17 אוגוסט 2006 | 12:34 ~ 24 תגובות | תגובות פייסבוק

נחשים בתנור

40 מעלות בצל? יום מושלם ל”נחשים על המטוס”, יום לפני שאר העולם.

קחו פסקה של ג’פרי וולס:

The Thursday night 10 pm showing of Snakes on a Plane is going to be one of the coolest events in the ticket-buying L.A. moviegoer realm in a long while. Every critic in town, I imagine, will be at one of the theatres where it’s playing, and will thereafter run straight home (or back to the office) to write the review at 12:30 am.

ומה בארץ? כאן יוצא “נחשים על המטוס” כ-24 שעות לפני לוס אנג’לס. כמה מבקרי קולנוע נמצאים ברגע זה כבר ביס פלאנט ובסינמה סיטי? כמה יגיעו ב-19:30 לרב חן דיזנגוף? והאם בכלל יבוא קהל? ולמה אין הצגות יומיות לסרט בתל אביב? (ב”עכבר” כתוב שהסרט מוקרן ברב חן ב-14:30 היום, אבל בקולנוע מוסרים שהסרט יוקרן רק בערב). ואחר כך המפיצים מתלוננים שיש ירידה בכמות הכרטיסים. ברור שיש ירידה: אתם לא מקרינים את הסרטים! איך יקנו כרטיסים לסרטים שבכלל לא מוקרנים?!

עוד משהו: אם להאמין לוולס, הביקורת האינטרנטית האמריקאית הראשונה על “נחשים על המטוס” תתפרסם רק מחר בבוקר לפני שעון ישראל. מה שאומר שמבקר אינטרנטי זריז בארץ יכול לפרסם כבר היום אחרי הצהריים, את הביקורת הראשונה בעולם. תחרות מעניינת. הייתי בשמחה משתתף בה רק שנזכרתי קצת באיחור. אז מי זה יהיה: רותם דנון ב”וואלה”, אהרון קשלס בוויינט או דורון פישלר ב”עין הדג”?

===============

אם אתם רוצים לקרוא קצת על “הבית באגם”, “שיחות עם אשה אחרת” ו”בריק”, הנה לינק למדור הפנאי פלוסי שלי בגרסתו הוויינטית.

24 תגובות ל - “נחשים בתנור”

  1. פלאפי 17 אוגוסט 2006 ב - 15:18 קישור ישיר

    ככל הנראה, זה לא יהיה דורון פישלר. הוא לא כותב ל”עין הדג” ביקורות לסרטים שהוא מבקר ב”טיים אאוט”.
    כמובן שאין מניעה שתעלה באתר ההוא ביקורת שנכתבה ע”י מישהו אחר.

  2. בוביץ 17 אוגוסט 2006 ב - 15:25 קישור ישיר

    על מה ההתלהבות מהסרט?
    מי מתי הפכנו לחובבי נחשים
    ומה הקטע של נחשים על המטוס?
    כלומר כולה יש נחשים על מטוס ביג פאקינג דיל
    מה הסרט הבא יהיה עקרבים בספינה?

  3. דן 17 אוגוסט 2006 ב - 16:40 קישור ישיר

    (אני כותב את זה מבלי שיצא לי לראות את הסרט עדיין. פתאום נפלה עליי עבודה ואני מקווה להספיק להקרנות הערב).

