רשימת המועמדים לפרס אופיר 2019

התחזית השנתית של סינמסקופ לזוכים בפרס אופיר 2019

טקס חלוקת פרסי אופיר יתקיים הערב ב–21:00 בהיכל התרבות כפר סבא (שידור ישיר בכאן 11), ובמהלכו יחולקו פרסים לסרטים שהקהל הישראלי לא ראה. להבדיל משנים קודמות, הפעם יש חידוש: על חלק מהסרטים הקהל אולי כבר שמע. "קצפת ודובדבנים" יצא השבוע וזכה לביקורות יפות ויש לו סיכוי לצאת עם כמה פרסים משמעותיים (בימוי וצילום), "ימים נוראים" יופץ בסוף השבוע הקרוב אבל מי שמתעניין בקולנוע כבר בוודאי שמע על "הסרט על יגאל עמיר", ו"הבלתי רשמיים" זכה לתהודה ואף להצלחה סבירה כשהופץ בבתי הקולנוע לפני כשנה. שני הלהיטים הגדולים היחידים השנה בבתי הקולנוע, "סיפור אחר" (350,000 צופים) ו"המוסד" (200,000 צופים) בכלל לא טרחו לשגר את עצמם לתחרות, כמו גם "מחילה", סרטם החדש של יוצרי "מכתוב" שייצא לבתי הקולנוע בסוף השבוע הקרוב. כי אם חברי האקדמיה לא מתעניינים בקולנוע מסחרי, למה שהיוצרים המסחריים יטרחו להתעניין באקדמיה.

הערב יחולקו פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע בפעם ה–30. 

הייתם מצפים שכל מחלות הילדות של מוסד צעיר בתעשייה בלתי מפותחת יעברו לו ושהגוף הזה כבר יידע לא רק איך לקיים תחרות הוגנת ומייצגת, אלא גם איך להיות השגריר המוצלח ביותר לקולנוע הישראלי, קודם כל בארצו. אבל הם פשוט לא מצליחים בכך. ארבע שנים מנסה יושב ראש האקדמיה הנוכחי, מוש דנון, לבצע רפורמה בדרך העבודה של הגוף שבראשו הוא עומד, אבל התעשייה המקומית מונעת ממנו, עד כדי תהיה מי כאן היו"ר האמיתי. לראשונה, איגודי היוצרים החליטו לנסות למחות נגד כך ולנסות להריץ את אבי נשר – הבמאי שהאקדמיה הכי אוהבת להחרים – כמי שיתמודד מול דנון בבחיות לראשות האקדמיה, אך נשר סרב, בהנהלת האקדמיה מזועזעים מהרעיון שיוצר ולא מפיק יעמוד בראש האקדמיה. ובמקביל, המנכ"לית דנה בלנקשטיין–כהן, היחידה בכל האקדמיה שעבדה כמו שצריך – הגדילה את כמות החברים בעלי זכות ההצבעה, הביאה את סרטי האקדמיה לכל פינה בארץ והנגישה את האקדמיה לחבריה מבחינה דיגיטלית (עם הצבעה אלקטרונית וצפיות בסטרימינג) – פורשת בעוד חודש מתפקידה כדי ללכת ולנהל את בית הספר לקולנוע על שם סם שפיגל. האם עד סוף השנה, אחרי בחירות ליו"ר (אם דנון יציב את עצמו לבחירה חוזרת הוא מן הסתם ייבחר, נשאלת השאלה למה לו?) ומינוי מנכ"ל או מנכ"לית חדשים, יש סיכוי שאת יום ההולדת ה–30 שלה האקדמיה תחגוג עם ניהול חדש ומעודכן שיביא את התחרות הזאת לקהל, או שעלינו להתרגל שזה לנצח יהיה קאנטרי–קלאב סגור ומנותק של כאלף יוצרי קולנוע וטלוויזיה, שהקהל והציבור פשוט לא מעניינים אותו? עד כדי כך, שגם מפיקי הטקס לא מכירים את הסרטים המתחרים השנה או מתעניינים בהם. לכן מגישי הפרסים הערב יהיו צמדים מסרטים ישראליים מהעבר, פרט טריוויה משעשע לסרטון אחד בטקס ולא לקונספט לערב כולו. ושולי רנד, המועמד לפרס השחקן, יבוא לשיר את "איכה" מ–2008 ולא את שיר הנושא מהסרט עליו הוא מועמד, "הבלתי רשמיים". אין הגיון. זהו טקס קולנוע המחלק פרסים לסרטים עכשוויים, אבל לא מתעניין בהם.

