״מהיר ועצבני 7״. חיקוי זול למותגי יוקרה

ב-30 בנובמבר 2013 נהרג בתאונת דרכים פול ווקר, כוכב סדרת סרטי ״מהיר ועצבני״. ווקר היה הנוסע במכונית פורשה שנסעה במהירות 150 קמ״ש בכביש שהמירות המותרת בו היתה חצי מזה, ובאחד הפיתולים הרכב התנגש בעמוד בטון והתלקח. ווקר, בן 40 במותו, נהרג באופן שהיה מתאים לדמות אותה הוא מגלם בסדרת הסרטים הזו: מכור למכוניות, למהירות ולסכנה. זה מאותם אירועים שבהם לצופה מהצד קשה להכריע: האם שחקנים כלואים בתוך הדמויות שלהם, או האם הדמות מגיעה מתוך האובססיה הקיימת כבר ממילא אצל השחקן? מכיוון שצילומי ״מהיר ועצבני 7״ (או ״עצבני 7״, כפי שהוא נקרא באמריקה) היו עדיין בעיצומם בזמן התאונה, הזעיקו מפיקי הסרט את שני אחיו של ווקר כדי שימלאו את מקומו בסצינות שעוד נותרו לו לצלם. ואז, אחרי הצילומים, מהנדסי התמונה של אולפני האפקטים WETA, האולפן הניו זילנדי שהקים פיטר ג׳קסון, החליפו את הפנים של האחים בפניו של ווקר, אותם הם סרקו מהסצינות שכבר צולמו. זוכרים את הקוף סזאר ב״כוכב הקופים״, אותו גילם בצילומים אנדי סרקיס, כשאותם אנשי אפקטים מחליפים את פניו בפני הקוף? ובכן, כך נבנה פול ווקר הקם מן המתים. זוכרים את הסצינה מתוך ״כנס העתידנים״ שבה סורקים את כל גופה של רובין רייט, כדי שבעתיד יוכלו להשתמש בה לסרטים מבלי שהיא תצטרך להגיע לצילומים? ובכן, פול ווקר הגשים מהר מהצפוי את העתיד שניבא פולמן (היו מקרים בעבר של השתלות פנים באפקטים, כששחקן מת לפני תום הצילומים – אוליבר ריד ב״גלדיאטור״ הוא כנראה המוכר ביותר – אבל אף פעם לא בהיקף כזה). פול ווקר הוא שחקן חצי וירטואלי בסרט. והמדהים? שאי אפשר לשים לב. וכך, מעריצי הסדרה, שיגיעו לראות את ״מהיר ועצבני 7״ כדי לראות את סרטו האחרון של פול ווקר, יקבלו סוף חדש לסרט, שהומצא אחרי המוות, ושמוקדש כולו לנאום פרידה של וין דיזל מדמותו של בריאן, שנוסעת אל האופק. מי שלוקח את הסדרה הזאת ברצינות, ללא ציניות, יתרגש.

סינמסקופ ברדיו הקצה: האזינו לשיחה על ״מהיר ועצבני 7״ ועל הטריילרים הזהים לסרטי האקשן החדשים. להאזנה

קל להמר שחצי מיליון ישראליים ייצפו ב״מהיר ועצבני 7״, כמניין הצופים בשני הסרטים הקודמים. אלא ש״מהיר ועצבני 5״ ו״מהיר ועצבני 6״ גייסו לתוכם את גל גדות, מה שעזר לו להפוך להצלחה כה גדולה בארץ. בסרט הנוכחי היא איננה (חוץ מאשר בשוט אחד שבו היא מופיעה בצילום), אבל הרעש התקשורתי סביב מותו של ווקר, יבטיח היענות עצומה גם הפעם.

מרדפי מכוניות הם אחד הדברים שאני הכי אוהב בקולנוע. מצד אחד, המרדף הוא הבסיס של הקולנוע העלילתי הפופולרי. העלילה תקועה? תחתוך למרדף. מצד שני, מאוד קשה לביים מרדף מכוניות ממש טוב, ולכן יש הרבה מרדפי מכוניות, אבל מעט מהם טובים. ואני, בראשי, כל הזמן מתייק ומדרג את קטעי המרדפים שהכי אהבתי. כן, סרטי שנות ה-70, כמובן. אבל בעיקר מתור הזהב של מרדפי המכוניות: שנות ה-90. סרטי ״נשק קטלני״ (בעיקר הרביעי), שני סרטי ״בחורים רעים״ ו״הפריצה לאלקטרז״ של מייקל ביי, ״שליחות קטלנית 2״ ו״שקרים אמיתיים״ של ג׳יימס קמרון, סרטי ״משימה בלתי אפשרית״ ואפילו ״מטריקס 2״ ו״מטריקס 3״. עכשיו, אני מבקש מכל מי שהוא מחובבי סרטי ״מהיר ועצבני״ שיצביע לי על סצינת מרדף מכוניות אחת, בשבעת סרטי הסדרה, שהיא ראויה להיכנס לפנתיאון של מרדפי המכוניות. אחת! אני נזכר בקושי בסצינה אחת ״במהיר ועצבני״ הראשון, ועוד אחת ב״מהיר ועצבני 5״ (הטוב מבין סרטי הסדרה, כמדומני), וגם היא נראית לי קצת גנובה מסרטים אחרים. כלומר, סדרה שלמה, בשם ״מהיר ועצבני״, שכולה קשורה למכוניות ולרייסים, ואין סצינת מרדף אחת ממש מעולה, בלתי נשכחת. איך זה יכול להיות?

