הקדשתי את מוצאי החג לכתיבת פוסט ארוך המסכם את מיטב הסרטים שראיתי בפסטיבל חיפה, שננעל הערב, וגם כמה מהסרטים שאיכזבו אותי. ואז – וזה לא קרה לי כבר שנים – כשלחצתי להעלות אותו בערך בדקה לחצות, הוורדפרס העלה הודעת שגיאה והפוסט נעלם כמעט כולו. האינטינקט הראשון היה לפרוץ בבכי וללכת לישון. גם השני, האמת. אין לי שום חשק או סבלנות לכתוב אותו מחדש. נראה, אולי מחר אצליח למצוא בו עניין חוזר.

ובינתיים, הנה כמה מהדברים שקראתי עם צאת החג ושמצאתי בהם עניין:

1.

כתבה מקסימה של נירית אנדרמן ב"הארץ" של החג על הפקת הסרט "דודה צ'יינה הזקנה" של דוד פרלוב. זה היה סרטו הראשון – סרט קצר מ-1955 – אותו ביים פרלוב כסטודנט לאמנות בפריז (לפני עלייתו ארצה). הניים-דרופינג שהפקת הסרט הזה מעלה – מז'אק פרוור ועד כריס מרקר – פשוט מעורר השתאות.

2.

טום אוניל מביא כותרת מטרידה ב"גולד-דרבי": מודיע אנונימי, שאוניל מזהה כמישהו בעל קשרים בהוליווד וחושים טובים לניבוי אוסקר, רומז שהוא ראה את "עלובי החיים" של טום הופר ("נאום המלך") ושאין לו ספק שזה הסרט שהולך לזכות השנה באוסקר. באמת?? טום הופר באמת הולך לזכות בעוד אוסקר? חביב ומהנה ככל ש"נאום המלך" היה, הופר לא הוכיח לי שם שהוא במאי שאי פעם נשמע ממנו משהו בעל חשיבות. בדיוק כמו רוב מרשל. יכול להיות שהגרסה שלו למיוזיקל הכל כך מצליח (על פי הספר של ויקטור הוגו) הוא באמת משהו שיחטוף שוב את האוסקרים? לא היה סרט שזילזלתי בו יותר השנה מהסרט הזה.

האופציות הן כאלה: או שהאיש הזה באמת יודע משהו על הסרט ועל ההצלחה הצפויה שלו והעניין אכן סגור וחתום (זוועה, מבחינתי); או שהוא מקורב להפקה והוא פשוט מנסה לייצר באז ויראלי לסרט הזה ולמשוך אליו תשומת לב. נדע בסוף דצמבר, כשהסרט ייצא.

3.

מצד אחד, באקדמיה האמריקאית (להבדיל מזו הישראלית) מנסים כמעט כל שנה לעשות שינויים ועדכונים בתקנון כדי להבטיח שהתחרות הוגנת ומעודכנת לזמנים. מצד שני, לא יעזור: בכל פעם שמשנים חוקים – גם אם אף אחד לא אהב את החוקים הקודמים – יהיו כאלה שיקומו ויזעקו שהחוקים החדשים יותר גרועים ומפלים אותם לרעה. למשל: החוקים החדשים שמייקל מור מנסה לנסח לקטגוריה התיעודית באוסקר. מצד אחד, הם מבטיחים יותר דמוקרטיה (עכשיו כל חברי ענק התעודה באקדמיה יצטרכו לצפות בכל הסרטים שעומדים בקריטריונים כדי לקבוע את המועמדים, ולא תהיה יותר ועדה שמסננת את כלל הסרטים ל-15 מהם יבחרו הסרטים. אגב, ממש מה שקרה השנה גם באקדמיה הישראלית. מצד שני, לא מעט יוצרים וחברי אקדמיה נזעקים: למי יהיה זמן לצפות בכמעט 200 סרטים, ואיך יובטח שהסרטים הקטנים יותר לא ייעלמו? בקיצור: הרעיון טוב, אבל האם הביצוע גם?

4.

הדדליין להגשת הסרטים הזרים לאוסקרים חלף והנה הרשימה של מספר שיא של סרטים – 71 סרטים – שהוגשו לתחרות השנה. לא מעט מהם, אגב ראינו בפסטיבל חיפה האחרון (וגם בפסטיבל ירושלים). רק בודדים מהם (צרפת, אוסטריה, דנמרק, איטליה, גרמניה) יצאו או ייצאו להקרנות מסחריות בישראל. הנה הרשימה המלאה:

