13 ספטמבר 2011 | 22:32 ~ 9 תגובות | תגובות פייסבוק

החדש של וושאובסקי, החדש של לבינסון, עדכוני טורונטו, ומה קורה בוופרטאל?

 

שתי משאיות תאורה תפסו הבוקר מקומות חניה יקרים מפז ברחוב מאנה, מול בית שלי, שם בבית מספר 17 כניסה א' התקיים היום יום צילום לסרט "צירלסון יוצא לפנסיה", סרטו הראשון של במאי התיאטרון מיכה לבינסון כבמאי קולנוע. אבי קושניר הוא נהג אוטובוס שיוצא לפנסיה, יבגיה דודינה היא אשתו, ששון גבאי הוא המאהב שלה, ובין השלושה נוצרת צורה גיאומטרית תלת זוויתית.

 

=================

 

הסרט החדש של האחים וושאובסקי יתחיל ביום שישי את צילומיו. רגע, זה דורש פירוט. האחים וושאובסקי הם כעת כבר אנדי ולאנה, וכבר לא אנדי ולארי, אז זה צריך להיות ברור. ואת סרטם החדש הם מביימים לא בזוג אלא בשלישיה: טום טיקוור הצטרף אליהם לכתיבה ומצטרף אליהם לבימוי. למעשה, הסרט יצולם כשתי הפקות נפרדות: טיקוור יהיה אחראי על חלק, והאחים על חלק. מדובר ב"Cloud Atlas", עיבוד לספרו של דיוויד מיטשל, שעובר בין תקופות – עבר עתיד – יבשות ומציאויות. טום הנקס והאלי ברי לוהקו לתפקידים הראשיים. הסרט מומן כולו באופן עצמאי על ידי חברות אירופאיות ומכירות מוקדמות להפצה ברוב העולם. וורנר יפיצו את הסרט באמריקה וההפצה ברוב העולם היא בידיים של פוקוס פיצ'רז, מה שאומר שהסרט יופץ בארץ על ידי קולנוע לב. "אטלס עננים"? "מפת העננים"?

 

================

 

שניים מהסרטים המרתקים שמוקרנים כעת בארץ הם "פינה" של וים ונדרס ו"הדירה" של ארנון גולדפינגר. למעשה, שניהם סרטי תעודה. אבל יותר מפתיע: שניהם מצולמים ברובם בעיר הגרמנית וופרטאל, הפרבר הברלינאי שקל לזהות בזכות רכבת המונורייל התלויה שחוצה את מרכז העיר. שם שוכנת להקת המחול של פינה באוש, ולשם מגיע ארנון גולדפינגר בחיפוש אחר רמזים בקשר לחבר הנאצי המיסתורי של סבא וסבתא שלו.

 

=================

 

הקולנוע הישראלי מניב כמה כותרות מקסימות ומרגשות למדי בפסטיבל טורונטו:

 

האתר Sight On Sound (לא לבלבל עם כתב העת "סייט אנד סאונד") אוהב את "אודם" של יהונתן סגל.

 

ו"הערת שוליים" מתחיל להסתמן כאחד הסרטים המדוברים והבולטים בפסטיבל. המבקר מרשל פיין משתפך על הסרט בבלוגו וכותב את המשפט הלא ייאמן: "אם זהו לא הסרט הזוכה באוסקר לסרט הזר השנה, אין צדק".

 

וב-Vulture מדווחים על כך ש"הערת שוליים" מסתמן כאחד הסרטים הזרים הבולטים בטורונטו השנה, אגב העיסוק שלהם בפיקנטריה רכילותית על סיפור האהבה שצמח בין ליאור אשכנזי ומיה אמסלם, שהיא סוכנת המכירות של הסרט. הרומן בין השניים התחיל בפסטיבל קאן.

 

=============

 

ג'ון קאלי, אחד מבכירי הוליווד מאז שנות הששים ועד היום, הלך לעולמו בגיל 81. קאלי היה בכיר בוורנר, ובאחרונה הוא היה יו"ר אולפני סוני, לצד איימי פסקל. בימיו בוורנר, קאלי היה איש הקשר של סטנלי קובריק להוליווד והסיבה שקובריק שמר אמונים לאולפן במשך רוב הקריירה שלו. כשקאלי בראש האולפן, קובריק יצר את "התפוז המכאני" ואת "בארי לינדון". הוא גם אישר את "כל אנשי הנשיא" ואת "נערת הטלפון והבלש" של אלן ג'יי פאקולה ואת "סופרמן". כמפיק עצמאי הוא חתום על "שארית היום", "קרוב יותר" ו"צופן דה וינצ'י".

נושאים: בשוטף

9 תגובות ל - “החדש של וושאובסקי, החדש של לבינסון, עדכוני טורונטו, ומה קורה בוופרטאל?”

  1. Eran 13 ספטמבר 2011 ב - 23:38 קישור ישיר

    ומי הביאה את Cloud Atlas לוושאוסקים והציעה שיעבדו אותו לסרט?
    – נטלי פורטמן, זה מי.