ויש לי עוד שאלות.

אם אתם מ-500,000 הצופים שהולכים לראות את הסרט, אנא ענו לי: האם היה רגע אחד בסרט בו ישבתם על קצה הכסא במתח מפני מה שעומד להתרחש? האם כססתם ציפורן? אם כן, אנא עדכנו אותי מתי זה קרה. החיבה שלי לסרטי פעולה מקבלת בשמחה כל פיצוץ וכל אגרוף שהסרט מכיל, אבל אני גם חייב להודות: סרטי ״מהיר ועצבני״ הם כמו מוצר סוג ב׳, חיקוי זול של מוצרי האקשן המוצלחים יותר. והם כל הזמן מחקים אחרים במקום להוביל ולהיות מושא לחיקוי. אחרי שבמשך חמישה סרטים עקבנו ארי חבורת שני הסרטים האחרונים, למשל, הפכו את גיבורי הסדרה למעין צוות סוכני-על בסגנון ״משימה בלתי אפשרית״. היזכרו במרדפי המכוניות המרטיטים שביים ג׳ון וו ב״משימה בלתי אפשרית 2״ והשוו אותם לסצינת האקשן המרכזית שבבסיס ״מהיר ועצבני 7״, בה מזנקת החבורה על מכוניותיה ממטוס, כדי לצנוח אל הקרקע ולהציל האקרית חטופה. סצינת אקשן אדירת מימדים, בלי רגע אחד אמיתי של ״וואו!״ (תיקון: רגע אחד. המפיקים גייסו את טוני ג׳א התאילנדי לתפקיד המחסל בשירות הנבלים לשתי סצינות אקשן מרכזיות ואקרובטיות. מי שהסצינות האלה יגרמו לו לחפש את סרטיו התאילנדיים של ג׳אא, יגלה סרטי אקשן שהמילים ״הולי שיט!״ יוצאות ללא הרף מפי הצופים, כתגובה לפעלולים עוצרי הנשימה שהוא מהנדס שם).

במילים אחרות: כל מה ש״מהיר ועצבני״ עושה, מישהו אחר כבר עשה לפניו, יותר טוב. אפשר להאשים בכך את מהירות ההפקה. את הסרטים השלישי עד השישי ביים ג׳סטין לין, אבל כשההפקה לחצה עליו להתחיל לצלם את הסרט השביעי מיד אחרי השישי, הוא העדיף לפרוש ולא לעמוד בדדליין הצילומים הבלתי אפשרי, שרק ציניות קופתית עומדת מאחוריו, הדואגת לכמות הצופים ולא לאיכות המוצר. במקומו הובא ג׳יימס וואן (שניהם ילידי טריטוריות סיניות: האחד מטייוואן, השני ממלזיה), במאי סרטי ״המסור״, ״הרוע שבפנים״ ו״לזמן את הרוע״, במאי אימה לא רע בכלל, שמשתדרג כאן למרדפי מכוניות וקרבות אגרופים. הוא מתאמץ, הוא מנסה, הוא מהנדס פה ושם שוטים יפים, אבל הוא עובד עם כוכבי אקשן מעולים (הרי בסופו של דבר, הסדרה הזאת זקוקה רק לווין דיזל ולדה רוק בתפקידים הראשיים. כל השאר רק עושים רעש) על חומרי גלם בינוניים.

טום קרוז עובד שנים על התסריטים והרעיונות לסרטי ״משימה בלתי אפשרית״, ואכן זו סדרת האקשן הכי מוצלחת ויציבה ומרשימה הפעילה כרגע (אל תספרו לאיש, אבל אני מתגעגע ל״נשק קטלני״). לעומת זאת, נראה שכריס מורגן, התסריטאי של סרטי ״מהיר ועצבני״ לא כותב יותר מדראפט מהיר אחד לכל סרט. ולכן, אין אף החלטת עלילה בסרט שאתם לא עוצרים את עצמכם ואומרים ״רגע, למה?״ ו״זה לא הגיוני״. אתם מבינים שכל מה שקורה בהנעת העלילה, מופרך ככל שיהיה, נועד רק להביא אותנו אל סצינת האקשן הבא. אז אף אחד לא באמת לא מבין למה הגענו לדובאי, ולמה למרומי גורדי השחקים, ולמה למפעל בלב המדבר, מלבד ההבנה שכל לוקיישן כזה יכיל סצינת אקשן. ולכן, הסרטים האלה אף פעם לא מותחים. ולכן תמיד יש בהם משהו קצת טראשי. ועכשיו כשגם ג׳ייסון סטייתאם הצטרף אליהם, לא נוכל יותר להבדיל בין ״מהיר ועצבני״ ובין ״בלתי נשכחים״ של סטאלון ושות׳. אני אומר לכם, סרט המפגיש ביניהם הוא בעיניי מציאות בלתי נמנעת, מפגש סרטי הטראש הגדולים. אוקיי, קחו את ״מהיר ועצבני 7״ כאדולן לקריז האקשן של ימי טרום הקיץ, אבל אל תסתפקו בזה. זה נראה מושקע, זה עצום מימדים, אבל זה לא מספיק. הקולנוע האמריקאי יודע ליצור סרטי אקשן הרבה יותר מסחררים. אלה, ש״מהיר ועצבני 8״ יגנוב מהם בעוד שנתיים.

ציוץ