״הדיילי שואו״ כובש את הקולנוע האמריקאי (וגם: האם ג׳ון סטיוארט מתכנן את פרישתו מהתוכנית?)
ג׳ון סטיוארט וסטיב קארל. התחילו יחד ב״דיילי שואו״, ועכשיו מתחרים עם שני סרטים השבוע בבתי הקולנוע
כשאנשי ״סאטרדיי נייט לייב״ עוברים לקולנוע אתם יכולים להיות בטוחים שזו תהיה קומדיה. אבל סרטי השבוע באמריקה מוכיחים שכשאנשי ״הדיילי שואו״ הולכים לעשות סרטים, זה הולך להיות די עגום. חוץ מרוב ריגל, לשעבר כתב ״הדיילי שואו״, שמופיע בתפקיד כפול ב״טיפשים בלי הפסקה 2״, שניים מאנשי ״הדיילי שואו״ בעבר ובהווה מופיעים בשניים מהסרטים המסקרנים של העונה הנוכחית, שניהם מבוססים על סיפור אמיתי. ואת שניהם קידמה ״הדיילי שואו״ באופן מאסיבי ביומיים האחרונים. רצף של וידיאואים מצחיקים מהשבוע האחרון, וגם הימור על עתידו של ג׳ון סטיוארט, מיד בהמשך.
1. ״פוקס-קצ׳ר״
סטיב קארל היה כוכב הקולנוע הראשון שיצא מ״הדיילי שואו״. אחרי שש שנים בתוכנית, עד פרישתו ב-2005, קארל הפך לכוכב קולנוע בזכות ״בתול בן 40״ ושנה אחר כך ב״מיס סאנשיין הקטנה״, והוא קיבל סדרה משלו עם ״המשרד״. עד לאותו רגע, הצליחו ב״הדיילי שואו״ ליצור את האשליה שכתבי התוכנית הם באמת עיתונאים, הקריירה של קארל גרמה לנו להיזכר שהם בעצם כולם שחקנים שם. תשע שנים אחרי שעזב את התוכנית הגיע קארל לשולחן הראיונות, לשוחח עם ג׳ון סטיוארט על תפקידו, המאוד לא קומי, ב״פוקס-קצ׳ר״. ״בכל השנים שהיית פה, למה לא אמרת לנו שאתה מוכשר?״, אמר לו סטיוארט:
2. ״רוזווטר״
ולא רק את הסרטים של בוגרי ״הדיילי שואו״ התוכנית מקדמת, גם את אלה של בעל הבית. בשנה שעברה יצא ג׳ון סטיוארט לחופשה בת חודשיים מהגשת התוכנית, ההיעדרות הראשונה שלו ממנה ב-15 השנים שבהן הוא שם. הוא יצא לביים את הסרט הראשון שלו, ״רוזווטר״ (מי ורדים), סיפורו האמיתי של עיתונאי קנדי ממוצא אירני, שנעצר באירן באשמת ריגול, שם הוא מושלך לבידוד וזוכה לשבועות של עינויים. סטיוארט הכיר את הסיפור הזה היטב: העיתונאי, מאזיאר בהרי, נעצר והואשם בעקבות ראיון שהעניק ל״דיילי שואו״ ב-2009, לכתבה של ג׳ייסון ג׳ונס שדיווחה מאירן על האופוזיציה לשלטונו של אחמדיניג׳אד. סטיוארט ותוכניתו סיבכו את בהרי, סטיוארט יצא לגאול אותו ולספר את סיפורו בקולנוע, ואתמול הוקדשה התוכנית במלואה לסרט ולקשר של ״הדיילי שואו״ בנסיבות יצירתו. סטיוארט, שבכל הזאת הרגיש לא בנוח לעמוד בחזית בזמן שהתוכנית שלו מקדמת את עצמו, קרא לג׳ון אוליבר לשבת במקומו לאותו ערב (אוליבר היה מי שהחליף את סטיוארט בהנחיית התוכנית בזמן שהוא יצא לצילומים, ובו נעסוק באייטם הבא, אחרי הווידיאואים).
והכירו את טים גרינברג, האיש שבגללו (או בזכותו) כל הסיפור של ״רוזווטר״ קרה:
3. ג׳ון אוליבר
מאזיאר בהרי, שהתראיין ב״דיילי שואו״ אתמול, סיכם היטב את כל מה שקרה בטלוויזיה האמריקאית בשנה האחרונה: ״אין בעד מה, ג׳ון אוליבר, אין בעד מה. כי אם אני לא הייתי נעצר, ג׳ון סטיוארט לא היה עושה את הסרט, ואתה לא היית מחליף אותו ולא היית מקבל תוכנית משלך ב-HBO.״
ועכשיו, יש להניח שג׳ון סטיוארט ואנשי קומדי סנטרל מחכים לראות מה יעלה בגורל הסרט. אם הוא יצליח, ויהיה מועמד לפרסים, יש להניח שהוליווד תתחיל לחזר אחר סטיוארט לביים סרטים נוספים. ומבחינתו, אחרי 15 שנים מאחורי השולחן ב״דיילי שואו״, זה יהיה הכרטיס שלו לפרישה ולשדרוג.
