15 ינואר 2015 | 18:55 ~ 4 תגובות | תגובות פייסבוק

אוסקר 2014: מה אנחנו לומדים מרשימת המועמדויות?

הוליווד על מיטתי. היום, רגע לפני ההכרזה על המועמדים

הוליווד על מיטתי. היום, רגע לפני ההכרזה על המועמדים

מה למדנו מההכרזה על המועמדויות לאוסקר היום? ובכן:

1. ״איה״

ב-1999 שיחק השחקן הדני אולריך תומסן (״החגיגה״ ומהשבוע הבא גם ב״צ׳רלי מרדכי״) בסרט הדני הקצר ״ליל בחירות״, שזכה בפרס האוסקר לסרט הקצר. במאי הסרט, אנדרס תומס ינסן, הפך אחר כך לתסריטאי הקבוע של הבמאית סוזן ביר, והוא היה שותף בין השאר לכתיבת ״בעולם טוב יותר״, עליו היא זכתה באוסקר לסרט הזר הארוך כנציגת דנמרק. כעת מועמד סרט קצר נוסף שתומסן משחק בו לקטגוריית הסרט הקצר באוסקר: ״איה״, הפקה ישראלית-צרפתית בת 40 דקות בבימוי מיכל ברזיס ועודד בן נון. האם גם הפעם סרט בהשתתפותו יזכה באוסקר? ובכן, יש סיכוי. ״איה״ הוא סרט אינטימי ומלוטש, והוא דובר אנגלית. דבר שבוודאי מקל על הצופים האמריקאים. מבלי לראות את מתחריו, אני יכול להמר ש״איה״ יהיה אחד הסרטים החזקים בתחרות.

״איה״ נולד כמעט בטעות, לפחות כסרט קצר. ברזיס ובן-נון, זוג בחיים שעובדים יחד מאז היו סטודנטים בסם שפיגל (במחזור של טל גרניט, שהיתה שותפה לבימוי של ״חופש גדול״, שגם היה ברשימה הקצרה בקטגוריה הזאת), התחילו לעבוד על סרט באורך מלא כשהגיעה הצעה מצרפת שהם יביימו סרט קצר נוסף. סרטם הקצר ״גן עדן אבוד״ זכה להתלחה רבה, ושותפיהם להפקה רצו עוד אחד. בן נון וברזיס תלשו סיקוונס מתוך הסרט הארוך שהם התחילו לכתוב והפכו אותו לסרט קצר (בימים אלה הם עובדים על התסריט הארוך של ״איה״, במסגרת חממת התסריטים של ירושלים). הצילומים התקיימו ב-2012, ועקבנו אחר הצילומים ועבודת האפקטים הרבה של הסרט כאן (הסרט מתרחש ברובו במכונית וצולם באולפן. כל הרקעים וההשתקפויות נוספו במחשב, בתהליך של קרוב לשבעה חודשי עבודה). הסרט זכה ב-2013 בפסטיבל ירושלים, בפרס אופיר לסרט הקצר, הופץ מסחרית בהצלחה נאה. אבל את סיבוב הפסטיבלים הבינלאומי שלו הוא עשה בעונת 2014, ולכן הוא היה כשיר להגיע לאוסקר רק השנה.

לפני כחודש הנחיתי ערב העוסק בתהליך העריכה של ״איה״. בן נון וברזיס בדרך כלל עושים הכל לבד (זהו סרטם הקצר השלישי, אחרי סיום לימודיהם), אבל בסרט הזה הם נתקעו עם העריכה וגייסו את דב שטויר (״קלרה הקדושה״, ״סוכריות״) שיערוך אותו. הם מספרים כעת שהם היו בטוחים שהסרט שלהם לא עובד. הם היו מסיימים משמרות עריכה, חוזרים הביתה ומנסים לערוך מחדש בעצמם מתוך תחושה שהם נכשלו בסרט. רק כשהסרט הגיע להקרנתו הפומבית הראשונה בפסטיבל ירושלים הם הבינו שהסרט עובד, ושהקהל מבין אותו ומתחבר אליו. עד אז, הם חיו בשנה של חרדות – מהצילומים ובתהליך המאוד ארוך של העריכה ועבודת האפקטים – שזה פיאסקו. הפיאסקו הזה עכשיו מועמד לאוסקר.

