פראבדה 2
לפני כחודשיים כתבתי כאן על דרישתי מסרטי שפירא להסיר את שמי ממודעת פרסום לאחד מסרטיהם. סרטי שפירא, המתנהגים כמדינת חסות של פורום פילם, ממשיכים להחרים מבקרים מהקרנותיהם. לכן זה נראה לי אירוני, ואפילו מעט נואש, שלמרות העובדה שהם אינם רוצים ביקורות לסרטיהם, הם משתמשים במבקרים בפרסומיהם.
חודש אחר כך מנעתי מיונייטד קינג לעשות שימוש בציטוט שלי לפרסום סרטם "סיילנט היל". מדיניות ההקרנות של קצת עמומה והססנית. עד לא מזמן היו סרטים שהוקרנו למבקרים, וכאלה שלא. "סיילנט היל", שכבר יצא בדי.וי.די, לא הוקרן למבקרים ותשובתי היתה "אם אתם לא משתפים פעולה איתנו, אנחנו לא נשתף פעולה אתכם". (בינתיים נדמה שהעסק הסתדר ויונייטד מקרינה באופן שוטף את כל סרטיה).
ועכשיו מתברר לי שאני לא המבקר היחיד שאומר למפיצים ולאנשי הפרסום שלהם שלא יעשו שימוש בציטוטיי כל עוד החרם שריר. הנה התכתבות מייל שהגיעה לידיי, שהתנהלה בין יום כיפור לסוכות, בה דורש יאיר הוכנר, מבקר אתר "סרט", להסיר את שמו ממודעת הפרסום של "השטן לובשת פראדה". את המייל הראשון שלח הוכנר למשרד יחסי הציבור של המפיצים, שכן אלה אנשי הקשר הסדירים בין המפיצים לעיתונאים, ואלה שצריכים לאכוף בפועל את מדיניות החרם:
הופתעתי לגלות בפרסומת לסרט "השטן לובשת פראדה" ציטוט מתוך הביקורת שכתבתי על הסרט. כל עוד אני לא מוזמן להקרנות עיתונאים, אני דורש לא לצטט מהביקורות שלי. אני מבקש להסיר את הציטוט את שמי ואת שם האתר מהפרסומת. ולא לצטט מהביקורות שלי עד שהחרם יוסר.
אשת יחסי הציבור ענתה במהירות ובאדיבות:
קיבלתי את המייל שלך, העברתי אותו למי שצריך ואנחנו בהחלט נכבד את בקשתך.
שבוע אחר כך, שולח אליה הוכנר מייל נוסף:
חג סוכות שמח,
התפלאתי למצוא בשנית ציטוט עם שמי בפרסומת של "השטן לובשת פראדה" בידיעות אחרונות, האם הסרט כל כך לא מצליח בארץ שא.ד.מטלון זקוקים באופן כה נואש לשמי?
לפי ידיעות שהגיעו לאוזני ראו אותו קרוב ל-40 אלף איש בישראל, הצלחה מרשימה לקומדיה מסוג זה. האם הציטוט שלי עזר בכך? מאחר ואינני מוזמן להקרנות העיתונאים בארץ, אבקש בשנית להסיר את שמי בדחיפות מהפרסומת ולהשתמש בציטוטים של אנשים אחרים המשתפים אתכם פעולה.
כמו כן לכבוד השנה החדשה אשמח אם תשקלו את ביטול החרם הבלתי הגיוני. שום מפיץ ואיש יח"צ לא תומך בו מלבדכם. אם צריך ליצור קשר עם חברת ההפצה המדוברת – א.ד.מטלון – באופן אישי אשמח לעשות זאת, רק שלחי לי מייל או מספר טלפון של האדם איתו אני צריך לשוחח או להתכתב כדי ששמי יוסר מהפרסומת.
ושוב, אשת יחסי הציבור עונה במהירות ובאדיבות:
קודם כל, אני ממש מתנצלת שלא הסירו את שמך ממודעת הביקורות.לא היה ספק לנוגעים בדבר שהם יכבדו את בקשתך וכנראה נפלה טעות ואני שוב אדאג לזה.
