מחר האלואין ובתזמון מושלם הפכה השבוע סדרת סרטי "המסור" – שהסרט החמישי בה יצא בסוף השבוע שעבר באמריקה – לסדרת סרטי האימה הקופתית ביותר אי פעם, אחרי שעקפה השבוע גם את סדרת "ליל המסכות" וגם את "סיוט ברחוב אלם".
ואם מדברים על "ליל המסכות"….
======
שימו את העולם בכוננות ספיגה, כי עומדת לצאת לדרך הפקה של סרט על חייו של הנביא מוחמד. מדובר ברימייק לסרט מ-1977, ו"וראייטי" מזכיר שכשיצא אז, קבוצות איסלמיות קיצוניות התפרעו בעקבותיו בניו יורק. שוטר ועיתונאי נהרגו במהומות ומאה מאורחי סניף בני ברית היו כמה שעות בני הערובה של הפורעים. ועכשיו: הרימייק. התסריטאי של "ליל המסכות 5 " כותב את התסריט לסרט ששמו הזמני הוא "שליח שלום", והמפיק מקווה לצלם אותו בקרוב בערב הסעודית, במכה ובמדינה. במאי הסרט הקודם היה מוסטפה עקד, שהיה גם המפיק של כל סרטי "ליל המסכות". הוא נהרג בפיגוע במלון בירדן ב-2005, פיגוע בו נהרגה גם בתו ו-55 נוספים. עכשיו, בעיני, אחרי שסרט גורר גל התפרעות והבמאי שלו נהרג בפיגוע של טרריסטים איסלמיים, לי זה היה מספק מספיק סימנים למה מהסרט המקורי ההוא צריך להתרחק ולא לעשות לו רימייק. אבל מה אני מבין.
=====
גם כשהמפיצים בארץ עושים טוב, הם עדיין עובדים באופן מקושקש להחריד. האם תאריכי הפצה בארץ הוא עסק רנדומלי לחלוטין? בלי שיקול דעת של סרטים מתחרים והתנגשויות בין קהלי יעד? תראו מה קורה היום בבתי הקולנוע: חמישה סרטים חדשים יוצאים היום, כולם מה שנקרא "סרטי איכות" (סוג של ז'אנר, לאו דווקא עדות לטיב). לכאורה, מה טוב: המפיצים מאמינים גם בסרטי איכות. אבל כמה עקום: האין כולם פונים לאותו קהל: מבוגר, אינטליגנטי, חובב דרמות רציניות ולא סרטי אקשן וכוכבים. ואותו קהל – שממילא מונה כ-200 אלף איש בסך הכל בכל הארץ – יצטרך להתלבט בין חמישה סרטים בסוף השבוע. והכי אבסורדי: שניים מהסרטים הם סרטי שואה. מבחינה הפצתית/שיווקית זו קטסטרופה, איוולת אמיתית.
ועוד איוולת: שלושה מחמשת הסרטים יוצאים ללא ביקורות, וזאת עבור קהל שרוצה לדעת קודם כל "איך הסרט" ולא "מי משחק בו". טיפשות מוחלטת.
הסרטים הם "אביב 41 " של אורי ברבש (סרט שואה ישראלי-פולני דובר אנגלית), "הנער בפיג'מת הפסים" (סרט שואה בריטי), "על העיוורון" (סוג של סרט-שואה-מטאפורי, הפקה קנדית-ברזילאית דוברת אנגלית), "אפלוסה" (מערבון אמריקאי) ו"גאווה ותהילה" (דרמת משטרה-שחיתות אמריקאית).
אני, למשל, צריך להתלבט בין "אפלוסה", "גאווה ותהילה" ו"הנער בפיג'מת הפסים". זה האחרון הוא זה שהכי פחות מתחשק לי לראות (אני לא אוהב סרטי שואה) אבל הוא קיבל את הביקורות הכי טובות וזכה להצלחה מאוד מרשימה באנגליה. "אפלוסה" הוא מערבון שביים אד האריס – אני אוהב מערבונים, ואני מת על אד האריס כשחקן – כשלצידו ויגו מורטנסן, שעל הדמיון ביניהם כבר עמדתי, אבל אני לא מחבב את אד האריס הבמאי. וגם, הביקורות לא היטיבו איתו. "גאווה ותהילה" נראה מסקרן, למרות השם המאוד בנאלי שלו והטריילר שנראה שכמוהו כבר ראינו עשרות, מ"סרפיקו" ועד "הלילה הוא שלנו", ועיתונאי ישראלי שכבר ראה אותו, הוא אמין בעיניי, אמר לי שהסרט הזה גרוע. אז מה אלך לראות?
תגובות אחרונות