בלייד ראנר

באד יורקין הלך לעולמו שלשום בגיל 89. לפי האופן שבו תספידו את יורקין, כך נדע מי אתם. רוב האנשים יספידו אותו בזכות עבודותיו המוכרות ביותר: יורקין היה אחד האנשים הבולטים בעולם הסיטקומים האמריקאיים של שנות השבעים, ומי שהפיק וביים את ״הכל נשאר במשפחה״ ואת ״על טעם ועל ריח״. חובבי טריוויה יציינו את מיעוט הקרדיטים שלו כבמאי קולנוע, בעיקר כמי שחתום על סרטי המשך מיותרים: ״ארתור 2״ ו״אינספקטור קלוזו״ (בו אלן ארקין ניסה להיכנס לנעליו של פיטר סלרס).

אבל מבחינתי לבאד יורקין יש תפקיד חשוב ומשמעותי אחד, ולאו דווקא מוכר, בתולדות הקולנוע האמריקאי ובתולדות החיים שלי: הוא המפיק שדחף ויצר את הגרסה של ״בלייד ראנר״ שרידלי סקוט כל כך שונא, הגרסה שיצאה לבתי הקולנוע ב-1982, ושאותה ראו כל מעריצי הסרט במשך עשר שנים עד שב-1992 סקוט הצליח להוציא לבסוף את גרסת הבמאי, שמוחקת את כל מה שיורקין עשה בלעדיו או כפה עליו לעשות. יורקין היה המפיק שהשתלט על הסרט של סקוט ושינה לא מעט ממנו בלי שסקוט היה באיזור ובניגוד לדעתו. לכאורה נשמע שיורקין הוא האיש הרע בסיפור הזה, המפיק שנכנס לסרט בסופו, משתלט עליו ומסרס אותו. אבל בגלל שיורקין אחראי לגרסה של בלייד ראנר שאני עדיין, עד היום, הכי אוהב, הגרסה שראיתי בקולנוע עשרות פעמים בשנות השמונים, אני חושב שהאיש גאון. הוא הבין את ״בלייד ראנר״ יותר טוב מהבמאי שלו.

יורקין היה אחד משני השותפים בחברת הפקות בשם טאנדם. כשמייקל דילי, המפיק של ״בלייד ראנר״, גילה שנגמר לו הכסף, הוא התחיל לחפש מקורות מימון נוספים, בין השאר מסיר ראן-ראן שואו, איל הקולנוע ההונג-קונגי (שמת בשנה שעברה בגיל 106) ומאלן לאד ג׳וניור. ולבסוף, כדי להשלים את הצילומים, הוא היה צריך לבקש עוד 4 מיליון דולר מחברת טאנדם, אבל הם הגיעו לעסק עם תנאים ובמידה רבה הכריזו שהם אלה שייקבעו איך הסרט ייראה. ו״בלייד ראנר״ היה עבורם סרט קודר, מבלבל ומדכא. שלושת השינויים שיורקין הכניס לסרט הפכו להבדלים הגדולים ביותר בין גרסת המפיק (זו שהופצה) ובין גרסת הבמאי (זו שסקוט הפיץ עשר שנים אחר כך): יורקין חתך החוצה את סצינת החלום של דקארד עם החד-קרן, דרש מסקוט להוסיף סוף חדש ואופטימי בו נראים רייצ׳ל ודקארד בורחים יחד מהעיר (סקוט היה זה שהתקשר לסטנלי קובריק כדי לבקש ממנו חומרי גלם מצילומי ״הניצוץ״, שהם צילומי הנוף ההררי שנראים בסצינת הסיום), ויורקין אחראי לקריינות בסרט. זו אולי הנקודה הכי משמעותית והכי שתלטנית במוערבות שלו. למרות שהיו גרסאות תסריט עם קריינות, כראוי לסרט העובד על פי חוקי הפילם נואר, הגרסה הסופית של סקוט לא הכילה וויס אובר. יורקין ראה היטב את מה שרואה כל מי שמביט בגרסה של סקוט: לא רק שהסרט לא נאמן לז׳אנר, הוא גם לחלוטין לא ברור (שימו לב, למשל, שבלי הקריינות, אין לנו מושג מי זו הדמות שמגלם אדוארד ג׳יימס אולמוס, שרק מהקריינות אנחנו יודעים שקוראים לו גאף). יורקין הביא תסריטאי משלו שרקח קריינות, המבוססת על דרפטים קיימים של התסריט, והביא את הריסון פורד להקליט אותה. רידלי סקוט לא היה שם בתהליך הזה. פורד שנא את יורקין (מצד שני, פורד שנא גם את סקוט), והקליט את הקריינות בכוונה בטון לאה ועצל מתוך תקווה לחבל בקריינות ולהפוך אותה לבלתי שמישה. אלא שמתברר שדיבור עצל ואפתי זה בדיוק מה שהיה נכון לדמות הזאת, וזו הקריינות הזכורה מהסרט הסופי.

בתור שותף לזכויות, יורקין יופיע כמפיק שותף גם בפרויקט ״בלייד ראנר 2״ שנמצא עכשיו בעבודה.

אבל כאמור, רוב העולם מכיר את יורקין בזכות ״הכל נשאר במשפחה״. הנה, למשל, רוב ריינר, שגילם את ראש כרוב בסדרה ונהיה לימים במאי בעצמו, נזכר בעבודה עם יורקין על הסט.

=======================

עוד קצת דמויות שהשפיעו על נעוריי, והפעם מדע לא בדיוני: אולפני וורנר הכריזו שהם מפתחים סרט המבוסס על חייו של האסטרופיזיקאי המנוח קארל סייגן (בצילום). לינדה אובסט, המפיקה של ״קונטקט״ ו״בין כוכבים״, תפיק יחד עם אן דרויאן, אלמנתו של סייגן. מצד אחד, אין לי מושג איזה סיפור דרמטי יש לספר על חייו של סייגן; מצד שני, זה פרויקט משמח. סייגן היה גיבור נעוריי בזכות סדרת הטלוויזיה שלו ״קוסמוס״, וביקוריו התכופים בתוכנית של ג׳וני קרסון. האיש הזה ידע לגרום להמונים להתלהב ממדע בכלל ומהחלל החיצון בפרט. עד יום מותו ב-1996, כשהוא בן 66, הוא לא הפסיק לחפש חיזרים בשמים. סייגן כתב את הספר ״קונטקט״, שהפך בידיו של רוברט זמקיס לאחד הסרטים האהובים עליי בכל הזמנים. סייגן חזר השנה לתודעה בזכות סדרת ההמשך ל״קוסמוס״, שיצר ניל דגראס טייסון, תלמידו של סייגן ומעין ממשיך דרכו (עם כי, אדם ללא החן או הענווה הרוחנית שהיתה בסייגן, שהיה החילוני הכי רוחני שראיתי); ובזכות ״התיאוריה של הכל״, הסרט של סטיבן הוקינג, שהיה לרגע בשנות השבעים קולגה של סייגן (שכתב את ההקדמה לרב המכר של הוקינג, ״קיצור תולדות הזמן״). קיפ תורן, עמיתו של סייגן, הוא אחד האנשים שעומדים מאחורי ״בין כוכבים״ של כריסטופר נולן, הפקתה של אובסט. בקיצור, אין לי מושג על מה יהיה הסרט, אבל אין לי ספק שמפגש דרמטי, עלילתי, עם דמותו של סייגן תהיה מרגשת ומעוררת השראה. חסר להם אם לא.

==================

ואייטם מדע בדיוני אחרון: אולפני סוני הולכים להפיק סרט על פי סדרת הקומיקס/אנימציה "Masters of the Universe״. זה רק מאשש את מה שאני אומר מאז שמנחם גולן נפטר: כל הוליווד של ימינו היא גרסה מושקעת (וכשרונית) של החזון של מנחם גולן משנות ה-80. הוא הרי הפיק סרט ״Masters of the Universe״ ב-1987 עם דולף לונדרגן בתפקיד הי-מן (חנניה בר, הצלם של ״מסע אלונקות״, צילם), והוא היה הבעלים של הזכויות של ספיידרמן ושל קפטן אמריקה. כל מה שמארוול עושה כיום, והוליווד מנסה לחקות אותה (יש להניח ש״מסטרס״ ינסה להיות מעין ״שומרי הגלקסיה״ של סוני), מנחם גולן כבר עשה קודם, רק בלי הצלחה.

ציוץ