פוסט שמתחיל עם יוצר אוונגארד ונגמר עם מיקי מאוס ועכבר נוסף
מיקי מאוס חוזר, עכבר העיר מתפגר
יממה וחצי לא הייתי מול מחשב, והנה כמה כותרות שהחמצתי:
ביום שלישי בבוקר הלך לעולמו הבמאי הרץ פרנק, בגיל 87. הרץ פרנק היה במאי אוונגרד שהשפעתו על לא מעט יוצרים מהעולם היתה רבה. לפני כמה שנים הוא עלה לישראל וקבע את מגוריו בירושלים. ביולי האחרון התקיים ערב לכבודו, ובנוכחותו, בפסטיבל ירושלים. כתבתי עליו כמה מילים + סרט קצר נפלא שלו, אז בעקבות האירוע. קראו שם.
====================
כנראה שנמצא קונה לחברת האפקטים Rhythm and Hues, שהכריזה על פשיטת רגל רגע לפני שזכתה באוסקר על האפקטים של "חיי פיי". הקונה הוא איש עסקם קוריאני שבראיון ל"וראייטי" מכריז שהוא לא מתכנן לחסל את החברה, אלא להחזיר אותה לחיים ולתפקוד מלא. הוא טוען שאמנם, המצב בשוק הקולנוע הוא כזה שמקשה על חברות אפקטים להתקיים, עם התקציבים שהאולפנים מפנים לנושא מול ההשקעה הנדרשת, אבל גם שהחברה הספציפית הזאת לא ממש נוהלה מבחינה פיננסית באופן משביע רצון.
==================
בבוקר העלה רוב תומס (היוצר של "ורוניקה מארס", לא הסולן של מאצ'בוקס 20) קמפיין קיקסטארטר לגיוס שני מיליון דולר ממעריצי הסדרה להפיק סוף סוף סרט של "ורוניקה מארס", שבע שנים אחרי שירדה מהאוויר. תוך ארבע שעות הפרויקט חצה את קו מיליון הדולר. עוד לא חלפה יממה הוא והוא כבר עם 1.6 מיליון. בתמורה לעשרה דולר תקבלו את התסריט. בתמורה ל-6,500 דולר תומס יקרא לאחת הדמויות בסרט על שמכם. תומס לא מסר האם גם דמותה של אלונה טל תהיה בסרט. ומה עם סרט של "הפיג'מות"?
==================
דרך הפייסבוק של עידו קינן למדתי לפני יומיים שעומדים לסגור בקרוב את "עכבר העיר", עיתון שהייתי העורך שלו פעם. "עכבר העיר אונליין" בינתיים ממשיך להתקיים.
==================
אפרופו עכברים: אולפני דיסני מחזרים לחיים את מיקי מאוס בסדרה של סרטי אנימציה קצרים שימקמו את מיקי וחבריו באתרים ברחבי העולם. סדרת הסרטונים (כשלוש דקות כל אחד) תעלה ב-28 ביולי בערוץ דיסני (לא ברור אם גם בישראל) וכדי לקדם את העניין הפיצה דיסני את הראשון בסדרה כסרטון ויראלי. אבל זו ויראליות מאוד משונה: הם לא מאפשרים לסרטון לעלות ביו-טיוב (השד יודע למה, למעט העניין שאולי הם לא רוצים שזה יהפוך לוויראלי). אז הנה הוא כאן לפניכם, "קרואסון הניצחון", בו מטילה מיני מאוס על מיקי משימה: לארגן לבית הקפה הפריזאי שלה משלוח בהול של קרואסונים. שתיים-שלוש בדיחות חביבות על האנטיפתיות הצרפתית, הופעת אורח חביבה של סינדרלה, וזהו בעצם. לא קאמבק מופלא, אבל – כאמור – יש לנו נוסטלגיות לעכברים:
