20 מאי 2008 | 09:14 ~ 18 תגובות | תגובות פייסבוק

יום האטום

היום ב-12 ירצה אטום אגויאן על סרטיו באולם בר שירה באוניברסיטת תל אביב. אחרי ההרצאה יתקיים סשן שאלות ותשובות מהקהל בהנחיית נחמן אינגבר. הכניסה חינם.
אחרי שהוא יגמור עם ההרצאות הסדנאות וקבלת פרס דן דוד בו זכה, אגויאן יטוס מכאן לפסטיבל קאן, שם הוא מציג בתחרות את סרטו החדש “Adoration”. אני מקווה שהוא כבר סגור להקרנות בפסטיבל ירושלים.

בגלל עניינים שונים לא אוכל להגיע להרצאה למרות שמאוד רציתי. אם יש מישהו שמתנדב לדווח משם – בכתב, תמונות או וידיאו – אשמח להעלות כאן.

=======

היי, את מי גווינת פאלטרו מחבקת שם על השטיח האדום רגע לפני בכורת “Two Lovers” של ג’יימס גריי בפסטיבל קאן אתמול?

עבור מוני מושונוב, ממש כמו עבור גריי, זה פסטיבל קאן שני ברציפות. בשנה שעברה שניהם היו שם עם “הלילה הוא שלנו”.

========

עוד ביקורות מקאן על “שבעה” של שלומי ורונית אלקבץ: “הוליווד ריפורטר“, “סקרין דיילי“.

=======

אנטארקטיקה“, סרטו השני והמסקרן של יאיר הוכנר (“ילדים טובים”) התקבל לפסטיבל NewFest, הפסטיבל ההומו-לסבי של ניו יורק שחוגג השנה יומולדת 20, והוא יוקרן שם בבכורה עולמית ב-6 ביוני. בסוף שנות התשעים יצא לי להיות בשתי מהדורות של הפסטיבל ומדובר באירוע משובח להפליא, עם שפע הברקות קולנועיות שרובן נותרות חוויות אנדרגראונדיות.
אבל “אנטארקטיקה” לא יהיה שם הישראלי היחיד: “הסודות” של אבי נשר, יוקרן גם הוא. וגם “יפן יפן” של ליאור שמריז. וגם “אמא, לא הרגתי את הבת שלך” התיעודי של אורנה בן דור.
ב-24 ביוני ייפתח בתל אביב פסטיבל הסרטים ההומו-לסבי בניהולו של הוכנר.

===========

אריק קוהן מ”אינדי-ווייר” עדכן את בלוגו באמצעות סמסים במהלך הקרנת הבכורה העולמית בקאן של “אינדיאנה ג’ונס וממלכת גולגולת הבדולח”. התוצאה: לייב בלוגינג טלגרפי, אבל עמוס כולו ספוילרים.

=========

“ביקור התזמורת” חגג מאה יום בהפצה בבתי הקולנוע באמריקה ונכון ליום ראשון הוא הכניס כבר 2,918,423 דולר. אם מפיציו יצליחו להשאיר אותו בקצב מכירות דומה בחמישה-שישה השבועות הקרובים, הוא יחצה את קו ה-3 מיליון דולר הכנסות באמריקה, ויהיה הסרט הישראלי הראשון שעשה את זה. האם יצליח.
ובכלל, טבלת מכירת הכרטיסים של “וראייטי” מהסוף השבוע האחרון מכילה המון ישראלים. מלמטה למעלה:
מקום 114: “בופור”. מקום 64: “מדוזות”. מקום 61: “ביקור התזמורת”. מקום 58: “חופשת קיץ” (שיצא בסוף השבוע הזה בשישה בתי קולנוע). מקום 44: “אותו הירח” (סרט מקסיקני בהפקת רם ברגמן הישראלי). מקום 36: “Fugitive Pieces” (דרמת שואה קנדית עם איילת זורר, אני מניח שיוקרן בפסטיבל ירושלים). מקום 34: “Smart People” בבימויו של הישראלי נועם מורו. מקום 10: “The Visitor”, סרטו של טום מקארתי (“אנשי התחנה”) שזוכה לביקורות מצוינות ומציג את היאם עבאס בתפקיד הנשי הראשי.

