11 אפריל 2013 | 09:39 ~ 2 תגובות | תגובות פייסבוק

האם אלה יהיו הסרטים הישראלים הבולטים של השנה?

“ההיא שחוזרת הביתה” של מיה דרייפוס. בקאן? בירושלים?

בשבוע הקרוב תפורסם תוכניית התחרות הרשמית של פסטיבל קאן. שלשום פורסמה רשימת הסרטים שיתחרו על פרס אופיר. אפשר להתחיל קצת עם הניחושים וההימורים? השנה זה מסובך כי בשלב הזה לא ראיתי כמעט כלום מהרשימה.

יאללה, נהמר.

ראשית, פסטיבל קאן. כאמור, אנחנו מצפים למצוא שם את “הקונגרס” של ארי פולמן. אבל כפי שהיעדרותו מרשימת סרטי אופיר מעידה, הסרט לא ממש יישא זיהוי של סרט ישראלי. ובכל זאת, ישראלי או אירופי, בעברית או באנגלית, פולמן הוא יוצר שאנחנו מחכים לו.

אז מי מסרטי היבול הישראלי (דובר העברית) עשוי להיות בקאן? אפשר להמר בנוחות רבה על “ההיא שחוזרת הביתה” של מיה דרייפוס כסרט שאפשר לצפות למצוא אותו באחת המסגרות בקאן. דרייפוס השתתפה פעמיים כסטודנטית במסגרת הסינפונדסיון בקאן. בפעם הראשונה ב-2001 עם “שעווה זה כואב” ובפעם השניה ב-2005 עם “ביקור חולים” (הסרט שהציג בפנינו את טלי שרון, שעושה קאמבק לקולנוע בסרטה החדש של דרייפוס). “ביקור חולים” זכה בפרס השני של הסינפונדסיון באותה שנה (מי שזכה בפרס הראשון היה אנטוניו קמפוס האמריקאי, שמחר יוצא באמריקה סרטו הארוך השני, “סיימון קילר”), מה שדי מבטיח לדרייפוס שיבוץ באחת המסגרות ברחבי הפסטיבל, מהתחרות הרשמית, דרך “מבט מסוים” ועד “שבועיים של הבמאים” או “שבוע הביקורת”. איפשהו.

אני אלך צעד אחד רחוק יותר: מבלי שראיתי אפילו פריים אחד מתוך “ההיא שחוזרת הביתה” (כלומר, רק פריים אחד. זה שבראש הפוסט) אני רוצה להמר שזה הולך להיות סרט מרכזי גם בפסטיבל ירושלים וגם בפרסי אופיר. כנ”ל עם “הנוער” של תום שובל. אחד מהם יזכה בפרס הראשון בירושלים.

אחרי שזכה בפרס הראשון בקרלובי וארי ובירושלים על “בוקר טוב אדון פידלמן” מאוד מסקרן יהיה לראות מה יקרה עם סרטו החדש של יוסי מדמוני, “מקום בגן עדן” (אגב, אלון אובוטבול משחק גם ב”ההיא שחוזרת הביתה” וגם ב”מקום בגן עדן”). מקומו של הסרט בקרלובי וארי ובפסטיבל ירושלים מובטח, אבל יהיה מעניין לראות האם יצליח מדמוני להשתחל השנה לקאן או לוונציה. לא אתפלא אם “מקום בגן עדן” לא יהיה בירושלים כדי לתת את הבכורה העולמית לאחד הפסטיבלים הגדולים באירופה בקיץ.

שני הסרטים שיילחמו ביניהם על משבצת הסרט הקופתי של השנה יהיו “לצוד פילים” של רשף לוי ו”פלאות” של אבי נשר. שניהם ימכרו את ה-200,000 כרטיסים שלהם. יש לי תחושה – שוב, מבלי לראות פריים – ש”לצוד פילים” יהיה הסרט המוביל של פרסי אופיר. במספר המועמדויות, נגיד. כרגיל, אני מזהיר ומודיע שנטייתה של האקדמיה הוא לא להצביע למען סרט שבעת ההצבעה כבר הופץ מסחרית וזכה להצלחה, דבר שיחליש את את “לצוד פילים”. אבל נראה לי שאהוד בלייברג, מפיק הסרט, יעשה לו קמפיין רציני בקרב חברי האקדמיה ובתקווה שהוא טוב (ובוודאי בעל אפיל בינלאומי, בהתחשב בכך שגם פטריק סטיוארט משתתף בו) יש סיכוי שזה יהיה הסרט הבולט בפרסי אופיר השנה. בלייברג הצליח בעבר להכניס את “ביקור התזמורת” לקאן, את “אדם בן כלב” לברלין ובשנה שעברה את “אייסמן” לוונציה. הקשרים הבינלאומיים שלו איתנים, ומכיוון שהוא שם את כספו הפרטי על הסרט, הוא גם ידאג לדחוף אותו באופן מסיבי. כך שיהיה מעניין לראות האם “לצוד פילים” יעבור דרך אחד הפסטיבלים הגדולים. בשוק של קאן הוא יהיה בטוח. האם גם בתחרות? כזכור, השמועה שאני שמעתי היתה שהסרט הוזמן להיות סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים.

