עכשיו גם אליסיה ווסטון עוזבת: האם סינמטק ירושלים ישרוד?
הכותרת נראית פשוטה: אליסיה ווסטון התפטרה מניהול סינמטק ירושלים. ההשלכה של המשפט הזה על סינמטק ירושלים ועל הפסטיבל, שמהדורתו ה-30 תיפתח בעוד חודשיים ושבוע, הרסנית. אגיד את זה בפשטות: המשא ומתן של ווסטון על תפקיד ניהול הסינמטק, מרגע שהוצע לה התפקיד ועד שהיא נחתה בישראל, היה ארוך יותר מהזמן שהיא ישבה בפועל על כסא המנהלת. המשמעות של זה היא שככל הנראה כל מה שהובטח לא, לא קוים. הסיבה הרשמית, כפי שמדווח עליה ב"הארץ": ווסטון גילתה שהגרעון של הסינמטק גדול מהרבה ממה שהיה ידוע כשקיבלה עליה את התפקיד.
את השמועה על כך שווסטון התפטרה או עומדת להתפטר שמעתי לפני כחודש, אבל הנחתי שמדובר באסטרטגיה לטלטול ההנהלה, ערב הפסטיבל. למי שדיבר איתי על זה אמרתי שלא משנה כמה המצב שווסטון גילתה בסינמטק חמור, אין סיכוי שהיא תתפטר לפני הפסטיבל ביולי, אולי רק אחריו. אבל הנה, היא התפטרה. הערכתי היתה שגויה. והמשמעות של זה ברורה: היא לא רוצה לקחת קרדיט על הפסטיבל הזה. פסטיבל שאני מניח שרבים ציפו שהוא יהיה חגיגי במיוחד: ווסטון מן הסתם ציפתה שיועמד לה תקציב נדיב, והדירקטוריון מן הסתם ציפה שווסטון תקרא לכל חבריה שהיא מכירה מימיה בסאנדאנס שיגיעו כאורחים לפסטיבל. מחר בבוקר דבר ההתפטרות יגיע לכל העולם, האם האורחים שווסטון כבר ארגנה (למשל, קנת טוראן, המבקר הראשי של "הלוס אנג'לס טיימס"), בכל זאת יגיעו?
אני אמנם מתעדכן במקביל על התוכניה ההולכת ונסגרת של הפסטיבל, שם משדרים תחושת עסקים כרגיל. הטרילוגיה של אולריך זיידל עשויה להגיע. "פרנסס הא" של נוח באומבך וגרטה גרוויג אמור להגיע. נראה שמצב הסרטים, מגישושים ראשונים שלי, יהיה בסדר. האם ההתפטרות תורגש בתוך האולמות?
ובשיא הכנות: צר לי על ווסטון. היתה לה קריירה נפלאה בסדנאות של סאנדאנס – היא אחראית לגילוים של לא מעט יוצרים, מהאני אבו אסעד ועד בן צייטלין – והיא עברה לירושלים כדי לנהל את הפסטיבל. הציפיות שלי ממנה היו עצומות, וממפגשיי איתה התרשמתי שהיא אכן יכולה לרענן את הסינמטק. אבל זה לא קרה. יותר משמסקרן אותי לדעת מה יקרה לסינמטק ולפסטיבל – שהאמת, נראים לי אבודים – מסקרן אותי מה תעשה עכשיו ווסטון, שנותרה קרחת מכאן ומכאן. הםרשה הזאת עשויה להוציא שם איום לסינמטק ירושלים שיבריח ממנו כל מנהל פוטנציאלי שייפנו אליו.
ועכשיו צריך להתמודד עם האמת המרה: מאז שפינתה הגב' ליה ון-ליר את מקומה כמנהלת הסינמטק (היא עדיין אוחזת בתואר נשיאת הפסטיבל והסינמטק), התחלפו שם כבר שלושה מנהלים – אילן דה-פריס, יגאל מולד-חיו (שהיה שם כבר קודם) וכעת ווסטון. הבאתה של ווסטון נראתה כמו הכרזה על פתיחתו של עידן חדש, אולי גם של הזרמה חדשה של כסף לסינמטק (שסבל מקיצוץ חמור בתרומות שהגיעו אליו). ואם היא לא הצליחה, נשאלת השאלה האם מישהו אחר יצליח?
כבר כמה שנים שפסטיבל ירושלים הולך ודועך – פחות השקעה מצד הגופים התומכים בו (עיריית ירושלים וקרן ירושלים), פחות סרטים והקרנות, ופחות מבקרים. זאת מול הצמיחה הגדולה של פסטיבל חיפה, שנהנה מתמיכה כבירה של עיריית חיפה מבחינה תקציבית ומספר צופים שרק הולך וגדל מדי שנה. האם עזיבתה של ווסטון היא הכרזה ברורה שאי אפשר להציל את סינמטק ירושלים?
אל תדאג לה
היא תשרוד כמו גדולה
"יותר משמסקרן אותי לדעת מה יקרה לסינמטק ולפסטיבל – שהאמת, נראים לי אבודים – מסקרן אותי מה תעשה עכשיו ווסטון, שנותרה קרחת מכאן ומכאן" מקווה שאתה מצליח לשמוע את שריקת הבוז על המשפט הזה מהטריבונה… בתור ירושלמי חובב תרבות, מעניין הרבה יותר גורלו של הסנימטק, מגורלו של קצין/מנכ"ל/מחובר לצד של החמאה זה או אחר שבא לעשות סיבוב על כסא המנהל..
אם המידע נכון להתפטרות יש משמעות שמעבר לסינמטק ולפסטיבל. זו תהיה (עוד) עדות עצובה על מצב התרבות החילונית בעיר הבירה.
זאת הידיעה בנושא שהתפרסמה אתמול בערב בהארץ, ופרטיה שונים.
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/jerusalemfilmfestival/1.2008319
מתווסף לסגירה המתקרבת של האוזן השלישית ירושלים…