22 ספטמבר 2019 | 19:44 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

פרסי אופיר 2019: כל הזוכים

פרס אופיר בהיכל התרבות כפר סבא. צילום: דף הפייסבוק של מוש דנון

רשימת המועמדים לפרס אופיר 2019

התחזית השנתית של סינמסקופ: מי יזכה הערב?

מי תציל את האקדמיה הישראלית לקולנוע ביום הולדתה ה-30?

21:15, השידור בכאן 11 מתחיל עם דיווח מהשטיח האדום. שדרנית כאן 11 מראיינת את אושרי כהן ומאחורי כתב i24 מראיין את נדב לפיד. היכנסו להמשך.

21:20 הטקס מתחיל עם ישי ריבו עם השיר "לשוב הביתה" מתוך "מחילה", סרטם של חנן סביון וגיא עמיר שיעלה בסופ"ש הקרוב (אבל לא מתחרה בפרס אופיר).

21:25, שלא כמו טקס האמי שיתחיל בעוד שש שעות שיהיה ללא מנחה, לפרסי אופיר יש שני מנחים: צחי הלוי ויובל שרף.

השאלה שאני תמיד שואל כשאני רואה מופעים מצולמים בטלוויזיה הישראלית: למה הקהל מואר באדום?

"השנה אנחנו מציינים 40 שנה לסרט 'שלאגר', ו-39 שנים לכך שאנחנו כבר לא משתמשים במילה 'שלאגר'". לא בפרסי אופיר, זה בטוח.

קטע היתולי: איך היה נראה "גבעת חלפון" לו היה מבוצע בוואטסאפ. לא מצחיק. ומתוך "גבעת חלפון" יגישו את הפרס הראשון מיקי קם וניצה שאול.

21:30. פרס שחקנית המשנה.

שחקנית משנה: הדס בן ארויה, "קצפת ודובדבנים"

אתם תראו, זה עוד יהיה הסרט הכי אהוב הערב. ואיזה מגניב שהדס בן ארויה, שעשתה את סרט הביכורים המוצלח "אנשים שהם לא אני", היא עכשיו זוכת פרס אופיר. אמנם כשחקנית, אבל זוכה.

שחקן משנה: דובר קוסאשווילי, "קצפת ודובדבנים"

דובר הוא שחקן נפלא גילינו השנה – ב"רק להיום" של ניר ברגמן ו"יום רגיל" של לי גילת וגם ב"קצפת ודובדבנים". זה פרס אופיר השלישי של קוסאשווילי, שזכה בפרס על תסריט ועל בימוי "חתונה מאוחרת" ב-2001.

(עריכה מאוחרת: זה היה הפרס האחרון ל"קצפת ודובדבנים" הערב. מתנצל בפני גור בנטביץ' אם המדגם שלי גרם לו לפתח ציפיות).

21:35: מוש דנון, יו"ר האקדמיה, נואם. הוא מתנצל בפני הצופים בבית על כך שהם עדיין לא מכירים את הסרטים שיוזכרו הערב. "אני מקווה שזה ישתנה בקרוב", הוא אומר. זה יקרה מעצמו? סתם ככה? בהתנדבות, בלי שאף אחד יבקש וירצה? עד שמשה ולירון אדרי, יושבי ראש האקדמיה בפועל, יחליטו שזה מתאים להם?

אוקיי, הברקה ראשונה של הטקס: את תקצירי הסרטים המועמדים מגיש שי אביבי בסגנון "בואו לאכול איתי".

21:42: שרף והלוי לא רק מנחים, הם גם מגישים את הפרסים. יעיל.

עיצוב אמנותי: עידו דולב, "הבלתי רשמיים"

יזה פרס אופיר השלישי של דולב שזכה כבר על "כנפיים שבורות" ו"מוכרחים להיות שמח".

21:45: וויי, יש פרסומות בכאן 11.

עריכה: אריק להב ליבוביץ', "הבלתי רשמיים".

הפרס חולק חציו על הפסקת פרסומות וחציו בשידור חי. עריכה.

זה פרס אופיר רביעי של ליבוביץ', שזכה ארבע פעמים בחמש השנים האחרונות. הוא זכה על "אפס ביחסי אנוש", "היורד למעלה" ו"פוקסטרוט".