  2. shai 14 ספטמבר 2011 ב - 0:36 קישור ישיר

    The link to the review on Footnote leads to the review on Lipstikka

  3. shai 14 ספטמבר 2011 ב - 0:41 קישור ישיר

    and here is the correct link

    http://hollywoodandfine.com/fineblog/?p=986#more-986

  4. יועד 14 ספטמבר 2011 ב - 1:54 קישור ישיר

    תיקון קל, וופרטל רחוקה מברלין כמה מאות קילומטרים מערבה. היא קרובה לדיסלדורף העיר בה ונדרס גדל, לאוברהאוזן העיר בה ונדרס נולד ומתקיים בה פסטיבל סרטים קצרים די חשוב ולזולינגן בה פינה באוש נולדה.
    הטעות היא לא רק המרחק ובגודל, זו עיר של 350 אלף תושבים, אלא בתפישה, בגרמניה להבדיל מבארץ יש הרבה ערים קטנות וגדולות שיש בהן כל מה שעיר צריכה, ממקומות תעסוקה ועד מוסדות תרבות יחודיים. הבעיה היא שאנחנו התרגלנו למצב שיש רק עיר אחת שאפשר למצוא בה הכל והשאר הם פרברים (סליחה עם הירושלמים והחיפאים שלא יסכימו איתי, את הטענות תפנו לראשי הערים).

  5. איתן 14 ספטמבר 2011 ב - 8:56 קישור ישיר

    אני דווקא די מסמפט את טום טיקוור. אני מאוד מקווה שפסטיבל חיפה המתקרב יביא את "שלושה", סרטו האחרון. אני מאוד אהבתי את " RUN לולה RUN", וגם את "הנסיכה והלוחם" (למרות שהוא קצת ארוך מדי) ואת "שמיים". את "בושם" לא ראיתי, ואני מודה ש"הבנק" היה סרט יבש, אבל גם בו היתה סצינת אקשן אחת ממש מצוינת.
    בטקס פרסי האקדמיה הגרמנית שהתקיים באביב "שלושה" היה הפייבוריט לזכייה. הוא זכה בפרסי העריכה, המשחק הנשי והבימוי. כשהגיע הזמן להכרזה על פרס הסרט הטוב ביותר, המצלמות התרכזו בו, רק כדי לראות אותו מתאכזב כשהקריאו שם של סרט אחר ("וינסנט רוצה לים" זכה).
    ואחרי כל זה, ולמרות שאין לי מהוואשאבקי'ס כלום, אני מתעניין בפרויקט הזה.
    וחוץ מזה, לפי imdb, טיקוור נולד בוופרטל…

    והמשפט שמרשל פיין כתב על "הערת שוליים" אכן מדהים, אלא שמיד לאחר מכן הוא כותב: "ואהבתי גם את החדש של לאסה הלסטרום…" – ואני שואל אותך: ממתי לאסה הלסטרום עושה סרטים טובים?

  6. יועד 14 ספטמבר 2011 ב - 11:02 קישור ישיר

    "3" היה סרט מאכזב ומקושקש. השחקנים באמת היו טובים, גם הגברים – דויד שטריזוב וסבסטיאן שיפר, העריכה טובה מבחינה טכנית. היו רגעים יפים, נגיד שסופי רואיז בורחת משטריזוב דרך החלון עם מבט מאוכזב. אבל בגדול כל הסרט לא היה אמין, כנראה היה צריך לקחת אותו אולי עוד שלב לכיוון אלמודוברי כדי שיהיה אפשר להתייחס למה שקרה שם.
    אני חושב ש"הבנק" הראה שטיקוור יכול לביים מותחנים הוליוודיים שאחרים יכתבו וישכרו אותו להוציא אותם לפועל, בתור יוצר מקורי הוא קצת בעייתי.
    ל"3" היו דרכי שיווק נחמדות, נגיד חילקו מפה של ברלין עם ציון הלוקיישנים שהצטלמו לסרט. ב"לולה רצה" הוא בחר בלוקיישנים שיהיו בעלי משמעות של מזרח-מערב, הפעם הוא הסתפק בבחירה של מה שמשרת את הסרט.
    אגב, אומרים ש"וינסנט רוצה לים" הצליח בישראל באופן יחסי יותר מאשר בגרמניה. על "3" אם לא הופץ עדיין בארץ, כנראה אף אחד לא ממש בונה, וגם אני חושב שאין הרבה חובבי קולנוע ישראלים שיאהבו אותו.

  7. אורון 14 ספטמבר 2011 ב - 15:20 קישור ישיר

    רגע, "3" זה לא התסריט של דונלד קאופמן, אח של צ'רלי?
    🙂

  8. ענבל קידר 17 ספטמבר 2011 ב - 15:48 קישור ישיר

    כשאתה נכנס לתקן את פדיחת "הפרבר הברלינאי" (תודה ליועד על ההסבר המלומד) תמחק באותה הזדמנות את הר' המיותרת בשם העיר בכותרת. ומה זה "וושאובסקי"? פשרה בין "וושאוסקי" ל"וושובסקי"?

  9. ענבל קידר 18 ספטמבר 2011 ב - 0:55 קישור ישיר

    מחקת את הר' הלא נכונה!


השאירו תגובה