    בדיוק היום חשבתי לעצמי מה ההתלהבות מהסרט הזה, איך הוא נהיה כל-כך מדובר בשעה שסרטים לא פחות מפגרים עם עלילות לא פחות מטופשות נעשים ויעשו ונשלחים ישר לדי. וי. די או סתם נשכחים. אלה המסקנות –
    קודם כל -סמואל ל.ג’קסון. קשה ליהזכר בסרט טוב שהוא עשה בשנים האחרונות. “גבר גבר”? “שקרים באפילה” (עם ג’וליאן מור)? “משנים כיוון” היה הסרט האחרון הסביר שלו. מאז “ספרות זולה” נוצר לו איזה מעמד פולחני וכשזה מתנגש עם סרט שיש לו אופציה לפולחן והערצה טראשית, נוצר הבאזזזזז.
    דבר שני – השם. “נחשים על מטוס” אומר בגלוי את מה שסרטים הוליוודים אחרים מסתירים – אני זבל טהור, בואו להנות מזה. הרי מה ההבדל בין נחשים על מטוס לבין סרטי פארק היורה (לפחות השני והשלישי) – אם היו קוראים להם דינוזאורים רודפים אחרי אנשים בפארק? או “ים כחול עמוק” גם עם ג’קסון, שהוא בעצם “כרישים רצחניים באיזה מעבדה ימית”? אנקונדה (ואנקונדה 2, אנקונדות!) – נחשים באגם, ארכנופוביה – עכבישים בעיירה (וזה גם סרט שלא לוקח את עצמו ברצינות) ועוד. השם של הסרט היה אמור להיות שונה בהתחלה, כש”נחשים על מטוס” זו כותרת העבודה, אבל לפי מה שהתפרסם, ג’קסון דרש לשנות בחזרה את שם הסרט כי זה מה שהדליק אותו לעשות את זה.

    על אלה אפשר להוסיף שהבמאי, דיוויד ר. אליס, עושה סרטי פופקורן טובים (יעד סופי 2, סלולר) ושלקהל של הקרנות המבחן היתה השפעה אדירה על התוצאה הסופית. ככה נוצר סרט שנורא כיף לדבר עליוולצחוק אתו ועליו באותו זמן. בקיץ המשעמם הזה, זה מספיק. עד הקיץ הבא כבר יחקרו את זה ואולי לשודדי הקאריביים 3 כבר יקראו- “ג’וני דפ שוב עושה את אותם שטיקים בעלילה לא ברורה עם כמה קטעי אקשן טובים”.

  4. ניר 17 אוגוסט 2006 ב - 18:27 קישור ישיר

    אני חושב שמעולם לא היה סרט טוב שהיו מעורבים בו נחשים, ע”ע אנקונדה

  5. הארטלי 17 אוגוסט 2006 ב - 18:50 קישור ישיר

    למי שעוד לא הבין מדובר בסרט פוסט טראומה לאסון התאומים. הנחשים הם בעצם אל קעידה. בצחוק…
    לגבי שם רע ללילות טלדגה :
    ‘נותנים רייס עם ריקי בובי’

  6. ליאור 17 אוגוסט 2006 ב - 19:11 קישור ישיר

    דן, לא יודע למה אתה חושב שהשם “נחשים על מטוס” אומר “אני זבל טהור”. לי הוא דווקא אומר “אני מותחן שמצהיר בלי בושה שהוא מספר על מטוס מלא נחשים. אם זה הקטע שלכם, בואו לראות”. לא חסרים בי-מוביז בהיסטוריה שמהווים כיף טהור והם לא “זבל”. גם “קיל ביל”, למשל, הוא בי-מובי. אני כבר מעדיף סרטים כאלה מסרטים עתירי תקציב ופומפוזיים שהם בי-מובי שמתחפש לאיי-מובי, וזה יוצא עלוב ומלא חשיבות עצמית (“ואן הלסינג”, למשל).

  7. דנה 17 אוגוסט 2006 ב - 20:54 קישור ישיר

    רק שמאלני צעצוע,תל אביבי אשכנזי,יכול לכתוב דבר הבל כמו :”כשילידי 1972 מפקדים על כוחות בלבנון במלחמה נגד ילדיהם של מחבלי טבח מינכן המשרתים בחיזבאללה”.
    רק שמאלני צעצוע,תל אביבי אשכנזי,מתייחס אל כל הערבושים כאל מקשה אחת בלי לדעת שמחבלי טבח מינכן היו שייכים ל”ספטמבר השחור”,ארגון טרור פלשתיני בעל מאפיינים לאומיים בעוד החיזבאללה הוא ארגון לבנוני שיעי בעל מאפיינים דתיים שאין בשורותיו פלשתינים.
    ואגב,ישראל חלשה היא לא פרטנר לשלום.את ישראל החלשה מדינות ערב יעדיפו להשמיד ולכן גם אם גולדה לא אמרה את הדברים סביר להניח שבן גוריון ואשכול ורבין ובגין ושמיר ונתניהו וברק חשבו את אותן מחשבות.
    הגיע הזמן להתבגר.

