הקואליציה
המפציצים
תקראו בבקשה את תגובתו של אלון רוזנבלום, עורך האתר "סרט", לאייטם הקודם. יש שם כמה נקודות מעניינות. וקודם כל, דיווח מיד ראשונה על אותן פגישות שאני רק שמעתי עליהן.
שתי הערות: 1. זה שהמפיצים דורשים לדחות גם את הביקורות הרעות וגם את הטובות זו לכאורה נקודה לטובתם. הם כאילו אומרים "אנחנו לא רוצים להתערב בתכנים, רק בתזמון". אך בפועל זה מגן עליהם כי אם ייכתבו רק ביקורות טובות בשבוע היציאה, הסרטים שלא היו זוכים לכיסוי היו נתפסים כרעים על פי ברירת מחדל.
2. לגבי סרטים ישראליים. לכאורה יש הגיון במה שאלון מציע, שאם כבר לתת "חסד" לסרט כלשהו, שיהיה לסרט ישראלי. אבל גם כאן יש שתי בעיות. האחת, לסרטים ישראליים יש מעט מאוד תקציבי פרסום. לא עושים בארץ סקרי חשיפה, אבל תסתובבו בעוד שבועיים בקניונים ותשאלו את העוברים והשבים איזה סרט ישראלי חדש יצא לקולנוע וספק אם הם יידעו. הביקורות, אם יתפרסמו, יכפילו את החשיפה של הסרט. אני לא זוכר שסרט ישראלי יוצא בבליץ פרסומי. אם הביקורת תידחה בשבוע, עבור הקהל הרחב זה ייראה כאילו הסרט יצא רק באותו יום. כדי להביא קהל לקולנוע צריך ליצור הצפה פרסומית (ראו מה קורה בעיתונים, באינטרנט ובשלטי החוצות עם "משימה בלתי אפשרית 3). דבר נוסף: בני נוער לא קוראים עיתונים. ה-TGI מאשר את זה כבר שנים. מכאן שהביקורות מיועדות לקהל בוגר יותר, סטודנטים ומעלה. קהל איכותי. לא קהל הקניונים שהולכים כל יום שישי לסרט באופן לא סלקטיבי (כל עוד הוא אמריקאי ויש בו או אהבה או אלימות), אלא קהל שמנסה לסנן את כמות הג'אנק שהוא צורך. הקהל הזה יחכה לביקורות. וממילא הסרטים הישראליים לא פונים לנוער אלא לקהל מבוגר יותר. סרטים ישראלים נמצאים על מדף הסרטים הזרים כאן. במילים אחרות: הסרטים היחידים שבאמת לא זקוקים לביקורות בשבוע היציאה הם הבלוקבסטרים. אלה סרטים שהקהל מגיע אליהם דרך פרסום ושיווק, שמיועדים קודם כל לקהל צעיר מאוד, שממילא לא קורא עיתונים. וללא מעט מהסרטים האלה, בשנה האחרונה, ממילא לא מתקיימות הקרנות מוקדמות (לפחות לא מוקדמות מספיק כדי להספיק להוריד ביקורת לדפוס לשבוע היציאה). ואתם לא שומעים קול זעקה. העניין, לכן, הוא עקרוני ולא נקודתי. כן סרטים גדולים, לא סרטים קטנים, זה משני. בסופו של דבר זו מלחמת אגו. כואב למפיצים לראות ביקורת רעה, לסרט שהם יודעים שהוא רע, ליד מודעה שהם מימנו באותו עיתון. למה כואב להם? כי הם לא מבינים דבר בעסקים, הם לא רואים איך הביקורת (הרעה או הטובה, זה לא משנה) תומכת במודעה שלהם ולא חותרת תחתה. הם מונעים מאגו ורגש, הם עובדים מתוך מנטליות של עסק משפחתי קטן, למרות שהם מנהלים אימפריות כלכליות ענקיות (ואני מתכוון כאן לשני המפיצים שהם כן אילי הון מקומיים, והם אלה שעומדים בראש המאבק הזה, ולא לשאר שעסקיהם צנועים יותר, ושיחסם לביקורת אמביוולנטי יותר, אבל לפחות מאפשר לכל צד לעשות את עבודתו בשקט). ועל זה אני זועם, כי חוסר ההבנה הזה הוא חלק קטן בחוסר הבנה ענק שלהם לגבי עסקי הקולנוע – מצד ההפצה, מצד ההקרנה, מצד השיווק ומצד התקשורת – והם בהתקף פניקה כי הם רואים שהתחום משתנה והם לא יודעים איך להתמודד עם זה. אז הם יורים במבקרים. זה פשוט אקט של ייאוש.
ואגב אלון, ב"פנאי פלוס" של סוף השבוע הבא תהיה במדורי ביקורת של "משימה בלתי אפשרית 3". איך? תצטרך לפתוח ולראות. אבל זו עוד הוכחה לכך שזהו מאבק שלא מבין באיזה עולם הוא מתנהל.
והנה כתבה מתוך "הארץ דה מרקר" של היום, באותו נושא בדיוק.
הכוכבים
דילמת הכוכבים, כלומר איך לכמת איכות של סרט על סקאלה שבין 0 ל-5 כוכבים, מעסיקה כל מבקר קולנוע, ויוצרת אצל רובנו לא מעט רגשי אשם. מבקרים הם אנשי מילה, וביקורת היא לרוב עסק סבוך מילים, רב תיאורים ונימוקים, של מצד אחד ומצד שני. איך להמיר את כל זה בחופן כוכבים. זה כמעט מיומנות מסוג אחר. מילים הן אמורפיות ויחסיות, כוכבים הם אבסולוטיים. דבורית שרגל, בבלוג שלה, נדרשת לעניין הזה ומציגה טקסט מצוין וממש מדויק של המבקר של "הבוסטון גלוב".
אפילו רוג'ר איברט נדרש לסוגייה הזאת, אחרי 39 שנות ביקורת + כוכבים, ואחרי שהמציא את שיטת הניקוד הבינארית – בוהן למעלה/בוהן למטה. בתשובה לשאלת קורא למה לא לוותר בכלל על הכוכבים לסרטים הוא עונה כך:
I think the Sun-Times would let me drop the stars if I asked to. But I've got 39 years of star ratings in those thousands of past reviews on my Web site, and the ratings I gave those movies would hang around no matter what I did now. I was all set to drop the stars in the late 1960s, but Gene Siskel was named film critic of the Chicago Tribune and immediately insisted the Trib start using stars to compete. And that was that.
הכוכבת
ובינתיים, בחיפוש אחר ביקורות הקולנוע הטובות והרעות ביותר בעברית (זוכרים?), נתקלתי בשם חדש שלא היכרתי: מאיה פנחסי מ"וואלה!". אין לי מושג מי היא ומה הרקע שלה – אשמח להשכיל – אבל הביקורות שלה על "מחבואים" ועל "ליבי החסיר פעימה" היו מצוינות. אמשיך לעקוב.
אוי, כמה דמגוגיה יש בכתבה של "דה מרקר". אני נאלץ להסכים עם עמדת המבקרים בעניין הצורך של סרטים קטנים בביקורות מוקדמות בכדי לשרוד, בעוד שוברי קופות ישברו אותן יופי גם בלי המלצת המבקרים (למשל: מדגסקר ומר וגברת סמית').
עזוב צורך. אני מתעקש להשאיר את הדיון הזה מחוץ לנושא של "למי עוזרות הביקורות", כי זה לא העניין. אני לא איש השיווק של המפיצים. והם שוכחים שלמרות שיש להם עסק כלכלי, הם גם סוכני תרבות. וחלק משיח התרבות הוא דיון ביקורתי. ושבעידן שלנו, בו כל המידע זמין בזמן אמת, בקשה לדחייה של ביקורת על סרט חדש היא עיוורון מוחלט למהות של הביקורת בעולם התקשורת והעיתונות, בלי קשר לעובדה האם הביקורת עוזרת לעסקים שלהם או לא. ודבר נוסף: שים לב בכתבה ש"המפיצים מסרבים להסגיר כמה כרטיסים נמכרו". וזו כבר חוצפה טוטלית. גם באים וטוענים שבגלל הביקורות עסקיהם נפגעים, וגם לא מאפשרים לפרסם כמה כרטיסי קולנוע הם מכרו. מדובר בפניקה מערכתית צרופה.
הדבר שהכי מציק לי כצופה, הוא שנראה כאילו הקולנופיצים (קולנועים+מפיצים) לא עושים שום צעד לעבר שיפור תנאי הצפיה. אני בספק אם אפילו אחת מכל אלף תלונות שמגיעות לרשתות מתייחסת לכך שהביקורת בעיתון הייתה מטעה. אני מניח שהסיבה העיקרית לירידה במכירות הכרטיסים, היא שאנשים לא רוצים לבוא לקולנוע, אבל לא כי המבקרים אמרו להם לא ללכת. אם סרטים שנשחטים בביקורות מצליחים להביא להכנסות נאות, אין לי שום סיבה להאמין שהמבקרים משפיעים בצורה משמעותית על תנועת הצופים, בעיקר לסרטים קרוזיונרים (וזאת בניגוד לסרטי "איכות" שמוצגים בעיקר בסינמטק וברשת לב). מה שכן נשמע לי אמין, זה אנשים שנמנעים מלחזור לקולנוע מסוים כי המושבים קרועים ומלוכלכים, הסדרנים לא עושים את העבודה, הרמקולים עובדים רק חלק מהזמן, המקרין זקוק לעזרת קוף סבוס מאולף בכדי להחזיר את הסרט לפוקוס, מחירי הכרטיסים מתואמים כבר שנתיים עם התכניות להעלאת שכר המינימום, הקולנוע היחיד ברדיוס של 50 ק"מ נסגר וכו'.
בול!
בהמשך למה שהפינגווין אמר, אוסיף שהסיבה לירידה במכירת הכרטיסים היא ההורדה הפיראטית והצפייה ב-DVD, שכן השירות הגרוע היה כאן כבר שנים.
שכחתי לציין* את עניין הצפייה ה"ביתית" שעופר הזכיר. עד שהקולנופיצים לא יפנימו שתנאי צפיה גרועים ומחירי כרטיסים גבוהים דוחפים אנשים לראות סרטים בדרכים אחרות, הם לא צפויים לראות עליות ברווחים.
*בעין הדג דווקא זכרתי. אוף, קשה להגיב על אותו נושא בשני אתרים בו זמנית.
נראה לי שהויכוח הזה על התזמון של הביקורות טיפה יוצא מפרופורציה:
א. הביקורות לא משפיעות על הקהל בצורה משמעותית עד כדי כך שהם יהיו גורם לירידה (או עליה) במכירות כרטיסים, ואני מצטרף לכל מה שפינגווין כתב למעלה.
