חודש וחצי. מחרתיים, ביום הבחירות באמריקה, הוא ישודר ביס. בשיחה שלנו רואץ' מאמין שאובמה יבחר, מעדכן מה המצב עם פרויקטים עתידיים שלו (כמו "אוסטין פאוארס 4 " והפרויקטים עם בן סטילר) ומבטיח ש"ברונו", הסרט החדש של סשה ברון-כהן שאותו הוא מפיק, לא יאכזב. לבסוף הוא מנסה גם למצוא דרך להביא את הבאנגלס, הלהקה של אשתו, להופעות בישראל. קריאה מהנה:

jay roach directed recount
קווין ספייסי ודניס לירי ב"ספירה חוזרת"

continue reading…

Categories: Borat, טלוויזיה

02 נובמבר 2008 | 09:00 ~ 5 Comments | תגובות פייסבוק

מרשימה?

יש משהו שנראה בעיניי כלא הגון ולא מכובד – או סתם חובבני – בכל ההתנהלות של מפיצי "אביב 41 ". על ענייני כן נדחה/לא נדחה, כן היתה מסיבת עיתונאים/לא היתה מסיבת עיתונאים, כן הוחרמו מבקרים/לא הוחרמו מבקרים, כן גידף המפיק מבקר קולנוע/לא גידף המפיק מבקר קולנוע, בכל אלה כבר עסקנו. ואז בסוף השבוע ראיתי את מודעות הפרסום בעיתונים. הציטוט העליון, שמופיע גם בשלטי החוצות, הוא מהמצחיקים שנקראו בפרסומות: "הקהל בפסטיבל חיפה קבע: סרט חובה!". וואלה. מי צריך מבקרים כשאפשר להשתמש בתחושות בטן. על פי מי הוא קבע מי היה קהל? שחקני הסרט? הורי המפיקים? קוני כרטיסים? כמה מתוכם טענו שזה "סרט חובה". האמת, זה לא רעיון רע בכלל. סרט שעובד טוב על קהל, אין מניעה לקחת חברת סקרים, להציב ביציאה מאולם הקרנה ולעשות מדגם של האנשים שאהבו את הסרט מול אלה שלא. אם היה כתוב שם מכון הסקרים (הכניסו שם של מכון לא קיקיוני) שאל ומצא: 90 אחוז מצופי הסרט קובעים "סרט חובה" ואז יש את האסמכתא של סקר רשמי, למה לא. אבל לצטט "הקהל קבע" מתוך ויברציה פרטית נשמע חלטוריסטי להפליא.

אבל אז אני מגיע לציטוט השני, ושם קיבתי מתהפכת. "יצירה קולנועית מרשימה" (יאיר רוה, פנאי פלוס). הציטוט הזה, שהופיע ב"7 לילות", מסולף ושקרי. ב"עכבר העיר" מופיע ציטוט מדויק יותר: "עשוי במקצועיות מרשימה" (יאיר רוה, פנאי פלוס). את שלוש המילים אכן כתבתי – כאן, ולא בפנאי פלוס – אבל לשבצן במודעת פרסום היא מופת של הוצאת דברים מהקשרם.

שלחתי מייל אמש לאביתר דותן, אחד ממפיקי הסרט שכבר קיבל כבוד כאן בבלוג, ובו ביקשתי להסיר את שמי ואת הציטוטים המסולפים שלי מהקמפיין שלהם. נראה מה יענה ואיך יתנהג.

אז מה הקטע של מפיקי "אביב 41 "? בורות? חובבנות? חוסר ניסיון? או חוסר כבוד? או ניסיון נכלולי לרמות את כולם, בתקווה שאיש לא ישים לב? והאם הם – ואורי ברבש – לא מבינים שהתנהגות כזאת בסופו של דבר עושה נזק לסרט שלהם, אותו הם עשו "בדם ליבם"? הם גורמים לכל הפרויקט הזה להיראות מגוחך וחובבני.

תוספת: אני חייב להודות שאביתר דותן מתנהג בהגינות נעימה, גם אם הטקטיקות של החברה שלו מעט מצמררות ומכעיסות. הוא מגיב לטענותיי במייל הבוקר: "ראשית דבר מתנצל, אם אמצא שהדברים כמו שכתבת נמצא את הדרך להתנצל בצורה מסודרת. בכול מקרה אדאג שהציטוט לא יהיה במודעה הבאה".

02 נובמבר 2008 | 01:20 ~ 6 Comments | תגובות פייסבוק

שיחת טלפון מפתיעה

sarah palin pranked by canada’s masked avengers

שי ודרור הקנדיים, צמד בשם Masked Avengers מתחנת רדיו במונטריאול, התקשרו לשרה פיילין וגרמו להאמין שהיא מדברת עם ניקולא סרקוזי, שמציע לה – בין השאר – לצאת לצוד אתו. ככה זה נשמע:

pranked.mp3

מרק-אנטואן אודה, שמגלם את סרקוזי בשיחת הטלפון, מספר לסוכנות הידיעות הקנדית, איך הם השיגו את פיילין, אחרי שבעבר כבר מתחו את סרקוזי עצמו, את ז'אק שיראק ואת בריטני ספירס.