18 תגובות ל - “יום האטום”

  1. איתן 20 מאי 2008 ב - 10:35 קישור ישיר

    1. גידי אורשר אמר היום בגלי צה”ל ש”Two lovers” הוא סרט נורא. אבל הוא לא הוסיף מעבר לכך.

    2. קראתי את מה שכתבת על “אינדיאנה ג’ונס” באתר החו”לי שלך. רק שאלה אחת : “מינכן” הוא יצירת מופת ?

    3. אני אמחזר את שאלתה של סטיבי מפעם : האם “The visitor”, שאני קורא עליו דברים מצוינים כבר כמה חודשים, נקנה להפצה בארץ ?

  2. דרומי 20 מאי 2008 ב - 10:58 קישור ישיר

    אז גם מבקרי קולנוע מסמסים באמצע הסרט?
    אוי לבושה.

  3. יאיר הוכנר 20 מאי 2008 ב - 11:30 קישור ישיר

    אהלן, תודה על המידע בבלוג על סרטי, “אנטארקטיקה”, הסרט יציג ביוני גם בפייגלה הפסטיבל היהודי קווירי של מנהטן ובסן פרנסיסקו בסוף יוני. במהלך יולי בלוס אנג’לס ופילדלפיה ובאמצא אוגוסט בוונקובר. ובנובמבר בסאן פאולו. ומבטיח חדשות מסעירות יותר כבר בשבוע הבא.

    ולמי שלא ראה עדיין את ילדים טובים, הוא פותח הסופשבוע את הפסטיבל הבינלאומי השני לקולנוע הומו לסבי באתונה.

  4. ניר4819 20 מאי 2008 ב - 11:34 קישור ישיר

    קראתי עכשיו את הביקורת על אינדיאנה ג’ונס באתר האנגלי שלך. אתה לא חושב שנורא שקוף מצידך לעשות דיכוטומיה כזו, שבה כל מה שטוב בסרט הוא תוצר של ספילברג, וכל מה שרע בו הוא תוצר של לוקאס? לא יכול להיות שהאהדה והחיבה שלך לספילברג קצת פגעו באובייקטיביות שלך, ומונעות ממך לראות שהוא אולי עשה פה עבודה בינונית? (אני אומר אולי, כי עדיין לא ראיתי את הסרט עצמי). האם ספילברג, לשיטתך, לא מסוגל לעשות משהו רע או בינוני? משהו פחות ממצויין? אפילו על מינכן, בעיני אולי הסרט הכי חלש של ס’, ביחד עם מלחמת העולמות, אתה כותב שהוא mind blowing.

    ואין לי שום דבר רע נגד ספילברג. אני לא אחד מהאוהדים הגדולים שלו, ואני מסכים עם רוב הביקורות שמוטחות בו ובסרטיו בדרך כלל; אבל אני כן נהנה לראות את הסרטים שלו, ואני תמיד רץ לראות אותם בקולנוע וחוזר ורואה אותם שוב ושוב. וכשראיתי בפעם הראשונה, לפני בערך חודש וחצי-חודשיים, את אי.טי, היו לי דמעות בעיניים בסוף הסרט – ומעט מאד סרטים מצליחים לעורר אצלי כזו תגובה רגשית חזקה. אני פשוט מתפלא על האופן שבו הוא יוצא אצלך – פעם אחר פעם – כבמאי מושלם, שלא מסוגל לטעות או ליצור סרט בינוני.

  5. אינדיאנה ג'ונס 4 כיפי לאללה! 20 מאי 2008 ב - 14:39 קישור ישיר

    לאיתן: אומנם ‘מינכן’ הוא לדעתי לא יצירת מופת, הוא בהחלט סרט מצוין.

    ניר: ‘מלחמת העולמות’ חלש?

    ואתה צריך להבין משהו, נכון שסטיבן ספילברג הוא במאי מאוד קיטשי, מסחרי וממוסחר, אבל אין מה לעשות, הוא המקצוען הכי גדול בעסק. קשה להאמין שכשמשהו יוצא רע זה באשמתו, הוא כבר הוכיח יותר מדי פעמים שלפשל מבחינה טכנית הוא פשוט לא מסוגל. ככה שהאשמה של יאיר היא לגטימית, בעיקר כשספילברג עובד עם ג’ורג’ לוקאס הדביל, שהורס כמעט כל דבר שהוא נוגע בו.