ב. הויכוח התרבותי לא ייפגע כל כך אם הוא יתחיל לאחר שהסרט עלה לאקרנים, למעשה המצב הנוכחי לא ישתנה כל כך. היחידים שייפגעו מביטול ההקרנות המוקדמות יהיו מוספי סוף השבוע. ביקורת ראשונית על סרט חדש יכולה לעלות ביום שאחרי הצפיה בסרט, כפי שנעשה בביקורות תיאטרון לדוגמא. את הביקורת המלאה, כולל דיון תרבותי, אפשר להתחיל במוסף סוף השבוע הבא.
ג. מאיה פנחסי שולתת!!1 (אין לי שום קשר אליה, זוהי דרכי להביעאת הערכתי מהביקורות שלה)
כדי לחקור קצת על גברת פנחסי, מספיק שתבדוק את ידיעון האוניברסיטה (תריץ חיפוש בגוגל של השם שלה והחוג לקולנוע ליד או משהו בסגנון) ותגלה את שמה כאחת הנשות הסגל, בשנה זו או בעבר, או במינימום ההכרחי, את עבודת המאסטר שלה כחומר לימוד בקורס זה או אחר בקולנוע ישראלי.
קראתי את הביקורת של פנחסי ל"לבי החסיר פעימה" ואני חושב שקצת חסר מבנה של התחלה-אמצע-סוף.
אני מאוד חשדן כלפי כל מי שהתלהב ללא סייג מ"מחבואים". זאת האמת.
מצד שני, בלי שום קשר, אני ממתין בסקרנות רבה לסרט החדש של ברטראן בלייה (ראית אותו?) עם מוניקה בלוצ'י ומישל בלאן.
לבלייה הזה יש הסטוריה של פרובוקציות קולנועיות מוצלחות מאוד (לטעמי, לטעמי…)
http://www.third-ear.com/p_prefo.aspx?id=100066032
בשבילי כל יציאה לסרט היום עלולה להגיע להוצאה של 200 שקל (!) לי ולזוגתי.
החישוב פשוט: שני כרטיסים 70 שקל
בייביסטר ל-4 שעות : 100 שקל
דלק, פופקורן, חניה: 30 שקל פלוס-מינוס
אז עם כל אהבתי העצומה לסרטי קולנוע בבתי קולנוע, סרט DVD בבית עולה לי בדיוק 14 שקל…
ובבית יש לי אחלה טלויזיה, אף סלולרי לא מבצע לי את הרינגטון החדש של מירי מסיקה באמצע הסרט וכך קורה שהשנה ראיתי הרבה פחות סרטים מאי פעם.
יותר זול. יותר נוח.
…ולמשהו שונה לגמרי.
שימו לב לקטע מתוך הכתבה של בועז גריילסמר:
"לעומת מסעדות והצגות תיאטרון, שלגביהן כוחה של הביקורת נחלש בהדרגה, מעמדם של מבקרי הסרטים איתן כתמיד…"
אז סלחו לי שאשמע קצת אנאלי, אבל משפטים כאלו פשוט מוציאים לי את מחשק לקרוא את שאר הכתבה.
מי קבע שכוחן של ביקורות התיאטרון או המסעדות נחלש? מי החליט שמעמד מבקרי הקולנוע איתן? מאיפה גרייסלמר קובע את העובדות האלו? ממחקר שהוא ערך?
אולי זו הסיבה שכל קשקשן יכול להכריז על עצמו ככתב לעניני תקשורת, מבקר או עיתונאי.
כלומר, אם ב"הארץ" נפלה (ודי מזמן) השלהבת…
טוב שיש שם את גואל פינטו שלפחות משתדל לספר סיפור עיתונאי בכתבות שלו, ולא לפלוט גיבוב של קלישאות (חסרות בסיס) כמו בדוגמה הנ"ל.
ובנימת אוף-טופיק קלה (טוב, לא לגמרי. זה קשור לגוגל-אדס, שאחרי שנצבעו בירוק מפריעות פחות). קטע שלקוח מבלוג שעוסק בסדרה "אבודים". שימו לב לנושא הקטע, ושימו לב לגוגל-אד שמתחתיו. תודה לאל על הטכנולוגיה שיודעת איך לחבר הכל לאריזה אחת מושלמת.
ותודה לבלוג של ג'ון אוגוסט!
(המאמר כולל ספוילר קל לפרק "לוקדאון" בעונה 2 של "אבודים", לתשומת לבכם).
http://www.lostblog.net/lost/tv/show/air-vents-are-for-air#comments
OMG, אליזבת טיילור, שמביטה אלי מהדסקטופ ביחד עם ג'יימס דין כבר חודשים, מתקרבת אל מותה: http://www.nrg.co.il/online/40/ART1/079/031.html. מצד שני, גם לפני שנתיים היו דיווחים כאלה והיא עדיין איתנו.
בלי קשר, יאיר, ראית פעם סרט בסינמקס בסינמה סיטי בגלילות? היה לי העונג המפוקפק לצפות בוי פור ונדטה שם, ברור שלמרות הכוונה הטובה ליצור קולנוע עם איכות צפיה גבוהה, גודל המסך והקירבה היחסית שלו למושבים פשוט עושה כאב ראש וקשיי ריכוז. זה אמנם נראה טוב במסע יחסי הציבור אבל בפועל האולם הזה פשוט בלתי נסבל.
למה העיתונים לא מאיימים בחרם נגדי?
לא רוצים לפרסם? אין בעיה – העיתונים לא יפרסמו את לוח בתי הקולנוע עם מועדי ההקרנות, ידיעות ורכילויות יחצ"ניות. כלום. נאדה. גורנישט! העיתונים יכולים להפגין שרירים אם הם רק רוצים. הכח נמצא אצלם.
לגבי פנחסי, היא כתבה היום ביקורת ממש מקושקשת על אנג'ל איי של לוק בסון, שים לב
עם כל הכבוד, יאיר, המבקרים נזעקים כי גוזלים מהם פריוילגיה שהם נהנים ממנה ומנצלים אותה. בעידן האינטרנט, אף אחד באמת לא צריך לחכות לעיתונות הכתובה אלא אם המבקר מאד פופולרי ודעתו מאד נחשבת. הרי העולם לא יתמוטט אם המבקרים לא ידווחו לקוראים על הסרט בשנייה שהוא יוצא. אתם לא אנשים כ"כ חשובים כמו שאתם נהנים לחשוב שאתם וכעת אתם נזעקים כי לולא הקרנות החינם, הייתם צריכים לממן את הכרטיסים בעצמכם וממשכורותיכם הצנועות, תקן אותי אם אני טועה, זו משימה כעט בלתי אפשרית. אז נא לא להיתמם.
עידן,
מאחר ומדובר בהוצאות במסגרת העבודה, אני מתאר לעצמי שמבקרים בעיתונים בעלי תפוצה כלל ארצית לא ישלמו על כרטיסים מכיסם, גם אם לא יערכו הקרנות מיוחדות. העיתון אחראי על כך שמבקר יראה את הסרטים עליהם הוא כותב ולכן, כרטיסים לסרט יזכו לאותו יחס כמו כרטיסים להצגות תאטרון (להן לא נערכות "הקרנות עיתונאים"). באותה מידה, מבקרי מסעדות מקבלים החזר על הכסף שהם מוציאים (ולכן גם מוגבלים לרוב בסכום מסוים) וכתבי ספורט לא נדרשים לשלם על כרטיסים למשחק.
כפי שכבר כתבתי בעבר, אני כמעט ולא צופה בסרטים בבתיקולנוע ולמרות שאני קורא מדי פעם ביקורות, אין להן השפעה של ממש על רצוני לצפות בסרט.
אבל אני לא מבין את כל אלו שמתלוננים על "הפריבילגיות" של המבקרים ותומכים במהלך שנוקטים המפיצים. אם הם צודקים או לא, התערבות בתוכן עיתונאי מצד גורמים אינטרסנטיים היא אסורה. ראו לאן הגיעה רשות השידור תודות למעורבות פוליטיקאים בניהולה. גם אם עורכי/בעלי העיתונים "צבועים" בכך שהם מפרסמים סרט ובעמוד לידו ביקורת שלילית, אסור לתת לאנשים בעלי אינטרסים להתערב בהחלטות עריכה ותוכן. החרמת עיתונים ואי פרסום דרכם תפגע גם במפרסמים עצמם.
(לא שהעיתונות הישראלית רחוקה מזה. כלי התקשורת נשלטים ע"י אילי הון בעלי השפעה פוליטית וכלכלית. מי יודע אילו ידיעות צונזרו/נערכו בשנים האחרונות בעקבות התערבותו של בעל מניות?)
וואלק, זה לא קנאת בחורות או משהו אבל גם אני אשכרה לא בקטע של הביקורות של פנחסיוב. כלומר, נראה לי שהיא מבינה קולנוע, אבל הטקסת לא בנוי טוב. ההתחלות משעממות ואין ככה קשר בין האמצע והסוף. חוץ מזה, נראה לי היא מנסה לצאת כזה בסדר עם המפייציים, כאילו מה זה מתלהבת שנותנים לה הזמנות אז גם כשהיא אומרת ככה דברים לא טובים היא אומרת שבכל זאת יש בסרט משהו. מבקר צריח להיות החלטתי
יאיר שלום!
מכיוון שאני מחשיבה מאוד את דיעותיך והבנותיך בתחום המסך הגדול, רציתי לשאול שאלה, באמת מתוך חוסר הבנה תמים. ראיתי אתמול את הסרט inside man עם השחקנים קלייב אוון, דנזל (המהמם) וושינגטון וג'ודי פוסטר האלגנטית. בהנחה שכבר ראית אותו, לא הבנתי משהו קטן, יכול להיות מכיוון שאני גרה בחו"ל לשלוש שנים הבאות, ולכן ראיתי את הסרט באנגלית וללא תרגום, ייתכן ופספסתי פה ושם מילה.
תאמר לי בבקשה יאיר, למה הם חפרו את הבור בבנק? האם מקום המסתור היה מוכן לפני או אחרי הפריצה? האם דנזל וושינגטון גנב את הטבעת? היה לי ולחבריי דיון עמוק ביותר בשאלות אלו לאחר הסרט, ולא הצלחנו להגיע למסקנה חותכת.
אנא, ענה לי!!!
להתראות ותודה.
רוה לנועה: תודה על המחמאות. למרות שקולנוע הוא עיסוקי אני לא חושב שאני מבין בסרטים יותר מהאדם הממוצע. כך שבשביל שאלות עלילתיות בטח כל אחד אחר היה יכול לעזור לך. למה חפרו בור? הבור הגיע עד צינור הביוב של הבנק ושם יכול היה קלייב אוון לעשות את צרכיו במשך השבוע שבו הוא נשאר כלוא בקיר בתוך הבנק. האם דנזל גנב את הטבעת? קלייב החליק אותה לכיס שלו כשהם נתקלו זה בזה. או כמו שאמר לסוחר היהלומים היהודי "השארתי אותה בידיים טובות". חפשי עוד דיונים על "האיש שבפנים" כאן.