2. מי יראה?

השאלה הראשונה שנשאלת למראה רשימת המועמדים אינה מי יזכה באוסקר, אלא מי יצפה בטקס? רשימת המועמדים מכילה המון סרטי איכות שזכו לאהדה ביקורתית רבה, אבל להצלחה מסחרית מצומצמת. הקהל הרחב באמריקה אולי שמע על ״התבגרות״ אבל רובו לא ראה אותו. האקדמיה, כדי לקרב אותה אל העם, הרחיבה את רשימת המועמדים לפרס הסרט לעשרה, כדי שהרשימה תהיה מגוונת יותר ותוכל להכיל גם שוברי קופות וסרטי אנימציה. השנה הרשימה מכילה שמונה סרטים בלבד. אני מרוצה מהרשימה מאוד: שני הסרטים האמריקאים שאני הכי אהבתי ב-2014 מובילים את מספר המועמדויות – ״מלון גרנד בודפשט״ (סרט השנה שלי) ו״בירדמן״ (שהיה יכול להיות סרט השנה שלי אם היה מופץ ב-2014 בארץ). אבל מי חוץ ממבקרי קולנוע ירצה לראות את הטקס הזה? הפתרון, מן הסתם, יהיה לגייס את תאגיד דיסני (שבבעלותו רשת איי.בי.סי, בה משודר הטקס) ולהביא דרכה את כל כוכבי ״מלחמת הכוכבים״ וכמה שיותר מגיבורי העל של מארוול. לא מן הנמנע שריצ׳רד לינקלייטר יקבל את האוסקר שלו מידי לוק סקייוקר, האן סולו והנסיכה ליה. שעטנז משונה, אבל זו הוליווד.

 

3. מי משפיע על מי?

כשהתחילו להתפרסם פרסי המבקרים תהיתי עד כמה השפעה יש לפרסים האלה על המועמדויות לאוסקר. אנחנו מתחייסים אליהם כאל חוזי אוסקר, אבל הם גם משפיעים עליו. כשהתחילה עונת הפרסים בודדים ראו במריון קוטיאר מועמדת אפשרית על ״יומיים ולילה״ של האחים דרדן. אבל אז התחילו עוד ועוד קבוצות מבקרים לתת לה את פרס השקנית, והכניסו אותה לתודעה של מצביעי האוסקר. זה עבד: עכשיו היא מועמדת. מעתה אימרו: הפרסים בדרך לאוסקר לא חוזים את המציאות אלא מעצבים אותה.

4. מה קורה באנימציה?

״איך זה ש׳סרט לגו׳ לא מועמד בקטגוריית סרט האנימציה?״ היתה אחת השאלות הראשונות ששאלו אותי עם פרסום המועמדויות. ובכן, הנה פלאשבק ל-5 בנובמבר, כשהתפרסמה הרשימה של 20 סרטי האנימציה הכשירים להתחרות באוסקר. כתבתי כך: ״יש להניח ש״ששה גיבורים״, ״הקופסונים״, ״הדרקון הראשון שלי 2״ ו״הנסיכה קאגויה״ יהיו הסרטים הבולטים בתחרות הזאת.״. ומיד נשאלתי בתגובות ״ומה עם ׳סרט לגו׳?״. אלה באמת ארבעה מחמשת הסרטים שקיבלו היום מועמדות. ״שירת הים״ הוא החמישי. ובכן, נראה היה לי ברור של״סרט לגו״ יהיו חיים קשים באוסקר. הוא קצת ״יותר מדי״. יותר מדי מסחרי, יותר מדי מטא-, יותר מדי ציני. היה לי קל להמר שאנשי אנימציה טהרנים, שהם המצביעים על המועמדים לקטגוריה, יעקמו את האף מול ״סרט לגו״. בייחוד כשיש שלושה סרטים לא-דיגיטליים: סרט הסטופ-מושן, ״הקופסונים״; הסרט היפני ״האגדה על הנסיכה קגויה״, המצויר בצבעי מים; וסרט האנימציה הקלאסית האירי, ״שירת הים״ (שאני שומע שהוא מדהים, אבל לא ראיתי).