  6. ניר4819 20 מאי 2008 ב - 15:34 קישור ישיר

    לאינדיאנה ג’ונס 4:
    ראשית – כן, מלחמת העולמות הוא סרט חלש מאד לדעתי. כמו שאמרתי, ביחד עם מינכן – זה הסרט הכי חלש של ספילברג. זה מתחיל כבר בבחירה להציג חייזרים רעים – בחירה שלא מתאימה לאיש שהביא את אי.טי. ואת מפגשים מהסוג השלישי, שני סרטים שאהבתי מאד, ודווקא בגלל הצגת חייזרים טובים ומקסימים, ולא מהסוג שבאים להשמיד את העולם. זה ממשיך בתסריט קלישאי ולא טוב, לדעתי, תסריט שהכל בו צפוי מההתחלה ועד הסוף. וזה מסתיים בליהוק רע של טום קרוז, שעושה פה תפקיד רע מאד (בניגוד לדו”ח מיוחד, ששם הוא מעולה, לדעתי). חוץ מזה, הספר של וולס – עליו מבוסס הסרט – כל כך הרבה יותר טוב, מעניין, מותח ומרתק. אני, על כל פנים, התאכזבתי מאד ממלחמת העולמות.

    לגבי ספילברג את לוקאס – אתה אומר שכמעט כל דבר שלוקאס נוגע בו, הוא הורס. אבל לוקאס היה האיש שהביא את הטרילוגיה הראשונה – הטובה – של מלחמת הכוכבים. והוא האיש שביים את אחד מסרטי הנעורים/התבגרות האהובים עלי אי פעם – אמריקן גרפיטי. אז כן, בשנים האחרונות יש ירידה אצלו – והטרילוגיה השניה של מלחמת הכוכבים מוכיחה את זה בלי ספק – אבל מכאן ועד להגיד שכמעט כל דבר שהוא נוגע בו, הוא הורס, המרחק רב.

    וספילברג… אני דווקא חושב שהוא בהחלט מסוגל להכשל ולהוציא סרטים בינוניים. הם עדיין יהיו סרטים מרגשים ומהנים – אי אפשר לקחת את זה ממנו – אבל הסך הכל שלהם יהיה מאד בינוני. שוב, אני מודה, שאני לא מהאוהדים והחסידים של ספילברג. אפילו רשימת שינדלר – בעיני רבים ה-סרט שלו – הוא סרט שאני, בחשבון אחרון, לא אהבתי. קשה לי עם הבמאי הזה, כי אני נורא רוצה לאהוב את הסרטים שלו – לא רק להינות או להתלהב מהם, אלא ממש לאהוב. אבל אני לא מצליח לחלוטין. רק בשני סרטים שלו התאהבתי לחלוטין – אי.טי. והצבע ארגמן. ושוב, אני בהחלט חושב שהוא מסוגל להכשל ולהוציא סרטים בינוניים ולא טובים – מינכן ומלחמת העולמות הם, בעיני, הוכחה חיה לדבר הזה.

  7. ליאור 20 מאי 2008 ב - 16:20 קישור ישיר

    מצטרף לדרומי. גועל נפש.

    מה עם פנקס ועיפרון?

  8. raz 20 מאי 2008 ב - 18:46 קישור ישיר

    ניר, אני די מסכים איתך על רוב הדברים שכתבת, במיוחד בנוגע למלחמת העולמות ומינכן (למרות שבמקומך, הייתי בוחר בניסוח קצת יותר קשה מרק חלש, אלא לממש גרוע), אבל צבע ארגמן הוא בן שני הסרטים האהובים עליך של שפילברג? wtf? זה סרט שזועק את המסר שלו. הוא סרט קיטשי וצפוי לכל אורכו. סרט כל כך לא מתוחכם וחכם, אלא פשוט שבלולי שנותן לך את המסר ישר לפה, דבר שגורם לסרט להיות מאוד שיטחי וחסר עומק. באמת שלדעתי זה עוד אחד מהפלופים של שפילברג, ומהסוג הכי רע.