יהיה גם מעניין לראות האם יצליחו חברי האקדמיה לשנות את דפוסם הקבוע ביחס לאבי נשר ולתת לו סוף סוף מועמדות ראשונה על סרט ו/או בימוי של “פלאות”. בסרטו הקודם, “פעם הייתי”, נרשמה התקדמות משמעותית ביחסה של האקדמיה לנשר, יחס שעבר בבת אחת מהתעלמות להענקת שני פרסי המשחק לאדיר מילר ולמיה דגן. האם השנה גם נשר עצמו יהיה מועמד על משהו? הימור שלי: תסריט וסרט כן, בימוי לא. מבחינת פסטיבלים” כבר דיווחתי ש”פלאות” יהיה סרט הנעילה של פסטיבל קולנוע דרום, ומכיוון שמה שיהיה הוא מה שכבר היה, יש להניח שמקומו בפסטיבל טורונטו מובטח גם השנה.

ובואו נהיה כנים לרגע. הרשימה שפורסמה שלשום הכילה 31 סרטים. אבל בסופו של תהליך קל לנחש שהמירוץ השנה לאופירים – ולכל הפרסים שבדרך – יהיה בין חמישה עד שמונה סרטים בלבד. אלה הסרטים שיחלקו ביניהם או את אהדת הקהל או את הפרסים הבינלאומיים בחו”ל. אחד מהם יצליח להשיג גם וגם. הנה הסרטים האלה, על פי הספקולציות שלי, לפי סדר סיכוייהם לבלוט בין עכשיו לספטמבר:

1. “לצוד פילים”

2. “מקום בגן עדן”

3. “ההיא שחוזרת הביתה”

4. “פלאות”

5. “הנוער”

6. “הבן של אלוהים”

7. “סוכריות”

8. “לוויה בצהריים”

גם “מי מפחד מהזאב הרע” יעשה חיל בחו”ל, בעיקר בפסטיבלי ז’אנר, ויהיה מעניין לראות איך הקהל יגיב אליו. אבל אני לא בונה עליו כעל מתחרה בולט בפרסי אופיר מעל לקטגוריות התסריט והמשחק.

הימור שלי? חמש משש הסרטים הראשונים ברשימה הנ”ל יהיו המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. אם באופן פלאי “פלאות” יהיה מועמד לפרס הסרט, אני מאמין שבמאי אחר יהיה מועמד במקום נשר בפרס הבימוי (לנשר יש סיכויים להיות מועמד על הסרט ועל התסריט, לתת לו גם מועמדות על בימוי זה יהיה יותר מדי בשביל האקדמיה שהיתה כל כך אנטי אליו עד כה), במקרה כזה את משבצת הבימוי החמישית ייטול במאי ותיק אחר: יוסף פיצ’חדזה או ניסים דיין.

מי יהיה הסרט השישי שייכנס לרשימת המועמדים כנציג הקולנוע העצמאי – אין לי מושג.

ומכיוון שהכל כאן זה רק הימורים, ניחושים וספקולציות, הניחוש שלי שווה לשלכם. מישהו כבר ראה משהו מהסרטים האלה ויכול לעדכן מי מהם יהיה הסרט הבולט של השנה?

נושאים: בשוטף

2 תגובות ל - “האם אלה יהיו הסרטים הישראלים הבולטים של השנה?”

  1. יונה 11 אפריל 2013 ב - 11:52 קישור ישיר

    מה עם הסרט הראשון שמביים מיכה לבינסון (לא זוכר את שמו)? לא היה אמור להיות בתחרות?

  2. קוף 11 אפריל 2013 ב - 14:27 קישור ישיר

    ניחושים מאוד הגיוניים אבל ראוי לציין כמה דברים: הסרטים הראשונים של טלי שלום עזר ומתן גוגנהיים ראויים לפחות לתשומת הלב שמעוררים הסרטים של מיה דרייפוס ואדם סנדרסון, שמי שיגיע לסרטו כי אהב את זוהי סדום מאוד יתאכזב. וזה כמובן חיובי לגמרי. אני די בטוח שהזאב הרע הולך להפתיע גם את מי שכלבת לא עשה לו את זה ולא ברורה לי ההתעלמות מריקליס וניסים דיין. שני סרטים גדולים מאוד שגם בהחלט עשויים להפתיע. מפריח היונים המבוסס על ספרו של אלי עמיר יכול לעשות לעיראקים את מה שעשה בזמנו שבעה למרוקאים בקלות. בכל זאת מדובר בחתיכת היסטוריה וגם כל הסרט דובר עיראקית. כולו. בהחלט שנה מדהימה וחבל שסרטי לילה סרטים של איתי תמיר לא בחגיגה.


השאירו תגובה