Afghanistan, “The Patience Stone,” Atiq Rahimi, director;
Albania, “Pharmakon,” Joni Shanaj, director;
Algeria, “Zabana!” Said Ould Khelifa, director;
Argentina, “Clandestine Childhood,” Benjamín Ávila, director;
Armenia, “If Only Everyone,” Natalia Belyauskene, director;
Australia, “Lore,” Cate Shortland, director;
Austria, “Amour,” Michael Haneke, director;
Azerbaijan, “Buta,” Ilgar Najaf, director;
Bangladesh, “Pleasure Boy Komola,” Humayun Ahmed, director;
Belgium, “Our Children,” Joachim Lafosse, director;
Bosnia and Herzegovina, “Children of Sarajevo,” Aida Begic, director;
Brazil, “The Clown,” Selton Mello, director;
Bulgaria, “Sneakers,” Valeri Yordanov and Ivan Vladimirov, directors;
Cambodia, “Lost Loves,” Chhay Bora, director;
Canada, “War Witch,” Kim Nguyen, director;
Chile, “No,” Pablo Larraín, director;
China, “Caught in the Web,” Chen Kaige, director;
Colombia, “The Snitch Cartel,” Carlos Moreno, director;
Croatia, “Vegetarian Cannibal,” Branko Schmidt, director;
Czech Republic, “In the Shadow,” David Ondrícek, director;
Denmark, “A Royal Affair,” Nikolaj Arcel, director;
Dominican Republic, “Jaque Mate,” José María Cabral, director;
Estonia, “Mushrooming,” Toomas Hussar, director;
Finland, “Purge,” Antti J. Jokinen, director;
France, “The Intouchables,” Olivier Nakache and Eric Toledano, directors;
Georgia, “Keep Smiling,” Rusudan Chkonia, director;
Germany, “Barbara,” Christian Petzold, director;
Greece, “Unfair World,” Filippos Tsitos, director;
Greenland, “Inuk,” Mike Magidson, director;
Hong Kong, “Life without Principle,” Johnnie To, director;
Hungary, “Just the Wind,” Bence Fliegauf, director;
Iceland, “The Deep,” Baltasar Kormákur, director;
India, “Barfi!” Anurag Basu, director;
Indonesia, “The Dancer,” Ifa Isfansyah, director;
Israel, “Fill the Void,” Rama Burshtein, director;
Italy, “Caesar Must Die,” Paolo Taviani and Vittorio Taviani, directors;
Japan, “Our Homeland,” Yang Yonghi, director;
Kazakhstan, “Myn Bala: Warriors of the Steppe,” Akan Satayev, director;
Kenya, “Nairobi Half Life,” David ‘Tosh’ Gitonga, director;
Kyrgyzstan, “The Empty Home,” Nurbek Egen, director;
Latvia, “Gulf Stream under the Iceberg,” Yevgeny Pashkevich, director;
Lithuania, “Ramin,” Audrius Stonys, director;
Macedonia, “The Third Half,” Darko Mitrevski, director;
Malaysia, “Bunohan,” Dain Iskandar Said, director;
Mexico, “After Lucia,” Michel Franco, director;
Morocco, “Death for Sale,” Faouzi Bensaïdi, director;
Netherlands, “Kauwboy,” Boudewijn Koole, director;
Norway, “Kon-Tiki,” Joachim Rønning and Espen Sandberg, directors;
Palestine, “When I Saw You,” Annemarie Jacir, director;
Peru, “The Bad Intentions,” Rosario García-Montero, director;
Philippines, “Bwakaw,” Jun Robles Lana, director;
Poland, “80 Million,” Waldemar Krzystek, director;
Portugal, “Blood of My Blood,” João Canijo, director;
Romania, “Beyond the Hills,” Cristian Mungiu, director;
Russia, “White Tiger,” Karen Shakhnazarov, director;
Serbia, “When Day Breaks,” Goran Paskaljevic, director;
Singapore, “Already Famous,” Michelle Chong, director;
Slovak Republic, “Made in Ash,” Iveta Grófová, director;
Slovenia, “A Trip,” Nejc Gazvoda, director;
South Africa, “Little One,” Darrell James Roodt, director;
South Korea, “Pieta,” Kim Ki-duk, director;
Spain, “Blancanieves,” Pablo Berger, director;
Sweden, “The Hypnotist,” Lasse Hallström, director;
Switzerland, “Sister,” Ursula Meier, director;
Taiwan, “Touch of the Light,” Chang Jung-Chi, director;
Thailand, “Headshot,” Pen-ek Ratanaruang, director;
Turkey, “Where the Fire Burns,” Ismail Gunes, director;
Ukraine, “The Firecrosser,” Mykhailo Illienko, director;
Uruguay, “The Delay,” Rodrigo Plá, director;
Venezuela, “Rock, Paper, Scissors,” Hernán Jabes, director;
Vietnam, “The Scent of Burning Grass,” Nguyen Huu Muoi, director.

סקוט פיינברג סוקר את הרשימה ומצמצם מתוכה את 16 הסרטים הבכירים והמדוברים. צרפת עם "מחוברים לחיים" ואוסטריה עם "אהבה" של מיכאל האנקה הם הסרטים המובילים, הוא אומר, ואחריהם הוא מציין את "למלא את החלל" הישראלי.

ציוץ