יאיר
קודם כל תודה רבה על התשובה המהירה.
שנית, הייתי קוראת נאמנה של המדור שלך, מאז ימי זמן תל אביב, והפסקתי עקב עזיבתי את ארץ הקודש, לפני כשנה.
מכיוון שנחשפתי לבלוג הזה רק היום, עיינתיגם בלינק שלך לדיונים על הסרט, ואכן, כמו שקיויתי, נהניתי ביותר.
אשתדל להתעדכן בבלוג, כי זה מעניין.
מה שאותי הכי הרגיז בכל הקמפיין הזה של המפיצים נגד הביקורות זה ההתעלמות המוחלטת מרצון הקהל. נראה היה שזה לא משנה להם מה הלקוחות שלהם רוצים – ביקורות שמתפרסמות ביום עליית הסרט למסכים או שבוע אחרי – לא, העיקר שהכנסות הסרט לא יסבולו חס וחלילה מאיזו ביקורת שלילית. בגלל זה רווח לי לשמוע את יגאל גלאי מספר ב"תיק תקשורת" על דאגתו לצופים שלא מעוניינים לשמוע על עלילת הסרט לפני שהם צופים בו. זה היה הנימוק העיקרי שלו – שצופים שרוצים לראות סרט מבלי לדעת עליו דבר לא יוכלו לעמוק בכוח הפיתוי העצום של ביקורת קולנוע מזדמנת ויהרסו לעצמם את חווית הצפיה כולה.
הנימוק היה כל כך מוחץ, שיאיר בכלל לא התייחס אליו, נצמד לנימוקים הארוכים שהביא מהבית וכך נגרר הדיון לטענות על האפליה של מבקר שבועון הבידור לעומת האינטרנט. אין פלא שגלעד חשב שגלאי ניצח.
המבקרים לא צריכים להקטין בערך עצמם ("ביקורות לא משפיעות") ולא להתלונן ("מקפחים אותי, לוקחים לי את כלי העבודה"), הם צריכים להציג את המאבק שלהם כהתייצבות לצד הצופים. הביקורות מתפרסמות ביום עליית הסרט למסכים כי זהו רצון הצופים. תנו להם רוצים לקרוא כמה דעות על הסרט לפני שהם הולכים אליו ומוציאים עליו סכום כסף לא קטן. כשהמפיצים יפסיקו לנסות לפגוע בלקוחות שלהם ויתחילו לחשוב איך לרצות אותם, אז אולי מגמת הירידה במכירות תעצר.
רוה לברווז: טיעון יפה. תודה.
הפינגווין, איזה הוצאות לצרכי עבודה יש למבקרי הקולנוע? זה טיעון לא רציני בעיניי. הוצאות רכב, בייביסיטר לילדים, פופקורן? המבקרים בכל תחום צריכים לשלם כאחד האדם, בייחוד במדינה כמו ישראל שהפערים בה מרקיעים שחקים, לא ייתכן שתחולקנה הטבות מפליגות שכאלה.
עידן, כל עוד אתה מתעקש שלא לקרוא את התגובות שאתה מגיב אליהן, אל תצפה שיתייחסו אליך ברצינות.
פלאפי, אני קורא את התגובות ולידיעתך אני מתייחס ברצינות לנושא הקרנות החינם. זה נושא שמעסיק אותי לא מהיום ואתה או את יודעים מה, אם באמת יבטלו למבקרים את ההקרנות, אראה בזה ניצחון ועשיית צדק!
עידן.בתור צופה מהצד, שעוקב אחרי המתרחש כבר זמן מה, אני חייב להגיד שאתה אחד האנשים הכי ממורמרים ומרירים שיצא לי לקרוא. תירגע קצת, צא לטייל, אולי איזו ארוחה טובה. זה יעשה לך רק טוב. הגיע הזמן שתרד מהעניין של הקרנות החינם. כל עבודה מכבדת בעליה, כפי שאתה בטח יודע. זו העבודה של יאיר ועוד כמה במדינתנו, והקרנות חינם הן בסיס אלמנטרי לביצועה. אם הייתי יודע במה אתה עובד בוודאי יכולתי למצוא הקבלה למקצועך. אז כמו שאמרתי, אם תרצה אשלח לך לינקים לצימרים נחמדים
זהו
אלעד
אלעד,זכותך כמובן לחשוב כרצונך. אני נשאר איתן בדעתי שהקרנות החינם הן לא מוצדקות וחשוב שהצופים שמשלמים הרבה ומקבלים מעט מאד יידעו שיש אנשים שעושים חיים משוגעים באיצטלה של "עבודה".
דרך אגב מי שהתחיל את כל הדיון על הקרנות החינם היה יאיר רוה בעצמו. עוד בימים שכתב בעיתון העיר היה מתרברב בנושא. זכור לי מקרה שרוה כתב בעכבר העיר מה "קשה" ההתלבטות בין שתי הקרנות שנקבעו לאותו יום ולאותה שעה, אם זכרוני אינו מטעה אותי, שיקגו מול הרדוף לבן. סגנון כזה של כתיבה מרתיח אותי ומי שמעלה את הנושא שלא יצפה רק לטפיחות על השכם.
רוה לעידן: אשכרה, אתה איש מיוחד. בואו נבהיר איזו שורה תחתונה שתשמש לנו סרגל: מצידי שכל המפיצים יפסיקו בבת אחת את כל ההקרנות המוקדמות. אני לא רוצה להיות חייב להם כלום. אם הם חושבים שההקרנות האלה מקנות להם איזושהי סמכות תוכנית על הפרסומים שלי, אני לא רוצה אותם. אני כן רוצה את ההקרנות המוקדמות כדי שאוכל לבצע את עבודתי היטב. קרי: לראות את רוב, אם לא את כל, הסרטים שיוצאים, ולכתוב עליהם במועד בו נוח לי והמתאים לי, בלי שיתערבו בשיקול דעתי המערכתי. ועידן, אם אתה מרגיש כזה חוסר צדק אדיר, שאיש מלבדך ביקום כולו כנראה לא חש, מה שהופך אותך ליחיד במינך, אני מוכן לעשות לעשות איתך דיל. בכל פעם שאלך להקרנה מוקדמת אתרום 35 שקלים לאירגון הצדקה החביב עליך. מה דעתך, תרגיש שהצדק הקוסמי הושב על מקומו?
לי יש נקודה אחרת להעלות בנושא הביקורות: אני מסכים שביקורת רעה וביקורת טובה היינו הך ראויות להתפרסם ואין מחוייבות למפיץ בכל צורה לגבי מועד הפרסום. מאידך, אני תמיד תוהה: כאשר יוצאים 3-4 סרטים באותו שבוע, נגיד הארי פוטר מצד אחד וסרט קטן ויפה מצד שני, בכל זאת רוב המבקרים יקדישו את הביקורת לבלוקבאסטר הגדול – אפילו אם כל רצונם הוא לכסח אותו, ואילו הסרט הקטן שאותו יחבבו יותר לא יזכה להתייחסות. זה לא מנקודה של חוב לקידום המפיצים שאני מעלה את זה, אלא דווקא מנקודה של לשחות קצת נגד הזרם לפעמים. זה דבר אחד אם יהודה סתו מתייחס תמיד לסרטים הגדולים דווקא – הוא בכל זאת מידיעות, אבל למה כל המבקרים, החל מהשבועונים וכלה בכל האתרים הקטנים, צריכים לנהות אחרי הזרם ולהתייחס תמיד לבלוקבאסטרים, ולו בכדי לקטול? הנה, עוד שבועיים יוצא קוד דה וינצ'י, ואיתו בטח עוד שניים שלושה קטנים. אני בטוח (!) ש 90 אחוז מהביקורות יעסקו בדה-וינצי (לטוב ולרע) ומיעוט בלבד יתייחס לקטנים. כמו בכל התחומים (טלוויזיה, ספרות וכו'), זה מחזק את הסרטים החזקים ממילא, את הזבל האמריקאי, ומחליש את אלו שבאים מלכתחילה כאנדרדוגס.
רוה לש"ג: זה לא נכון באופן גורף אבל יש נטייה כזאת. אחד היתרונות במדור יחסית רחב הידיים שלי הוא שכשיוצאים 3-4 סרטים אין בעיה לכתוב על כולם. הבעיה מתחילה כשיוצאים 6-7 סרטים, כמו שקורה לא פעם בשבועות האחרונים. מה שיקרה, אם המפיצים הגדולים יבטלו את ההקרנות המוקדמות, הוא בדיוק מה שאתה מציע. וזה לאו דווקא דבר רע בעיני. אני בטוח שהסרטים הקטנים ימשיכו להיות מוקרנים למבקרים, פשוט כי זו הדרך היחידה שלהם להגיע לידיעת הקהל, והסרטים הגדולים יידחקו הצידה או יזכו להתעלמות. שנה אחר כך כשהמפיצים פתאום יראו שכמה סרטים קטנים שעלו גרושים להפצה הביאו מאה אלף צופי, בשעה שהם ממשיכים להפסיד כסף, הם יבינו את טעותם ויחזרו בהם.
עידן,
הקרנות עיתונאים נערכות בחינם מפני שלמפיצים יש (או היה) אינטרס שיתפרסמו ביקורות טובות על הסרט כבר בסוף השבוע הראשון. התשלום על השימוש במתקני הקולנוע מגיע מחברות ההפצה. אם מבקרים לא יוזמנו להקרנות מיוחדות, אלא יראו סרטים כאחד העם, הכסף על הכרטיס עדיין לא יבוא על חשבונם (אלא אם עושים זאת בהתנדבות). בפועל, המבקרים אמנם יהיו אלה שיוציאו כסף מארנקיהם ויתנו אותו בקופה, אבל העיתון/אתר יחזיר להם את מחיר הכרטיס בסוף החודש. על פופקורן, שתיה וכו', אני די בטוח שהמבקרים משלמים גם ככה מכיסם. מאחר ולא מקובל ששכיר ישלם על עבודתו (כפי שעובד במק'דונלדס לא משלם על ארוחות בזמן העבודה), מבקרים בשכר לא משלמים על כרטיסים, הכלי דרכו הם מבצעים את עבודתם. מבקר שרוצה לראות סרט בזמנו החופשי, ישלם על כרטיסים מכיסו, אבל כשזה חלק מהעבודה, הבוסים אחראים למימון (לפחות בתאוריה. אני לא אתפלא אם יש מבקרים שמדווחים להנהלת חשבונות גם על סרטים שלא כתבו עליהם).
הש"ג,
האינטרס של העורכים הוא לפרסם קודם כל ביקורת לסרט שמעורר יותר עניין ציבורי. זו הסיבה שצופן דה וינצ'י, המבוסס על ספר כה מצליח, יהיה בראש סדר העדיפויות. צריך למכור עיתונים ואי אפשר לעשות זאת ע"י התעלמות ממה שרוב הקוראים רוצים לדעת.
