21 ספטמבר 2008 | 15:15 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

"פרספוליס", הביקורת

persepolis

אבנר שביט חשב שזה אחד הסרטים הגדולים של העת האחרונה. אני חושב שזה סרט חביב מאוד.

פורסם ב"פנאי פלוס", 17.9.2008

האין "פרספוליס" מעין פרויקט-אח ל"ואלס עם בשיר"? לחופי ישראל מגיע "פרספוליס" באיחור בלתי אלגנטי של כמעט שנה וחצי, אחרי שזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן והיה מועמד לאוסקר (והוקרן כאן בפסטיבל ירושלים, פסטיבל האנימציה ופסטיבל סרטי נשים). ועכשיו הוא מגיע אלינו אחרי כל הדיון שקיימנו ב"ואלס עם בשיר" וכאילו ממשיך אותו. אם "בשיר" היה "סרט אנימציה דוקומנטרי" הרי ש"פרספוליס" הוא אוטוביוגרפיה בקומיקס שהפך לסרט מצויר. מרג'אן סטראפי בראה את "פרספוליס" בתחילה כרומן גרפי בו היא פרסה את סיפורה ואת סיפור משפחתה באירן של שנות השבעים, ימי מהפכת האייטולות, ואת ההתבגרות שלה לפני ואחרי המהפכה, ולפני ואחרי הגירת המשפחה לצרפת. סטראפי אמנם לא היתה הראשונה להפוך סיפור חיים אמיתי, אוטוביוגרפי, לרומן גרפי בו היא חופשיה לאלתר על המציאות ולעטר אותה בהבלחות סוריאליסטיות, אבל הבחירה בז'אנר הספרותי הזה כדי לספר את סיפורה יצר טקסט שכל כולו קריאת שחרור ממוסכמות: שחרור מכפייה דתית, מגזענות לאומנית ומהגדרות של מגדר. “פרספוליס" הסרט, לפיכך, עשוי לאכזב את מעריצי הקומיקס (מעריצות, אני מניח. והן רבות למדי). הוא גרסה נעה של הספר, פה ושם עם הברקות של תנועה וקול שנעדרות מהספר, אבל עדיין זה כמעט אחד-לאחד. כך ש"פרספוליס" הוא הברקה במדיום אחד: מי שראה את הסרט, הספר מיותר לו, וההפך. התוצאה שנונה, עשויה בחן רב, וקשה שלא לחבב אותה, אבל דומני שגם על הנייר וגם על המסך "פרסופליס" זכה קצת להערכת יתר.

נושאים: אנימציה, ביקורת

10 תגובות ל - “"פרספוליס", הביקורת”

  1. איתן 21 ספטמבר 2008 ב - 15:35 קישור ישיר

    הבאג הזה שגורם לכל בוקסות הצד (תגובות אחרונות, לינקים וכיוב') לעוף לתחתית העמוד תוקף עוד מישהו חוץ ממני ?

  2. דרורית 21 ספטמבר 2008 ב - 16:31 קישור ישיר

    גם אצלי זה כך.

  3. רז 21 ספטמבר 2008 ב - 17:38 קישור ישיר

    כפי שציינתי בביקורת שלי (בניק-לינק), לטעמי "פרספוליס" בגרסת האנימציה עולה על המקור הקומיקסי – אם כי בהסתייגות, מאחר וקראתי רק את הכרך הראשון של המקור.
    זה לא שלא אהבתי את הקומיקס, אבל הוא היה יוצא נשכר מעבודת-עריכה נוקשה יותר, גם במישור החזותי וגם במישור הסיפורי, שהיתה מהדקת קצת את ההתרחשויות ומשייפת קצת את העיצוב. בסרט קיימת תחושה של סיפור רציף, שמתפתח ביחד עם הגיבורה. הקומיקס נוטה להתפזר ליותר מדי כיוונים.

  4. ט.ל. 21 ספטמבר 2008 ב - 17:45 קישור ישיר

    בצפייה ראשונה חשבתי שפרספוליס חביב. בצפייה שניה חשבתי שהוא ממש טוב. אמנם רק רפרפתי על הקומיקס, אבל יש בסרט דברים נפלאים מבחינה ויזואלית שלא קיימים בקומיקס, והקסימו אותי.
    לא כל סרט ראוי שיסופר באנימציה, אבל כאן יש את כל ההצדקות. בסופו של דבר הוא לא רק עשוי בחן, הוא גם מעניין, סרט קטן ואישי, שראוי להערכה.

  5. אלי שגב 21 ספטמבר 2008 ב - 17:56 קישור ישיר

    אני בכלל לא רואה בצד בוקסות.

  6. סו 21 ספטמבר 2008 ב - 19:29 קישור ישיר

    גם אצלי אין להן זכר

  7. אורי (האמיתי) 21 ספטמבר 2008 ב - 20:34 קישור ישיר

    אולי שניצר לקח אותן?

  8. אורי 1 21 ספטמבר 2008 ב - 21:28 קישור ישיר

    גם אצלי הבוקסות למטה, חייבים לתקן את זה

  9. Shai 21 ספטמבר 2008 ב - 22:49 קישור ישיר

    I had the same problem this afternoon but now it all return to normal.I wonder if it has to do with the browser.In the afternoon I was on Internet Explorer, now I am on Firefox

  10. ניקו 22 ספטמבר 2008 ב - 4:04 קישור ישיר

    Graphic novels are getting quite popular for film adapations recently..I wonder if somene will try to adapt Rutu Modan's "exit wounds"..might be interesting


השאירו תגובה