ובכנות, נדמה שבשנה-שנתיים האחרונות, סטיוארט וצוותו התחילו להזיז את כוכבי הלכת בגלקסיות של תוכניות הלייט-נייט ולארגן את מערך הטאלנטים לימים שאחרי כהונתו בתוכנית. זה התחיל מזמן, כשסטיוארט יזם והפיק את תוכנית הספין-אוף של סטיבן קולבר, המשודרת אחריו. איכשהו, קשה היה לדמיין שסטיוארט יוצר לעצמו עתודה למי שיהיה מסוגל להחליף אותו בבוא היום. ובשנה שעברה הוא הכתיר עןד יורש פוטנציאלי כשמינה את ג׳ון אוליבר למחליפו בחודשיים בהן שהה בירדן בצילומי ״רוזווטר״. ההיעדרות של סטיוארט מהתוכנית גרמה לכך שהוא הפסיד, אחרי רצף של עשר שנים, את פרס האמי, שהלך לתוכנית של קולבר, אבל הוא גם הפך את אוליבר לכוכב. ואכן, זמן קצר אחרי שובו של סטיוארט לתוכנית אירע המפץ הגדול: קולבר קיבל את המנוי להחליף את דיוויד לטרמן בתוכנית הלילה של סי.בי.אס (לארי ווילמור, הכתב לענייני מיעוטים של ״הדיילי שואו״, יקבל את משבצת השידור של ה״קולבר ריפור״), וג׳ון אוליבר נקנה על ידי HBO לבוא להגיש תוכנית בסגנון ״הדיילי שואו״ אצלם, אבל במתכונת שבועית, לא יומית.
התוכנית של ג׳ון אוליבר, ״שבוע שעבר הערב״ (Last Week Tonight), המשודרת בימי ראשון, היא הדבר הכי טוב שקרה לטלוויזיה האמריקאית בחצי השנה האחרונה. הטון קצת דומה ל״דיילי שואו״, אבל ההבדלים משמעותיים. בתור תוכנית שבועית, הגישה מגזינית יותר – זה יותר דומה ל״60 דקות״ מאשר למהדורת חדשות הערב – ובאופן מרשים למדי אוליבר וצוותו (בראשו עומד סטיב קארוול, שהיה הכותב הראשי של ״הדיילי שואו״) מתעסקים בנושאים הכי רציניים, ולרגעים אף האפורים באקטואליה האמריקאית. ובמקום אייטמים של ארבע עד שש דקות, האייטם המרכזי בתוכנית נמשך בין 15 ל-20 דקות. ולמרות העובדה שיש שם המון בדיחות, צוות ״שבוע שעבר הערב״ מנפיק בתוך כל ההלצות גם עבודה עיתונאית מרשימה, כשכל נושא זוכה לכיסוי מעשרות מקורות מידע שונים. יש שם גם עיתונאים מעולים וגם קומיקאים משובחים. זה מעורר קנאה.
תראו את האייטם הקטן והמושקע שהוא הצליח להרים בתוכנית של השבוע שעבר. זו חתיכת תמיכה של הקולגות בשביל תוכנית בת חצי שנה, שכמעט מיד הפך לחובת-צפייה ולמושא הערצה:
מה שאומר, שג׳ון אוליבר יקטוף את פרס האמי הבא, הוא יהפוך לדרלינג החדש, HBO יעבירו את התוכנית שלו למתכונת יומית, ובמקביל, סטיבן קולבר יגיע לקהלים שלא ראו אותו כשהוא שודר בכבלים ב-23:30 בלילה. וכל זה יספיק לג׳ון סטיוארט שיכריז – אני משוכנע בזה – בחודשים הקרובים, אולי אפילו שבועות, על פרישתו מ״הדיילי שואו״.
עוד קצת ג׳ון אוליבר. זה הווידיאו הכי נצפה בעמוד היו-טיוב של ״שבוע שעבר הלילה״: רגע לפני תחילת המונדיאל בקיץ האחרון, הוא הציג בפני שמונה מיליון צופים את פיפ״א כארגון מושחת:
מעניין אם הוא יעשה דבר דומה לאגודת העיתונאים הזרים בהוליווד, ערב שידור גלובוס הזהב.