לפינגווין,
אתה מבין שזאת שרשרת שלא נגמרת? יש סיבה שרב הקוראים רוצים לדעת על הסרט, וזה לאו דווקא האיכות של הספר, אלא גם ובעיקר יח"צ אינטנסיבי שהיה כבר בשלב ההוא. בכלל, התקשורת תמיד מפגרת קצת אחרי הציבור ונותנת לו מעט מדי קרדיט. בגלל זה כל השינויים שנערכו בעשורים האחרונים (ואני לא מתייחס רק לטעם תרבותי אלא בכלל לאידאולוגיות ושינויים חברתים)תמיד מובלים על ידי הציבור ובסוף מוצאים מקום בתקשורת – ולא להפך, וזה חבל
עידן הוא טרול מהסוג הגרוע ביותר (כזה שממשיך לדקלם את מררתו בלי קשר לטיעונים המושמעים נגדו). כל התייחסות אליו רק מתדלקת את טרוליותו (כולל זאת, מן הסתם).
ולגבי מבקרי המסעדות, כבר הגבתי בבלוג של עידו קינן: אם מישהו יודע לאן נעלמה ביקורת המסעדות הרצינית מ"ידיעות", "מעריב" ו"העיר" בשנהשנתיים האחרונות, מאוד אשמח שיראה לי כדי שגם אני ארגיש שכוחן לא נפגע ושהעולם עדיין ממש בסדר ואינו נשלט בידי מחלקת המודעות. נקווה שזה לא מה שעומד לקרות לביקורות הקולנוע.
רוה ל-YTB: רציתי לשאול "אתה מי שאני חושב שאתה?" ואז הבנתי שכן. אהלן וסהלן בצל קורתי הדלה. בקשר לטרוליותו של עידן. הוא יותר כמו ההולק. הוא מתכווץ ומתנפח חליפות. ברגע שכבר חשבתי להעיף אותו מפה הוא נרגע, התנצל כמה פעמים, שמר קצת על לשונו והתנהג באופן ראוי להערכה. הצירוף "הקרנות עיתונאים" פשוט מקפיץ לו את הפיוזים. הוא להולק, לא שולט בעצמו, מרסק רהיטים, יורק לכל עבר. זה לא נשלט. ובגלל שגם עלי הדיון הזה קצת נמאס אנסה להעביר כמה ימים בלי המילים "הקרנות עיתונאים". ואם תהיה לי דילמה בין שני סרטים שאני רוצה לראות אנסה לנסח את זה באופן שלא יראה כאילו אני נהנה יותר מדי מעבודתי רבת הפינוקים (מעניין מה עידן יעשה כשהוא יידע שבהקרנות העיתונאים גם יש מעסים ומעסות להרגעת הצופים, סושי חינם, המון אלכוהול משובח, ומושבי קטיפה המתכווננים למיטות כמו במחלקת עסקים בטיסות. אחחח… זה כזה נעים….). לעומת זאת, גלעד, הי"ד, היה הטרול הראשון שהועף מכאן. הוא גם טחן מים, הוא גם קילל והעליב, וגם כתב בבטחון מוחלט שטויות מוחלטות. נמאס לי להעיר לו, לתקן אותו, להתריע. הוא פשוט עף. מכיוון ששומרי הראש של האתר הזה צפלונים כמוני לא תהיה לו בעיה ממשית לחזור פנימה. ואם זה יהיה לו מספיק חשוב אני מניח שאתן לו הזדמנות נוספת. אבל הוא באמת פקע את מיתר הסבלנות שלי.
לש"ג:
אין לי כרגע דוגמא, אבל זוכר לי שב"הארץ" פורסמו לא פעם ביקורת על סרטים קטנים לפני בלוקבאסטרים.
למעריב עוד יש ביקורת מסעדות רצינית של שגיא כהן במוסף "סופשבוע". בתור מישהו שלא מתעניין כל כך במסעדות יוקרה, אני חייב להודות שיותר סביר לתפוס אותי קורא את הביקורת על הטייק אווי בעכבר העיר.
"וחשוב שהצופים שמשלמים הרבה ומקבלים מעט מאד יידעו שיש אנשים שעושים חיים משוגעים באיצטלה של “עבודה”.
אז מה שאתה בעצם אומר זה שכואב לך שיש אנשים שנהנים בעבודה שלהם? אם זו לא מרירות, אז מה כן?
לאדון יאיר רווה הנכבד,
כבת נוער, אומרת לך אני כי אני קוראת את הביקורות שלך בפנאי פלוס בשקיקה.
כל שבוע, זו אחת הסיבות העיקריות שאני קוראת את הזבלון הזה [חוץ מהטור של אבישג רבינר].
אז בבקשה, אל תזלזל בי ובשכמותי, כי מכל האהבלים שמתייחסים אל עצמם כאנאלפביתים, יש קבוצה גדולה מאד לש בני נוער שקוראת ביקורות (וגם אותך) ומנסות ללכת רק לסרטים הטובים ביותר.
אז חדל הכללות מטומטמות.
טוב, התגובה הזאת בוודאי תגרור את זעמו של עידן אבל לא קולטים מה הבחור עושה? הרי זה לא בעיה למשוך תשומת לב עם דיעות קיצוניות.
הנה למשל…רוב המבקרים הם הומואים ולכן הם משבחים בדרך כלל דרמות שנוגעות בצד הנשי שלהם ולא מפרגנים לסרטי אקשן או מדע בדיוני (אתם יודעים כמה קטלו את סרטי ספיידרמן ואקס מן?!)
משפט בסגנון של עידן (ודומיו, כמו הגלעד שהועף יהיה משהו בסגנון: אני חושב שאם עיתון מעסיק מבקר הומו הוא צריך גם להעסיק מבקר סטרייט שיראה את הסרטים ויגיב כי הוא בוודאי חושב בצורה בה רוב בני האדם חושבים – מקפיץ אה? וואלה אני גאה בעצמי).
זה די מדהים לדעת שהיום יש אנשים שחושבים כמו עידן וגלעד. כאלו שרמת הסבלנות שלהם היא…אפסית. ועוד דבר, מה שכן, עידן צודק…לכל אחד מותר שתהיה לו דיעה וכל הניסיונות פה לשכנע את עידן שצדקת האחרים הם מיותרים כי הוא לא ממש פתוח לרעיונות חדשים (לא מכיר אותן/אותך אבל ממה שקראתי כאן בתגובות) כל הקוראים בבלוג מתעצבנים לחינם.
דעתו של עידן היא שלו, הוא מביעה אותה מיליון פעם באותם מילים ומשפטים וכולכם נופלים כל פעם מחדש לאותה מלכודת. אז כל עוד הוא לא מקלל ומגדף אלא רק כותב דברים שנשמעים גזעניים ומטופשים לעיתים, יאללה, תנו לבחור, קראו ועיברו הלאה.
חוץ מזה שעידן, מה לעשות, מידי פעם, כמו לכולנו פה, יש הברקות מידי פעם. אני לא ממש יודע למה הוא כזה ממורמר, אני לא יודע למה, אני יודע שתמיד מדברים על יוצרים מתוסכלים ואולי עידן הוא מבקר ממורמר (יש דבר כזה?)
טוב יאללה, כתבתי יותר מידי…אני בדיוק את ההפך ממה שאני מנסה להעביר במסר שלי, אז אני רץ לראות סמולוויל, יאללה ביי בינתיים.
חוץ מזה יאיר, אולי פשוט תזמין את עידן איתך לאיזו הקרנה או שתיים וככה כל הויכוחים ייגמרו 🙂
לברווז
הצידוד שלי בגלאי נבע מהעובדה הפשוטה שהצלחתי להבין על מה הוא מדבר בעוד שאצל יאיר, לא בעת הדיון, לא אח”כ ובעצם עד היום אנני מבין את טיעוניו.
אני שב ואומר שמבחינת יאיר, הוא הגדיל את הויכוח הזה הרבה מעבר לחשיבותו ולמה שהוא באמת.
אם עקבת אחר כל טיעוניו של יאיר וודאי שמת לב שהם כוללים: צנזורה, סתימת פיות, הכתבה, רודנות של אילי הון, חופש הביטוי, איטריות קרות,הקרנות דפוקות, ציוד בלוי, חוסר הבנה של המפיצים בטיב עבודתם או בניהול עסקם, בעיות אגו שלהם, העלבות מביקורות ועוד לא מניתי הכל. עכשיו אתה גם מכניס לתוך הבליל הזה גם את המושג רצון הצופים… נו באמת. רצון הצופים??? בלי להעליב זה שוב נותן את התחושה שלאנשים כאן בכלל לא ברור על מה נסוב הויכוח.
נתחיל מזה (ולא יעזזר ליאיר לנסות ו”לתקן” אותי כאן) שלרוב המפיצים ברוב הזמן, המקרים והסרטים, אין בעיה עם ביקורת ולא איכפת להם בכלל מתי היא תתפרסם או מה יהיה כתוב בה. במקרים מסויימים ודי בודדים, קורה שפתאום, ובמקרה מסויים, איכפת לאחד המפיצים והוא מבקש לדחות. כל הויכוח נסוב על השאלה מה עושים במקרה כזה, האם מתחשבים בבקשה או לא. זה הכל. עכשיו, כדי שנבין באופן הכי פרקטי במה מדובר כשמבקשים דחיה, כדאי לזכור שכל ההבדל כולו הוא בין לפרסם את הביקורת ביום חמישי/שישי לבין פרסומה ביום ראשון. זהו. כל הויכוח “הגדול” הוא על יום אחד. עכשיו גם תבין שביחס ליום אחד אין שום משמעות לדרישת הצופים. למה אין לזה משמעות? כי אייך שלא תהפוך את זה, רוב הצופים יראו את הסרט לאחר הביקורת וזה אומר שמבחינת הרוב אין כאן שום שינויי – אני חייב להודות שהופתעתי כשיאיר, שאמור להבין שזה המצב האמיתי, מיהר לטפוח לך על השכם. עכשיו תשאל אם אין שינויי ביחס לרוב הצופים אז על מה בעצם מלין המפיץ. אז ככה. בניגוד למה שאתה חושב המפיץ לא מרוויח את לחמו במירמה כשהוא מבקש לעכב את הביקורת ביום אחד והוא גם לא חושב איך לדפוק את הצופים – זו גישה קצת נאיבית – אני באופן אישי לא ממש מבין אנשים שחושבים שאחרים עסוקים כל הזמן בלחשוב איך לדפוק אותנו ואני נוטה בד”כ לתת קרדיט חיובי לאנשים אלא אם ברור לי אחרת – הנכון הוא הוא שהמפיץ מקווה שהעיכוב ביום יביא לו X צופים שיתכן ויהפכו לצופים אוהדים שינאטרלו ביקורת רעה במידה ותהיה כזו. ולידיעתך, צופים אוהדים, במידה ויש מהם בכמות מספקת, שווים להכנסות סרט הרבה הרבה יותר מכל הביקורת יחד. ומיכוון שביקורת איננה מתמתיקה ואיננה מדע, אזי השאיפה הזו של המפיץ היא שאיפה לגיטימית.
