28 אוקטובר 2013 | 18:43 ~ 3 Comments | תגובות פייסבוק

"כידון", ביקורת

"כידון". בכרוזים

מכירים את הסרטים האלה שאתם יושבים בהם ו… אתם לא סובלים, אבל לא נהנים. ואם אתם מבקרי קולנוע, לא עלה בראשכם שום תובנה אחת מקורית לנסח לגבי הסרט, לא לטובה ולא לרעה. הסרט נע מולכם. ומפספס אתכם לחלוטין. הוא לא גרוע הוא פשוט… לא שם. אז ככה ישבתי ב"כידון". לא סרט רע. לא סרט טוב. אז יצאו לי עליו רק 170 מילה. הנה:

פורסם ב"פנאי פלוס", 23.10.2012

מגיעה ל"כידון" צ'פחה סחבקית הגונה על הגב על הניסיון המרענן שלו ליצור מהתלת ביון ערמומית, שמלגלגת כהוגן על קדחת הביטחון הישראלית. הסרט הזה מנסה לעשות פאן: מעין "אושן 11” על המוסד הישראלי, קומדיית עקיצות שעד סופה לא ברור מי עוקץ ומי נעקץ, וכולם יוצאים קצת מוקיונים. אוסף הסטארים הישראליים והצרפתיים הופכים את הסרט גם לאטרקטיבי למדי. כך ששאפו על הרצון לעשות חיים. יש לסרט הזאת חיות רבה. אבל… “כידון" מגיע אל סט הצילומים עם תסריט שלדעתי מכיל את אחת הטעויות החמורות ביותר שתסריט קומי יכול להכיל: הוא שומר את הפאנץ'-ליין שלו לסוף. בסוף הסרט, ממש בסוף, כל המי-נגד-מי נחשף ומתבהר, וכל מה שקרה עד אותו רגע מתבהר. זה טוויסט חביבֿ, אבל כזה שהורס כל אפשרות לצחוק מהבדיחות במהלך הסרט, שלרגעים לא לגמרי ברור מתי הוא רציני ומתי הוא מתבדח. וזה גם אומר שזה סרט עם התהפכות דרמטית משמעותית אחת, מה שהיה מתאים יותר לסרט קצר. המבנה הזה גורם לכך שמי שיגיע לסופו של "כידון" יגיד לעצמו "אה, חביב". אבל הדרך אל הסוף – עם כל המרדפים והעקיצות – מסורבלת מאוד.

נ.ב1: מישהו סיפר לי שהבעיות אותן אני תולה בתסריט, דווקא לא היו בתסריט, אלא קרו איפשהו במורד הדרך. זו הבעיה בצפייה במוצר המוגמר, קשה לשים את האצבע איפה התקלקל מה שהתקלקל. אם יש למישהו את התסריט המקורי לשלוח לי, אשמח לקרוא.

נ.ב2: בסינמה סיטי שומרים פאסון. הם משבצים את "כידון" לעשר הקרנות ביום, מתוך תקווה שהסטאר-פאואר והגרוב הקליל יטשטשו את מגרעות הסרט. נראה בסוף השבוע אם זה הצליח. אם הסרט יישאר עם עשר הקרנות ביום גם בשבוע השני, זה אומר שבניגוד אליי, הקהל התחבר ושלח את חבריו לסרט בתוספת המצלה. אם זה מתקצץ בחצי זה אומר שלא.

Categories: ביקורת

3 Responses to “"כידון", ביקורת”

  1. יעל 7 נובמבר 2013 at 11:48 Permalink

    שמע, אתה יכול לומר שהסרט לא עובד לך בלי לנסות להמציא נימוקים.
    הטיעון שהבעיה היא שהפאנץ' ליין נשמר לסוף הוא מגוחך, כי זה המבנה של רוב סרטי העוקץ שאני מצליחה להזכר בהם.
    באושן 11-13- לא שומרים את הפאנץ' לסוף? רוב הסרט אין לך מושג מה קורה, ורק בסוף תופרים לך את הכל ביחד, כולל סצינות פלאשבקים כדי שחלילה לא תפספס למה התכוונו.

    • ד. 7 נובמבר 2013 at 13:14 Permalink

      "בלי לנסות להמציא נימוקים"- אבל זו העבודה שלו.
      זה כמו שאני באבטחה ינסה להציל חיים בלי להזיז את התחת בכלל.
      לפעמים נראה לי שאנחנו העם הנודניקי בתבל… כי הינה גם לי יש תלונות, על היצירות….

      על הסרט- לא פוסל את כידון, אבל שהסרט לא יתימר להחזיק בקאסט מפואר,
      להוציא את מנשה נוי (שגם שיחק כבר הוא בכמה פלופים רציניים, כמו כלבת ו"מגפה".. כמו שתמיד אומר- הכל תלוי בסיפור ודיאלוגים) ..
      מדובר פה בקאסט פלקט סתמי (עמוס תמם ?1? שישחק במשהו טוב ואז נשפוט).

      כמו רוב הקאסט של "בננות" (שם ענת וקסמן ודנה איבגי מראות פה ושם את מה שיש להם).

  2. יעל 17 נובמבר 2013 at 13:02 Permalink

    ד' יקר. ברור שזו העבודה שלו, אבל שתהיה הנמקה הגיונית.
    לכתוב שהבעיה של הסרט היא שהפאנץ' נשמר לסוף זה מגוחך. כמו שכתבתי- בכל סרטי אושן שאני מעלה על דעתי הפאנצ'ים באים בסוף (כולל פלאשבקים אינפורמטיביים כדי שתוכל לחבר את כל הנקודות ולהבין את הסוף). זה המבנה!

    אפשר לומר שזה סרט לא טוב, שלא עובד, שלא זורם כמו שצריך, שלא משוחק כמו שצריך, שלא מצולם כמו שצריך, וכו'… אבל אי אפשר לומר שהבעיה של סרט העוקץ הזה היא שיש לו מבנה של סרט עוקץ… זה אבסורדי.

    ולגבי הקאסט- לא הבנתי את הטיעון שלך. יש סרטים מעולים עם קאסט אנונימי לחלוטין (ראה ערך 'עג'מי'), ויש פלופים רציניים עם קאסט מפואר. מה עניין מוכרות הקאסט, לערכו של הסרט?


Leave a Reply