עלה אתר הסרטים החוקי הראשון בארץ
אתרים המאפשרים צפייה חוקית (בתשלום) בסרטים, או הורדתם, הופכים יותר ויותר נפוצים בעולם. למשל איי-טיונז, או שירות unbox של אמזון, או שלל אתרים קטנים יותר כמו זה, או זה, או זה.
הבעיה היא שרוב האתרים הגדולים והממוסדים הפועלים מאמריקה, סגורים לכניסה לגולשים הבינלאומיים. מהפכת ההורדות של איי-טיונז – בשירים ובתוכניות טלוויזיה – דילגה מעלינו לגמרי. שלשום הודיע מנכ"ל גוגל ישראל איי-דיגיטל בכנס האינטרנט של דה-מרקר שיש תוכנית על השקת איי-טיונז ישראלי. מתישהו.
עד כה שמעתי על כמה וכמה מיזמים שנמצאים בתכנון לקראת שירותי VOD אינטרנטיים. יש את מיזם ה-VOD האינטרנטי של "האוזן השלישית" שכנראה נמצא בהקפאה כי לא הרבה זז בו בשנה-שנתיים האחרונות. ויש שמועה שגם יונייטד-קינג (אק"א NMC-יונייטד) מתכננת איזשהו איי-טיונז ישראלי עם קטלוג המוזיקה והסרטים שלה. אבל אנחנו כבר ב-2008 ושום דבר לא נראה באופק.
לכן זה מפתיע שבשורת ה-VOD באינטרנט תגיע ככה פתאום, כמעט בהחבא, מאתר קטן בשם "זוּלה". אין בו עדיין הרבה סרטים – למעשה, יש בו די מעט – אבל כבר במבחר המצומצם הזה מצאתי כמה סרטים שהחמצתי ושסימנתי לפני שאולי אשקיע כמה שקלים בצפייתם. צפיתי בינתיים רק במעט מהסרט "שוד בשחקים" שמוצע חינם ובכמה טריילרים. מהירות הסטרימינג מוצלחת, האיכות קצת פחות, אבל בשלב ראשוני זה נראית בערך סבירה. תיאורי הסרטים קצת מעפנים.
אבל הסרטים באתר לא רעים. הם מבטיחים שם בקרוב את "סיפורו של האלאם פו" ואת "Redacted" של בריאן דה פלמה. ובינתיים יש להם את "שכרון הכוח" של קלוד שברול, את "קרייזי" המקסים, ואת "מלה נוצ'ה", סרט הבכורה של גאס ון סאנט. במחיר מציאה של 9.90 שקלים תמצאו בקטגוריית "זרים" את "מלכה אחת ומספר מלכים" המצוין של ארנוד דפלשן, ואת "התערבות אלוהית" המשובח של אליה סלימן. יש שם גם את "אורות בין ערביים" של אקי קאוריסמקי, את "זרים אינטימיים" של פטריס לקונט ואת "החיים הם נס" של אמיר קוסטוריצה. הכיוון ברור.
כל סרט ניתן לצפייה ל-24 שעות, אבל הצפייה היא רק מנגן באתר ואי אפשר להוריד את הסרט למחשב, שזה חסרון.
שירותי הסטרימינג, ה-VOD וההורדות החוקיות באמריקה ובעולם עדיין מאוד בוסריים. כל הכלכלה סביבם לא ברורה, אבל הם צצים בעיקר כדי לקבוע עובדות בשטח ולנעוץ דגלים בטריטוריה שכולם שיודעים שתהיה מאוד יוקרתית ומבוקשת בשנים הקרובות, אבל אף אחד עוד לא ממש הבין את הנדסת האנוש שלה, או את המודל הכלכלי שלה.
"זולה", מהבחינה הזאת, היא חלוצה. נראה אם מישהו יזמין משם סרטים. אני רק מקווה שלא יקרה להם מה שקרה לשירות ה-VOD האינטרנטי המוקפא של האוזן.
אופטופיק – עוד 4 דקות מ-Wall E
יש בעיה מסויימת עם כל רוב שירותי המדיה הדיגיטלית (סרטים בסטרימינג, מוזיקה ב-mp3), שהאיכות של המוצר נמוכה בהרבה מהמוצר הפיזי (ולעיתים גם מזאת של החלופות הלא חוקיות) – אם המחיר של אלבום mp3 או סרט בסטרימינג דומה לזה של קניית דיסק או השכרת DVD – למה שנתפשר על האייכות?
אמנם בהצתה מאוחרת אבל הערה קטנה על שולי רנד והשאלה שנשאלה כאן על השיר "המשורר". אכן, שיר נפלא. מרגש מאד, כמו הרבה קטעים בדיסק. אני רוצה להפריך אופציה שהצעת שאולי זה גידי דר {להפריך… זה לא דוקטורט, אבל בכל זאת}. בשיחה ששניהם העבירו ביחד אחרי שיצא אושפיזין, נראה שגידי דר לא ממש מהווה איזה אנטי לשולי רנד. הם מאד שידרו באותו ראש. ועוד דבר, הוא לא מת…
בכל מקרה, הערה חשובה נוספת שעלתה לי כששמעתי את השיר "רפא-אל", היא שבשני השירים יש סיפורים מלאים. אפילו הייתי מהמר ש"המשורר" הוא אולי תסריט ששולי רנד התחיל לכתוב או דומה. ממש להעתיק את המילים ולשלוח לאיזה קרן לסרטים קצרים. זה שהוא בא מרקע של קולנוע מורגש מאד בשני השירים, הם פשוט מרתקים, אתה מחכה לסוף של השיר כדי לראות מה יקרה.
זהו.
טעות קטנה יאיר, מי שהודיע על השקת שירות אייטיונז בעברית היה מנכ"ל איי דיגיטל, יבואנית אפל החדשה, ולא מנכ"ל גוגל.
הזולה.טיוי הזה נורא נחמד וגם ציבעוני.
ועכשיו העצלן שבי מתחיל לשמוח, שסוף כל סוף בכלל לא צריך לצאת מהבית 🙂