אז אם אתה מעלה ברצינות את טענת דרישת הצופים, אני אומר לך מהצד של האיפכא מסתברא, אולי מבקרים כמו יאיר חוששים ממצב שבו צופים יריצו שמועה וזה ימעיט מערכה של הביקורת שלהם. אני כמובן לא טוען שזה מה שמניע את יאיר להתנגד, רק מנסה לומר שטיעונים מוזרים ניתן להפוך בהם לכל הכיוונים, אז חבל להשתמש בהם.
וליאיר שני דברים.
מאחד שעושה למחייתו מביקורת, הייתי מצפה שידע גם לקבל ביקורת אבל כנראה שהמחנך שלי שלימד אותי “נאה דורש ונאה מקיים” התכוון לכולי עלמא שהם לא מבקרים.
ואני מריע לחוש ההומור המפותח שלך כשאתה עושה שימוש בר”ת הי”ד וחושב שגלאי מן הסתם התבלבל כשהעיר לך שאתה סתם בן אדם לא מתורבת, או בלשונו המרומזת, “אני באתי מתרבות אחרת..”
ומחוץ לכל. במקום לסתום פיות בשיטה ברוטלית, אתה פשוט יכול לבקש ממני להפסיק להגיב. תהיה מופתע לגלות שאני דווקא נענה לבקשות.
רוה ל-????: גלעד, אנא הפסק להגיב. תודה.
???? היקר
אני אענה במקום יאיר והוא יוסיף במידה ויהיה לו מה. כאמור, אני הייתי בפגישה של המפיצים (או לייתר דיוק אנשי יחסי הציבור שהם שליחיהם).
כתבת: "נתחיל מזה (ולא יעזזר ליאיר לנסות ו”לתקן” אותי כאן) שלרוב המפיצים ברוב הזמן, המקרים והסרטים, אין בעיה עם ביקורת ולא איכפת להם בכלל מתי היא תתפרסם או מה יהיה כתוב בה. במקרים מסויימים ודי בודדים, קורה שפתאום, ובמקרה מסויים, איכפת לאחד המפיצים והוא מבקש לדחות".
ובכן, הבקשה הייתה גורפת, לא לפרסם, בשום מקרה ועל כל הסרטים את הביקורות ביום חמישי או שישי אלא לדחות ליום ראשון.
ראשית מדובר בדחייה של שלושה ימים ולא ביום אחד כי הסרטים יוצאים כאן בימי חמישי.
שנית, בשביל מגאזינים שבועיים הכוונה היא דחיית הביקורת בשבוע שלם.
המפיצים בקשו לדחות באופן גורף, את כל הביקורות, לכל הסרטים. ביקורות חיוביות ושליליות.
הרי בסופו של דבר, לא תמצא, ברוב המקרים, סרט שיש לו רק ביקורות טובות, או רק ביקורות רעות. יש מבקרים שונים ולכל אחד יש את הטעם שלו.
יאיר אהב את "מינכן" ואני חושב שזה סרט מביש (למרות ששפילברג הוא הבמאי אהוב עלי) אותו ויכוח יש ליאיר ולי לגבי "ונדטה".
המפיצים נוהגים לקחת ציטוטים של מבקרים כדי לשים על הכרזות, אז לא תמיד יצוטטו את יאיר, אז מה? תמיד תמצא איזה עיתון, מקומון, או אתר אינטרנט שכן אהב סרט זה או אחר.
ואגב, יש לא מעט אנשי יחסי ציבור שמתקשרים למבקרים לבקש מהם ציטוטים עוד לפני שהביקורת שלהם מתפרסמת כדי שיוכלו להכניסם בזמן לכרזת הסרט.
נכון שיש מבקרים שיש להם משקל גדול יותר, יאיר הוא אחד מהם, שניצר, דובדבני, סתיו, אורשר וכו', הם עוד כמה. אני בספק אם יש כאן אנשים שקוראים בקביעות את הביקורות של איריס לקנר (בחורה מקסימה אבל מה לעשות לא מכירים אותה).
המפיצים לא יכולים לבוא ולבקש מיאיר (לדוגמא) לדחות את הביקורת הרעה שלו לסרט מסויים ואז לפנות ליעל שוב ולבקש ציטוט לכרזה של אותו סרט מכיון שהיא כן אהבה אותו, זה באמת יהיה קצת חוצפתי.
אני גם לא חושב שהטענה שלך כי רוב הצופים יראו את הסרט אחרי פרסום הביקורת (במידה והיא נדחית) היא נכונה מכיוון שאנשים, בייחוד אלו שרואים הרבה קולנוע, הולכים לסרטים החדשים (מה לעשות זה הטבע שלנו) ואם במקרה אין סרט חדש שמעניין או קיבל ביקורות טובות אז מתחילים לנבור בסרטים שיצאו בשבועות קודם ו"פספסנו".
גם בספריות הוידיאו זה ככה, כשלקוח נכנס הוא ישר נישג לאגף "החדשים" אפילו אם הוא נכנס לספרייה פעם בחצי שנה. אם ב"חדשים" אין משהו שמעניין אותו הוא ינדוד בשאר חלקי המקום.
כשיוצא "משימה בלתי אפשרית 3" (סתם דוגמא) ואנשים רוצים לראות משהו שהוא, כיפי, פאן וגם נושא השיח באותו סוף שבוע, הם לא ילכו לראות את 16 רחובות שיצא שבוע קודם. כי אם הם רוצים לראות אקשן, למה לא לראות את הדבר הכי חדש שיש, הרי מי יודע מתי תהיה הפעם הבאה שהם יבקרו בבית הקולנוע.
עכשיו, אם יאיר במדור שלו דוחה את הביקורת ביום אחד, דהיינו לא מפרסם בגיליון של סוף השבוע שבו הסרט יוצא, הוא בעצם באופן שיטתי מפרסם את הביקורות שבוע אחר כך, מה שיגרום לו להיראות קצת לא מעודכן, שוב, נוכח עולם האינטרנט שבו אנו נמצאים.
הבאת הביקורת בשבוע היציאה הוא שיקול מערכתי. אני, ברוב עוונותי, גם רכז המערכת של התוכנית "טלסינמה" ובה התקבלה החלטה מודעת, על ידי העורך של התכנית, שאול שירן, כי ביקורת של סרטים תהיה לא בשבוע שהסרט יוצא, אלא בשבוע שאחרי. בשבוע שהסרט יוצא יהיה דיווח על יציאתו והקרנת קטע.
במקומות אחרים, לא רק בעיתונות הכתובה, אלא גם ברדיו, הביקורות על הסרטים הם עם יציאתם. ככה ניסים דיין בגלי צה"ל, ריטה קורן ברשת ב' וחיים קינן בתוכניתו ברשת א'.
כמות הסרטים שיוצאת לבתי הקולנוע גדלה כל שנה. לא ממש ברור לי למה (בעצם כן ברור לי, כי סרט שהיה בקולנוע, ולו לשבוע אחד בלבד, ערכו עולה בשוק הוידיאו), הייתי מעדיף שיביאו פחות סרטים, אבל שיהיו אלו סרטים טובים יותר שיחזיקו יותר זמן מעמד בבתי הקולנוע.
כשהכמות עולה גם הזבל עולה, אין מה לעשות, ככה זה. אנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שמקרינה סרטים בבתי הקולנוע שלא יוצאים לבתי הקולנוע כמעט בשום מקום ("כלה להשגה" ו"סוף שבוע ארוך" הם רק כמה דוגמאות מהתקופה האחרונה). ישנם שבועות, כמו שהיה בחג הפסח, שבהם יצאו שמונה ותשעה סרטים בסוף שבוע אחד…מי צריך כל כך הרבה?
אחת הסיבות שסרטים טובים לא מצליחים, לדעתי וזה דבר שלא בדקתי אז אולי אני טועה, היא שאין להם בכלל את זמן הנשימה עד שאנשים ישמעו עליהם…סרטים קטנים ניזונים מביקורות ומפה לאוזן, אבל כשצריך להעיף את "מלכיאדס אסטרדה" כדי לשים במקומו אין קומדיית נעורים אינפנטילית או שמעבירים אותו לרב חן 800 הסרט ניזוק.
אני חושב שהויכוח על פרסום הביקורות הוא עקרוני אבל כמו שאמרתי בסופו של דבר כמות האנשים שלא ילכו לסרט בעקבות ביקורת רעה של יאיר רוה היא זניחה למפיצים, כמות האנשים שלא ילכו לסרט בגלל חמישה מבקרים שלא אהבו את הסרט היא גדולה יותר אבל לא משמעותית. כמות האנשים שלא ילכו לסרט בגלל שהחברים שלהם, בני משפחתם והאנשים שעובדים איתם היו ולא אהבו, גדולה בהרבה.
מעט מאד אנשים קוראים ביקורת לפני שהם הולכים לקולנוע ובטח ובטח שלא הקהל הגדול של הסרטים שאלו הם בני הנוער. אני חושב שגם אם מישהו, שכן מחפש ביקורות, קורא את הביקורת השלילית של מבקר זה או אחר אבל מראש הוא רצה לראות את הסרט (בגלל שחקן, נושא, במאי) הוא יילך לראות אותו כשהוא מודע לעובדה שהמבקר החביב עליו לא אהב.
לצערי הרב, הצלחתם של סרטים היום, ברוב המקרים, נשענת על מסע יחסי ציבור מוצלח, אם עוררת תהודה האנשים ילכו לראות את הסרט שלך. אם הסרט הוא קטן ומצויין אבל יהיה בקולנוע שבוע בגלל שהוא צריך לפנות את הדרך לאיזה בלוקבסטר, אף אחד לא יראה את הסרט אפילו הוא הסרט הטוב של השנה (ראו מלכיאדס אותו אני קובר בפעם הרביעית כבר נראה לי 🙂
לעידן
במקום לשבת פה ולילל על הקרנו תמוקדמות למבקרים, קח עצה חינם.
תרים טלפון למשרדי המפיצים (ס"ה אין הרבה) ותתעניין אצלם מי מיחצן אותם. אח"כ תרים טלפון ליחצנים ותבקש הזמנות להקרנות מבקרים. תאמין לי שאם תדע לדבר יפה, ובמידה שתיתבקש תדע גם לנמק כראוי (או למצוא תירוץ ראוי וזה לא ממש קשה למצוא נימוקים או תירוצים) הם יזמינו אותך בכיף לכל ההקרנות. רק אל תאנר שהמניע שלך קנאה כי זה נימוק שלא אוכל טוב.
