דיווח מירושלים #3: הרץ פרנק בשוט אחד
אחד האירועים המעניינים שהיו השבוע בפסטיבל ירושלים היה מחווה ליוצר הדוקומנטרי-אוונגרדי הלטבי הרץ פרנק. פרנק, מתברר, הוא מגדולי הקולנוע הניסיוני-פיוטי של ברית המועצות, וכעת בגיל 87, הוא גר בירושלים. התוכנית שנערכה בחסות ויויאן אוסטרובסקי, באצירתו של חן שיינברג ובנוכחותו של פרנק עצמו, לא רק חשפה את היוצר לקהל של סקרנים מועטים ואמיצים, אלא למעשה היה מעין תקציר של תולדות הקולנוע התיעודי-הפיוטי של חמישים השנים האחרונות. הגילוי מבחינתי בערב הזה היה היה לראות בפעם הראשונה את סרטו הקצר של פרנק, "בעשר דקות מבוגר יותר". השם מוכר, כי בכירי במאי העולם השתמשו בו ובהשראתו לשני סרטי אנתולוגיה שנעשו לפני עשר שנים (יוצרים כמו ז'אן לוק גודאר, וים ונדרס, ספייק לי וכו'). הסרט מתעד בשוט רצוף אחד קהל של ילדים הצופים בצגת תיאטרון בובות. והוא נפלא. הנה הוא:
במבט חוזר כמובן שמצער שפרנק לא נשאר סטטי על הילד הראשון, מבלי לנדוד לילדים האחרים. הילד הבודד הזה הוא הופעה שלמה.
פרנק אינו היחיד שתיעד הופעה תיאטרלית, אבל עשה זאת תוך שהוא מתעלם מההופעה ורק מתבונן בקהל, מתוך הבנה שהדרמה האמיתית מתרחשת דוקא שם. על הבמה אלה שחקנים המזייפים רגשות, אבל אצל הקהל הכל מיתרגם לרגש אמיתי, ספונטני, נטול חזרות ואף חד פעמי. אני זוכר לפחות שני רגעים קולנועיים המתעדים את עולם התיאטרון (ובאופן ספציפי, את עולם האופרה) תוך התבוננות במה שקורה אצל הקהל, ולא על הבמה. האחד הוא בסיקוונס הפתיחה של "חליל הקסם", הגרסה של אינגמר ברגמן לאופרה של מוצארט; והשנייה היא בסגמנט של רוברט אלטמן לסרט האנתולוגיה-האופראי, "אריה" (בשני המקרים, ההתרחשות בקהל היתה מבוימת, כמובן, ולא תיעודית). עכשיו אני תוהה האם ברגמן ואלטמן הכירו את הסרט הנ"ל של פרנק והושפעו ממנו, או שזה רק צירופי מקרים.
אחרי הרבה זמן שלא צפיתי בוואן שוט הזה, היה כיף להיזכר בו עוד פעם. אחד מהוואן שוטים היפים שייש.
ולאן נעלם 3 (היה לך דיווח מס'2 ואז קפצת ל4)?
==============
רוה לספרטק: טוב, בסדר. שיניתי את המספור כדי שיהיה כרונולוגי. עדכון #3 הוא סיכום הסרטים התיעודיים שראיתי ביום שלישי, שנתקע לי באמצע אתמול כשנפל הבלוג ולא הספקתי להשלימו מאז.
עוד שתי דוגמאות:
הסרט הנהדר הזה של גודפרי רג'יו (במאי "הנבואה" – קויניסקטסי) – http://www.youtube.com/watch?v=vuI_nCADnW0
"שירין" של קיארוסטמי – http://www.third-ear.com/Title/51668/Shirin
אני לא הולך לומר כאן מה אני בדיוק חותך אם זה תיעוד. גם לא הולך להלאות בהסבר מלומד שיבהיר למה אין סיכויי שזה תיעוד אמיתי וההתקרבות הראשונית אל הילד הזה דווקא מעידה שמדובר בשוט מבויים מתחילתו ועד סופו ושאין ספק בכלל שהבמאי עומד ליד הילד ומנחה את פעולות.פעם אמרנו מבויים אס אפו בדיוק הקסום כאן?