5. ארנון מילצ׳ן

לפני שנה זכה ״12 שנים של עבדות״, שארנון מילצ׳ן הפיק, באוסקר לסרט הטוב. השנה מוביל סרט אחר שמילצ׳ן מימן את רשימת המועמדויות: ״בירדמן״. האם מילצ׳ן יהיה ההארווי וויינסטין החדש ויזכה באוסקר שנה אחר שנה? ובכן, נראה לי שלא. תכף הנימוקים.

6. שלב הלכלוכים

הוליווד עושה עכשיו ריסטארט לתוכנת האוסקרים. עד עכשיו הימרנו על המועמדים, מעכשיו מתחילים לברור את הזוכים. ותכף יתחילו קמפיינים מכוערים למדי להכםשת הסרטים. ״התבגרות״ הולך לחטוף חזק את טענות ה״זה רק גימיק״, ו״זה רעיון טוב, אבל סרט חלש״. האופוזיציה אליו תתחיל להיות קולנית למדי. וממול, יתחילו התקפות על ״משחק החיקוי״, בעיקר על האופן שבו הסרט מתעלם מסוף ימיו של אלן טיורינג, והאספקטים של הרדיפה על רקע נטיה מינית והתאבדותו. ״סלמה״ כבר ספג אש ארטילרית עזה, ונפגע מקמפיינים שטענו שייצוג ההיסטוריה שלו בעייתי. והוא אכן מגיע לאוסקר פצוע, מובס וכמעט בלתי קיים (זו הרשימה הכי לבנה באוסקרים מזה שנים).

6. אז מי יזכה?

השבוע ראיתי את ״בירדמן״, סרטו של אלחנדרו גונזלס איניאריטו, שייצא בישראל בסוף החודש. פאקינג יצירת מופת. סרט גאוני, בכתיבה ובבימוי. סרט מסעיר, מסחרר, חדשני, מקורי, לא צפוי, נועז. בקיצור: סרט כל כך טוב שאין שום סיכוי בחיים שהוא יזכה באוסקר לסרט הטוב. כנ״ל ״מלון גרנד בודפשט״. ״התבגרות״ הוא כרגע המועמד המוביל לזכייה, אבל שחמשת השבועות הקרובים הוא יכול ליפול מהצמרת. ואז יירש את מקומו ״משחק החיקוי״. זכייה אפשרית של ״משחק החיקוי״ ממש מובנת לי. כתבתי על כך לפני חודש. אני עוקב אחר האוסקרים שנים, וככה נראה סרט אוסקרים. ככה הוא נראה, נשמע ומרגיש. הוא מהוגן, מכובד, נטול צדדים ניסוניים, יש בו מוסר השכל, הוא תקופתי והוא מבוסס על סיפור אמיתי. לכן, יהיה מעניין לראות את משחק ה״משוך בחבל״ שיתנהל בחודש הקרוב בין שני הסרטים האלה. האם האהדה ל״התבגרות״ תהיה מספיק יציבה כדי להביא אותו עד לזכייה (ובמקרה כזה, ״משחק החיקוי״ ייצא בידיים ריקות). התחרות הזאת תוכרע על ידי הקולות של המצביעים הבריטיים. לעולם אל תזלזלו בהם, זו קבוצה די גדולה. אם הם יהיו בעד ״משחק החיקוי״ (נראה בקרוב בבאפט״א) זה מה שיקרה.