תעשה לך ניסין עם אחד בהתחלה ותראה כמה זה קל.
ואם-בחווית-צפייה-בקולנוע-פגומה-עסקינן
אז אני חייב להוסיף את החוויה החד פעמית שקולנוע גלובוס בעזריאלי הוסיף לי. לא זאת שלא הורשנו להכנס לאולם בזמן(בכל זאת, עושים פה קופה על הקרנה פרטית) והפרסומות התחילו בעשר דקות איחור, גם הסרט לא היה בפוקוס, והכי מרתיח: המקרן וידאו (של הפרסומות) הקרין מסך כחול על הקטע החשוב ביותר של הסרט למשך 4 (ארבע) דקות והסדרנית באה לקראת סוף הסרט עם שקית אשפה מרשרשת.
היש משהו שיכול יותר להרוג את חווית הצפייה?
אני חושב שייקח זמן לשכנע אותי לצאת לקולנוע שוב, ומה שבטוח זה לא יקרה בעזריאלי בחיים.
אתם מוזמנים להחרים איתי את הקולנוע הזה (ואולי אף את כל הרשת כולה. אחרי לסינימה סיטי…) וללמד משהו את בעלי הממון ששכחו את העיקר – הקרנה נאותה.
חרם נעים!
אפשר להבין מה כולכם רוצים ממני? זו דעתי ושום נימוק שיאיר או כל אחד אחר יביא, אפילו צודק והגיוני, לא ישנו את דעתי. גם לי אישית נמאס למחזר את עצמי, אני אשתדל לא להתייחס לנושא אבל אני לא מבטיח במאת האחוזים שהוא לא יעלה שוב. כמו שיאיר אומר צירוף המילים הקרנת עיתונאים מקפיץ לי את הפיוז, אבל אני מבטיח שאעשה מאמץ עילאי ואמיתי להשתלט על העניין.
יאיר,ארגון הצדקה החביב עלי הוא הכיס שלי!
למי שהציע לי לפנות למפיצים, דע לך שבעברי עבדתי במחלקת הרכש של ICP ושם אפילו המנקה היתה מקבלת כרטיסים להקרנות המוקדמות לפניי. עבדתי קשה,שילמו לי משכורת רעב, ורק פעם אחת "ריחמו" עלי ונתנו לי הזמנה. אני מכיר קצת איך העסק עובד ואני יודע שכמו כל דבר אחר במדינה הזאת, אבל בעיקר בעולם התקשורת, הכל בנוי על פרוטקציות. אני לא חושב שמישהו כמו יאיר מקבל בחסד אלא בזכות, אבל כמו יאיר יש מעטים מאד ורוב מי שהולך להקרנות הללו הם קרובי משפחה שקרובים לצלחת. אני אפילו טוען שלפעמים המבקר לא הולך ונותן למקורביו ללכת במקומו, אולי אפילו כותב על הסרט מעדות שמיעה. אורי קליין , שיאיר מרבה לתקוף אותו, אבל אני חושב שיש בכל זאת קונצנזוס לגביו ולגבי הידע וההבנה שלו, בדרך כלל לא רואה את הסרטים בהקרנות מוקדמות למעט חריגים. אז מה, אז זה מוריד מערך הביקורת. בעיניי זה מוסיף לו נקודות כי הוא לא מרים עצמו מעם ולא מפנק את עצמו בהטבה המרגיזה הזו. כמובן שהכלבים נובחים והשיירה עוברת, אבל אותי הנושא הזה מרגיז ואני חש צורך להביע את דעתי הזועמת בכל מקום שניתנת לי במה. אני חושב שזו זכותי וזכות כל אחד להסכים או שלא.
סליחה, מרקו, אבל לבחור ב"סינמה סיטי" כקולנוע המועדף אחרי היכוות מרשת "גלובוס" שקולה בעיני לבחירה לאכול ב"ברגר קינג" אחרי שהתאכזבת מהערך התזונתי של האוכל ב"מקדונלד'ס".
איכות הצפייה הממוצעת ב"סינמה סיטי" אולי גבוהה יותר מזו שתקבל ב"גלובוס", אבל גם ס"ס לא חפה מפגמים.
שמעתי מספיק דיווחים, מחברים שלי ומגולשים אחרים, על בעיות פוקוס, על פרסומות לא נגמרות ועל בעיות סאונד. לא בכדי הקולנוע זכה לכינוי "סטריאו סיטי".
אבל הדבר הנורא ביותר אצל ס"ס הוא היחס שלהם לתלונות מצד המבקרים.
מכיוון שהם יודעים שהם ברירת המחדל של רוב אוכלוסיית הסביבה, ושהצופה הממוצע אין מושג אם הסרט לא בפוקוס או לא בסראונד, מנהלי הקולנוע מרשים לעצמם להתייחס בביטול ובזלזול ללקוחות מתלוננים שכן יודעים איכות הקרנה מה היא.
לכן, כשאני רוצה ליהנות מהצפייה שלי בסרט, אני הולך לאחד מהקולנועים האלו:
רב-חן שבעת הכוכבים, רב-חן גבעתיים או רב-חן 1 דיזנגוף.
לא רק שאני יודע שאני תמיד אקבל שם מסך גדול וסאונד היקפי, אני יודע גם שפעם בשתי צפיות אני אקבל מהרשת כיבוד על חשבונם (שתיה ו/או פופקורן).
למה בכלל ללכת לקולנוע אחר?
פלאפי. גם ברב חן דיזינגוף יש תקלות וגם שם עושים לך טובה כשמתייחסים אליך בכלל. לפחות כשאתה הולך לגלובוס אתה יודע מראש מה אתה תקבל ואני אומר את זה בצער רב(25 דקות של פרסומות וטריילרים, הפסקה מרגיזה באמצע)(ליאיר: פרסומות והפסקות אלו דברים שמתרחשים בעולם האמיתי של צופי הסרטים, אין כנראה סיכוי שתיחשף לזה). ברב חן דיזינגןף(באולם 1) יש להם הרגל מגונה בהקרנות יום להשאיר את הדלת פתוחה ממש עד תחילת הסרט כך שבקושי אפשר לראות משהו ממה שמוקרן על המסך ועוד לא דיברתי על הצינוק המכונה חן 5. כשצפיתי בבי קול לפני כשנה היתה תקלה בערך כ45 דקות אחרי תחילת ההקרנה ולאחר המתנה של כ20 דקות התחילו להקרין את הסרט מהתחלה, ויש עוד דוגמאות לרוב. גם ברשת לב חוויתי מקרים מצערים של זלזול בצופה עקב תקלות. אף אחד לא חף מאשמה בארץ.
לעידן
אין לי מושג מאיפה הבאת את הנתון הזה על אורי קליין. הוא הולך להקרנות כמו כולם.
רוה לברווז: בגדול, עידן צודק. קליין, מכל מיני סיבות שלו, משתדל להימנע מהקרנות עיתונאים ולראות סרטים במועד הנוח לו ובבית הקולנוע הקרוב לביתו. אך זה גרר מחיר: הביקורות שלו ב"גלריה" היו נורא לא עדכניות. השירות שלו לקהל צרכני הקולנוע שקוראים אותו היה ירוד, גם אם הביקורות עצמן היו לעיתים משובחות. כשהושק "גלריה שישי", כך סיפרו לי, נדרש קליין להביא ביקורת מרכזית על סרט מדובר שעולה באותו סוף שבוע. עורכי "הארץ" נזכרו שהם עיתון יומי. לכן כעת תראו את קליין מגיע ליותר הקרנות עיתונאים. כי גם הוא הבין שזו אינה הטבה (כי הרי הוא לא יכול לבחור במועד ובמקום הנוח לו לצפייה) אלא כלי עבודה.
יאיר הגבר, לוחם החופש! סינמה-צ'ה!איי סלוט יו! מהמוצדקות שבמלחמות!העיקר הוא הטפל!
יש לי כמה עניינים חצי קשורים ו-3/4 לא קשורים:
1. בנושא איכות אולמות הקולנוע, נדמה שבארץ לא כ"כ יודעים לבנות אולמות- גם מקומות חדשים כמו סינמה סיטי עדיין סובלים מתחלואים כמו מרחק בלתי סביר בין השורה הראשונה למסך- שהופך את השורות הראשונות למקומות בלתי סבירים לצפייה בסרטים . והמקומם מכל- מקרן המונח בגובה נמוך כך שאם מי מיושבי השורה האחרונה קם באמצע הסרט הוא מסתיר בגופו את ההקרנה. בסינמה סיטי התופעה בולטת לרעה, בעוד שבבתי קולנוע החדשים של רב-חן (ארנה, גבעתיים) המצב תקין. האם בעיר הקולנוע לא נתנו את דעתם על הפגם הזה??
2. "תרגומי" השמות לעברית (לא תמיד אפשר לקרוא לזה עברית) של הסרטים המופצים כאן זה נושא כאוב, שיאיר כבר דן בו רבות ויש רבות עוד מה לדון בו. אני חושב ששם של יצירה שנקבע בשפת המקור שלה הוא הוא שם היצירה . נקודה. ובמעבר לשפה אחרת יש לשמר את שם היצירה כל עוד זה ניתן. בכל אמנות שהיא. נהוג להאשים את מפיצי הסרטים בשמות הקלוקלים שהם נותנים לסרטים (רק לאחרונה הם מצאו לנכון לקרוא לסרט המצוין "הדיונון והלויתן" בשם התמוה "חיים בין השורות" ועוד ידם נטויה). ולנושא- בשנה- שנתיים האחרונות אני מקבל מדי פעם מייל מרשת רב-חן או סרטי שפירא שבו הם מבקשים הצעות לשמות בעברית לסרטים שהם מפיצים. אני נוהג לשלוח להם מכתב תגובה עם תרגום מדויק של שם הסרט. כך היה עם הסרטים-
the ladykillers
cake
lucky number slevin
the white masai
בכל המקרים הללו קיבלתי בסופו של דבר הודעה שנבחר שם שהוצע ע"י מישהו מקהל המשיבים (דהיינו אנו הצופים) והשם שנבחר תמיד היה שם בסגנון הנוראי של המפיצים-
כך , בהתאמה, נקראו הסרטים-
"לחסל את הליידי"
"כלה להשגה" (גוועלד!!!)
"לשבור את המזל"
ואחרון ומאוד לא חביב- "בעקבות האהבה" (להזכירכם- the white masai).
אז או שהצופים התרגלו לצורת המחשבה של המפיצים , שזה רע אפשרי אחד. או שהצופים ממש מאמינים בשמות כמו "בעקבות האהבה" ורואים בשם כזה כמשהו שיכול למשוך אותם לראות סרט , שזה רע כמו שזה נשמע. והישועה היכן?
*** זו פעם ראשונה שאני מגיב פה אחרי שנים של קריאה נמרצת של יאיר רוה ורצון עז להגיב פה ושם, לטוב ולרע- אבל על כך בהזדמנות הבאה.
