אסי דיין, 1945-2014
אסי דיין. ברוך (אסי) דיין האמת. צילום: אלירן קנולר
אין הרבה אנשי קולנוע בארץ שמותם יגיע לכותרות הראשיות. אסי דיין היה הנדיר שבהם, וכנראה אחד מאנשי התרבות המוכרים ביותר בארץ, ומותו הלילה הוא בה בעת הלם והפתעה מוחלטים, ומצד שני גם ההפך הגמור: אסי דיין רקד כל כך הרבה ריקודים עם המוות בחייו וביצירתו, שנדמה שזהו נס שהוא הגיע לגיל 68.
היו כמה וכמה אסי דיינים.
אתמקד בצד הקולנוע, שם היו שלושה אסי דיינים. היה את הבמאי הרציני, שרצה לעסוק ברעיונות פילוסופיים וניהיליסטיים בסרטיו, והיה את הבמאי שידע שכדי להתפרנס הוא צריך לעבוד מהר, בזול ולהצחיק כמה שיותר. והוא ידע לספק את הסחורה. אסי דיין היה רוצה שנזכור אותו בזכות "החיים על פי אגפא", "שמיכה חשמלית ושמה משה" ו"חגיגה לעיניים", שלושת הסרטים שלו שהוא היה הכי גאה בהם, אבל אנחנו נזכור אותו בזכות "גבעת חלפון אינה עונה", שהוא בעיני – בלי שום היסוס – הסרט הישראלי הכי מצחיק של כל הזמנים (והנה, יום העצמאות בפתח והוא ישודר גם השנה,שוב, כמדי שנה). דיין, בראיון שערכנו איתו לפני כמה חודשים לסדרה על הקולנוע הישראלי (שתקרא ככל הנראה "חגיגה לעיניים" על שם סרטו מ-1973), אמר שלדעתו יותר אנשים מכירים את כל הדיאלוגים של "גבעת חלפון" בעל פה מאשר אנשים שיודעים את כל המילים של "התקווה". "גבעת חלפון" הוא הסרט הלאומי.
אבל מכיוון שאסי דיין ידע לייצר שלאגרים, אבל שנא את זה, הוא גם ביים את "שלאגר", על תרבות הלהיטים שהוא העריץ ותיעב בה בעת.
אסי דיין השלישי היה השחקן. זה, שלמרות כל התדמית שלו כטראבלמייקר, ידע להגיע לסט (אחרי שהוא עשה לכולם התקף לב האם הוא בכלל יגיע), הוא מעולם לא למד את שורותיו בעל פה (אלא הקריא מבריסטולים שהוצבו מולו), אבל הוא תמיד סיפק את הסחורה. בבגרותו, דיין הפך לאחד השחקנים המרשימים של ישראל, לא מעט הקאמבק שסיפק לו יוסף סידר ב"ההסדר" וב"מדורת השבט", שהחזיר אותו לזרקורים והביא אותו גם ל"חופשת קיץ" של דוד וולך ול"בטיפול" של חגי לוי ושות'. דיין הוא גם האיש שמחזיק הכי הרבה פרסי אופיר: כתסריטאי, במאי, שחקן ואחד על מפעל חייו.
המשך יבוא….
ל ק ט – מ ש פ ט י י – מ פ ת ח – מ ה ס ר ט י ם – ה ק ו מ י י ם – ש ל – א ס י – ד י י ן : – אתה קרוב של מוקד מהטלוויזיה? "לא יכלו לשים שלט ים"?!, חיובי, אז תגיד חיובי, מי נתן את ההוראה?!, זה לפי אמנת לאס וגאס, לסרג'יו פנית לא טעית, החייבים חיים להימשך, קיבלת בשפה מדיצינה זפטת שמש, "קבלו זמרת מהשורה הראשונה כיסא 23, זמרת עם רקדנית המדינה ואקרובטית השטחים סילביה המשתוללת", שכחתי את נעלי הבית בבית, הלילה קצר, והיום זה מחר, "איזה אינטרס יש למצרים לבוא לפה בחום הזה?!", אתה רואה מה אתה חושב שאתה רואה אתה לא רואה מה אתה באמת רואה, חמש בבוקר אפילו הציפורים עוד נוחרות על העצים, אני בלי עורך דין לא מדבר, "אם יתקשרו מהחטיבה, תודיע בקשר גבעת חלפון אינה עונה".
יהי זכרו של אסי דיין ברוך !!!
לדעתי, ההופעה שלו ב"חופשת קיץ" היתה פסגת הקריירה שלו כשחקן. הופעה ענקית ושוברת לב. יהי זכרו ברוך.