המצב כרגע: "קצפת ודובדבנים"- 2, "הבלתי רשמיים" – 2.

ועכשיו צילום, עם דליה שימקו ודן תורן מ"אחד משלנו". וגם כאן המירוץ הוא בין "קצפת ודובדבנים" ו"הבלתי רשמיים".

צילום: שי גולדמן, "מילים נרדפות"

וויי, הפתעה. לא ציפיתי. זה פרס אופיר שלישי לגולדמן.

אגב, נאום הזכייה של גולדמן הוקרא על ידי נדב לפיד שהתרגש עד השתנקות כשגולדמן כתב מחווה לאמו של הבמאי, העורכת ערה לפיד ז"ל. ובמאי הטקס חתך אותו באמצע. עריכה.

21:56: יהודה בארקן ואורי שמיר, שחקני "אבא גנוב", מגישים את פרס התסריט.

תסריט: סאמח זועבי, "תל אביב על האש"

זועבי בטוקיו. יניב ביטון מקבל את הפרס בשמו. "נאום הזכיה של זועבי", מקריא ביטון, "'תודה. ודי לכיב—', וכאן הוא עצר".

מוזיקה: דודו טסה, ניר מימון, יוסי מר-חיים ואהוד בנאי, "מאמי".

זכרו, להבדיל מהאוסקרים זו אינה קטגוריה למוזיקה מקורית אלא שימוש במוזיקה בסרט. ואיזה שימוש מבריק למוזיקה ואילו עיבודים.

עיצוב תלבושות: חויה לוי רוזולסקי, "הבלתי רשמיים".

הסרט הזה גם חייב לזכות בפרס הסרט, אחרת זה ביזיון.

זה האופיר השני של רוזלסקי, שזכתה על "למלא את החלל".

22:11. מיכל זו-ארץ מעניקה פרס מפעל חיים למיכל בת-אדם.

מיכל בת-אדם היא האשה הרביעית ב-30 שנות האקדמיה שזוכה בפרס מפעל חיים, והיא הבמאית הראשונה. היתה שחקנית (גילה אלמגור), מלהקת (לביאה הון) וליה ון ליר (ליה ון ליר).

מיכל בת אדם: "כשנתתי למשה מזרחי לקרוא את התסריט ל'רגעים' בתקווה שהוא יביים אותו, הוא שאל 'למה שאת לא תביימי אותו?'. ובאמת, למה לא?".

מישהי מאיזו קרן שאין שום סיבה שתהיה על הבמה מעניקה את פרס הסרט הקצר. אתנן.

הסרט הקצר: "יום רגיל", לי גילת.

דובר קוסאשווילי מסתמן כקמע של המועמדים היום. הוא משחק גם כאן.

הסרט הקצר, הנאום הארוך.

לי גילת: "יש רוב נשי בקטגוריית הסרט הקצר, צריך לדאוג שהגיוון הזה יהיה גם בפיצ'רים".

סרט תיעודי קצר (עד 60 דקות): "זונה כמוני", יעל שחר, שרון יעיש

שמעו, כל מי שעשה סרט צריך ללמוד מ"זונה כמוני" איך עושים קמפיין פרסים.

שחקנית: לירון בן שלוש, "אשה עובדת"

זה יפה, בן שלוש זכתה בפרס על סרט שביימה מיכל אביעד, והתגלתה ב"מאיה", סרט של זוכת פרס מפעל חיים מיכל בת אדם, סרט שערך אסף קורמן, בן זוגה (שגם ביים את "את לי לילה" שבן שלוש כתבה ושיחקה בו). זו המועמדות השלישית של בן שלוש אחרי "מאיה" ו"את לי לילה", והזכייה הראשונה שלה. על פי וויקיפדיה אתמול היה לה יום הולדת. מזל טוב.

ביזיון. נאום הזכייה של בן שלוש נחתך לטובת פרומו של מוקי. כאן או שם, ערוץ 1 נשאר אותו דבר.

איפור: אורלי רונן, סיגלית גראו, "הבלתי רשמיים"

זה הפרס הרביעי ל"הבלתי רשמיים" הערב. אני מקווה שהזוכות תיאמו ביניהן את זה שאחת תדבר והשנייה תשתוק כי אחרת זה היה אירוע מאוד מביך.