הסרט אכן מצליח מאד לשמחתנו. אני שוב מעבירה את הבקשה לעינבל מא.ד.מטלון, מנהלת הפרסום של החברה, היא מכותבת על המייל הזה ואתה יותר מחופשי לכתוב לה גם כן.
הוכנר, שכבר פעמיים ראה את שמו במודעת פרסום ללא אישור ושבקלות היה יכול בשלב זה כבר לפנות לעורך דין, ממשיך בדרכי שלום ונועם בסבך הביורוקרטי להציל את שמו הטוב, הפעם מול אשת הפרסום:
שלום עינבל
אשמח מאוד אם שמי יוסר מהפרסומות של "השטן לובשת פראדה" ואבקש לא לעשות שום שימוש פרסומי בשמי או בשם האתר שבו אני עובד עד שהחרם על מבקרי הקולנוע יופסק.
ולבסוף, ענבל עונה ומספקת להוכנר הסבר הגיוני, אבל עדיין מקומם בחציפותו, לפרסום החוזר, למרות ההבטחה שניתנה לו:
שלום יאיר.
המודעות של סוף השבוע האחרון, כמו גם של יום כיפור וסוף השבוע שלפניו, הועברו למערכות העיתונים והודפסו ב-28.9 בשל העובדה שיום כיפור "נפל" על יום סגירת העיתונים, כך שבעצם לא היתה לנו הזדמנות לשנות את המודעות גם לאחר בקשתך הראשונה. כך שלא מדובר בטעות או בחוסר תשומת לב, אלא בנסיבות טכניות שלא ניתן היה לשנותן. לקחנו לתשומת לבנו את בקשתך להבא.
ואני קורא לכל מבקרי הקולנוע, מוחרמים ומשת"פים כאחד, לא לאפשר לסרטים שלא הוקרנו למבקרים, אפילו לחלק מהם, לעשות שימוש בשמכם ובציטוטים מביקורותיכם. מטלון, אני מניח, ירצו לעשות שימוש בציטוטי מבקרים ל"מיס סאנשיין הקטנה" שעולה בשבוע הבא ושיהיה בוודאי (ובצדק) יקיר הביקורת. אל תתנו להם.
הוכנר – תגיש נגדם תביעה. אתה זכאי לקבל חלק מהרווחים של השטן בארץ כיוון שהיית שותף בגרימת אותם רווחים. מהה שמרגיז, זה גם החוצפה של המלקקת תחת אותה יחצנ"ית קיקיונית. (אגב, הגיע הזמן להחזיר את היחצנ"ים הנפוחים למעמדם האמיתי – לקקני תחת בתשלום)היא לא טורחת לומר מילה על החרם ועל כך שיש מבקרים מקורבים שכן מוזמנים להקרנות המוקדמות. אני קצת מכיר את הוכנר והוא אכן בחור טוב. מישהו אחר במקומו כבר היה מתפוצץ עליהם. אז יאיר – זאת ההזדמנות שלך להגיש תביעה. אנשים עשו כסף בשל עילות הרבה פחותות מזה. קח עורך דין תותח ותן לו לעשות את העבודה. בהצלחה.
ובעיניין אחר – אתמול במקרה תוך כדי זפזופ נפלתי על "רומא" של פליני ב-mgm
איזה סרט ענק! כמה סצנות מופלאות שנחרטות בנשמה: הסצנה בבית הזונות (עם הזונה שיש לה טיק קריצה בעין), הסצנה בתיאטרון (עם הקירח שמקבל מכות בראש מאחור ולא מבין ממי), סצנת תצוגת האופנה של הנזירים, סצנת מערות הקבורה שהציורים שנחשפים בהם נעלמים במגע הראשון שלהם עם האור (מוטיב סמלי שקיים גם ב"סאטיריקון), האפיזודה המצחיקה עם אנה מאניייני האלוהית שפוקדת על מיסטר פליני ללכת לישון, וכמובן – סצנת האופנועים הלילית ברחובות רומא. רומא מעולם לא נראתה מכשפת, מיסתורית ויפה כל כך.