אבל הקרב הכי מותח השנה באוסקרים? זה יקרה בקטגוריית השחקן. מייקל קיטון מ״בירדמן״ נגד אדי רדמיין (״התיאוריה של הכל״). אני מהמר שאדי רדמיין יזכה (וסטיבן הוקינג יהיה באולם), אבל זה יהיה קשה וצמוד.

7. ומי כבר הפסיד?

ניסו לשכנע אותנו שג׳ניפר אניסטון תהיה מועמדת השנה לאוסקר ואולי אף תזכה. היא לא. ג׳ייק ג׳ילנהול ו״חיית הלילה״, כנ״ל (למעט מועמדות לתסריט מקורי). אנה דובריי, הבמאית של ״סלמה״, מחוץ לתחרות. כמו גם כל שחקני הסרט. כמו גם קלינט איסטווד, שנעדר מקטגוריית הבמאי על ״צלף אמריקאי״. ״לא נשבר״ של אנג׳לינה ג׳ולי נמחק כמעט לחלוטין מהתחרות. ״בין כוכבים״ של כריסטופר נולן מסתפק בקטגוריות טכניות ומשניות. ״שנה אלימה מאוד״, סרט השנה של הנשיונל בורד אוף ריוויו, לא מועמד לכלום. המועמדויות לאוסקר תמיד מגשימות חלק מהציפיות, אבל גם מערבבות את החבית הזאת כהוגן.

וכמה הפתעות: ״פוקסקצ׳ר״ קיבל מועמדויות על תסריט, שני שחקנים, במאי, אבל לא על הסרט. ״סלמה״ קיבל על סרט ועל שיר וזהו. שני אנדרסונים מועמדים על תסריט: ווס אנדרסון על תסריט מקורי ל״מלון גרנד בודפשט״; פול תומס אנדרסון על תסריט מעובד על ״מידות רעות״ (״Inherent Vice״).

 

נושאים: בשוטף

4 תגובות ל - “אוסקר 2014: מה אנחנו לומדים מרשימת המועמדויות?”

  1. איתן 15 ינואר 2015 ב - 22:31 קישור ישיר

    “סרט כל כך טוב שאין שום סיכוי בחיים שהוא יזכה באוסקר לסרט הטוב” – זה מה שאמרת בזמנו על “לא ארץ לזקנים” של האחים כהן…

  2. Spartak 16 ינואר 2015 ב - 19:49 קישור ישיר

    אני מחזיק אצבעות ל”בירדמן” ו”מלון גראנד בודפשט” (שמאוד קשה לי להחליט בינהם, בכל זאת מקווה ל”נס” שיקח את האוסקר מ”ההתבגרות”).

    בקשר לאיה, יש לא יריב מאוד קשה בדמות “The Phone Call” עם סאלי הוקינס בתפקיד ראשי. ניתן לצפות בו כאן (באופן חוקי):

    http://www.indiewire.com/embed/player.jsp?videoId=00000149-2e2b-dcc7-a7df-6fef41fa0000&width=480

  3. שובל 16 ינואר 2015 ב - 20:11 קישור ישיר

    כמה חבל שהסרט המרגש “Life Itself” על חייו ומותו של מבקר הקולנוע האגדי רוג׳ר איברט לא נכלל ברשימת הסרטים התיעודיים המועמדים לאוסקר.
    לא ברור מדוע חברי האקדמיה, שבמשך עשרות שנים שיחרו לפתחו של איברט השנון והחייכן ונהנו מפרי קולמוסו, התעלמו כך מסרט באמת יפהפה שיכל להיות גם אחלה סיפור לקראת ערב האוסקר ובמהלך הטקס עצמו…

  4. Shai 17 ינואר 2015 ב - 0:02 קישור ישיר

    One of the commentators at Fisheye has noticed that “Birdman”is not nominated for editing.According to him, the rule is:You want to have a chance at winning Best Film you must be at least nominated for editing.The 5 nominated for editing are also nominated for Best film.One of them will be a winner

    http://www.fisheye.co.il/oscar_nominations_2015/


השאירו תגובה