יש תרגומים זיגזג
אם אתם מלווים אותי כאן בבלוג ובמדורי הדפוס כבר זמן מה, אולי אני לא צריך להוסיף מילה על הפוסטר הנ״ל. אתם כבר יודעים מה מקפיץ לי את הפיוזים, ואולי – אם אתם כאן – אנחנו דומים בזה. אז אתם יכולים להעיף מבט בפוסטר ולתת לפיוזים שלכם לקפוץ גם בלי עזרתי. זו הדרך שלי לנשום עמוק-עמוק ולספור לאט עד עשר כדי להרגיע את עצמי, ואולי גם כדי לא לחזור על עצמי.
אבל זה לא מצליח. אז הנה זה בא.
המון פעמים אני מתלונן כאן על תרגומי שמות של סרטים. אני באמת לא מבין איך הראש של המפיצים עובד. אני למשל לא מבין, בחיי שלא, למה יש מישהו בג.ג שחושב ש״המבול״ הוא שם יותר קליט ומסחרי מאשר ״נוח״. לא מבין. ובעיקר, אני לא מבין למה כשכבר יש שם של סרט שמגיע מתוך מקור בעברית, עדיין הולכים ומשנים לו את השם, ואז עוד משבשים אותו באלף דרכים שונות. כן, זה גם מתאים לתהייה שלי לגבי ״נוח״ שהפך ל״המבול״.
אבל בואו נתמקד ב״זיג-זאג קיד״. מאיפה להתחיל? אולי נתחיל מ״יש ילדים זיגזג״. ספר ילדים אהוב ומאוד-מאוד מצליח מאת דויד גרוסמן. בעברית. אחרי שאף מפיק ישראלי לא הצליח למצוא דרך לממן את סיפור ההרפתקאות הזה בתור הפקה ישראלית לקולנוע או לטלוויזיה, נמכרו הזכויות למפיקים הולנדים. הסרט הוקרן בשנה שעברה בפסטיבל ירושלים ובפסטיבל התל אביבי לילדים לנוער (שם ראו אותו הבנות שלי ומאוד אהבו אותו) ובחופשת פסח הקרובה הסרט יעלה להקרנות מסחריות. תחת השם – אותו כבר ראיתם בפוסטר הנ״ל – ״זיג-זאג קיד״.
מה שמעורר שלוש בעיות:
א. למה לשנות את השם? הסרט נקרא באנגלית/הולנדית ״Nono the Zig Zag Kid״ כי הם היו צריכים לתרגם את ״יש ילדים זיגזג״ לשפתם. אנחנו לא. השם המקורי הוא בעברית, לא בהולנדית, אין שום סיבה לתרגם את התרגום. ועוד לתרגם את זה לג׳יבריש. לו אני דויד גרוסמן, הייתי מוציא צו מניעה על ההשחתה הזאת.
ב. ״יש ילדים זיגזג״. אם יש מישהו שאני סומך לחלוטין על העברית שלו זה דויד גרוסמן, לא על שום מפיץ. אם הוא כותב ״זיגזג״, כך יש לכתוב את המילה. לא ״זיגזאג״, ולא ״זיג זאג״. כל כך הרבה החלטות שגויות בשם כל כך קצר, והפעם אין לכך שום תירוץ. זה או רשלנות או בוז. בוז לספר שהוא למעשה הסיבה העיקרית להבאת הסרט הזה ארצה, אז למה להחביא אותו ולהשחית את שמו?
ג. הבלגן בפוסטר המרושל הזה לא מפסיק. מה קורה שם בשורה העליונה עם הפסיק הסורר שכנראה היה צריך להיות ו׳ החיבור? ומה פירוש פרס הסרט הטוב בפסטיבל סיאטל 2014? פסטיבל סיאטל, אחד הפסטיבלים המעניינים באמריקה, יפתח את מהדורת 2014 שלו רק במאי. אה, מדובר בפסטיבל סיאטל לסרטי ילדים. פסטיבל זניח בהרבה.
בקיצור, איך פוסטר אחד הרס סרט שלם. ובעיקר, עושה בושות למקצוע ההפצה. כי מעתה, כל הורה שירצה ללכת עם ילדיו לסרט יצטרך להסביר לילדיו למה לסרט ״יש ילדים זיגזג״ הוחלט לקרוא בעברית (עברית?!) ״זיג זאג קיד״. ״אה, זה כי על השם מחליטים המפיצים, והם – ילדים שלי – לא מבינים מהחיים שלהם״.
מרתיח, ממש לא קטנוניזם
ד. הקורא הממוצע לא רואה "זיג זאג קיד" אלא "יג זאג קיד".
פרס האקדמיה האוסקר האירופאי, שעטנז אמיתי
נו שויין, הבעייה העיקרית של הסרט החביב הזה היא למצוא את הקהל שלו ולהפך.
וזה די לא פשוט בטריטוריה בה סקורסיזה והוגו שלו כשלו.
אויש, תנוחי
זה לא רק פגיעה בשפה העברית עבור הקהל שהכי חשוב לשמר אותה עבורו, זו גם טעות שיווקית נוראית, לקחת שם אהוב ומוכר ולהפוך אותו למשהו שנראה כמו סרט זול מלפני 30 שנה. עדיף שיקחו כבר את עטיפת הספר.
נוח בשבע שגיאות
טוב, בוואלה מדווחים הבוקר שבעקבות מחאתו של הסופר עצמו, שם הסרט הוחלף, וייקרא שמו בישראל "יש ילדים זיגזג" (עם פתח מתחת לז' השניה, כדי שידעו איך להגות את המילה המשונה הזו).
אשת יחסי הציבור מתרצת: "השם "זיג זאג קיד" נקבע מתוך רצון למנוע בלבול בקרב הקהל הישראלי שיכול היה להסיק מתוך כך שמדובר בסרט ישראלי ולא סרט בינלאומי המתורגם לעברית" – עצוב לשמוע את התירוץ הזה. ר"ל: סרט ישראלי לא ימשוך קהל. אבל סרט הולנדי כן.
ובשולי הדברים: מתי הפכה טרנספקס, בראשות משפחת רוזנבאום, מחברת הפקת סרטים לחברת הפצה? יש למארק רוזנבאום זכויות רבות בקולנוע הישראלי. חלק מהסרטים שהוא הפיק הפכו לאבני דרך של ממש בקולנוע הישראלי. מבט באתר האינטרנט של טרנספקס מגלה שאין להם שום פרויקט 'על האש'. הסרט האחרון שמוזכר בקטלוג הסרטים שלהם הוא "רווקה פלוס". הסרט האחרון בעל המשקל שלהם הוא "המשגיחים" (ובמידה מסוימת, גם "הנותנת"). זהו? מארק רוזנבאום עזב את שטח ההפקה?
(ובשולי שולי הדברים – תחת "מי אנחנו" באתר של טרנספקס נמצאות תמונות בני משפחת רוזנבאום, ושל אחת, אוולין קפלון. זהו? גם היא נטשה את התחום היצירתי? בפעם האחרונה שראיתי אותה בקולנוע, היא דווקא עשתה עבודה מעולה. זה היה ב"דקדוק הפנימי")