"רומא – פליני") – לא ללכת, לרוץ!
לפעמים מתחשק לי לחזור להיות מבקר קולנוע (90', צומת השרון) רק כדי לתמוך במאבקכם הצודק. במחשבה שניה, אמשיך לעודד מהיציע.
נשמע קייס קצת קלוש לתביעה – ציטוט של כמה מילים אינו בהכרח נופל בגדר הפרת זכויות יוצרים, גם אם זה לשימוש מסחרי. אני בטוח שגם אתר זה לא פנה אישית לכל אחד מהמבקרים העמיתים המצוטטים בו בארץ ובחו"ל לפני הציטוט.
כמו-כן בואו לא נשכח שהמפיצים מרוממים את שם המבקרים באותה מידה לפעמים כמו שהמבקרים מרוממים סרט. אני לא חושב שכל-כך הרבה אנשים היו יודעים מהו אתר סרט אילולא התחילו לצטט אותם במודעות לפני כשלוש שנים (ואף אחד לא היה שומע על התוכנית של אלברט גבאי)
לא היה פה שום קייס לתביעה. צ'יל אאוט
איזה קייס לתביעה? אתה כתבת ביקורת, המבוקר מצטט קטע קצר מהביקורת בפרסומיו, נראה כמו שימוש הוגן קלאסי.
אבל מעניין אם אפשר למצוא קייס משפטי נגד ציטוט ביקורת שהוצאה מהקשרה, כמו שעשו למירב יודילביץ' — האם מבקר יכול לטעון שהשמיצו אותו בכך שציטטו מדבריו כך שישתמע מהם מסר הפוך ממה שהתכוון?
רוה (בחופשה) לעידוק, ש"ג וחן חן: יש קייס וחצי לתביעה. עוד לפני שמגיעים לנושא הפרת זכויות היוצרים על הטקסט, יש כאן שימוש בשמו של אדם לצורכי פרסום של מוצר מסחרי, ללא רשותו והסכמתו של האדם. תארו לכם שמחר אפרסם מודעת עמוד לפירסום אתר זה בנוסח "מוקי גרדינגר מת מצחוק. סינמסקופ דוט קום". האם יתבע גרדינגר או לא? שמו של אדם הוא מותגו. וגם העובדה שהיחצנים, המפיצים והפרסומאים לוקחים כמובן מאליו שכל המבקרים מתמסרים בקלות לטובת פרסום, רק כי הם מתענגים לראות את שמם באותיות ענק, הוא סוג של מנהג שהייתי שמח לראות מתנדף מהעולם. אם שרי רז ואלברט גבאי כה ששים לראות את שמם על מודעות פרסום שייזנחו השניים את עסקי העיתונות ויקימו משרד פרסום בסגנון ג. יפית, ואז יוותרו מבקרים שששים קצת פחות לראות את המוניטין שלהם מדוללים על ידי השתתפות בקמפיינים פרסומיים.
פורום פילם מגיעים לשפל חדש
בקרוב תמצאו בפח הזבל, סליחה, האולם הקרב לביתכם, את שני הסרטים הנ"ל
סטיק איט – או בעברית, תקפצו לי, שהופץ באמריקה כבר באפריל (מיותר לשים כאן סימן קריאה לשם הדגשה)
ודה בסט מן, קומדיה אמריקאית שלא הופצה במולדתה. עם זאת, היא כן זכתה להפצה מסחרית באוסטריה
פורום פילם כותבים לעצמם ביקורות? כך זה נראה מהפרסומת המקוממת למדי לסרט (המקומם למדי?) החדש של רואן אטקינסון שראיתי בעכבר העיר האחרון.
רוה (בחופשה) לדואל: מטלון. ולמה לא? מי יכתוב להם ביקורות, המבקרים?