20 אוגוסט 2013 | 08:35 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

כמה פחדו מהזאב הרע בסוף השבוע?

צחי גראד חופר

אני נמצא עדיין שבע שעות מאחוריכם, לכן המידע הזה – שהגיע אליי כבר אתמול – מגיע אליכם רק הבוקר. פיגור. “מי מפחד מזאב הרע” של אהרון קשלס ונבות פפושדו יצא בסוף השבוע לבתי הקולנוע – בליווי תשואות הביקורת – ואנחנו רוצים לדעת כמה אנשים ראו אותו. אז הנה הנתון הרשמי, המגיע באחריות מפיצי הסרט ומפיקיו: נכון ליום ראשון בערב, ראו את הסרט כ-12,000 צופים. כ-10,500 מהם בבתי הקולנוע מחמישי עד ראשון, ובעיקר בסינמה סיטי ובלב דיזנגוף, שם הוא עובד הכי חזק, ועוד 1,500 ראו אותו בהקרנות טרום בכורה.

באופן כללי, פתיחה של סרט ישראלי מעל ל-10,000 צופים נחשבת מצוינת ומרשימה – ואף נדירה למדי. לא כל שכן, לסרט שאין לו שום תקדים קודם במפת ההפצה הישראלית. מתח, אימה, אלימות, הומור – זה פרופיל קולנועי שהקולנוע הישראלי לא מכיר. אנחנו יודעים לנתח היטב פתיחות של דרמות משפחתיות, סרטי מלחמה וקומדיות. אבל סרט כזה, שבאופן מובהק לא פונה לקהל היעד של “הערת שוליים” או “שבעה”, איך אפשר לדעת מה לצפות ממנו? אני גם סקרן לדעת האם מישהו בדק איך נראה הפרופיל הדמוגרפי של הצופה הממוצע? צעיר יותר? גברי יותר? האם מבוגרים מגיעים לסרט? ונשים?

אני כן יכול לתת את האבחנה הזאת: דומני שזה הסרט הישראלי הראשון שבאמת עובד בפייסבוק. היו כבר סרטים שעשו את עיקר עבודת השיווק שלהם בפייסבוק (“לא בתל אביב”, למשל), אבל דומני ש”מי מפחד מהזאב הרע” כבר קיבל סטטוס פולחני בקרב לא מעט מעריצים בפייסבוק. אני שם לב לזה, כי כמעט כל פוסט שאני מעלה בשבועות האחרונים הקשור ל”מי מפחד מהזאב הרע” הופך להיות הפוסט הכי ויראלי בבלוג, עם המון לייקים ושיתופים בפייסבוק, הרבה יותר מכל פוסט אחר. יהיה  מסקרן לראות האם הנוכחות האינטרנטית של הסרט תיתרגם גם לכמות נכבדת של רוכשי כרטיסים.

==================

תכף נחזור ל”מי מפחד מהזאב הרע” אבל קודם נמשיך עם המצב בקופות, והוא נשלט על ידי צבע אחד בלבד: כחול. “הדרדסים 2″ שולטים לחלוטין בבתי הקולנוע, והם עושים את זה כבר סוף שבוע שלישי. הם נמצאים כבר בסביבות ה-300,000 כרטיסים, עם קצב מכירות מסחרר של כמעט מאה אלף כרטיסים בשבוע.

=================

חזרה ל”מי מפחד מהזאב הרע”. התחנה הבינלאומית הגדולה הבאה של סרט הנקמה האכזרי וגדוש ההומור השחור (את הביקורת שלי ל”מי מפחד מהזאב הרע” תמצאו כאן; זהו גם הסרט שנמצא במקום הראשון השבוע בטבלת המבקרים של “סינמסקופ”) תהיה בסוף השבוע הזה בלונדון, שם הוא יהיה סרט הנעילה של פרייט-פסט, פסטיבל האימה המאוד סלקטיבי המתקיים באמפייר לסטר סקוור, אחד מבתי הקולנוע האהובים עליי בעולם. הפסטיבל ייפתח ב-22.8 וינעל עם הזאבים ב-26 בו (גם “בשר תותחים” של איתן גפני יוקרן בו). ב”אינדיפנדנט” הבריטי שמו לב לכך שפתאום מגיעים סרטי אימה מישראל ודיברו על כך עם אהרון קשלס ועם אלן ג’ונס, מנהל “פרייט-פסט” שמודה שאכן, יש גל אימה ישראלי, שמגיעה אחרי גלי האימה של צרפת, מקסיקו ונורווגיה. “אחת לכמה שנים יש לסרטי האימה נקודה גיאוגרפית חמה חדשה”, אומר ג’ונס, “ועכשיו זה ישראל”. ב”טיים אאוט” הלונדוני בוחרים את חמשת הסרטים הכי מסקרנים בפסטיבל – המכיל 51 סרטים – ובתוכם רק סרט אחד שאינו דובר אנגלית, “מי מפחד מהזאב הרע”. ובבלוג “`twitch” ממליצים גם על הסרטים הטובים של “פרייט-פסט” וממקמים בראש את “מממ”ה”, שהוא מבחינתם אחד הסרטים הטובים של השנה. גם “בשר תותחים” של איתן גפני בין המומלצים שם.