הסיבה לעצבים כלפי האקדמיה היא העובדה שכל התחרות הזאת מקולקלת. אין עוד גוף כזה בעולם שבו סרטים מתחרים ביניהם לפני שהם מופצים מסחרית לעיני הקהל הרחב, זה הרי פשוט לא הגיוני ומנתק את התחרות וזוכיה מהקהל הרחב, אבל איכשהו אם אתה חבר אקדמיה מאז הקמתה זה נשמע לך הגיוני, לכו תבינו אותם. אבל השנה נחשף ביתר שאת הקלקול הכי גדול בתחרות: העובדה שהזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר הופך אוטומטית לנציג ישראל לאוסקר בקטגוריית הסרט הבינלאומי. על פניו זה היה רעיון נכון במקור: האקדמיה הכריזה שהסרט הטוב ביותר בעיני חבריה יהיה נציג המדינה. הוגן. בפועל, הסיפור התעוות לגמרי: דברו  עם חברי האקדמיה הוותיקים – ואני עושה את זה המון, מדי ספטמבר – ותגלו שלפרס הסרט הטוב ביותר הם בוחרים את הסרט שלדעתם יש את הסיכוי הכי טוב להצליח באוסקר. עובדה היא שהשנה רק שניים מהסרטים המועמדים לפרס הסרט מועמדים גם לפרס הבימוי, כי כבר היו שנים שבהן הוכח שהסרט שחברי האקדמיה באמת הכי אהבו הוא זה שזוכה בפרס הבימוי, ופרס הסרט הוא בעצם פרס ייצוגי לשגריר ישראל באמריקה.

כך קרה שבשלב המועמדויות הסרט האהוב ביותר היה "הבלתי רשמיים", הסרט החינני והמשעשע על לידת תנועת ש"ס עם הופעה נהדרת של שולי רנד. אבל אז התברר שתקנון האוסקרים האמריקאי ימנע מסרט שהופץ ביולי שעבר להתמודד על פרס הסרט הבינלאומי, ובבת אחת חברי האקדמיה חשפו את האינטרס האמיתי שלהם: לבחור את מועמד ישראל לאוסקר ולא את הסרט הטוב ביותר. שיש קולר, מפיץ ותיק ומי שמציג את עצמו בפייסבוק כאחד ממייסדי האקדמיה, קרא לדנון לפסול את הסרט מהתחרות, וחברי אקדמיה נוספים פנו אלי כדי לברר האם נכונה הידיעה שהסרט לא כשיר להישלח לאוסקרים כדי לדעת האם להצביע עבורו. לשאלתי "האם אתה מצביע עבור הסרט הכי טוב לפי דעתך או לסרט הכי טוב להישלח לאוסקרים", הם ענו במבוכה: "אתה צודק". אבל העובדה היא ש"הבלתי רשמיים" הוא כבר לא הפייבוריט לזכיה בפרס אופיר. זכרו: ב–30 השנים שבהן ועדה ממונה של חמישה אנשי מקצוע מטעם משרד התרבות בחרה את נציגי ישראל לאוסקר היו יותר סרטים ישראליים מועמדים מאשר ב–30 השנים שבהן האקדמיה הישראלית לקולנוע עושה את זה. אם זו מטרת הגוף הענק והיקר הזה, המתוקצב על ידי המדינה, הרי שהוא כישלון גמור.

זאת תהיה השנה הכי צמודה בתולדות הטקס כש"ימים נוראים" ו"עיניים שלי" נמצאים, על פי בדיקתנו, במירוץ צמוד צמוד כפי שמעולם לא היה מאז התיקו בין "אביבה אהובתי" ו"אדמה משוגעת" ב–2006. וכך גם בקטגוריית השחקן: שני השחקנים הראשיים האלמוניים של הסרטים האלה (ערן נעים מ"עיניים שלי" ויהודה נהרי הלוי מ"ימים נוראים") נמצאים מרחק קולות בודדים מתיקו. בגלל ש"ימים נוראים" הוא לדעתנו סרט טוב יותר אנחנו לא רק מריעים לטובתו, אלא גם נהיה בין הבודדים מבין הצופים בבית ובאולם שיהיו במתח עד לרגע האחרון.

(גרסה מורחבת לאייטם ב"כלכליסט", 22.9.2019)

ציוץ