יעל אבקסיס ב"ערבים רוקדים". צילום: איתן ריקליס

הנה כמה כותרות שהצטברו אצלי על הדפדפן בימים האחרונים:

1)

את השם אורן עוזיאל שמעתי לראשונה לפני שנתיים כשכתבתי את הפוסט הזה. מדובר בתסריטאי אמריקאי, עם שם ישראלי מאוד (אין לי מושג מה הרקע הישראלי שלו) שהפך לתסריטאי שאולפני סוני מאוד מטפחים. תסריט שהוא כתב ב-2010 ונכלל ב"הרשימה השחורה" (רשימה שנתית המדרגת את התסריטים הכי טובים שלא הופקו עדיין) נמצא רגע לפני צילומים. ג'ונה היל היה אמור לביים, אבל עכשיו רובי פיקרינג הוא הבמאי המיועד לסרט בשם "The Kitchen Sink", המספר על שני תיכוניסטים שנלחמים בערפדים ובזומבים (כמה מתערבים ששם הסרט ישונה עד סוף הצילומים?), ובינתיים האולפן הטיל עליו שתי משימות חדשות ובעלות פרופיל גבוה יותר: לשכתב את התסריט ל"רחוב ג'אמפ 21 2" ולכתוב את "גברים בשחור 4". כלומר, האיש עוד לא כתב ולו סרט אחד שהופק, אבל כנראה על סמך התסריטים שלו שמסתובבים בין האולפנים הוא הוכתר ככוכב וב-imdb מצוינים חמישה סרטים שנמצאים במצב של "בדרך להפקה".

2)

בזכות האתר "קולנוען" למדתי מעט על חייו של יורם גולן, שהיה אחראי על מרכז הסרט הישראלי במשרד מסחר והתעשייה וזכה לכינוי "שר הקולנוע" בקרב ותיקי התעשייה בארץ. הוא הלך לעולמו ביום רביעי בגיל 83. לא הכרתי את יורם גולן אבל למקרא ההספד המפורט והמעמיק באתר "קולנוען" גיליתי שאני מכיר את בתו. "סינמסקופ" מוסר תנחומים למשפחה.

ועוד הספד שפספסתי: הבמאי סלבה צ'פלין הלך גם הוא לעולמו בשבוע שעבר בגיל 81. סלבה, יחד עם אשתו לינה, ביים את הסרטים "חצוצרה בוואדי" ו"מוקי בוערה"' ואת המיני סדרה "סוזנה הבוכיה".

3)

אני עוד לא הספקתי לראות את "זייתון" (או "להישאר בחיים") וערן ריקליס כבר סיים לצלם את סרטו החדש. בחיי, אני מעריץ אותו על קצב העבודה שלו. האיש חסר תקדים בקולנוע הישראלי מבחינת תפוקה ויכולת הפקה. הסרט הוא "ערבים רוקדים", על פי תסריט מאת סייד קשוע (ועל פי שני ספריו: "ערבים רוקדים" ו"גוף שני יחיד"). חיליק מיכאלי ואנשי UCM הם מפיקי הסרט, וריקליס משתף שוב פעולה עם מיכאל וויסווג, הצלם הגרמני של "הכלה הסורית".

4)

ומה הסיפור מאחורי הכותרת? אם תיגשו לדוכן של חברת CMG בשוק הסרטים של פסטיבל קאן, תוכלו לקנות את זכויות ההפצה לסרט התיעודי החדש "ראשי ממשלה", שמפיקה חברת מוריה (חברת הפקה אמריקאית שבראשה עומד הרב מרווין הייר, שעומד בראש מכון ויזנטל, וששניים מסרטי התעודה שהפיק כבר זכו באוסקרים: "דרך ארוכה הביתה" ו"ג'נוסייד"). "ראשי ממשלה" מבוסס על ספרו של השגריר יהודה אבנר, המספר את סיפורה של מדינת ישראל. והייר והבמאי ריצ'רד טראנק כבר הקליטו שחקנים הוליוודיים, כולם יהודיים, חלקם זוכי אוסקר, שיקריאו בקולם את דבריהם של ראשי ממשלות העבר: מייקל דאגלס מקריא את יצחק רבין, כריסטוף וולץ מקריא את מנחם בגין, לנארד נימוי מקריא את לוי אשכול וסנדרה בולוק בתפקיד גולדה מאיר.

5)

אתמול התקיים כינוס יוצא דופן ונדיר מסוגו שהיה פתוח לכלל חברי האקדמיה באמריקה, בו פנה נשיא האקדמיה החדש, הוק קוך, לכלל חברי האקדמיה (ולא רק לחברי ההנהלה, שמקבלים את ההחלטות המעשיות ברמה השוטפת) בבקשה למצוא רעיונות איך לרענן את האוסקרים – תהליך הבחירה והטקס. בהזדמנות זו עדכן קוך את חברי האקדמיה בשינוי רדיקלי למדי של התקנון: החל מהשנה יוכלו כל חברי האקדמיה להצביע לקטגוריית הסרט הזר ויתאפשר להם לצפות במועמדים הזרים בדי.וי.די בבית. עד היום הבחירה למועמדים בקטגוריית הסרט הזר היתה מוגבלת רק לחברי האקדמיה שטרחו והגיעו להקרנות מיוחדות שארגנה האקדמיה בבתי קולנוע. רק מי שנכח בכל חמש ההקרנות, והוכיח זאת על ידי החתמת טופס מיוחד, היה רשאי להצביע לקטגוריה הזאת. כתוצאה מכך, מבין 6,000 חברי האקדמיה, לקטגוריית הסרט הזר הצביעו עד כה פחות מעשרה אחוז. שינוי דומה הוכנס לקטגוריית הסרט התיעודי בשנה שעברה וגרם לכך ש-90 אחוז מחברי האקדמיה השתתפו בהצבעה. מה זה אומר לגבי סיכוייהם של סרטים ישראליים מעתה בקטגוריית הסרט הזר? האמת, אין לי מושג. אבל נדמה לי שבאופן כללי, הרחבת ההצבעה לכלל המצביעים (שלא בטוח שבאמת צפו בכל חמשת המועמדים) תבטיח שהפייבוריט לזכייה בקטגוריה יהיה גם זה שיזכה, דבר שבשנים קודמות לא היה ברור מאליו. אם החוק הזה היה קיים ב-2001 נראה לי ש"אמלי" היה זוכה ולא מפסיד במפתיע ל"שטח הפקר" וב-2008 חוק כזה היה מביא כמעט בוודאות לזכייתו של "ואלס עם בשיר" על פני "פרידות". או לפחות כך נדמה לי.

ציוץ