25 אוגוסט 2015 | 17:00 ~ 2 תגובות | תגובות פייסבוק

בפסטיבל טורונטו השנה יש יותר סרטים ישראליים מסרטים סיניים. עוד שניים מצטרפים לרשימה

שני קליין ב״ההר״, סרטה של יעל קיים. העפיל מוונציה לטורונטו

שני קליין ב״ההר״, סרטה של יעל קיים. העפיל מוונציה לטורונטו

פסטיבל טורונטו מוצץ את דמם של הקולנוענים ושל התקשורת וממשיך לטפטף, כמו אינפוזיה סתומה, עוד שמות מתוך תוכניית הסרטים הבלתי נגמרת שלו, כשברור שאלה שמכריזים עליהם היום כבר לא יקבלו את הכותרות שקיבלו שהכריזו עליהם לפני שבועיים ושבוע. חראם. ובכל אופן, מסגרת ה״דיסקברי״, גילוי, התפרסמה היום, המשבצת המוקדשת לסרטי ביכורים ויוצרים מבטיחים (״במאים לעקוב אחריהם״, הוא השם המלא של הקטגוריה הזאת), ויש שם שני סרטים ישראליים:

  • ״ההר״, סרטה של יעל קיים, בהפקת יולי אוגוסט הפקות, שיגיע לטורונטו הישר מבכורתו העולמית בפסטיבל ונציה (שם הוא מוצג במסגרת ״אוריזונטי״, ״אופקים״, המוקדשת גם היא ליוצרים חדשים ואלטרנטיביים.
  • ״חתונה מנייר״ של ניצן גלעדי, שכבר זיכה את אסי לוי בפרס השחקנית בפסטיבל ירושלים והפתיע כשזכה למועמדות לפרס הסרט בפרסי אופיר.

מה שמעניין בשני הסרטים האלה הוא השימוש שלהם בנוף ובלוקיישן. את ״ההר״ לא ראיתי אבל מאז שהוא בעריכה הפריימים שמגיעים ממנו פשוט מפעימים בעיניי. הסרט מתרחש על הר הזיתים, ועוסק בעולם האפל שמתרחש בלילות בסמוך לבית הקברות היהודי על ההר. ואילו ״חתונה מנייר״, אותו כבר ראיתי בפסטיבל ירושלים, עושה שימוש נפלא באתרי הצילום המדבריים של מצפה רמון. את ״ההר״ צילם איתי מרום, את ״חתונה מנייר״ צילם רואי רוט.

נסכם אם כך שלושה שבועות של הכרזות מטורונטו, הפסטיבל של הפסטיבלים, שמציג המון סרטים, אבל הוא אחד המקומות הבולטים לחשיפת סרטים עבור מפיצים אמריקאיים.

סרטים עלילתיים (ומסגרותיהם):

  • ״רבין, יום אחרון״, עמוס גיתאי (מאסטרים)
  • ״המילים הטובות״, שמי זרחין (קולנוע עולמי)
  • ״באבא ג׳ון״, יובל דלשד (קולנוע עולמי)
  • ״ההר״, יעל קיים (תגלית)
  • ״חתונה מנייר״, ניצן גלעדי (תגלית)
  • "סיפור על אהבה וחושך״, נטלי פורטמן (הקרנה מיוחדת)
  • "דיבוק", קופרודוקציה פולנית-ישראלית (ונגארד)

סרטי תעודה:

  • ״פרינסס שואו״, עידו הר (דוקו)
  • ״פה ולא שם״, דנאי אילון (דוקו)

סרטים קצרים:

  • ״לילה אחרון״, כרם בלומברג (שורט-קאטס)
  • ״ילדי מפתח״, אלעד גולדמן (שורט-קאטס)

סך הכל 11 סרטים ישראליים, עלילתיים, תיעודיים וקצרים. נוכחות די מדהימה. מתוך שעשוע השוויתי לכמות הסרטים מסין (6), או איטליה (3) או ברזיל (2) או רוסיה (2).

לא פחות מעניינת, מותחת ודרמטית היא העובדה ששלושה מהסרטים שיוצגו בטורונטו גם מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר בפרסי אופיר (להראות לנו שהסרטים הבאמת טובים ביבול השנתי צפים למעלה בין אם זה בקרב חברי אקדמיה או הלקטורים של הפסטיבלים הבינלאומיים). וכך, כל סרט שרצה להחצין ייתרון בכך שהוא נמצא בחזית הבינלאומית מוצא את עצמו עכשיו שוב בעמדת השיוויון.