חנה אזולאי הספרי ואביגיל אריאלי מ"חולה אהבה בשיכון ג'" מגישות את פרס השחקן. אחת הקטגוריות הכי צמודות. יש שוונג ל"הבלתי רשמיים". האם שולי רנד? או שאולי "עיניים שלי" ו"ימים וראים" סוף סוף ינסו לתחרות.

שחקן: ערן נעים, "עיניים שלי"

אם לצטט את מוש דנון מתחילת הערב: אנחנו מתנצלים בפני הקהל שלא ראיתם את הסרטים הזוכים.

22:45. אבי נשר מעניק לנחמן אינגבר פרס על הישגים מקצועיים.

יש להניח שבגיל 81, כמבקר קולנוע, כמורה וכאיש קרן רבינוביץ', אינגבר רב עם כל אנשי הקולנוע הישראלי, בוודאי אלה שבאולם, ולכן זה כה מרגש לראות את המחווה שהאקדמיה עורכת לו.

סרט תיעודי ארוך: "יונתן אגסי הציל את חיי", תומר הימן

תומר הימן: "אני שמח שיונתן אגסי ניצח את אורי זהר".

עכשיו פרס הליהוק. רגע, מה? האם סדר הפרסים הוגרל באופן רנומלי? ליהוק עכשיו בסוף?

ליהוק: אורית אזולאי, "ימים נוראים"

זה פרס אופיר רביעי של אזולאי.

23:04: ענת עצמון, אוסי מכפר סבא, ומאיר סוויסה מ"דיזנגוף 99" עם פרס הבמאי.

"אני מעביר סדנאות משחק מול מאוורר", מאיר סוויסה עם הבדיחה היחידה הערב.

בימוי: ירון שני, "עיניים שלי"

וואו. הופתעתי. האם פרס הסרט הבא בתור? זו הפעם השניה ששני זוכה בפרס אופיר לבימוי. הפעם הראשונה היתה על "עג'מי" בדיוק לפני עשר שנים.

שולי רנד, שלפני רגע הפסיד את פרס השחקן, מועד אל הבמה ושר את "איכה", לזכר אנשי הקולנוע הישראלי שהלכו השנה לעולמם.

פסקול: תולי חן ושות', "מאמי"

ידוע שפרס הסאונד הוא הליד-אין של פרס הסרט, ככה עורכים טקס עם מחשבה של רייטינג ושיא שהולך וגובר.

עכשיו פרס הסרט ובכנות אין לי מושג מי יזכה.

האיש ממפעל הפיס שניסה לצנזר את זוכה דוקאביב עולה להעניק את פרס הסרט. למה? ומדבר שעות. למה? ואז פשוט פותח את המעטפה ומקריא, בלי פאוזה בלי מועמדים. כמה בושות ואנטי-טלוויזיה באייטם אחד.

הסרט: "ימים נוראים"

זו בעצם קטגוריית "נציג ישראל לאוסקר", כי "ימים נוראים" לא קיבל כלום חוץ מליהוק ואת פרס הסרט. אני אוהב את הסרט, אבל אני תוהה אם גם חברי האקדמיה אהבו אותו כמוני.

עמית יסעור צילם הערב שני סרטים זוכים: את "ימים נוראים" ואת "יום רגיל".

שרון הראל היא אחת המפיקות ואחת הזוכות. בערב שבו על הבמה כבר עמדו אבי נשר, ענת עצמון ומאיר סוויסה אנשי "דיזנגוף 99" שהיא היתה שותפה לכתיבתו ולהפקתו.

ואנחת רווחה אישית שלי: המדגם צדק שוב לגבי פרס הסרט (לא הבימוי).

ולסיכום, "הבלתי רשמיים" הוא למעשה הזוכה הגדול עם ארבעה פרסים, ואחרי "קצפת ודובדבנים", "מאמי", "עיניים שלי" ו"ימים נוראים" עם שני פרסים כל אחד. ו"מילים נרדפות" ו"אשה עובדת" עם פרס אחד כל אחד.

הטקס היה, כרגיל, משדר בלתי נסבל. הפרסים היו בסדר.

נושאים: בשוטף

השאירו תגובה