14 ספטמבר 2008 | 10:10 ~ 7 תגובות | תגובות פייסבוק

מכה בראש

עדיין קשה לי לכתוב באופן מעניין על סרטים שנורא שיעממו אותי. ולראייה: “הונאה” פוגש את “לחזור בקיץ”, שני סרטים שאתם יכולים לדלג עליהם.

======

ראיתי אתמול את “בנגקוק המסוכנת” בטרום בכורה בקולנוע דיזנגוף, אחרי שמאוד אהבתי את הסרט המקורי מלפני שמונה שנים של אותם במאים. אבל שמישהו יסביר לי איך הם הסכימו לביים את הרימייק לסרט של עצמם וגם הסכימו לשנות את מה שהיה כה מבריק בסרט המקורי: שהגיבור, מתנקש סיני שמגיע לתאילנד, הוא חרש-אילם. ניקולס קייג’, ברימייק האמריקאי, מדבר בלי בסוף. מה הלאה? רימייק אמריקאי ל”זטואיצ’י” בו הגיבור רואה 6/6?

======

את זה שנטלי פורטמן הולכת לביים את “סיפור על אהבה וחושך” של עמוס עוז אנחנו יודעים כבר מזמן. עכשיו גם “וראייטי” גילה: הסרט יהיה בעברית ויצלם בישראל. ברור מאליו לנו, לא ברור מאליו בכלל להם.
אבל תגידו: פורטמן, ילדית ישראל שירדה מהארץ עם הוריה כשהייתה בת 3, תהיה זכאית להיות מועמדת לפרס אופיר בתור במאית? איך הולכת ההגדרה “מיהו ישראלי?” באקדמיה?

=======

לו לומניק, מבקר הקולנוע של “הניו יורק פוסט”, הפך למניאק השבוע. בעודו יושב זקוף בכסאו בהקרנת העיתונאים שהתקיימה בפסטיבל טורונטו לסרט החדש של דני בויל הוא הרגיש מישהו נוקש על כתפו. אם פעם היסיתם או נגעתם באמריקאי בבית הקולנוע, כדי להפנות את תשומת ליבו לקיומכם, בוודאי הבחנתם שהם אנשים שמאוד חרדים לספייס האישי שלהם או לתחושה שמישהו רוצה מהם משהו. לומניק לא פנה לאחור ורק זעף “אל תיגע בי”. הנקישה הגיעה בפם השנייה, ואחריה הגערה הנוספת של לומניק. ואז נקישה שלישית. לומניק לקח אז את התוכנייה שלו ודפק אותה על ראשו של הנוקש שישב מאחוריו. אם ק היה מפנה לרגע לאחור והיה מגלה שמי שישב מאחוריו היה רוג’ר איברט, שסדרת ניתוחים בצווארו ובכתפו הפכו אותו לאילם ובעל כושר נועה מוגבל. הוא רק רצה לבקש מלומניק לזוז טיפה הצידה כדי שהוא יוכל לקרוא את התרגום. העיתון המתחרה של לומניק, “הניו יורק דיילי ניוז” כמובן חגג על האייטם. ואיברט מנסה לעשות שלום, מספר על הפרשה מנקודת מבטו ורק לא רוצה שחלילה ירחמו עליו.

ובינתיים, הסתיים פסטיבל טורונטו ו”Slumdog Millionaire” של בויל זכה בפרס חביב הקהל (הפרס המשמעותי היחיד המחולק בפסטיבל).

========

וויין וואנג הציג שני סרטים בפסטיבל ירושלים האחרון (לא ראיתי אותם). באופן דומה לעבודה שלו על “עישון”, שהולידה גם סרט נלווה מאולתר יותר בשם “מוציאים עשן”, כך הוא ביים כעת סרט בשם “אלף שנות תפילות טובות” על פי סיפור קצר של הסופרת הסינית יי יון לי, והוא הוסיף על הדרך סרט נלווה, קטן יותר, המבוסס על סיפר אחר של אותה סופרת, בשם “נסיכת נברסקה”. “אלף שנות תפילות טובות” ייצא להפצה באמריקה בסוף השבוע הקרוב, אבל “נסיכת נברסקה” ייצא חודש אחר כך – מ-17 באוקטובר – להקרנת חינם אינטרנטית ביו-טיוב.

=========

אתר ה-mp3 הישראלי המצוין “מונוקרייב” עבר מתיחת פנים ומעתה הוא לא רק בלוג מוזיקה אלא גם חברת הפקה להבאת אמנים מחו”ל. הגימיק באתר: אתם יכולים להציע אמנים להבאה או להצביע למען אמנים שאחרים הציעו. ויש גם שירות משובח לציבור: לוח שנה מקוון של הופעות המוזיקה העתידיות בארץ.

נושאים: כללי

7 תגובות ל - “מכה בראש”

  1. סטיבי 14 ספטמבר 2008 ב - 10:17 קישור ישיר

    ובינתיים קולנוע לב פרסם שהסרט החדש של האחים כהן יוקרן בהקרנה דיגיטלית (בלב ת”א כמובן). נו טוב.

  2. דבורית 14 ספטמבר 2008 ב - 16:53 קישור ישיר

    אוי. הסיפור עם לומניק ואיברט נורא ואיום. פדיחת על.
    אני מקווה שלומניק יקבור את עצמו באדמה.

    רוה לדבורית: לומניק אפילו סרב להתנצל.

  3. דבורית 14 ספטמבר 2008 ב - 22:54 קישור ישיר

    הטוב במבקרי הקולנוע – רצוץ את ראשו.

  4. אבינתן 14 ספטמבר 2008 ב - 23:03 קישור ישיר

    בקשר ל”בנגקוק”, אותו רוצח שכיר הוא רק חרש ולא אילם(אנשים נוטים בטעות להשמיע את שתי המילים בסמיכות, להזכירך אנחנו בעידן הפוליטיקלי קורקט.)חרשים אינם נטולי מיתרי קול וזה שחלקם מדבר בצורה מאוד לא ברורה עדיין לא הופך אותם לאילמים כמו איברט או לחילופין כמו
    Jean-Louis Trintignant ב The Great Silence(סרט שלא אהבתי אבל עדיין יש בו כמה רגעים יפים)

    דווקא ב”בנגקוק” המגבלה של הדמות לא הייתה מנומקת מספיק והשימוש בה לא היה מספק לטעמי. מעניין דווקא אם ברימייק האמריקאי נוספו אי אילו רבדים לדמות השומעת.

  5. אדם 16 ספטמבר 2008 ב - 23:34 קישור ישיר

    הוא לקח את תכניה ודפק אותה בראש של מישהו?? (לא רלוונטי מי)
    ואח”כ עוד אומרים שההתנהגות הישראלית ברברית

  6. media relations 16 ינואר 2011 ב - 23:50 קישור ישיר

    Hey, I just wanted to write that page will not work correctly with Opera 11. Good day!

  7. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 ב - 0:45 קישור ישיר

    Thanks a million. This was fun reading


השאירו תגובה