    רוה לדנה: תגובה מרתקת. אני מבין ממנו ש-א) את ימנית צעצוע, או ב) את לא ממש חזקה בהבנת הנקרא. אני מניח שכשכותבים טקסט פולמוסי צריך לקחת בחשבון גם קוראים כמוך.

  8. יניב אידלשטיין 17 אוגוסט 2006 ב - 21:26 קישור ישיר

    ספטמבר השחור על המטוס!!!

  9. הארטלי 17 אוגוסט 2006 ב - 22:02 קישור ישיר

    ‘נחשים על המטוס’ בקולנוע הוא סרט הקיץ האולטימטיבי (לא עמדתי בפיתוי והלכתי לקולנוע). מדובר בסרט מקפיץ ומפחיד מאוד עם סצנות אימים ואקשן שעשיות ביעילות רבה. הרבה אינטילגנציה אין שם; אחרי הכל מדובר בסרט קיץ. אני חושב שהסיבה שהסרט יוצר הרבה באזז היא בעיקר בגלל שילוב בין רעיון תסריטאי מקורי למדי (נחשים על מטוס) לבין ניצול הפחד הפוסט-טראומתי ממטוסים שנוצר מאז ה – 11/09. סרט מהנה מאוד, בעיקר אם לוקחים בחשבון שמדובר בזיבלון של קיץ.

  10. הפינגווין 17 אוגוסט 2006 ב - 22:22 קישור ישיר

    דנה, תתביישי לך!
    בגללך עשיתי חיפוש בגוגל וגיליתי שהביטוי “שמאלני צעצוע” הוא לא המצאה שלי. כל כך קיוויתי שעשית לי מחוה, אבל לאאא! היית חייבת לגרום לי לגלות שאני לא מקורי. באמת, תודה.
    כשאני השתמשתי בביטוי בעין הדג, עשיתי זאת כדי לתאר אנשים שרק זורקים ססמאות והשמצות כלליות לאויר ולא מציעים באמת פתרונות חלופיים הניתנים ליישום. כלומר, שמאלני צעצוע, לפי ההגדרה שלי, הוא מי שמדבר לשם הדיבור ולא באמת חושב איך הצהרותיו נראות לאחרים, או אם הן פוגעות במישהו, העיקר שירשם בפרוטוקול שהוא היה נגד. אם תרצי, אני מוכן לקרוא לך ימנית צעצוע.

  11. דן 17 אוגוסט 2006 ב - 23:57 קישור ישיר

    ליאור, אולי ההגדרות שלנו ל”זבל” שונות. כמו בויכוח העתיק על מה זה “איכות”, ספק אם נגיע להסכמה וקשה לי להגדיר בדיוק למה “נחשים על המטוס” עונה על ההגדרה הזאת, שמבחינתי לא אומרת שלא מדובר בסרט טוב לסוגו, אלא יותר בסרט שלא מתיימר לספק יותר מכיף מטופש. אבל קשה להגדיר.
    ולסרט עצמו. “נחשים על המטוס” הוא אחלה סרט. אני חושב שמשפט כזה, תמציתי, מתאים לסרט שזה השם שלו. הוא לא לוקח את עצמו ברצינות ומצחיק באופן טבעי, לא בהכרח מגוחך. גם כשהוא מגוחך, הוא עדיין נעשה עם כזאת מודעות עצמית שלא מאפשרת לקחת אותו ברצינות. זה לא מותחן אימה מצמרר כמו שמנסים קצתלמכור אותו. הסרט הזה הוא יותר קומדיית אימה. לפעמים זה נראה לי כמו “טיסה נעימה” עם נחשים. יש כאן כל קלישאה אפשרית -דיילת לפני פרישה, שני ילדים שטסים לבד, בריטי מלא חשיבות עצמית (שנראה כמו קורבין ברנסן!), סוכןם FBI מאדרפאקינ’ קשוח ועוד. גם אל הרעיון עצמו מתייחסים בסרט באגביות. באחת הסצינות, הרעים, שנראים כאילו יצאו מסרט 80’s של מנחם גולן, שואלים את הבוס למה נחשים. הוא אומר שהוא ניסה את כל האפשרוית. איזה אפשרויות? מתי הוא ניסה אותן? עזבו אותכם. “נחשים על המטוס”. שאר הדמויות מתייחסות למופרכות העלילה תוך כדי חזרה על משפטים כמו – “אני לא מאמין שאני אומר את זה אבל…” (משפט מופרך שמסביר את נקודת המפנה).
    סמואל ג’קסון עושה מה שצריך והורג נחשים דיגיטאליים תוך כדי סינון כל הטייה אפשרית של “פאק”. הקטעים בהם הנחשים מתפרצים ותוקפים את נוסעי המטוס מצויינים. הם עשויים עם אותה קריצה, אבל גם מצליחים להקפיץ ולמתוח. הסוף קצת מאכזב מבחינת האקשן, וגם התפקיד של האנקונדה, שבאה משום מקום, אכלה מישהו ונעלמה, קצת קטן, אבל בגדול, נהניתי.

