"כלים שלובים", פוסטר א'

עידן אלתרמן, חבר הבלוג, שם לב לכך והפנה את תשומת ליבי: זה הפוסטר המופץ בשלטי החוצות לסרטו של ירון זילברמן, "כלים שלובים". ארבעה שחקנים בסרט, ארבעה שחקנים בתמונה. כמה שמות מוזכרים? רק שלושה: קתרין קינר ושני זוכי האוסקר – פיליפ סימור הופמן וכריסטופר ווקן. מי חסר? מארק איווניר. מכל כיוון שלא תבחנו את זה, זו החלטה תמוהה ואף מקוממת. כל מי שרואה את הסרט מבין שאיווניר, בתפקיד הסולן של הרביעייה, הוא בעצם גיבור הסרט. שלא לדבר על העניין שאיווניר הוא הישראלי היחיד ברביעייה, והייתם מצפים שהקמפיין הישראלי של הסרט דווקא ידגיש את השחקנים הישראלים ולא ימחוק אותם. ואולי זה בדיוק העניין: אולי האסטרטגיה היתה שלא לגרום לאף אחד להתבלבל חס ושלום ולחשוב שמדובר בסרט ישראלי.

אבל למה זה מעצבן כפליים? כי בביקור בסינמה סיטי שמתי לב שכבר היה פוסטר מוכן ל"כלים שלובים" (מה שנקרא one sheet), זה התלוי בבתי הקולנוע, ובו כל ארבעת השחקנים מאוזכרים – נגיד, לפי סדר הפירסום שלהם. כלומר, שכדי לייצר את הפוסטר לשילוט החוצות מישהו היה צריך באופן אקטיבי להיכנס לקובץ ולמחוק את שמו של איווניר ממנו. המפיצים הישראלים, אני מבין מזה, לא אוהבים שחקנים ישראליים בסרטים שלהם. אני דווקא חשבתי שהעובדה ש"כלים שלובים" הוא סרט של ישראלים שנעשה בניו יורק בהשתתפות בכירי שחקני אמריקה הוא בדיוק האלמנט הכי חזק ומסקרן בו. מה אני מבין.

הפוסטר המקורי, כולל מארק איווניר בו, ועוד אנקדוטת פוסטרים, אחרי הקפיצה:

"כלים שלובים", פוסטר ב'

=====================

והנה עוד משהו משעשע שנתקלתי בו על קירות סינמה סיטי: הפוסטר ל"הנה בא הבום", הסרט החדש של קווין ג'יימס בהפקת אדם סנדלר. במהלך מבצע "עמוד ענן" הוחלט לשנות את שמו ל"הנה בא הבוקס" – "בום" זו לא מילה מצחיקה בימי מלחמה. אבל את הפוסטרים שכבר הודפסו אי אפשר לשנות. וכך המפיצים הופכים בעצם למבלבלי הציבור, שצועד בדרך לקופות ובעצם לא יודע איך קוראים לסרט שהוא רוצה לראות.

ואגב, זו גם הסיבה לכך שבקולנוע לב וביס פלאנט בראשון כבר נטשו את הפוסטרים המודפסים, ועברו למסכי LCD המציגים את הפוסטרים מתוך קבצי מחשב. אותם אפשר לשנות בזריזות.

הבום שלפני הבוקס

ציוץ