גיי, ג'יי?
השבוע הזה היה עצוב במיוחד. נפטרו בו כמה יוצרים ושחקנים חשובים ואהובים, ונכתבו הרבה הספדים, גם בחו"ל וגם בארץ. סטיבי כתבה פוסט הספדים מרגש. גם התסריטאי אבי מאן נפטר. מאן ייזכר במיוחד בתור התסריטאי של "משפטי נירנברג", שבו כיכב ריצ'רד ווידמרק שנפטר אף הוא השבוע, אבל גם, בין השאר, בתור האדם שעמד מאחורי המצאת הדמות של טלי סוואלס ב"קוג'אק". הנה הספד קצר שמספר את תולדותיו.
באתר הניו יורקר, ריצ'רד ברודי מדבר על ז'אן-לוק גודאר ופרנסואה טריפו, היחסים ביניהם והגל החדש. כבונוס יש גם סדרת תמונות נפלאה. ניתן להאזין לתוכנית בלינק הזה. ופה, בחינה של המושג "אוטר", שבמאי הגל החדש התייחסו אליו רבות.
אדם יאוק מהביסטי בויז עומד לביים את סרטו הראשון, שייקרא "Gunning for that 1st Spot", בו הוא מתעד את המירוץ לפסגה של כמה משחקני כדורסל התיכונים הטובים ביותר בארה"ב כיום. לסרט אמור להיות פסקול מקפיץ במיוחד, ויש כבר טריילר קצר.
אלחנדרו גונזאלס איניאריטו, במאי "בבל" ו-"21 גרם", ביים כמה תשדירים נגד השימוש בסמים. התשדירים שודרו השבוע בפעם הראשונה, במונטנה. איניאריטו אמר כי החליט לביים את התשדירים בעקבות תשדירים באותו הנושא שביים דארן ארונופסקי.
אחת השערוריות האחרונות המעסיקות את עולם הבידור בארה"ב היא ראיון שערך ג'יי לנו עם השחקן ריאן פיליפי, שמופיע ב-"Stop Loss", סרטה החדש של קימברלי פירס ("בנים אינם בוכים"). ג'יי גילה את העובדה המדהימה שלפני שנים רבות פיליפי שיחק באופרת הסבון המצליחה "One Life to Live" תפקיד של – שום ושמיים! – הומוסקסואל. מאותו הרגע לנו, בעדינות של פיל בחנות חרסינה, דרש שוב ושוב מפיליפי (שנראה נע בחוסר נוחות בכיסא) להתייחס לנושא. הדובדבן שבקצפת היה המשפט שאמר: "Look into the camera and give me your gayest look". פיליפי ממש לא הסכים, ובעקבות הראיון עלה לאוויר האתר הזה, בו אנשים מראים לעולם, וגם ללנו עצמו, מהו המראה ההומואי ביותר שלהם.
בינתיים לנו התנצל, אבל אין ספק שהראיון הזה ימשיך להיות מקור בלתי נדלה לחיקויים, פארודיות ובדיחות.
מוזיאון בטוקיו גילה שני סרטי אנימציה יפניים שנעשו כפי הנראה בשנים 1917 ו-1918. לפי התמונה הזו רולרבליידס היו בסביבה כבר אז.
עדכון באטמן – ראיון עם כריסטופר נולאן.
ושאריות מאחד באפריל, משהו שבהתחלה נראה (לי) כמו מתיחה. וודי אלן תובע את חברת הבגדים American Apparel על שימוש ללא רשות בדמותו (לבוש כיהודי חסידי, מתוך "אנני הול" בסצינה הקלאסית בבית הוריה של אנני) בפרסומות שלהם.
ולסיום משהו שנכתב כמתיחה אבל עדיין משעשע. ידיעה על פרידה מתוקשרת בין קתרין הייגל (מ"Knocked Up") והידיד הכי טוב שלה. כולל "עצות" שנותנת לה גרייס אדלר (מ"וויל וגרייס").
בנוגע ל-"Stop loss" (סרט שמסקרן אותי) ולגייז – ב -23/03 התפרסמה בניו יורק טיימס (לינק) כתבה על הסרט, הסוקרת בין היתר את מעשיה של הבמאית בין סרטה הקודם, לפני 8 שנים, ועד היום. שימו לב לפסקה האחרונה בעמוד הראשון, עם ההערה המכעיסה והמיותרת לחלוטין על זהותה המינית של הבמאית.
כשאיניאריטו מדבר על תשדיר של ארונופסקי נגד סמים הוא מתכוון ל"רקוויאם לחלום"?
100 שנים להולדתה של בטי דיוויס היום.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/971561.html
וגם גרגורי פק נולד היום (8 שנים אחריה).
בלי שום קשר לכלום. סתם פוסט נהדר שאהבתי לקרוא