10 נובמבר 2008 | 09:00 ~ 2 תגובות | תגובות פייסבוק

עוד פוסט על הבחירות בתל אביב

אתם הולכים להצביע מחר, נכון?

בהמשך לפוסט מאתמול. כתבתי לפני כשבוע מייל למטה “עיר לכולנו”, סיעתו של דב חנין, בניסיון להבין איך הם מתכננים בדיוק ליישם את חזון התחבורה הציבורית בעיר. הסרט על קוריטיבה הבהיל אותנו בבית יותר מאשר עודד.

כתבתי כך:

אנחנו בביתנו מאוד מתלבטים לגבי הבחירות הקרובות. רעיונותיו של חנין נשמעים מעניינים מאוד, כמו גם ערכיו. אבל התהייה היא: האם הם ריאליים לעיר כמו תל אביב.
צפינו בסרטון שלכם העוסק בפתרון התחבורה של העיר הברזילאית קוריטיבה, של שימוש באוטובוסים מהירים כפתרון הסעה המוני וצמצום שימוש ברכב פרטי. על הנייר, מעניין. אבל האם רלוונטי לתל אביב?
מהכתבה נראה בבירור שרחובות קוריטיבה רחבים מאוד ויכולים להכיל את אוטובוסי הענק ותאי ההמתנה. איפה יש מקום לזה באבן גבירול? בדיזנגוף? באלנבי? למעשה, חוץ מדרך נמיר, דרך בגין ורחוב המסגר ספק אם יש עוד מקומות בעיר שפתרון כזה ישים לגביהם, מבחינת גודל הרחוב.
כמו כן, הציר הזה באמצע רחוב כמו אבן גבירול יצור בעיה אסתטית חמורה, ויותר מזה: מפגע רעש.
בעיה נוספת: נתיב תחבורה ציבורית באמצע הכביש בו עובר אוטובוס כל דקה – כלומר כל חצי דקה מכל כיוון – חותך את הכביש לשניים ולמעשה מונע מהולכי רגל לחצות את הכביש. הפתרון הזה טוב כדי לשנע המוני אנשים מצד אחד של העיר לצד השני, אבל גרוע להולכי הרגל שצועדים מביתם לרחובות סמוכים.
ואכן, מהצילומים בכתבה של ניצן הורביץ נדמה שרחובות קוריטיבה ריקים מהולכי רגל (חוץ מאשר במדרחוב).
בעיה נוספת: תל אביב עיר מרומזרת מאוד. האין אוטובוס כזה, גם אם הוא בנתיב יעודי, מאבד כל משמעות ברגע שהוא צריך לעצור ברמזור בכל 200 מטר? שוב, מהצילומים בקורטיבה נדמה שתכנון התנועה שם שונה לחלוטין מאשר כאן, הרחובות רחבים, רצופים, מפורברים מאוד, ולא נראים כמו אבן גבירול, דיזנגוף, בן יהודה או אלנבי.
כמו כן: האם פתרון כזה הוא עניין זמני עד בוא הרכבת התחתית או שהוא נועד להחליף אותה?
הפתרון הזה, שאתם מציגים כאידיאלי, מדאיג אותנו. כי הוא מעלה את הרושם שהרעיונות טובים, אבל אין באמת יכולת ליישם אותו בתוך מרכז תל אביב בלי שהפתרון עצמו יהפוך למפגע – רעש, תנועה, חצייה, ובעיקר הופך את העיר לבלתי ראויה להולכי רגל – או שסתם יישאר חזון בלתי ממומש.
האם יש לכם פתרון אמיתי לכך?
בברכה,
יאיר

כעבור כמה ימים ענו לי:

יאיר שלום
שמי שרון מלכי, פעילה בעיר לכולנו, מועמדת מטעמה למועצת העיר ואחת מכותבות תוכנית התחבורה שלנו, ניידות לכולנו. אני מתנצלת על העיכוב בתשובתי. תוכנית התחבורה של עיר לכולנו טומנת בחובה שינוי לא רק במערך התחבורה, אלא גם בחשיבה שלנו על הניידות בעיר. רוב הרחובות שהזכרת רחבים דיים לשני נתיבים שכבר קיימים בהם, אולם גם ברחובות בהם האפשרות היא לנתיב אחד עיקרי, ניתן יהיה להציע חלופות לנתיבים בכיוון השני ברחובות מקבילים סמוכים. כמו כן, השינוי המחשבתי כולל את הרעיון שפחות רכבים פרטיים ינועו בשבילי העיר. בנוסף, אני ממליצה לך לקרוא גם את התוכנית עצמה, ולא להסתפק בסרט (המצוין) של הורביץ. שם אנו מתייחסים באופן קונקרטי לתל אביב-יפו. חלק מההתייחסויות הקונקרטיות מדברות על עדיפות ברמזורים לאוטובוסים. המודלים הללו קיימים גם במקומות נוספים מלבד קוריטיבה. למשל, מערך האוטובוסים והרכבת הקלה בברלין לא מפריעים להולכי הרגל לחצות את הרחובות, וזאת למרות התדירות הגבוהה בה הם עוברים. בתוכנית אנו מציינים כי מערכת הסעת ההמונים לא תחכה לקווי הרכבת הקלה, אך בהחלט תיקח אותם בחשבון בתכנון הכולל שלה, כך שלכשהם יוקמו, הם יוכלו להשתלב באופן אינטגרלי במערכת ההסעה העירונית. גם לגבי הרעש אנו מתייחסים בתוכנית- המפתח לכך הוא ברכישת צי אוטובוסים חדישים המייצרים הרבה פחות רעש מאלו המוכרים לנו כיום בת”א-יפו. אשמח להיות בקשר בשאלות נוספות לגבי התוכנית
בברכה
שרון.