  9. james newton howard 20 מאי 2008 ב - 18:52 קישור ישיר

    לזקוף לזכותו של לוקאס את הטרילוגייה הראשונה של סטאר וורס זה קצת לא הוגן. כי מלבד בסרט הראשון, כל מה שלוקאס עשה זה לכתוב את הסיפור. את האימפריה והג’דיי כתבו וביימו אחרים, כך שלוקאס לא ממש מקבל פה קרדיט.
    מעבר לכך, בשנים האחרונות הוא עשה בעיקר בושות, והגיע הזמן שיפרוש מעשייה קולנועית לצמיתות. מקסימום שיפקח מעמדת מפיק, אבל את השיקולים האמנותיים שישאיר לאחרים.

  10. יובל 20 מאי 2008 ב - 18:56 קישור ישיר

    יאיר בעצמו כתב ש”מינכן הוא הסרט של ספילברג שהכי קשה לי להגן עליו מאז אמיסטד”. קשה להגן עליו, אבל הוא כנראה עדיין יצירת מופת, או שהוא יצירת מופת ולכן קל להגן עליו, בעוד שסרטיו האחרים של ספילברג הם סופר-מגה-יצירות מופת שממש, אבל ממש, קל להגן עליהם. אבל המעמד של אינדיאנה ג’ונס הרביעי הוא כנראה חצי יצירת מופת שצריכה את השעיר לעזאזל ג’ורג’ לוקאס כדי להגן עליה.

  11. עופר ליברגל 20 מאי 2008 ב - 21:11 קישור ישיר

    התרשמות קצרה מן ההרצאה של אגויאן –
    ההרצאה התמקדה ב”אררט” ובשאלות של יצוג היסטוריה בקולנוע. אגויאן נכנס לאררט מנקודת הנחה שיש מספיק הוכחות לכך שרצח העם הארמני התרחש ולכן לא ייצר סרט שמטרתו להציג את מה שהתרחש על מנת שהעולם ידע. הוא התעניין לעשות סרט שיישקף את התמדדות של הארמנים כיום עם זכרון העבר ובנוסף על היכולת של הקולנוע לשקף “אמת” היסטורית. עלילת המשנה על האחות החורגת של גיבור הסרט באה להגדים כציד גם הקורבן של הסתרת האמת (האם הארמנית) מונעת את האמת מאחרים.

  12. אבנר 20 מאי 2008 ב - 22:02 קישור ישיר

    ynet מדווח שגודאר יתארח בפסטיבל הסטודנטים.
    זה, ללא ספק, האירוע הקולנועי של השנה.
    שאפו למפיקי פסטיבל הסטודנטים על שהצליחו לשכנע את גודאר לבקר בישראל (אחרי שנים של חרם).

  13. יוני 20 מאי 2008 ב - 22:37 קישור ישיר

    בקשר למי שאמר שהוא שמע ש “Two Lovers” הוא סרט רע אני דווקא קראתי שהוא קיבל standing ovation

  14. סטיבי 20 מאי 2008 ב - 23:30 קישור ישיר

    וכבר התחילו לצוץ תגובות חיוביות לסרט של איסטווד. וחתיכת standing ovation היתה שם כנראה.

  15. אינדיאנה ג'ונס 4 כיפי לאללה! 21 מאי 2008 ב - 6:24 קישור ישיר

    לניר: אני מסכים איתך בנוגע לתסריט של ‘מלחמת העולמות’, אבל לדעתי הבימוי המצוין של ספילברג, והמשחק של דקוטה פנינג הוא זה שהציל אותו והפך אותו לסרט ראוי. האוירה הקודרת והקלסטרופובית שהסרט יוצר מאוד אמינה וסצינות האקשן מדהימות.

    ליובל: אומנם לא ראיתי את ‘אמיסטד’, אבל באתר “העגבניות הרקובות” הוא קיבל ביקורות מאוד טובות.

