חיותה וברל, ג'רי ובריאן
עודכן.
עמיר מנור יצר סרט עדין ויפה עם "חיותה וברל". עדין, יפה ועצוב מאוד. אבל הטריילר שלו לסרט – שיוקרן בפסטיבל ונציה הקרוב – מצליח להציג את הסרט שלו כאפילו יותר מדכא ממה שהוא באמת:
תוספת: לאור התגובות, הוחלט במערכת "חיותה וברל" לייצר טריילר נוסף, שגרתי ועלילתי יותר, והוא המופיע בדף הטריילר של מסגרת "ימי ונציה", בה יוקרן הסרט בפסטיבל הקרוב:
==================
הסלמה ביחסים: חברת ה-VOD "קראקל" שמממנת לג'רי סיינפלד את גחמת ה"קומיקאים במכוניות שותים קפה" החליטה לחסום את הצפייה בקליפים האלה ביו-טיוב לצופים מחוץ לארה"ב. מעתה הם דורשים מאיתנו לפנות ישירות לאתר כדי לצפות בסרטונים. ביום חמישי עלה הפרק השלישי עם בריאן ריגן, סטנדאפיסט שמגיע מהשכונה הקומית של סיינפלד עצמו: הומור אבחנתי ונקי מאוד, נטול סקס והפרשות (הם אפילו מדברים על זה, ובלי איבה, שיש להם כמה בדיחות מאוד דומות בהופעות שלהם). ולמרבה ההפתעה, דווקא מהקומיקאי הזה מוציא סיינפלד את השתיים-שלוש בדיחות הכי טובות שהיו בסדרה עד כה. ביום חמישי: אלק בולדווין. לא קומיקאי, סתם איש מצחיק.
================
את השיחה עם דיוויד שור, היוצר של "האוס", קראתם?
הטריילר הראשון מרתיע ו-וולגרי בעיני.
מרתיע אולי, אבל וולגרי?
הטריילר הראשון חסר טעם ולא ממש אינטילגנטי בחיבור שהוא עושה. קצת גם עושה עוול לסרט בחצי ספויילר הזה (גם הטריילר השני לא ממש עושה חשק). במידה רבה גם מאפיין את הסרט. יש בחיותה וברל לא מעט דברים יפים, במיוחד במשחק ובצילום, והוא גם מאוד אפקטיבית רגשית, אבל עודף מעיק של מניפולציות, חלקן זולות ויומרניות, מוציא אותך מהצפייה בו ברגשות מעורבים.