(אגב, מי שבוחר את הסרט הישראלי באופיר על פי טעם האקדמיה האמריקאית ומה עשוי לזכות באוסקר הזר, קחו בחשבון שלפי מה שאני קורא, הזוכה השנה באוסקר הזר יהיה סרט השואה ״הבן של שאול״, נציג הונגריה, כך שתסירו את השיקול הזה מעל שולחן השיקולים ופשוט בחרו בסרט שהכי אהבתם).

===================

לפני כמה שבועות ״הגננת״ של נדב לפיד זכה לשבחים ב״ניו יורק טיימס״ רגע לפני יציאתו להקרנות מסחריות בלינקולן סנטר במנהטן, והשבוע מחליף אותו שם ״הנוער״ של תום שובל שמקבל גם הוא ביקורת חיובית (בחירת המבקרים) ב״ניו יורק טיימס״ מסטיבן הולדן (ביקורת טובה זו ביקורת טובה, אבל יש דקויות: סטיבן הולדן. המבקר השלישי ב״טיימס״, הוא פחות או יותר מחזיק תיק הקולנוע הישראלי בעיתון, לכן כשאיי.או סקוט, המבקר הראשי ועורך מדור הביקורות, שיבח את ״הגננת״ זה היה כזה אירוע יוצא דופן, גם בהיקפו, כי סקוט לא כותב הרבה על סרטים ישראליים).

===================

פורסם סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה: "התוכנית" של סטיבן פרירס, העוסק בפרשת לאנס ארמסטרונג. זו הפעם השניה בחמש שנים שסרט של פרירס פותח את פסטיבל חיפה. ב-2010 סרטו "תמרה דרו" היה סרט הפתיחה של חיפה.

============י

רוצים ליצור סרט קצר על מים ואולי לזכות ב-20,000 שקל. הנה תחרות ביוזמת משרד הכלכלה ואיגוד המפיקים ליצירת סרט קצרצר הקשור במים, ושיוצג גם בכנסים בחו״ל. החיפוש, מדגישים באיגוד המפיקים, אינו אחר סרט פרסומת אלא סרט העוסק במשמעות המים בקולנוע בהיבטים של זרימה, חיים, נביעות, חופש יצירה ושפע. אוקיי? אבל 20,000 שקל, זה מה שמעניין כאן. הנה הפרטים.

===================

המלחין חיים פרנק אילפמן, שמועמד לפרס אופיר על הלחנת ״ארץ פצועה״, סרטו של ארז תדמור, העלה לסאונדקלאוד שני קטעים מתוך הפסקול. הפינה לשיפוטכם:

 

 

 

נושאים: בשוטף

2 תגובות ל - “בפסטיבל טורונטו השנה יש יותר סרטים ישראליים מסרטים סיניים. עוד שניים מצטרפים לרשימה”

  1. גל 28 אוגוסט 2015 ב - 12:30 קישור ישיר

    יאיר, איך אתה מסביר את העובדה שלמרות הביקורת המשובחת בניו יורק טיימס על "הגננת", הרי שבאתר "עגבניות רקובות" הוא מקבל ציון של "עגבנייה רקובה" (50%) ב TOP CRITICS ו "עגבנייה רקובה" (53%) בתגובת הקהל?
    האם לדעתך זה אומר שיש פער כזה גדול בין דעת המבקר הראשי של הניו יורק טיימס לדעת שאר המבקרים הראשיים בארה"ב? ולטעם הקהל?. בנוסף, נדמה לי שכמו בארץ גם בארה"ב הקהל ממש לא קונה כרטיסים לסרט הזה. האם זה אומר משהו על הדמיון בין טעם הקהל הישראלי לזה שבאמריקה?

  2. Natasha 1 ספטמבר 2015 ב - 16:01 קישור ישיר

    משונה לי מאד תגובתך באשר לסרט ״הגננת״. כתבי עת בולטים בארה״ב ״פילם קומנט״, ״סינמסקופ״ ועוד בחרו את הסרט הזה כאחד הטובים של השנה. לאחר פתיחה מעולה בניו יורק, החליט המפיץ האמריקאי להרחיב את מספר בתי הקולנוע בניו יורק ובהמשך ברחבי ארה״ב. ויותר מחודש אחרי שיצא, הסרט עדיין רץ בבתי הקולנוע. גם את נתוני הצפייה בארץ כדאי לבדוק לפני שכותבים ספקולציות מופרכות.


השאירו תגובה