    וכמה דברים לסיום:
    1. ההקרנה של שתיים וחצי ב”רב חן” דיזנגוף בוטלה כי העותק לא הגיע.
    2. בהקרנה של חמש היו בערך 20 אנשים.
    3. בהקרנה של שבע וחצי היו בערך 30 אנשים – אחד מהם היה יהודה סתיו, שניים אחרים עזבו באמצע.

  12. הארטלי 18 אוגוסט 2006 ב - 8:27 קישור ישיר

    ‘נחשים על מטוס’ – בהקרנת הבכורה של קונוע רב חן היו כ – 15 אנשים באולם 1.

  13. ליאור 18 אוגוסט 2006 ב - 10:03 קישור ישיר

    אני חושב שמי שלא משוטט באופן קבוע באתרי קולנוע ברשת לא יודע בכלל מה זה “נחשים על מטוס” ואין לו מושג על כל הבאזז שהוא עורר. הרבה אנשים שהזכרתי בפניהם את הסרט לא ידעו על מה אני מדבר. או במילים אחרות: הצופה הממוצע בארץ לא ישב וחיכה לסרט כמו באמריקה, ולכן אני לא חושב שהיה צריך לצפות להקרנות בכורה בנוסח “שר הטבעות” או “מלחמת הכוכבים”. אני לא אתפלא אם הסרט יירד בארץ תוך שבועות ספורים. הסיפור שלו הוא באמריקה, לא כאן.

  14. עידן 18 אוגוסט 2006 ב - 10:41 קישור ישיר

    מה דעתכם על ריקי בובי-נהג בעקבות גורלו!

  15. איתן 18 אוגוסט 2006 ב - 14:17 קישור ישיר

    תם הסכסוך המתוקשר עם הוט.

    http://e.walla.co.il/?w=/214/960589

    לפי מה שהבנתי, לא הוסכם על מספרים קונקרטיים, אלא על העיקרון, שלכל במאי ולכל תסריטאי מגיעים תמלוגים על שידור סרטיו/סדרותיו, ולפי הבנתי, זה מה שארגוני התסריטאים והבמאים דרשו כל הזמן.

    יאיר, יש לך איזשהו מידע פנימי על ההסכם שהושג שלא פורסם ? האם באמת אפשר לברך על המוגמר ? ומה עם העונות החדשות של “בטיפול”, ו “פרשת השבוע” ?

  16. סטיבי 18 אוגוסט 2006 ב - 23:32 קישור ישיר

    (יניב אידלשטיין, as in המתרגם?)