  16. ניר4819 21 מאי 2008 ב - 10:23 קישור ישיר

    ל-raz: הסיבה שאני אוהב את הצבע ארגמן, זה קודם כל ובראש ובראשונה וופי גולדברג. זה כנראה הסרט שלה שאני הכי אוהב, והיא כל כך נפלאה ומקסימה פה. ואני מסכים איתך שהסרט צפוי, קיטשי וקלישאי – אבל לדעתי ספילברג עושה פה עבודה מעולה בכל מקרה (גם קיטש וקלישאיות צריך לדעת לעשות טוב, ואני מרגיש שספילברג עשה פה עבודה מצויינת).

    אבל האמת היא, שהסרט שלו שהכי נגע ללבי, באופן שאני לא מסוגל לראות אותו שוב כי הוא כל כך קרע אותי וכל כך ריגש אותי – אני אשכרה ישבתי בסוף בוכה – זה AI. אני לא יודע אם הסרט הכי טוב שלו, אבל בלי ספק – מבחינתי לפחות, זה הסרט הכי מרגש והכי נוגע ללב שלו. פשוט שבר לי את הלב לרסיסים, ברמות שאין סיכוי שאני אי פעם אוכל לחזור ולראות אותו שוב – ואת רוב הסרטים של ספילברג (חוץ מאלו ששנאתי כבר מצפיה ראשונה, כמו מינכן), ראיתי יותר מפעם אחת.

    ליובל – אמיסטד הוא דווקא סרט מעולה בעיני. גיליתי אותו לפני לא מאד הרבה זמן, וממש אהבתי. הסצינה הפותחת, חסרת המילים, אנתוני הופקינס נהדר פשוט, השחזור, האווירה של הסרט. אני לפחות אהבתי אותו מאד, ולא הבנתי למה מבקרים אותו כל כך.

    על מינכן קשה להגן כי הוא סרט רע – פשטני ברמות קשות (סצינת הרדיו, שבה ספילברג מציע את הפתרון שלו לסכסוך היהודי ערבי היא בדיחה, נכון?), משוחק רע (וסליחה מארסנל השחקנים הישראלים שמכבד את הסרט בנוכחותו), מבויים רע (חוץ מכמה סצינות, כמו סצינת הפתיחה המצויינת) ועם תסריט נורא בפשטנות ובקלישאיות שלו. אני ממש לא אהבתי את הסרט.

    ולאינדי 4: אני ראיתי את מלחמת העולמות בדיוק פעם אחת, וכל כך השתעממתי ממנו (אולי פעם ראשונה שאני אשכרה השתעממתי בסרט של ספילברג), וכל כך לא אהבתי אותו, שפשוט הדחקתי אותו הרחק מזכרוני. אז אולי אתה צודק במה שאתה אומר ויש שם המון דברים חיוביים – אני, לפחות, לא הרגשתי את זה בצפיה הראשונה שלי בסרט.

  17. אינדיאנה ג'ונס 4 כיפי לאללה! 21 מאי 2008 ב - 13:33 קישור ישיר

    אני לא חושב שהבימוי ב’מינכן’ הוא רע, אבל אני בהחלט מסכים איתך שספילברג נותן שם את עבודת הבימוי הגרועה ביותר שלו.

    אולי זה בגלל שהוא כבר היה עייף מ’מלחמת העולמות’ שסיים לביים זמן קצר לפני שהחל לעבוד על ‘מינכן’.

  18. יובל 21 מאי 2008 ב - 17:16 קישור ישיר

    ציטטתי את יאיר, כדי לנסות לומר משהו על הצורך שלו “להגן” על ספילברג. דרך חשיבה שאומרת שספילברג הוא גאון ולכן כל דבר שהוא עושה הוא גאוני, לכן אם משהו שהוא עושה הוא לא גאוני, אז נצטרך להסביר מה השתבש בדרך בין הגאונות של ספילברג למה שאנחנו רואים על המסך, ואז נוכל להמשיך בחיינו ולא לפקפק בעובדה שמגדירה את טעמנו – שספילברג הוא גאון.
    את “אמיסטד” לא ראיתי, ואני מקבל את זה שהוא יכול להיות הסרט הטוב ביותר שנעשה אי פעם.


השאירו תגובה