Categories: בשוטף

01 נובמבר 2008 | 10:30 ~ 6 Comments | תגובות פייסבוק

מצד שני

פרויקט אינטרנט מעניין של ארטה וחברות הפקה ישראליות ופלסטיניות: בכל יום בחודשיים הקרובים יעלו באתר "עזה-שדרות" שני סרטונים בני שתי דקות כל אחד שצולמו משני צידי הגבול, מרחק קילומטרים ספורים זה מזה – בעזה ובשדרות. הסרטונים מציגים את האנשים הפשוטים וחיי היומיום שלהם, מן הסתם בניסיון להראות שכולנו בני אדם, לא משנה באיזה צד של הגדר אנחנו חיים ושהאנשים הקטנים הם תמיד הקורבנות בסכסוכים כאלה. נדמה לי שהסרטונים גם מנסים להציג תמונה אופטימית למדי. אני כבר יומיים צופה בסרטונים שם. בתחילה לא התפעלתי במיוחד מבחירת האנשים, או בהצבת האנשים זה מול זה (נראה לי רנדומלי מדי – הבשלנית מול הדייג, ההמכולתניק מול המובטל), וממה שיש להם להגיד, אבל אני מגלה שיש בפרויקט כזה ערך מתמשך. קצת כמו ריאליטי בניחוח פוליטי, הרצון לראות מי יהיה שם היום ואיך נראים חייו. הנה שני סרטונים משם:

מ-27 באוקטובר: ששון שרה, בעל מכולת משדרות

.
.
.
מ-29 באוקטובר: ספיאן בקר, דייג מעזה

Categories: קטעי וידיאו

31 אוקטובר 2008 | 16:00 ~ 9 Comments | תגובות פייסבוק

אוף-טופיק 31.10

זה המקום שבו אני פותח את הבלוג לדיון חופשי.
הייתם ב"מועדון סינמסקופ" ויש לכם תובנות, הערות, הצעות? רוצים לדון בסרט? אהבתם? שנאתם?

ואולי נתקלתם במשהו מעניין בבלוג אחר. או בבלוג שלכם. או יש דיון שאתם רוצים לנהל אבל אין לכם בלוג, בואו תפתחו אותו כאן. זה הפוסט לעשות בו את כל זה.

Categories: כללי

31 אוקטובר 2008 | 12:30 ~ 11 Comments | תגובות פייסבוק

"אביב 41 ", הביקורת

spring 1941

זו ההתרשמות הראשונית שלי מהסרט, אחרי הקרנתו בפסטיבל חיפה. וזו הביקורת מ"פנאי פלוס":

continue reading…

31 אוקטובר 2008 | 09:00 ~ 13 Comments | תגובות פייסבוק

"על העיוורון", הביקורת

blindness
continue reading…

Categories: ביקורת

30 אוקטובר 2008 | 19:35 ~ 25 Comments | תגובות פייסבוק

הקול שלו

עזבו פוליטיקה: לברק אובמה יש את הקול הכי נעים שהיה לנשיא אמריקאי כנראה מאז ומעולם (לפחות מאז שנשיאים הוקלטו). זאת, כמובן, בהנחה שהוא אכן יהיה נשיא ארצות הברית ביום רביעי. והאמת, אני ממש במתח וחרדה לקראת הבחירות באמריקה ביום שלישי. המירוץ שם צמוד מדי, שזו כבר עדות לטמטום מוחלט. אם מקיין מנצח – ולא משנה אם על פי רוב או על פי סידור מלוכלך – אצטרך להרים ידיים סופית ולהבין שאמריקה היא אכן המדינה הכי אידיוטית בעולם, שרוב אוכלוסייתה גזענית, אלימה, נבערת ומחרחרת מלחמה.

הנה אובמה, מטיף למשוכנעים, אצל ג'ון סטיוארט. סטיוארט לא עושה לו חיים קשים, אבל שואל לפחות שתי שאלות קומיות חביבות שאובמה משתף איתן פעולה יפה. ואם אני סטיוארט הייתי מודאג: עם אובמה בבית הלבן, האם יהיו לו חומרים לסאטירה?וזה האינפורמשל שאובמה דיבר עליו בראיון: תשדיר בן חצי שעה ששודר אתמול (בתשלום) בכל רשתות הטלוויזיה הגדולות באמריקה. זה בעצם סרט תיעודי על ארבע משפחות באמריקה, והקול של אובמה – המקריין אותו – משכר. והוא מתחיל – איך לא – עם שדות חיטה מוזהבים, נעים ברוח. רפובליקנים, דמוקרטים, ליכודניקים, מערכניקים – אין תשדיר תעמולת בחירות בלי שדות חיטה (כפי שנראה בסביבות ינואר גם בארץ):

Categories: כללי