    גם בהמשך לדברי ליאור מעליי.
    באופן נורמטיבי הסרט הזה עם הנחשים לא היה מעניין אותי מעבר לידיעה (המקרית אולי) על קיומו – סרטים מסוגו נמצאים נמוך ברשימת העדפות הצפייה, וסרטים שנמצאים נמוך לא מגיעים לצפייה-ממש, כי תמיד יש עוד סרטים שנכנסים מעליהם. אבל העיסוק הזה בסרט ברחבי האינטרנט הישראלי גרם אפילו לי לקרוא עליו קצת.
    בעיקר תהיתי האם מישהו היה ממש שם לבו לסרט ללא ההייפ (המשועשע-בכוונה, לפחות במקומות אחרים) שיצרו סביבו כאן, או שהוא היה נשאר בקטגורית “עוד סרט אקשן מהוליווד”. עזבו לרגע את מכונת היחצנות בארה”ב. תוך השלמת קריאה של הזמן האחרון, קצת קשה לי להאמין כמה הוא מילא את דפי האתר בזמן האחרון, או ליתר דיוק, גם באיזו רמת פירוט. ולא רק כאן. אני לא שואלת את זה מתוך ביקורת, אני באמת תמהה. בארץ זה לא קורה הרבה, בטח לא לסרט כזה. אני לא ממש עוקבת אחרי עיתונים – גם שם זה כך, או שרק באתרי הקולנוע באינטרנט, שלרוב מכוונים לפלח קהל מצומצם יותר? זה אימוץ מכוון של ההייפ האמריקאי, או השתעשעות עם עובדת קיומו? זה התעניינות בנושא “איך הייפ מקדם סתם-סרט”?

    ואולי ניישם את השיטה לסרטים שקצת יותר מגיעה להם החשיפה, שפעמים רבות חסרה כל-כך ויכולה להפוך סרט ללהיט מקומי?

    (ביקורות ישראליות מרובות בוודאי יתפרסמו ביום ראשון :-))

  17. סיני מת 19 אוגוסט 2006 ב - 0:52 קישור ישיר

    שיטת השיווק של “נחשים במטוס” מתאימה אך ורק לסרטים גרועים בכוונה. אני לא חושב שאפשר לרתום אותה לסרט שהוא טוב בכוונה.

  18. סטיבי 19 אוגוסט 2006 ב - 1:35 קישור ישיר

    אה, ויש ביקורת בעין הדג.

  19. יניב אידלשטיין 19 אוגוסט 2006 ב - 9:10 קישור ישיר

    (יניב אידלשטיין, as in המתרגם?)
    כן :^)
    עשית לי להרגיש סלבריטי לשנייה.
    אבל כן, זה רק אני.

  20. גילעד 20 אוגוסט 2006 ב - 1:49 קישור ישיר

    נזיפה ליאיר (בעדינות, טוב?): עכשיו 1:48 בלילה של ה-20 באוגוסט, כלומר שלושה ימים לאחר שדן שירבב את שמו של סמו אל ג’קסון ל”ים כחול עמוק”, ואף אחד (כולל אתה) עוד לא תיקן אותו שמדובר בלמד למד קול ג’יי?

    (וספויילר לנחשים:

    אחרי כל השנים האלה באי.אר, האחות האתאווי לא יודעת לטפל בנשיכות נחשים?)

  21. סיני מת 20 אוגוסט 2006 ב - 16:45 קישור ישיר

    גלעד, גם ג’קסון וגם קול ג’יי משחקים ב”ים כחול עמוק”. תבדוק ב-IMDB.

  22. סיני מת 20 אוגוסט 2006 ב - 16:46 קישור ישיר

    גם ג’קסון וגם קול ג’יי משחקים ב”ים כחול עמוק”. תבדוק ב-IMDB.

  23. דן 20 אוגוסט 2006 ב - 17:06 קישור ישיר

    ולא רק שג’קסון הופיע שם, דיוויד אליס היה בסרט הזה במאי ה- second unit.

  24. גילעד 20 אוגוסט 2006 ב - 22:37 קישור ישיר

    מודה, טעיתי. אני יכול רק להסביר את הטעות בכך שככל הזכור לי, ב”ים כחול עמוק” למד למד משחק בתפקיד סמו אל (כלומר מאדרפאקר “וואלה איזה יום מחורבן עובר עלי, אני ארוץ ואירה, ובדרך אפזר וואן-ליינרים), וסמו אל משחק מדען (שאף נטרף, אם אינני טועה).


השאירו תגובה ל - דנה