פסטיבל חיפה 2014 מציג: סקס, אלימות, אימה, נקמה ומערבונים
שתי סקציות מסקרנות השנה בפסטיבל חיפה: האחת מוקדשת לסרטי אימה/נקמה/ז׳אנר. השנייה מפנה זרקור לטרנד המעניין של השנה בפסטיבלי הקולנוע: שובו של המערבון.
א. אימה
יש לפסטיבל חיפה כמה אנשים שאחראים על הבחירות הרפרטואריות של כמה מהמסגרות הצדדיות, ואני כבר יודע לסמוך עליהם. העיתונאי והמבקר האמריקאי דיוויד דארסי, למשל, עורך את מסגרת סינמארט, סרטים על אמנות ויצירה והוא מביא השנה את הסרט התיעודי על ניק קייב ואת העותק המשופץ של ״לילה של יום מפרך״. הוא מישהו שאפשר בכל שנה לסמוך על בחירותיו.
וכזה הוא גם ירון שמיר, אחד מאנשי הרפרטואר הקבועים של פסטיבל חיפה, שגם מקבץ להנאתו את מסגרת ״טירוף בחצות״, אותה הוא גם מציג. בשנה שעברה, למשל, הביא שמיר ארצה את ״נקמה כחולה״ של ג׳רמי סולנייר, ובזכותו התוודעתי לאחת מיצירות הביכורים הנפלאות של השנים האחרונות. לצידו הוא הקרין בשנה שעברה את ״אנחנו מה שאנחנו״ של ג׳ים מיקל, סרט על משפחת קניבלים, שהציג בפנינו את הנערה הישראלית לשעבר, אודיה ראש, שנה לפני שהיא כיכבה ב״המעניק״. והשנה, מקבץ שמיר ארבעה סרטי אימה, נקמה ואלימות נוספים למסגרת סרטי החצות שלו, ובראשה סרטו החדש של אותו ג׳ים מיקל, ״קר בחצות״, אחד מסרטי הז׳אנר המדוברים ביותר בעולם בשנה האחרונה, מאז בכורתו בפסטיבל סאנדאנס והקרנתו בפסטיבל קאן. מייקל סי. הול, סם שפארד ודון ג׳ונסון במותחן חדירה קשוח, שמהטריילר שלו נראה כמו אחד מסרטיו המוקדמים של מייקל מאן (כולל המוזיקה):
הסרט השני הוא ״משהו עוקב אחרי״ של דיוויד רוברט מיטשל (הבמאי של ״The Myth of the American Sleepover״). גם הסרט הזה היה בקאן, במסגרת שבוע המבקרים (לצד ״בורג״ של שירה גפן) ואתמול הוא הוקרן בפסטיבל טורונטו. על פי הביקורות זה סרט אימה/מפלצות/נעורים, אבל עם טוויסט. הסרט הזה כל כך טרי שעוד אין לו אפילו טריילר.
הסרט השלישי הוא ״הללויה״, של הבמאי הבלגי פבריס דו וולס. זוג אוהבים הופכים לזוג רוצחים סדרתיים, בגרסה הבלגית ל״רוצחי ירח הדבש״. גם הסרט הזה מגיע מפסטיבל קאן, ממסגרת השבועיים של הבמאים. הנה טריילר (אלים):
והאחרון הוא ״כמו גדול״, סרטו האחרון של הבמאי הסקוטי דיוויד מקנזי (״הזר״, ״סיפורו של האלאם פו״), דרמת בית סוהר שהוצגה בפסטיבל טורונטו לפני שנה, על פושע צעיר המועבר לכלא של המבוגרים, שם נמצא אבא שלו.
ב. מערבונים
מבקרי הקולנוע בפסטיבל קאן דיווחו בהתלהבות ובהשתוממות על הטרנד המפתיע של הפסטיבל: מערבונים. שלושה מערבונים חדשים בפסטיבל אחד. ובראשם, ״The Homesemen״, שביים טומי לי ג׳ונס, ושתויג בתור ״מערבון פמיניסטי״. דווקא הסרט הזה, שיש כאלה שמדברים על השחקניות שבו (ובראשן הילרי סוואנק ולצידה מריל סטריפ) כבעלות פוטנציאל להשתחל למועמדויות לאוסקרים. הסרט הזה היה הראשון שנקנה להפצה על ידי חברתו החדשה של חיים סבן. אבל לחיפה הוא לא מגיע. אבל שני המערבונים האחרים מקאן: ״התשוקה״ ו״הגאולה״.
״התשוקה״ (״El Ardor״) הוא סרט ארגנטינאי-ברזילאי עם גאל גרסיה ברנאל ואליס בראגה, והוא נראה מאוד מרשים. הנה טריילר:
״הגאולה״ הוא סרטו של הבמאי הדני קריסטיאן לברינג (אחד ממייסדי תנועת ״דוגמה 95״), העוסק במהגרים דנים לצפון אמריקה במאה ה-19. מאדס מיקלסן, אווה גרין ואריק קנטונה, והטריילר:
אבל מתברר שלא רק פסטיבל קאן הציג מערבונים השנה. גם פסטיבל ברלין. ״עמק אפל״ הגרמני, עם סם ריילי (״קונטרול״) בתפקיד הראשי:
ולבסוף, הישר מפסטיבל טורונטו השבוע, מערבון הונגרי – ״מיראז׳״:
https://vimeo.com/105033588
זה יהיה טפשי אם מריל סטריפ תהיה מועמדת השנה לאוסקר משנה על "המסע" (לפי "עין הדג", זה השם הרשמי שניתן בישראל ל"Homesman" של טומי לי ג'ונס. משובץ להפצה בתחילת ינואר).
ראיתי את הסרט המינורי והיפה הזה. סטריפ מופיעה שם רק בשבע-שמונה הדקות האחרונות של הסרט. סוואנק, לעומת זאת, אכן מצוינת, והיא בעצם השחקנית הראשית שמובילה את כל הסרט (והיא אולי אפילו תהיה מועמדת, ובצדק, למרות שכרגע, נדמה לי שהפייבוריטית לזכייה היא פטרישיה ארקט, על "התבגרות").
ראיתי את "משהו עוקב אחרי"
זה אחלה סרט..
שאר הסרטים נראים גם מעניינים..
חבל שאי אפשר לראות הכל
צפיתי אתמול ב״כמו גדול״. מדובר בדרמת כלא לא שגרתית ועוצרת נשימה.
מאוד ממליץ.