 

נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “כמה פחדו מהזאב הרע בסוף השבוע?”

  1. איתן 20 אוגוסט 2013 ב - 11:30 קישור ישיר

    אוף טופיק:

    כמו בכל שנה, אני מתחיל לרכז רשימה של נבחרי המדינות השונות לאוסקר השפה הזרה. בינתיים רק שתי מדינות בחרו: רומניה תשלח את “בן יחיד”, זוכה דב הזהב בפסטיבל ברלין האחרון (“לב” יפיצו בקרוב); הונגריה בחרה את “המחברת”, זוכה קארלובי וארי האחרון.

    בכל מקום אני קורא ש”ועדה התכנסה ותבחר את הסרט מבין המועמדים הבאים…”. אין מקום אחד בעולם שבו זוכה פרס האקדמיה הוא אוטומטית הסרט שמייצג את המדינה באוסקר. כך למשל Oh Boy (שאני מאוד סקרן לראות. מקווה שיהיה בפסטיבל חיפה. אומרים שזה דומה לוודי אלן בגרמנית) היה זוכה פרס האקדמיה הגרמנית השנה. הוא רק אחד מ-9 שהועדה הגרמנית שוקלת.
    והדנים חושבים על “ניצוד”, אבל גם על אחד הסרטים הדוקומנטרים המדוברים ביותר בעולם השנה, Act of Killing. גם סרט דוקומנטרי הוא סרט.

    ואחד הסרטים הכי מדוברים השנה בעולם, “כחול הוא צבע חם”, זוכה קאן האחרון, לא יהיה נציג צרפת. הוא פשוט לא עומד בקריטריונים (הוא יוצא לאקרנים בצרפת אחרי סוף ספטמבר, שהוא הדד ליין של האקדמיה האמריקאית). הוא אמור להגיע למסכים בישראל בערך במקביל לשחרורו למסכים הצרפתים (אבל הוא יוצא במקביל גם בארה”ב, והמפיצים האמריקאים שלו ינסו לדחוף למועמדויות בקטגוריות הרגילות. בעיקר למשחק נשי).

    בקיצור – לא הכל סובב סביב האוסקר, מצביעים יקרים.

    • ד. 20 אוגוסט 2013 ב - 16:07 קישור ישיר

      אבל סליחה על הפלצנות, בין זוכי אוסקר כמו ארגו הבינוני.
      ואוקיי, קאן וברלין יכולים לבחור בדברים טובים, אבל לא בבחירות שמייצגות סרטים באמת מרגשים וצעירים, רעננים.
      זוכי קאן האחרונים: עץ החיים, אהבה, סרט לבן (האנקה המנוכר הוא הבמאי האהוב עליהם ביותר, במקום כמה אסייתים וצרפתים עם חמלה ורעננות גם יחד),
      בין הקירות, הדוד בונמי.

      הבנתם את הרעיון המרכזי, ממליץ לא לתת שום חשיבות לשום פרס.

      זה נחמד, זה נותן חשיפה, ועדיין- זה מעיד פאקין נאדה על איכות הסרטים.
      ואם גטסבי המביש עוד ייזכה לאיזה פרס שתיים, אפשר יהיה לסגור הבאסטה.

      כמו אופיר הישראלי, ככה גם לפרסים הללו, אם היו נותנים לעשרה טעמים באמת טובים לבחור (במקום למלא את החלל המנוכר לדוגמא, היה נבחר אולי משהו יותר אמיץ, הגם שזה סרט לא רע) היו נותנים בשר ומשמעות של פאקין איכות בפרסים ובפסטיבלים.

      לאופיר הישראלי, לפחות לפי טעם שפוי (שמייצגים הנאה ואכות גם יחד) בדף זה
      http://rateyourmusic.com/list/DavidIs/hey__watch_it__best_films_of_2013/ במיקום 16 ציינתי מבקרים ישראלים עם טעמים רעננים….אלה פלוס אנוכי ואולי גם איתן, היינו יכולים לסנן הרבה שטויות ואפילו להגיע למועמדי אופיר שהם 5-10 סרטים הבאממת הכי גדולים שנוצרו בישראל בשנה האחרונה. או בכל שנה עתידית.

  2. דאריוס מיילס 22 אוגוסט 2013 ב - 15:14 קישור ישיר

    זה רק אני או שגם אתם מקבלים את התחושה שמשהו קרה לבלוג פה? כמות הפוסטים יורדת פלאים וגם אלו שעולים כבר לא ממש מספקים תוכן. קצת עצוב.


השאירו תגובה