רק למקרה שלא שמתם לב, סופרמן חזר:
http://www.apple.com/trailers/wb/supermanreturns/trailer2/
קליין לא יבוא יותר מעכשיו להקרנות מוקדמות מהסיבה הפשוטה שהמוטיבציה שלו היא ראשית כל אמנותית ולא עיתונאית. דע חאחיר שהוא מסוכ העיתונאים שלא מכתיבים להם דד ליין ולא מציבים להם מכסה. חלק מחווית הסרט אצל קליין היא חווית הצפייה עם קהל רגיל. למרות זאת, ראיתי אותו בקיל ביל 2…אפילו לקליין יש יצרים…
שמות סרטים הם נושא בנאלי ודי חבוט שהדיון בו חורג מכל פרופורציה עניינית או אומנותית ובד"כ גם מעיד על ליקויי בהבנת החומר.
לשם דוגמא. השם "כלבי אשמורת" (צירוף מילים חסר כל פשר) "הומצא" ע"י מנהל סינימטק ירושלים לבקשת המפיץ. לא זוכר ששמעתי ביקורת מאי מישהו שהתקומם כנגד השם. אדרבא, הכל כאן "קנו" את השם המוזר ללא כל בעיה ולדעת המפיץ, השם המשונה הזה שהוצמד לסרט, עזר לסרט להיות סיפור הצלחה.
הטענות ביחס לתרגום שמות סרטים, נובעות בד"כ מבורות בהבנה כיצד (ברוב המקרים) נותנים שם לסרט ומאידך יש איזה שהוא רצון (רומנטי צ"ל) ליחס לשם חשיבות אומנותית במובן של היותו חלק בלתי ניפרד מהיצירה, ולא היא.
סרט אמור להגיע לכמה שיותר קהל, זו המטרה הכי חשובה והיא משותפת הן ליוצר, הן למפיק והן למפיץ. שם של סרט הוא אחד המרכיבים הגורמים לקהל לרצות לראות את הסרט. מיכוון שלהביא סרט אל המסכים כרוך בהרבה מאוד כסף, אז זה די ברור שבחירת השם היא מהלך ששותפים לו היוצר, המפיק והמפיץ ותכליתה כלכלית לפני שהיא אומנותית. הכוונה. בחירת שם לסרט נועדה להביא את מירב הצופים לראות את הסרט שזה הדבר החשוב. עכשיו. אם נאמר שסרט נורבגי כלשהו נקרא "נקניקיה" בגלל שהמילה הזו מושכת את הצופים הנורבגיים לראות את הסרט, אז אין שום מניעה מהמפיץ בארץ לחשוב ששם כזה לא ממש מדבר אל הצופים כאן ובמקום זאת לקרוא לאותו סרט בשם "אחותי המזדיינת". כאמור, בשני המקרים, המטרה שמכתיבה את השם היא אותה המטרה.
מקווה שקוראי הבלוג יבינו את הנטען, על אף שלפי ניסיוני ולמרות פשטות הטיעון, הם לא ממש יבינו.
מה שבטוח, עפ"י הבלוג של דבורית שרגל, חרף העובדה שרוב המבקרים לא יוכלו לפרסם ביקורות על הסרט השבוע, יצפו מבקרי ישראל במשימה בלתי אפשרית 3 הערב, מוצאי יום העצמאות, יום לפני כולנו בניסיון נוסף לומר הנה, אנחנו מורמים מעם ואפילו שמדובר ביום אחד ואין תועלת בהקרנה הזו לצרכי הכתיבה, בכל זאת אנו רואים לפניכם ו ב ח י נ ם ! למרות הכל, כוחות הרשע ניצחו, כנראה שזו דרכו של עולם!
ל-anonymous שלום,
טענתך בגדול היא (אם הבנתי נכון) שלשמו של הסרט אין שום ערך אומנותי, אלא ערכו מסחרי- כלומר, כמה צופים ימשוך לאולמות. אני לא לגמרי מסכים איתך, אבל מקבל את עמדתך. אבל הדבר שמעצבן אותי יותר מכל (אפרופו יום העצמאות) הוא מעמדה ההולך ומדרדר של השפה העברית. אני לא מדבר על שמות סרטים שקשה לתרגם. אבל למה "סיינס" נשאר "סיינס"? "סימנים" לא טוב? לא סקסי מספיק? את "באד קומפני" כל כך קשה לתרגם? "ביג" לא יכול להיות פשוט "גדול" ?
אני אעצור כאן, כי דוגמאות יש לרוב, אבל בגדול, במדינת ישראל צריך לדבר עברית, עד כמה שניתן. העובדה שהשפה העברית לא נחשבת מסחרית מספיק מעציבה אותי.
לא ממש הבנתי מה זה "קיץ" הכוונה הייתה לקיץ יענו העונה?
לא הבנתי את הקטע, אבל טוב אולי אני לא מבין בכלל מספיק.
לגבי עידן….I REST MY CASE לא האמנתי שאפשר בימינו לחשוב כמוהו אבל כנראה טעיתי (ובגדול!!!!)
בחיים לא ראיתי בן אדם שכועס כל כך הרבה על….הכל!!!
האמת, חבל לי עליך עידן כי נראה לי שאתה מבלה את החיים בלספור מה לא קיבלת במקום לראות מה כן יש וכן לנסות למצוא משהו חיובי לדבר עליו.
אולי ננסה לשנות את המצב ותגיד לנו מה כן אהבת בתקופה האחרונה בקולנוע.
אני בכלל גם לא נכנס איתך לויכוח של הקרנות העיתונאים כי אני מה איכפת לי שהם יראו, זה העבודה שלהם ואני מקבל את העובדה הזו…שהיא אגב מקובלת בכל העולם!
אני לצערי לא יכול ללכת לכל הסרטים (ראשית ממש לא בא לי לראות את כולם, שנית, אין לי כסף, שלישית אין לי זמן ורביעית יש לי חיים אחרים) ואני הולך בערך פעם בשבוע (ממוצע אל תתפסו אותי במילה).
נכון שיש חרא בתי קולנוע אבל אני מאוד אוהב את אלו שאני הולך אליהם (רעננה והרצליה) ואני הולך לא בימי שישי כשהכל מלא אלא באמצע השבוע.
למזלי לא נתקלתי נכון להיום בהקרנות נוראיות והדבר היחיד שמעצבן אותי זה ההפסקה באמצע. אני הולך בשעות שאין הרבה אנשים אז אני לא חייב להגיע ולראות את כל הפרסומות (למרות שאני נורא אוהב טריילרים אבל בשביל זה יש גם אינטרנט – ובאותה הזדמנות תודה על הלינק לסופרמן – נראה לי נורא….אבל, כידוע לכם…אני משוחד 🙂
עוד סיבה להפיץ כאן את
Art School Confidential
מלבד העובדה שזאת בטוח יצירת מופת:
סופיה מיילס ערומה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
עידן: וואו, גזען שגאה (pun intended, בהחלט) בדיעותיו. חשבת לפנות לפוליטיקה? מישהו צריך להמשיך את דרכו של כהנא.
אתה נגד הקרנות מוקדמות למבקרים רק מפני שלפני כמה שנים הבוסים שלך ב-ICP לא הזמינו אותך להקרנות חינם? מעניין מה גרם לך לשנוא הומואים…
(כן, כן. אני יודע שעכשיו פתחתי דלת למתקפה/ות מצידו של מר וילנצ'יק הידוע. אבל אני מניח שאתה לא נחשב למתכתב מן במניין בסינמסקופ לפני שהרגזת את עידן.)
לאיתן
צריך להביט סביב כדי לראות שהלעזת השפה העברית היא מחלה שפשה במקומותנו והיא שמתפרשת הרבה מעבר לתחום תרגום הסרטים. אבל, למרות שאני לגמריי בצד שלך לעניין כבוד השפה שלנו, הרי שביחס לסרטים אני לא משוכנע שהתרגום לעברית הוא תמיד הדבר שנכון לעשותו. לשם הדוגמא. אני למשל מעדיף וחושב שיותר נכון לומר "הרולינג סטונס" ולא "האבנים המתגלגלות" ונכון לומר "ספיידרמן" ולא "איש העכביש". בהרבה מקרים יש בשם יותר מאשר התרגום המילולי שלו.
באשר לטענתי המקורית. אני לא אומר שלשם אין ערך אומנותי בכל מקרה, אני אומר שהמטרה העליונה של היוצר ושל כל האחרים היא להגיע לכמה שיותר צופים ומימושה של מטרה זו מקדש את כל האמצעים.
בעת כתיבת התסריט היוצר קובע "שם אומנותי" ליצירתו אבל מרגע שהתסריט נכנס למסלול הפקה, גם ליוצר ברור שלשם יש "מעמד מסחרי" שהוא עדיף על "מעמדו האומנותי". ההכרה הזו מביאה את היוצר, בהרבה מקרים, להסכים לתיקון שם לטובת הפצה. זו הסיטואציה הבסיסית והיא שנותנת זכות גם למפיץ בארץ לשנות שם ובעצם אפשר לומר שבכך הוא פועל כשליח היוצר ולטובתו ןמכאן שאין לגנותו בגין הפעולה הזו.
לחן חן
ראיתי שלשום את Art School Confidential. מצטער לאכזב, אבל אופתע מאוד אם הוא יזכה להפצה בארץ. למרות שבחצי השעה הראשונה שלו הסרט נדמה כקומדיה קלילה ונגישה, מהאמצע לקראת הסוף הוא לוקח תפנית זוויגופית לכיוון דרמטי ופיוטי אשר אולי תשמח את מעריציו הותיקים של טרי אבל תרחיק ממנו לבטח את הקהל הרחב. לדעתי האישית ממש לא מדובר ביצירת מופת, ואולי אפילו בסרטו הכי פחות קונסיסטנטי של זוויגוף; אני חייב גם להוסיף שמקס מינגלה הוא שחקן די בינוני, וקשה להאמין שלאבא אנתוני לא היה קשר ללהיוק; יחד עם זאת, מלקוביץ' אדיר, ג'ים ברודבנט (שחקן בריטי ותיק) עושה לכולם בית ספר למשחק, והחלק הראשון של הסרט מבריק, ולפחות אותי הצחיק עד דמעות (ויעשה כן במיוחד לאנשים שנטלו חלק במוסדות כאלה בשלבים כאלו או אחרים של חייהם).
נ.ב.
אל תבנה על full frontal של סופיה מיילס (והאמת, התחת קצת גדול)
תומר, הרמזים שלך היו צפויים ואני כמובן דוחה אותם בשאט נפש. ברור שתחשוב שאני שונא הומואים כי אני בעצם הומו. טוב, תחשוב מה שאתה רוצה. אני דבק בעמדותיי אפילו שיאיר בחר למחוק את התגובה שלי. רק שתדעו כולכם, אין לי עניין לחרחר ריבים אבל אם תתקיפו אותי ותתגרו בי, אני לא מבטיח שאוכל לנצור את לשוני.