האמת, התשובה לא לגמרי סיפקה אותי. אני עדיין לא מבין איך זה יראה, והאם זה לא יהיה מפלצתי מדי. האם לא נחליף קטסטרופה אחת בקטסטרופה אחרת. האם תוכנית ברזילאית פשוט לא מתאימה במימדיה לעיר קטנת-רחובות כמו תל אביב.
ובכל זאת, אצביע להם. בגלל ש”עיר לכולנו” מבטיחה שינוי, ובגלל שהם מבטיחים גם דיאלוג עם התושבים (כלומר, שאני מקווה שהם יציגו את התוכניות לפני שהם יאושרו, ולא יפעלו באופן מחתרתי ובגניבה כמו ראשי עיר מסוימים).

(אגב, חלק מהתגובות לפוסט של אתמול הציעו רעיונות ופתרונות נוספים, חלקם מעניינים חלקם מזוויעים)

הבחירות מחר. אני מאוד מקווה שאתם הולכים להצביע. רק אל תהיו פסיביים.

נושאים: בשוטף

2 תגובות ל - “עוד פוסט על הבחירות בתל אביב”

  1. רונה 10 נובמבר 2008 ב - 13:37 קישור ישיר

    הי יאיר
    שמחה לשמוע שאתה הולך עם חנין. לגבי קוריצ’יבה, ובכן ביקרתי שם בעבר (אצל ברונה- זוכר?), וזאת עיר די ורסטילית. יש איזורים של בלוקים כאלה ורחובות שוממים, ויש שכונות יותר צפופות עם רחובות יותר צרים. איפה שאפשר ומתאים יש נתיב אמצעי דו כיווני, אבל ברוב העיר הנתיבים הם דווקא צמודים למדרכה, ולא מצריכים גשר. היתרון בהם הוא כמובן התדירות, הידידותיות למשתמש (התחנות המקורות, התשלום היומי, ההנגשה לנכים), וגם הגבהה של הנתיב שחוסמת כלי רכב פרטיים. אם, לדוגמה, במערב אבן גבירול יהיה נתיב אחד כזה, שנוסע דרומה, ובדיזנגוף יהיה אחד כזה שנוסע צפונה, בתדירות של שתיים שלוש דקות- גם לא הגדלת את מספר האוטובוסים פר-רחוב וגם נתת אופציה שפויה וריאלית.
    הקיצר אפשרי לגמרי. ובכלל, ראש עירייה שנוסע בעצמו באוטובוסים, מכיר את המצוקה וקשוב לרחשי הציבור זה כל מה שאני מבקשת… וזה כל כך נדיר…

  2. יונה 10 נובמבר 2008 ב - 14:38 קישור ישיר

    אני חושב שההבדלים בין חנין לחולדאי כ”כ גדולים, עוד הרבה לפני שמתחילים לבחון את הפתרונות שחנין מציע. צריך להזכיר שמבחינתו של חולדאי בכלל אין בעייה של תנועה בעיר, אין משבר דיור (“זו פסיכוזה”, כפי שהוא אמר בראיון לפני שנה) ומי שידו לא משגת לגור בעיר – שלא יגור בה. וזה אכן מה שיקרה אם הוא ייבחר שוב. חנין קודם כל מכיר בכך שיש בעיות חמורות, חמורות מאד בעיר הזאת, ושצריך לנסות להתמודד איתן בצורה רצינית לפני שיהיה מאוחר מדי. האם הוא יצליח? לא בטוח. אבל לפחות, אם הוא ייבחר, נדע שאיש מוכשר מאד מנסה להתמודד עם הבעיות בכל כוחו, לעומת איש אחר שאם ייבחר ימשיך להתעלם מהן. ועוד דבר. הערכת הסיכויים שנשקפת מדברי כלי התקשורת (וגם מדבריך) מעצבנת. זה לא נכון שלחנין אין סיכוי. יש סיכוי סביר בהחלט שיהיה סיבוב שני – חולדאי לא עובר כרגע את ה – 40%. ואם יהיה סיבוב שני – המירוץ יהיה פתוח ולהרבה בוחרים תהיה תחושה שסוף סוף אפשר לשנות משהו.


השאירו תגובה