פיטר פארקר, מי שמך לאביר הצדק והמוסר וקבע שהדעה שלך יותר צודקת משלי ואתה תראה לי את האור? איזו מן גישה פטרונית ומתנשאת. אני לא מנסה לחנך אותך אז בבקשה אל תנסה לחנך אותי!
בעניין השמות:
ל'התרסקות' לא הלכתי כי זה השם נשמע כמו איזה סרט פעולה סוג ז', אפילו לא נכנסתי לקרוא את התקציר…
וכנראה שלא מעט עשו כמוני, כי בסיבוב הראשונים על האקרנים הסרט הכניס מעט מאוד וירד מהר מאוד.
אחרי האוסקרים, פתאום אנשים גילו את הסרט הזה.
אה, אז זה לא סרט פעולה מעאפן עם סטיבן סיגל? אז אולי שווה ללכת. הסרט עלה שוב להקרנות וראו זה פלא… האולמות היו מלאים.
בקיצור, צריך לחשוב פעמיים לפני שמדביקים לסרט שם – תוית. ואפילו שהתרסקות הוא תרגום לא רחוק של השם המקורי, במקום המפיצים הייתי עושה חושבים ונותנת לסרט הזה שם אחר שיותר קרוב לרוח הסרט (במיוחד בהתחשב בהסטורית שם הסרטים של ארצנו, בה שם כמו 'התרסקות' לא משאיר ספק לגבי ז'אנר וסוג הסרט).
ליאיר שלום,
מה קרה, אתה חולה? כבר שישה ימים לא כתבת באתר (למעט תגובות למגיבים). אנחנו מתגעגעים!
ולעניין אחר: אתמול הייתי בהקרנת הבכורה של "בקרוב יקרה לך משהו טוב". אם הייתי צריך לכתוב ביקורת על הסרט הזה, הייתי נתקל בבעיה, כי הייתי צריך לעצור בעצמי מקטילה טוטאלית של סרט ששום דבר, אבל פשוט שום דבר לא עובד בו. האם אתה, כמבקר קולנוע, נוהג לפעמים במידת הרחמים כאשר אתה מבקר סרט ישראלי שאתה לא אוהב (בהשוואה לסרט זר)? ומה אתה חושב על הסרט הספציפי הזה?
יאיר, השמן המכוער עם הזקן, המשקפיים וחולצת הג'ינס שישב לפניך ולפני עידן אלתרמן היום בהקרנה של משימה בלתי אפשרית 3 בעזריאלי, זה הייתי אני. רק למקרה שניפגש אי פעם שוב בקולנוע(מה שלא סביר שיקרה). מקווה שנהניתם, סליחה שישבתי במקום שלך בהתחלה ואל תשכח לקבל החזר על הכרטיס מפנאי פלוס!
תגובה לסיגל בעניין הסרט "התרסקות".
התרגום המילולי של שם הסרט באנגלית הוא "התנגשות". לא נראה לי שההבדל בין "התנגשות" ל"התרסקות" הוא כל כך משמעותי….
אבל, אשמח לדעת מהיכן את שואבת את הנתונים שלך בנוגע להצלחתו של הסרט.
עם יציאת הסרט לאקרנים (טרם זכייתו באוסקר) צפו בו מעל למאה אלף צופים והוא הציג כ- 13 שבועות ברציפות על המסכים.
נכון הדבר שלאחר זכייתו של הסרט בפרס "הסרט הטוב ביותר", הוא הוחזר לאקרנים והתנהג כסרט חדש, מבחינת צופים.
שירית. במקרה הנ"ל אני לא באה בטענה לתרגום.
אני פשוט אומרת שבהתחשב בהסטוריה של שמות סרטים בארץ, היו צריכים להתחשב בשם שהם נותנים, ואולי לתת שם רחוק קצת מהתרגום המדוייק ויותר תואם את רוח הדברים, במקום שם שמצטייר כאן כסרט פעולה סוג ז'.
לגבי הצלחת הסרט- דיברתי על הצלחתו בארץ בלבד (לדעתי- פועל יוצא מהשם שהוא קיבל כאן). ברור שטיעון לגבי בעייתיות השם בעברית תופס רק בארץ…
כמו כן, אני יכולה להבטיח לך שמקורות המידע שלי מהימנים. הסרט בארץ הכניס מעט מאוד לפני האוסקר, והרבה הרבה יותר אחריו.
מי יודע עוד כמה סרטים שלא זכו באוסקר, זכו לגורל זהה בעקבות בחירת השם, ולא זכו לתחיה מחודשת לאחר טקס האוסקרים.
סיגל, הטיעון שלך נורא בעייתי. את אומרת שמכיוון שעד היום המפיצים נתנו שמות גרועים לסרטים, אז עכשיו כבר כל יכולת השיפוט שלך נפגמה והם צריכים לחרב כל שם של סרט שמגיע אליהם ככה שתדעי בדיוק על מה הוא ואיזה סוג הוא לפי הכותרת? לא עדיף שהם יתחילו פשוט לתת לסרטים שמות שקרובים כמה שיותר לשמם המקורי, וצרכני הקולנוע יטרחו לקרוא על מה הסרט לפני שהם שופטים אותו על פי שמו העברי?
רק רציתי לציין ש"בקרוב יקרה לך משהו טוב" הוא באמת סרט… אהממ… (איך להגיד את זה בעדינות?) חלש מאוד, גם אם מתעלמים מהשינוי שנעשה לסיפור המעולה של עוזי וייל. חבל שלקח 14 שנים להעביר את הנובלה המעולה הזו לסרט ושזו התוצאה. שמעתי שיש דיבורים גם על "האיש שהעביר את הכותל" (או משהו כזה, אני לא זוכר בדיוק את שם הסיפור), אני מקווה ש-א. זה לא יקח 14 שנים. ו-ב. זה יהיה סרט ברמה סבירה לפחות.
רמי, כתבתי לך תגובה די ארוכה, לחצתי 'לפרסם', אבל זה לא עלה משום מה.
טוב, בכל מקרה- אני אחזור בקצרה:
לא טענתי שום דבר בעד או נגד איכות השמות!
דיברתי רק על קונוטציות שהתקבעו. כמו שלא תחשוד לשייך סרט ששמו 'X מת מצחוק' לדרמות בריטיות ריאליסטיות, כמו שסביר להניח ששום סרט שנקרא 'X קטלני' הוא לא סרט של מחמלבף (לדוגמא), כך הפנמתי אני, ולדעתי גם צופים רבים נוספים, שסרט שנקרא 'התרסקות' שייך לז'אנר מאוד ספציפי.
ושוב! לא מדובר על איכות השמות, אלא רק על נטיות של המפיצים לתת שמות מסויימים לז'אנרים מסויימים, והפנמה של הקהל את הנטיות האלו.
גם אני ראיתי את "בקרוב יקרה לך משהו טוב" ולטעמי מדובר דווקא בסרט טוב מאד. יש בו כמה פגמים אבל בגדול הסרט עובד נהדר, מצליח להצחיק ולרגש ואלמלא "שנת אפס" הייתי אומר גם שמדובר בסרט הישראלי הטוב ביותר של השנה האחרונה. (כן, אני יודע ש"שנת אפס" שייך לשנה שלפני אבל הוא יצא השנה).
הסיבה היחידה לא ללכת לסרט בגלל השם שלו היא רק אם מתביישים להגיד את שמו בקופה. למשל: "שני כרטיסים ל"איזה מין שוטרת". חוץ מזה לא רואה פה שום בעיה. בעידן אוטוסטרדת המידע כל מה שצריך לעשות זה לפתוח מחשב (או עיתון) ולקרוא בקצרה על מה הסרט, כך שאין תירוצים.
אישית אני חושב שהשם העברי שניתן ל- crash הוא בעייתי אבל לא בגלל מה שסיגל אמרה. לי "התרסקות" ממש לא נשמע כמו סרט פעולה סוג ז'. הבעיה בשם היא שהיא מחטיאה את משמעותו כלפי הסרט. כמו שאומר המשפט שפותח את הסרט, "אנשים מתנגשים זה בזה כדי להרגיש משהו", והעלילה מראה חיים שונים שמתנגשים זה בזה. אף אחד לא מתרסק לתוך אף אחד, ואף אחד לא מתרסק על אף אחד. לא זכור לי שראיתי בסרט מטוס צולל או מכונית נכנסת בקיר. הסרט היה צריך להיקרא "התנגשות".
ליאור, אכן השם הוא לא תירוץ לא ללכת לראות את הסרט. אין שום בעיה לעמוד בקופות ולבקש כרטיסים ל'התרסקות'. העניין הוא שבגלל שהסרט נקרא 'התרסקות' בכלל לא טרחתי לקרוא את התקציר שלו או להביע שבב התעניינות בכיוון. זה נשמע לי פשוט של סרט פעולה רע .
ואפרופו crash :
הסרט crash של דיוויד קרוננברג מ1996 – כאן השם בכלל לא תורגם אלא הופץ בארץ כ'קראש'.
איך עידן מתאר את עצמו שמן,זקן וחולצות ג'ינס.
או שיאיר רוה מתחזה לעידן
או שזה מירברג
=ההודעה נמחקה=
לפיטר פארקר.יאיר לא צריך להזמין אותי להקרנות חינם, הוא לא מכיר אותי ואני לא מכיר אותו וזה לא תפקידו. וחוץ מזה אם אני יוצא נגד ההקרנות האלה ובסוף הולך אליהן כל הטיעונים שלי פסולים. אי אפשר לשחד אותי בהזמנות, למרות שזה לצורך עבודה ולמרות הכל, אני עדיין חושב שהן לא ראויות. נכון שזה כך בכל העולם, אבל בכל העולם קורים הרבה דברים שלא קורים כאן. יכול מאד להיות שאני הבנאדם היחיד בעולם שזה מפריע לו, אבל זה מציק לי וזה מכעיס אותי ואתה יודע מה, זכותי.
I have study some of the articles on your blog these few days, and that i truly like your way of blogging. I bookmarked it to my favorites blog list and will be checking back soon. Pls visit my site too and tell me your opinion.
Please inform me it worked right? I dont want to sumit it again if i shouldn’t have to! Either the blog glitced out or i am an fool, the second possibility doesnt shock me lol. thanks for an incredible weblog! Anyway, in my language, there are not much good source like this.
Thanks, I've been looking for facts about this topic for a long time and yours is the greatest I've discovered so far.
Great job here. I definitely enjoyed what you had to say. Keep heading because you undoubtedly bring a new voice to this subject. Not many people would say what youve said and still make it interesting. Properly, at least Im interested. Cant wait to see extra of this from you.
Thanks man. It has been fun seeing
My own girlfriend may be looking for this update!